המחאה החברתית הבאה תהיה אלימה ולא רק משום שהמחאה הקודמת כשלה. המחאה הבאה תהיה אלימה משום שהעיוות הכלכלי שמאפיין את החברה הישראלית נותר בעינו גם לאחר שחצי מיליון ישראלים נתכנסו בכיכרות ישראל כדי לדרוש שינוי מהותי באופייה של המדינה. המחאה החברתית הבאה תהיה אלימה משום שהחברה הישראלית נותרה בקיבעון מעמדי, כזה שלא מאפשר ניידות חברתית וכלכלית. המחאה הבאה תהיה אלימה משום שזעקותיהם של המעמדות הנמוכים נפלו וממשיכים ליפול על אוזניים ערלות.
בנימין נתניהו היה ונותר ראש הממשלה כשתחת ממשלתו הקודמת נתעוררה המחאה הציבורית, ותחת ממשלתו הנוכחית מוסמסו מרבית ההבטחות אותם הבטיח ראש הממשלה למפגינים במסיבת עיתונאים חפוזה. מצבם הכלכלי של עניי ישראל לא נשתפר בשנתיים האחרונות אלא דווקא הורע. במדינת ישראל של 2013 ישנם יותר משפחות עם שני מפרנסים שחיים תחת קו העוני משהיו ב-2011. בשנתיים האחרונות גדלו גם הפערים החברתיים בישראל וכיום פערים אלו הינם מן הגבוהים במדינות ה- OECD, ארגון המדינות שנתניהו כה גאה בהשתייכות אליו.
המחאה החברתית של 2011 שיגרה עשרות אנשי ציבור חדשים אל כנסת ישראל, ביניהם חברי "יש עתיד", וחברי הכנסת מיקי רוזנטל, סתיו שפיר ואיציק שמולי. אלא שמאז הגעתם של אישים אלו לכנסת כאילו נדם קולם. מי שאינו יכול שלא להתייחס למצב הכלכלי בישראל הוא שר האוצר יאיר לפיד. בעיני רבים לפיד בגד באמון בוחריו שכן לצד נתניהו הוא מוביל מדיניות כלכלית שמרנית. אולם המלעיזים כנגד לפיד טועים שכן כאיש ציבור משרת שר האוצר נאמנה את בוחריו ובסיס כוחו הפוליטי האמיתי שהוא עשירי ישראל. הרי דווקא ביישובים העשירים ביותר בישראל זכה לפיד באחוזי הצבעה הגבוהים ביותר.
פרשת נוחי דנקנר ועתידו של קונצרן אי.די.בי הם שסיפקו השבוע לא מעט תובנות אודות ההשפעות ארוכות הטווח של מחאת 2011. בתחילת השבוע החליטו נושי דנקנר ובעלי האג"ח לקחת ממנו את השליטה בקונצרן המדובר. החלטה זו נבעה משיקולים עניינים. מר. דנקנר נכשל כישלון חרוץ בניהול אי.די.בי ותחת הנהגתו החלה הפירמידה הגדולה בישראל להתמוטט, לרשום הפסדים ולצבור גירעונות עתק. לו היה מ"פ בצה"ל היה מודח מתפקידו, לו היה מנהל משמרת בבית הקפה היה מפוטר מזמן ולו היה מרצה באקדמיה לא היה מקבל קביעות. אבל נוחי, כמו מרבית עשירי ישראל, בשלו כשהוא מונע לא מרצון להציל את החברה ועובדיה אלא מתחושת זכאות מוזרה. מי אנחנו, שכספינו מושקע אצלו, שניקח ממנו את הבית בהרצליה ואת הרכב הצמוד והנהג?
נוחי ועשירי ישראל ממשיכים להתנהל כאילו נמשכו ע"י מלכות שמים לשלוט עלינו וכיוצא בכך אין עליהם לתת בפנינו את הדין. אולם, בכל הקשור לפרשת דנקנר דווקא התנהלותו של בנק לאומי הייתה מפתיעה. בנק זה, שבזמנו שקל למחול לנוחי על חובותיו החליט לבסוף לחבור למרבית בעלי האג"ח ולהצביע נגד דנקנר. השאלה היא מדוע? מדוע בנק זה החליט עכשיו לשלול מנוחי את החברות במועדון האלפיון העליון?
ככל הנראה הבנק לא רצה לסבול שוב מנחת זרועו של הציבור הרחב כפי שסבל לפני כמה חודשים עת עודדה שלי יחימוביץ' את לקוחות הבנק לסגור את חשבונותיהם במידה וזה ימחל לנוחי על חובותיו. שיקולים אלו של בנק לאומי מגלמים את שנותר מן המחאה הקודמת- קוסמטיקה. לא שינוי מבני בחברה הישראלית, לא שינוי תודעתי בקרב מנהיגה ובוודאי שלא שינוי בהתנהגות של האליטה הכלכלית שממשיכה לבסס מעמדה באכזריות בראש הפירמידה. שינויים קלים של מדיניות כדי לחמוק מתחת לראדר הציבורי כמו הפחתה של מספר שקלים במחיר הקפה והחמאה. ומשום שהשינוי בחברה הוא קוסמטי בלבד, ומשום שהמחאה הקודמת כשלה, המחאה החברתית הבאה תהיה אלימה.
עשירי ישראל מודעים לכך והם חוששים מכך, ובצדק. ביטוי אחד לחשש זה הינו חוסר מוכנותם של הערוצים המסחריים לעסוק באלימות החברתית שאף היא נתנה את אותותיה בשבוע האחרון. לקראת סוף מהדורות החדשות הופיעו דיווחים קצרצרים אודות זוג שפלש לדירת עמידר ואיים להתאבד אם יפונה בכוח מהדירה. לאחר משא ומתן של מספר שעות הסכים הזוג להסיר את איום ההתאבדות לאחר שהובטח להם שהמדינה תדון שוב בבקשתם להישאר בדירה. לפני כמה ימים, פיטר מפעל בדרום שלושה מעובדיו. בתגובה, עובדי המפעל התבצרו בתוכו ומנעו מן ההנהלה לצאת ממנו. גם אירוע זה הוזכר אי שם לקראת סוף המהדורה בין החזאי דני רופ לכתבת התרבות.
אם לא די באלו, בחודשיים האחרונים שישה אנשים הציתו עצמם בישראל. האחד בן 55 עשה זאת בשל חוב שלא יכל להחזיר, האחר בן 42 עשה זאת לאחר שפוטר מעבודתו בעוד שאדם אחר ניסה להצית עצמו במשרדי ביטוח לאומי. ידיעות אלו זכו להתעלמות בוטה מכלי התקשורת ואין הדבר מפתיע שכן התקשורת המסחרית מהווה חלק מבסיס כוחו של האלפיון העליון. בעת המחאה הקודמת הם נטרלו אותה בכך שחיבקו אותה חיבוק דוב. הפעם הם פשוט מתעלמים ממנה וממשיכים לשדר "אמבושים" על המעושרת לאה שנירר.
בחוץ קר, בערוץ 10 fun.
המחאה הבאה תהיה אלימה משום שהדרישה לא תהיה עוד לשינוי אלא למהפכה של ממש ומהפכות מטבען הן אלימות. הסטטוסים של המחאה הבאה לא יכתבו בפייסבוק אלא ירוססו על קירות סניפי הבנקים. אינני רוצה שישתמע מדברים אלו כי אני תומך באלימות. אני רוצה שישתמע מדברים אלו שהאלימות כבר החלה ובקרוב לא נוכל להשיב את הנעשה. זוהי קריאת השקמה לממשלה, אך משום מה נדמה לי כי גם היא תיפול בעיקר על אוזניים ערלות. |