0
לימין שור, לשמאל נוע !
יש משהו עצוב ואולי גם מקומם בהתנהלותם של מרבית הפרשנים ובעלי הטורים בתקשורת. יש כותבים הגונים ולא חד צדדיים בשני המחנות, ימין ושמאל. אוכל למנות כמה מהם בשמם, אך זה איננו הנושא, אלא העובדה הבסיסית לפיה רובם נוטים להתקפל ולחזור הביתה, לחיק המחנה החמים, כאשר הדברים נעשים טעונים או בעייתיים. תופעה זו קיימת בשני הצדדים, אך לאחרונה בלטה במיוחד בימין. הרקע: החשיפות התורניות על הזוג נתניהו ובזבזנותם- נהנתנותם- חזירותם. דומני שאין בר דעת בימין שאינו מבין שהשניים אכן הגזימו. סיפורים ששמעתי עליהם מאנשי ליכוד מושבעים, אפילו לא חלמו עליהם "עויינים" משמאל... ועדיין מתייצבים כותבים ראויים מהימין, כמו ד"ר דרור אידר ובאים חשבון עם מניעי ומממני החושפים והכותבים, או עם הנפח והמיקום שמוקדשים לנושא, היכן ומדוע. כאילו לא ידענו שמי שנהנה להפיץ ולנפח סיפורים כגון אלו, מניעיו בדרך כלל אינם טהורים. אז מה? האם המניע האינטרסנטי בעליל מכשיר את המעשה הפסול? מדוע לא שמענו איש רוח ימני אחד שיזעק- "ביבי עד כאן" שיזכיר לו את הצניעות של בגין ושל רעייתו עליזה ז"ל. ואילו כשמדובר בשמאל, הרי שיש לו יתרון בנושא זה. ואני חייב להזכיר כי כאשר ברק החל לחיות כמו הכליף מבגדד, היו בהחלט לא מעט כותבים ממחנה השמאל ש"איתרגו" אותו והיו גם לא מעטים בשמאל שהוקיעוהו. גם אם ממניעים לא טהורים.
|