תושבי השכונה בפלורנטין לבטח מכירים את חנות החשמל הישנה נושנה שקיימת כבר עשרות שנים ברחוב נחלת בנימין פינת פלורנטין.

את החנות מנהלים זוג קשישים אשר מוכרים בעיקר מנורות וצרכי חשמל ביתיים לסטודנטים ודיירים חדשים בשכונה אשר זקוקים לאביזרי  חשמל בסיסיים עת הם עוברים דירה ובמיוחד לדירות ישנות.

המחירים סבירים היחס חם ההסברים ארוכים ומדויקים והם בעיקר ימכרו לך רק מה שאתה צריך ולא את מה שאתה לא צריך.

המוטו של אנשי מכירות "למכור קרח לאסקימוסים" לא קיים אצלם. הם לא ימכרו לך משהו שישכב במגירה שנים רבות אלה רק מה שאתה באמת זקוק לו ואם טעית תבוא להחליף או לקבל את כספך בחזרה,

בקיצור חנות של פעם עם ריח של פעם צבע של פעם אבק מפעם ואנשים של פעם...

השבוע נכנסתי לקנות מנורה ומיד צדה את עיני תמונה קטנה בלויה ומאובקת שתלויה לה על הקיר ממש בין כל המדפים עמוסי המנורות והאביזרים ומי בתמונה רמטכ"ל מלחמת יום הכיפורים דוד אלעזר דדו.

לשאלתי ממתי ולמה התמונה כאן הסביר לי באריכות בעל החנות כי לדעתו עם מדינת ישראל חבה הרבה לדדו ובלי כל קשר למחדלים שקדמו למלחמת יום הכיפורים ובאשמת מי הם. דדו כמצביא כמנהל המערכה במלחמת יום הכיפורים היה מצביא מהמעלה הראשונה מנהיג מפקד שידע להוביל את צה"ל ובמהלכי מלחמה חכמים ועיקשים הצליח להוביל את צה"ל תוך אבידות גדולות למצב בו המלחמה מסתיימת כשכוחות צה"ל נמצאים עמוק בתוך שטח סוריה החרמון נכבש שוב ומוחזק ע"י צה"ל. הארמיה השלישית של צבא מצריים מכותרת בסיני וכוחות צה"ל נמצאים בגדה המערבית של תעלת סואץ.

אני, יכול להוסיף על דברי בעל החנות שאף לעניות דעתי נגרם לדדו עוול רב ,היום עם כללי ניגוד העניינים (ודי לחכימא ברמיזה) והתפתחות המשפט בארץ דדו לא היה יוצר ניזוק מועדת אגרנט כפי שהוא יצא

במבחן ההיסטוריה ובמבט של 40 שנה לאחור אני מצדיע לדדו.