0

0 תגובות   יום חמישי, 12/12/13, 10:30

הכל דומם כשהשלג יורד, נתפס ונערם על גבי העצים והגגות. ככל שהעיר מתכסה בלבן כך היא נאלמת, הופכת עצמה לחיוך בתוך חלום. הפחד, הצער והעתיד נקברים תחת פתיתים לבנים, שונים וזהים. הכל שקט כל כך, קר כל כך. זה חורף כמו שתמיד רציתי. אני חושב, אם זכרוני אינו מטעני, שבגלל זה הגעתי לפה. אחרי השלג ביפן ובצ'ילה, ידעתי שאת זה אני רוצה. חלמתי על שלג. אפילו אם תהיה זו רק טעימה, אפילו בוקר אחד בכל החורף. מאז שבאתי לפה, פעם בשנה אני פותח את החלון ומציץ החוצה. פעם בשנה הבוקר לבן, ואפשר לראות איך הכל משתתק. הכל שמח כל כך. אפילו רק לבוקר אחד.

 

בוקר טוב ירושלים.

כבשת את ליבי שוב.

דרג את התוכן: