מתנות
פוסטים פופולאריים
-
גרוש עם חור
10/9/12 | 1550 צפיות
-
בניגוד לכיוון התנועה
9/3/12 | 1308 צפיות
-
הפרופיל שלי
1/7/11 | 2369 צפיות
-
"אתה נהג?"
9/6/12 | 1741 צפיות
-
דירה למכירה
19/2/12 | 1758 צפיות
-
מידע דיגיטלי
4/6/12 | 1715 צפיות
פוסטים אחרונים
- להציל את העגונות 7/2/18
- נחמד שם בגן החיות 10/12/16
- טפשות או רוע? 13/4/16
- "אהבת" בעלי החיים 27/1/16
- חומר למחשבה 26/1/16
- יואב 19/1/16
ערב באילת
השמות בדויים, אבל הסיפור אמיתי לחלוטין
באילת כבר היה לילה. נכנסנו ל"אפרודיטה" לקול צליליו הנוגים של פסנתר כנף, ושיח ער של קבוצת מלחים איטלקים שישבו שרועים על הכורסאות הרחבות. עדי, קצין הבטחון ובן אחותי, התנפל עלי ועל ענת בחיבוקים חמים ובנשיקות. "אני מחכה לכם מארבע," אמר, ניסיתי להתקשר פעמיים, אבל לא עניתם." הבטתי בטלפון הסלולארי ונוכחתי לדעת שהוא במצב "שקט" וצג המכשיר בישר לי על שתי שיחות נוספות שלא נענו. "עוד לא התרגלתי למכשיר," אמרתי בנימה מתנצלת, "הוא מנגן יפה," הצבעתי לעברו של האיש שישב מול הפסנתר. "אהה... מייק, הוא איתנו כבר שנים... לכו לחדר, תתקלחו ותנוחו קצת, בשמונה יש מופע אקרובטיקה באולם המרכזי, זה מול הכניסה לבריכה." מייק סיים לנגן קטע מתוך קונצרטו מספר שניים של שופן ושלושה מלחים איטלקים קמו מרבצם ומחאו כפיים. עלינו לחדר ואחרי מקלחת קצרה חזרנו ללובי ועדי הוביל אותי ואת ענת לאולם. נערה שפיזרה חיוכים לכל עבר עמדה על בימת האולם והפעילה קבוצה בת חמישה ילדים במשחק הכסאות. כמה זוגות ישבו באולם וליוו את תנועות הילדים במחיאות כפיים ספונטניות ובקריאות עידוד. עשר דקות אחר כך נקבע הזוכה במשחק- נער גדל מימדים שממש דחף את זה שעמד לפניו ובכל סיבוב מצא לעצמו כיסא פנוי. הנער זכה בשעון יד ורץ בחדווה לעבר אחד הזוגות שפרצו בקריאות גיל. צלילי הפסנתר נדמו, שלושה מלחים נכנסו לאולם ומופע האקרובטיקה החל מול כעשרה צופים. נערות דקות גזרה התפתלו סביב בחורים חסוני גו שמפעם לפעם הניפו אותן אל על ותפשו אותן כאילו היו שקי נוצות. בגדי המציגים זהרו בגוונים זרחניים שהשביעו את העין בצבעים של ירוק וכתום. השחקנים ירדו מהבימה לקול מחיאות כפיים בודדות וכמה דקות אחר כך חזרו למופע נוסף. הבחורים לבשו הפעם בגדים צמודים שהבליטו את חיטובי גופם והבנות הופיעו בחצאיות קצרצרות וחולצות שחשפו מחשופים רחבים. מחצית הצופים כבר עזבו כשלפתע כבו אורות הבימה וזמן קצר אחר כך נדלקו אורות האולם. "מה פתאום הם מאירים את האולם?" שאלה ענת, "שיאירו את הבמה." "כשמספר הצופים קטן ממספר השחקנים הם משנים את כיוון התאורה," אמרתי בקול סמכותי והשניים שישב לפנינו סובבו את ראשם ונעצו בי מבטים חקרניים. הרמקול הכריז על תקלה בתאורה והבטיח שתתוקן מיד, אבל אנחנו עזבנו את האולם והתישבנו בלובי. "זה משתלם למלון כל ההופעה הזאת?" שאלתי את עדי. "כמה אתה חושב שזה עולה לנו?" גיחך קצין הבטחון הצעיר, "הם יעשו את זה גם בשביל אוכל ושתייה." ניגשתי לבר להזמין שתייה קלה ופתאום ראיתי את מייק הפסנתרן רכון מול כוס בירה וצלוחית בוטנים. עקבתי אחריו במבטי, אדם שקומתו שחוחה ומבטו כבוי. האיש סיים לשתות את הבירה, חפן בכף ידו את מעט הבוטנים שנשארו בצלוחית ויצא בצעדים איטיים מהמלון כשתרמיל צד נשרך סביב כתיפו. הוא חצה את הכביש שמול דלת הזכוכית הרחבה וניגש בצעדים מהוססים לפח האשפה שניצב על שפת המדרכה. לרגע הביט לצדדים, ובמהירות הוציא מתוך הפח בקבוק פלסטיק ריק והכניס אותו לתרמילו. בצעדים מהירים שירך את דרכו ברחוב שהוביל לשפת הים ונבלע באפילה. |
תגובות אחרונות
-
day-dreamer
בתגובה על להציל את העגונות
-
טובסדר
בתגובה על הבריכות העליונות, המפלים ופסל של רעייתי
-
bonbonyetta
בתגובה על נחמד שם בגן החיות
-
n1free
בתגובה על טפשות או רוע?
-
bonbonyetta
בתגובה על "אהבת" בעלי החיים
-
סטאר*
בתגובה על שד
תגובות (27)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה, ורד, על מילותייך, התגובה שלך חיממה את ליבי.
אם כך, השגתי את מטרתי
אכן, כן
זה מחיר התחרות הפרועה שבין בתי מלון ודומיהם.
תודה, ננה, התגובות שלך משמחות אותי תמיד.
תודה, לאה, על תגובתך, אבל כשאנשים אוספים בקבוקים מפחי האשפה זה לא בדיוק ספורט.
תודה עלמתי, שהבנת לרחשי לבי.
יוני יקר, מסתבר שלא תמיד מנגינת הלב ומנגינת החיים הולכים בכפיפה אחת.
סיפור מרגש !
תודה, אחאב, ולך אספר שבדרך לאילת ירדנו ממצפה רמון למכתש, והגענו עד נחל גוונים, בשביל ישראל כמובן.
אכן, תמונת חיים לא קלה.
ואת, שמתעדת הכל בתמונות, בטח רואה לנגד עינייך את המלון, את מייק ואת בקבוק הפלסטיק שהרים מהאשפה.
תודה לך, חיוש, על תגובותייך ועל התובנות שמצאת בסיפורי. ואמנם- במציאות של היום, השכלה וידע אינם בהכרח ערובה לפרנסה בכבוד.
תודה אביה שראית לליבי וכוונותיו
מייק ניגן גם בטיילת בכינור (לפני שפורקה) כשכובע לאיסוף מטבעות לפניו.
אכן, אוספים אפילו בקבוקי פלסטיק
הם יעשו את זה גם בשביל אוכל ושתייה."
יונתן חברי היקר
ניראה לי שהמשפט שצוטטתי מסיפורך הוא משפט המפתח
לצערי , הרבה אנשים למרות השכלתם וכישוריהם מוצאים את עצמם חיים את היום יום.
הטבתי להבין את תחושתך כשראית אותו אוסף אל תרמילו בקבוק פלסטיק
בקבוק לבקבוק כדי למסור למיחזור ולהרוויח כמה מעות...... לאוכל ושתייה.
* תודה לך על סיפור שאותי ריגש וצבט בלב.....
יום ניפלא
בכל רע יש טוב. לפחות להם למרות המצב הקשה יש כשרון להתפרנס ממנו,
ואינם יושבים בקרן רחוב כשלידם כובע לאיסוף המטבעות