היה יום מהביל ומיוזע זהה ליום שהיה לפניו ונראה בדיוק כמו שאר
הימים שבאו אחריו חמים דביקים נטולי אוויר ורוויי לחות
בבוקרו של אותו היום חיבקתי את אימי חיבוק חזק במיוחד
סרבתי להתנתק מהמגע הרך והמוכר מהליטוף האוהב
ומהמילים המנחמות..תתקשר..תכתוב
תשמור על עצמך בן והבטתי בעיניה והבטחתי.
את הנסיעה לבקום אני לא ממש זוכר
אבל את השתיקה של אבי לא אשכח לעולם
תנועות הבליעה שלו המנסות לדחוק ולהשקיט דחף לבכי
מעולם לא ראיתי אותו בוכה אבל הפעם
ניכר בו שמשהו הולך להתפרץ הוא לא איש של מילים
הפרידה היתה קצרה ואצבע נשלחה את מתחת למשקפי השמש שלו
ספק גירוד ספק למחות דימעה אבל עבורי זו היתה מחווה אמיתית.
לבדי מאי פעם צעדתי אל עבר שרשרת החיול
עשרים שנים עברו מאז ויש רגעים שלא שוכחים
ודווקא במקום הלא צפוי הזה דווקא שם בתחילת השרשרת
הבחור שעמד לפניי זה שקיבל מספר אישי זהה כמעט לשלי
זר לחלוטין באותו הרגע שבוודאי עבר את אותה הפרידה
בתחילתו של אותו הבוקר הוא זה שחבר לחיי ודבק בי ואני בו
הוא החבר הטוב ביותר שלי מאותו התור ועד היום
החיים שלנו השתלבו להם יחדיו את כל המסלול עשינו יחדיו
שירתנו באותה היחידה חלקנו את אותו החדר
חלקנו את קופסאות הסיגריות
חלקנו חלומות
חלקנו מחשבות
חלקנו פרידות
חלקנו כאב
וחלקנו שמחה
מספר חודשים מאוחר יותר החברות שלנו התגייסו
ובאופן מקרי לחלוטין הפכו גם הן להיות חברות
באופן לא מקרי יחדיו נפרדנו מהן
השתחררנו באותו היום אם כי לא נפרדנו
את החיפושית הראשונה קנינו יחדיו
פתחנו לה את הצורה ועוד כמה דברים
עבדנו יחדיו בעבודות מזדמנות וגם לאחר מכן בקבועות
לא נפרדנו לרגע תמיד הוא היה שם בשבילי
ואני תמיד שם בשבילו חברים אמיתיים
שיודעים לשמוע שיחה משתפכת ולהעריך שתיקות ארוכות
בילויים לתוך הלילה נשים שתיה גילופין עישונים
עשרים שנים
התחתנו עם חברות
נולדו לנו ילדים
לו בנות לי בנים
הילדים חברים
כל אחד פיתח את קריירה מפותחת אבל בשום אופן
לא ויתרנו על הפגישה השבועית בקפה שלנו שם ברחוב הברזל
הרבה לפני שהפך להיות נוצץ ועתיר זכוכיות
עשרים שנים המון קפה
והמון בירה והמון שולחנות סנוקר
דליים טיפוסיים
אתמול חגגת יום הולדת ובעוד כמה ימים אני אחגוג את שלי
ככה עשרים שנים
ברור לי שיד הגורל עוד תצליב לנו רגעים
ואני בונה עלייך להמשך החיים
ארני יקירי...נרים כוסית לחיי עשרים השנים הבאות.
מזל טוב חבר..נדבר.