העולם מהתל בי. ואיך הוא יכול להתל אם המצאתי אותו? איזה עולם. זה מוזר, חד מימדי ודו מימדי ותלת מימדי והכל בו זמנית. כמו שרשרת שאין לה סוף. ואתה מתפקס על איזה קו, והולך איתו הכי רחוק שאתה מסוגל להגיע, ואתה קולט שאתה על ציר, שכאילו חוזר על עצמו אבל כל הזמן נע במילימטרים. יש לך תחושה שאם תעקוב מספיק רחוק, יש לזה סוף, אבל אין לזה, כי אתה מגלה שהמטוטלת הזו נעה גם קדימה וגם אחורה או ימינה ושמאלה אם תרצו, ופתאום אתה מגלה שאתה עוקב לא רק אחרי ציר הזמן, אלא גם המרחב. איך תצליח לעקוב אחרי קו במרחב? הרי כל רגע הוא מתפצל להרבה קוים אחרים במרחב הזה, שהוא בניגוד לזמן- לא ליניארי אלא מכיל בתוכו הרבה מרחבים.
איך ממציאים את התשובה למשהו שלא יודעים לשאול?
|
האור מתוך החושך
בתגובה על באנו חושך לגרש
נירוואנה
בתגובה על מעל הכוכבים
נירוואנה
בתגובה על מרווחי הזמן
תגובות (14)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
מה זה בתאוריה? את מי מעניינת התאוריה (:
אבל זהו הפרדוקס,
כל האפשרויות נכונות בתיאוריה.
כולם תוהים האם היא חיה או מתה, ואני תוהה, אם אדע מה מצבו של החתול, האם זה ישפיע על מצבו?
כלומר, זה שאיננו יודעים מה התשובה, משפיע עליה?
האם יתכן שהחתול מת/ חי ומכיוון שהאפשרות ההפוכה עדיין פתוחה בפנינו (סופר-פוזיציה) אנחנו נייחס לה חשיבות ובכך נשפיע על התוצאה?
זה משנה שהאפשרויות הן בלתי מוגבלות אע"פ שעבורנו, ברגע שהחלטנו על תשובה שאר האפשרויות קורסות?
שאלה תוחמת דברים. נראה לי שהתשובה שאני מחפשת חוצה או מכילה גבולות, זה הופך לפרדוקסאלי אם הן (השאלה והתשובה) זקוקות אחת לשניה על מנת להתקיים
(:
שאלה מצויינת.
אולי שווה לבדוק שוב חלק מההנחות,כמו זו שלפיה הזמן הוא ליניארי,אם הקוו מתפצל כל רגע להרבה כיוונים שונים אז אפשר לבדוק מה יקרה לקוו במצב שבו נציב במשוווה זמן שהוא רב שכבתי,ספיראלי,מעגלי או מהדהד למשל,
ולו רק בשביל לבדוק את טבע הקורלציה בין הזמן למרחב
מה גורם לקוו להתפצל בעצם ?
למה זה בעייתי ?
אולי הבעיייה היא חוסר היכולת להענות בגמישות מספקת לשינויים התכופים בכיוונים של הקוו ?
מה קורה למבט שאינו מותנה לקיבעון אינרטי ?
האם הוא פנוי יותר לראות את פני האחר ?
כי השאלה הם גם מה הם חוקי המשחק,למה הם נוצרו כך ולא אחרת ומה היא בכלל המטרה
אולי דווקא כניעה להסחות דעת מאפשרת מעקב אחר המחשבה
והן נחשבות לכאלה רק מסיבות תרבותיות וזמניות שחלקן מגלם בסך הכל אינטרסים המבוססים על מסורות כחניות שצריך להשתחררמהן על מנת להתפנות לקיום אמיתי ?
למה אסור לסטות ? ממה ?
אם הייתי יודעת איפה היא מתחבאת, אני מניחה שאפשר היה לאמר שמצאתי אותה. את קצה החוט. אבל אני לא בטוחה בכלל שיש כזה.
זה כמו לחפש משהו בלי לדעת מה מחפשים.
אפשר לחפש ככה?
ההבדל הוא שכשמחפשים מה שנדרש זה להתבונן היטב.
יש לי הרגשה שמה שאני מחפשת אינו תלוי בעיניים ואולי אפילו באיזשהו מובן, היפוכו. מחוץ לגבולות ההגיון.
זה נכון
קשה
השאלה אם בכלל יש דבר כזה תשובה, למשהו שלא יודעים לשאול.
האם קיימת תשובה לפני שנבראה השאלה?