כמו שכבר כתבתי באחד הפוסטים הקודמים , כיום אנשים לומדים מיומנויות טבעיות כאילו זה היה מקצוע , מגמה של פתיחת קורסים ובתי ספר בתחומים כמו זוגיות , כמו הורות וכמו תקשורת בין אישית ... מיומנות נרכשת במהלך ניסיון חיים שהופכת לחלק בלתי נפרד מהחיים , ומה קורה עם זה היום ? היום אנחנו תקועים במסכים של הסמארטפונים , התקשורת הבין אישית שלנו מתרחשת ברשתות החברתיות ואולי שם בעצם גם עוברים החיים שלנו . נוצר מצב של ניכור ושל זרות , של אינפנטיליות תקשורתית , רגשית וקיומית , וצחוק הגורל הוא קירבת הדי.אן.איי של האדם לחזיר , כאשר החזיר הוא בעל חיים חסר צוואר ואין ביכולתו להרים את ראשו ולהביט בשמיים. מטפורה יפה לאדם המודרני , שירכין  את ראשו למסך הסמארטפון  ויביט בצילום מעובד בפוטושופ של שמיים , אבל יתעצל להרים את ראשו ולהביט בטבע , מסביב , למעלה ... זה כבר לא נכלל בהרגלים שלנו , עם המדיה הדיגיטלית , אין צורך להרים את הראש. ולמרות ואולי יותר נכון יהיה להגיד  בזכות הקדמה הטכנולוגית שמרחיקה אותנו מהטבע ומעצמנו , כמו פטריות אחרי הגשם , קמו להם בתי ספר ומרכזי לימוד למיניהם המלמדים אותנו להיות אנושיים . קורסים כמו תקשורת בין אישית  , ניתן למצוא אצל כל כך הרבה מטפלים ומרכזים , שהמחשבה שצצה בעקבות הריבוי הפתאומי הזה - אם יש כזה ריבוי , אז בטח יש גם כזה ביקוש ... אם אנחנו הולכים ללמוד תקשורת בין אישית , ועם כל הכבוד לקורסים הללו שאכן מספקים את הידע הדרוש ואת ערכי המוסר הבסיסיים הנוגעים למערכות יחסים ולתקשורת בין אישית , עצם העובדה שאנו הולכים ללמוד את הדברים הללו - מעלה תהיות ... 
 לימודים כמו  לימודי זוגיות , גם ידע נרכש המגיע על בסיס ניסיון , על בסיס תובנות אישיות ובהתאם לחיים האישיים , הפרטיים , האינטימיים של כל אחד , כיום ניתן ללמוד את התאוריה ( אולי עוד מעט נלמד גם את הפרקטיקה ?) במרכזי לימוד של תחומים כאלה ואחרים מחיי האדם , תחומים בלתי נפרדים , עליי להוסיף , כמו זוגיות , כמו הורות , כמו תקשורת . לאן הגענו ?