עכשיו שבת השעה שבע ושלושים ואני ביחד עם זוגתי  המכונים בקרב המשפחה בנים בנות ונכדים וביחד עשרים ושמונה נפש הפזורים במקומות מגוריהם כשסופת השלג בעיצומה" סבתי וסבי".זהו הביטוי שבחרו בני המשפחה המורחבת לכנות אותנו .ואנו ראינו בכך מחמאה גדולה ואות לחיבה וכבוד שרחשו אלינו גדולים וקטנים.ולכן גם שם המשתמש שלי ב"דה מרקר" הינו סבתי וסבי..

העובדה המתסכלת את הכל הינה הידיעה שאנו בקשר טלפוני בערי הארץ השונות ,אך בשעת צרה כשאילוצי מזג האויר גרמו לנתק של אפשרות הגעה ברכב לעיר מגורינו אריאל כמעט והביאה עלינו את הקץ. כזוג מבוגרים בשנות השמונים המנותקים מחשמל וכתוצאה מכך גם מהמחשב. מזלינו שפר עלינו ששרות הטלפון של בזק היה שמיש.וכאן מתחיל סיפור עצוב שלי ושל אשתי במשך יומיים ליצור קשר עם חברת החשמל עלו בתוהו במוקד החירום ידעו לפרט לנו את כל רשימת הישובים שיש בהם תקלות וכשהמשיבון סיים כמעט את כל רשימת הישובים בשומרון ,וכמעט נואשנו שאריאל עירנו היקרה לא הופיעה בה.אך בסוף הרשימה הופיעה לרווחתינו גם אריאל. לא לפני שהמשיבון מנה רשימה של שבעים וחמישה ישובים בשומרון קודם שנשמעה המילה הגואלת .אריאל.עכשיו אפשר לחשוב שאריאל היא התנחלות נידחת במקום שכוח אל ומרוחק. ובכן לא. כי אריאל היא עיר ואם בישראל בירת השומרון אם תירצו ואם לא והעיר בעלת מספר אוכלוסין רב של כשלושים אלף נפש.. איני בא כאן לתבוע את עלבונה של אריאל אלא לסטור לעצמי על הפנים שלא ראיתי את הבושה מתרחשת לנגד עיני. וזה קורה שוב ושוב כאשר התקשורת מנסה לתקוף את התנהלות עובדי חברת החשמל .או אז מתחיל מסע הטרור כלפי התושבים. ומה לנו היזדמנות כמו סופת השלגים האחרונה .שהיא כשלעצמה הזדמנות פז ללמד את עם ישראל לקח שלא ישכח.יחד עם זאת צפיתי עם כל מי שיכול לחזות במסיבת העיתונאים המתוקשרת ומסע טפיחה על השכם של כל מערכות השירותים העירוניים. ושיר ההלל שנמרח ממנהל אחד לחברו .משל ורק ירושלים ואנשיה הם ראויים לטיפול וכל היתר בטלים בשישים ואינם ראויים להתיחסות.לא אהיה גאון אם אציין עובדה ידועה .כי האסון האישי האובייקטיבי הוא המוחלט .וכך הוא לגבי דידי אותי לא מעניין למה ומדוע? אני יודע רק עובדות שקרו לי שהייתי מנותק יומים מחשמל ואני ואשתי קרובים היינו לקפוא מקור מבלי יכולת להחלץ. וזאת נוכח הידיעה האבסולוטית שלי כי חברת החשמל באריאל מצויה במרחק חצי דקה הליכה, לא יותר מחמישים מטר.והם לא הגיעו אלי גם לאחר יומיים של קיפאון והחשמל שהחזרתי לפעילות בבית עלה לי בשרות של חשמלאי ובכסף מלא. .הברירה שעמדה בפני היתה להמשיך לקפוא למוות או להמשיך ולחכות שמישהו מעובדי החברה יואיל לחצות את הכביש שרוחבו כשמונה מטר,ולהכנס אצלי בדלת לסדר את הטעון תיקון. כן ידידי אני שכן שלהם וחושש שמא יבולע לי בשל פוסט זה אך חשוב שידעו שאני גם רושם את שעות הכניסה והיציאה של רכבי החברה לחצר בנין חברת החשמל. שעות אלו אינן מקובלות לכל דבר ועינין ואין להן קשר עם מציאות תעסוקתית באזור..לדבר אחד זה  בטח טוב וראוי והכוונה היא לניפוח שעות נוכחות ותלוש המשכורת. אגב גם היום עדין לא נענתה קריאתי וזהו היום השלישי שלנו בניתוק ללא חשמל אבל יש לי סבלנות .וכל מסיבת העיתונאים עם שר הביטחון יפה אולי לתקשורת .אך לא עושה עלי שום רושם חיובי.ואני יודע דבר נוסף באופן מוחלט בבתי עובדי חברת החשמל לא היו הפסקות וגם לא תהיינה.