כותרות TheMarker >
    ';

    דוקו-בלוג

    © כל הזכויות שמורות לי

    ________

    מיני-פוסט

    9.6.13

    למען הסר ספק.
    כל מה שנכתב פה שזה שם מקביל פחות או יותר לכאן או לכל תגובה שלי כמובן!

    ויכול בהחלט לכלול מילים שאני המצאתי בכוונה תחילה
    ו/או לא. בטעות סופרת ולא סתם. שגיאות מקלדת גם.

    רצינות תהומית. קשרים פשוטים, שברים מסובכים, כאבי פאנטום // זיופים של פאנטום האופרה /// שירת ראפ לא סבירה לחלוטין.

    הכל שלי! אלא אם ציינתי אחרת.

    ותודה לעצמי שאני מבקרת אצל אנשים ובבלוגים אחרים שהעלו לי את הרעיון להוסיף היום את המיני פוסט הרעיוני הזה.
    למען יוסר כל צל של חשד שכן המצאתי מילים מימי ו/או הגיגים ו//אולי חרוז ///חמשיר בלי כוונה גם.

    כל תמונה באיכות מעולה יכולה להיות שלי!
    כל תמונה באיכות ירודה היא תמונת מצב.
    כל קטע מהיוטיוב הוא קטע יוטיוב והזכויות שמורות למי שהעלה ליוטיוב.

    וזהו לעכשיו.



    © כל הזכויות שמורות לי

    פוסטים אחרונים

    0

    יומן מסע זה כמו לרקוד עם שד שמזנק בעלייה.

    118 תגובות   יום שני, 16/12/13, 10:29

     

    לפני יותר משבוע החלטתי לנסוע לירושלים בשבת שכבר הייתה. יש שם תערוכה שרציתי לראות. אני לא בודקת קדימה מה הולך להיות המזג של האוויר. אז רציתי. במהלך השבוע גם דברתי עם חברה. תכננו לקפוץ לפתיחה של תערוכה אחרת בארץ תל אביב. לא הגעתי לאף אחת. הפעם לא בגלל הדחיינות שלי. לירושלים לא היה מצב. ובשישי. שיהרגו אותי לצאת בקור כלבים כמו שהיה, לא שיש לי משו נגד כלבים. יותר מהרבה פעמים אני מעדיפה הולכים על 4 מאשר כאלה שיש להם להם 2 רגליים. שלא לדבר על זנב. על אוזניים. לא עכשיו....



     

     

     

    ''


    יותר מזה, כשזה נוגע לנהיגה אני הכי סומכת על עצמי. אבל לא ממש על הנהגים בסביבה,

    ושהתמונה למעלה לא תעשה עכשיו מה שהיא לא צריכה! אני נהגת נורא עדינה. אפילו די ידידותית לסביבה..

     

     

     

    בשבועות האחרונים אני יותר מהרבה עסוקה. סדנא.

    אנשים הולכים לסדנא בשביל לעשות לעצמם טוב. לפעמים בכדי ללמוד. ללמוד דבר חדש זה תמיד טוב. אז הנה משפט מוסדר ואף מסודר נטול סתירה פנימית... הסדנא עושה לי נפלא. אבל על הדרך קשה לי שם נורא. בעיקר קשה לי עם עצמי.

    יש המון מטלות. שוב פעם הגדרות. שעורי בית, משימות. אני לא אוהבת שאומרים לי מה לעשות. עוד פחות אוהבת שעוזרים לי כשנראה למי שיושב לצידי שאני לא מבינה. כשאני שואלת שאלות לדוגמא.

    או שמי שלצידי לוקחת לעצמה את החופש לסמן במחברת שלי. או מציצה מה כתבתי אני. תמיד יש מצב שדווקא אני טועה.


    אנחנו קבוצה הטרוגנית ברמות. יחד עם זה יש לנו לפחות כובע אחד זהה. לכולנו אין עבודה עכשיו. זה לא הכובע היחיד שמשותף לנו. מסתבר, הוא גם לא הראשון שחשבתי עליו ביום הראשון שהייתי שם. נשבעת שאני לא שמה תגיות כרגע על אף אחד ועכשיו. טוב,אולי קצת. עלי. אולי יותר מקצת..

     

     

    מעניין לי שם. גם בגללי. הרבה בגללי. המון בזכות הדינמיקה. ואיך היא משפיעה עלי.

    ועדיין קשה. קשה אבל לא מדי.

     

     

     

    אני לא אוהבת לשבת על התחת ולהכין שעורים.

     

    ''

     

    זה עד שאני מתיישבת. או עד שאני עושה רק מה שאני אוהבת לעשות. לדוגמא, אבל אם אני לא מנסה אין לי מושג מה אני אוהבת ומה לא.. בעיה לא פשוטה.

     

     

    קר לי לצאת בקור. לפעמים בעיקר לא נוח לי לראות איפה אני לא יודעת לשחרר. אותי מעצמי..

     

     

     

     

    למפגש האחרון כל אחד היה צריך להביא חפץ שקשור לשינוי משמעותי שהוא או היא עברו בחיים.

    לי היה ברור מה אני מביאה. את המפתחות את האוטו שלי. של זה שיש לי עכשיו. (פשוט את המפתחות של האוטו הראשון כבר אין לי איתי.. בכל זאת לפעמים אני כן יודעת לשחרר או חייבת אולי? )

    לא הייתי צריכה להביט בצרור. ברור לי מה הוא סימל בשבילי אז. כשהייתי בת 17 והוצאתי רשיון. כשקניתי את האוטו הראשון. עם עזרה מאד קטנה..

    הוא היה כתום. לא כי רציתי. כי ככה יצא. זה לא הפריע לי לאהוב אותו. גם אם לא היה לו מספר מופלא. אני זוכרת את המספר שלו. של האוטו שלי הראשון שלי עד היום. כמובן שהיה לו שם. שם פרטי. אוטו לא צריך שם משפחה.. תמיד היו לו בבגאז' בגד-ים ומגבת. כי היה ברור שאני אבריז מהבית ספר. והוא היה קטן. ודובשן. זה האוטו כמובן,


    מאז כל המכוניות שלי היו קטנות. חוץ מרכב אחד. שירשתי בלי כוונה. ההוא היה שחור. ודי גיבור. באופן יחסי לפחות, בשנייה שיכולתי מכרתי אותו. והחלפתי באחר קטן. צרפתי וחתיך ברמות! זה לא קשור. הצרפתי ההוא. היה היחיד שלא היה לו שם. הוא גם לא היה שחור. פעם יחידה שהיה לי אוטו בצבע אדום. אין לי מושג איך זה קרה. הוא את העונש שלו קיבל. או לא. נשאר נטול שם עד שהוא עבר יד... כשאני חושבת על זה עכשיו. יש מצב שהוא בכלל לא היה אוטו. אלא מכונית קטנה...

     

    ''

     

    בשביל הראשון התחלתי לעבוד בסוף כתה ח' לא חטא.

    נראה לי שעכשיו זו התקופה הכי ארוכה שאני לא עובדת מאז שאני זוכרת אותי. מבוגרת באופן יחסי. ואפילו אחראית. נורא.

     

    המפתחות של עכשיו. ועל זה לא חשבתי אפילו כשספרתי שם לכל הקבוצה למה האוטו שלי זה הרגע המשמעותי מבחינתי, יש עליהם עוד שני פריטים חשובים. חשובים לי נורא.

     

    יש שם חיה קטנה. היא במקרה שחורה. סוג של עבודת יד,

    פעם, היו ימים שהיו לא מעט אנשים שהייתה להם על הצרור של המפתחות את אותה חיה. אני לא יודעת למי היא עשתה יותר טוב באותם זמנים שהיא הייתה. לי או למי שחיות מסוגה היו תלויות אצלם על המחזיקים של המפתחות. בהתאמה,

    אצלי גם תלוי ארנק כסף קטן מכסף. אותו קיבלתי מתנה מחברה. לה יש ידי זהב.

     

    את המפתחות של האוטו שלי אני לא שמה בתיק. התיק שלי תמיד מפוצץ ים של דברים. הצרור תמיד בכיס של הג'ינס. גם הטלפון הנייד. כי ככה זה.

     

    האוטו שלי. הוא סוג של חופש. תמיד בכל רגע ומצב לא משנה מה, אני לא צריכה את התיק הענק שלי שכל הבית שלי תמיד בתוכו. אני והנייד והמפתחות. פשוט להכנס לאוטו ולנסוע לא חשוב לאן.

    חוץ מאשר באותו שישבת. ההוא עם השלג.

    גם כי היה מזג-אוויר זוועה והיה לי קר.

    וגם כי אני לא ממש סומכת על נהגים אחרים. שמה בחוץ במרחב.

    כרגע אף מילה על טל ומטר. אולי matter בכלל,

    גם לא על זה שאני מעוותת שמות בלי כוונה. לא תמיד לא של כולם. לא כל הזמן..

     

     

    ''

     

     

    למחר, שזה יום שלישי אני צריכה להכין המון שעורים. דבר אחד כבר הכנתי אתמול. זה כן ולא היה קל לי נורא. לא היה קל כי ישר על ההתחלה לא עמדתי במשימה.

    צריך היה לבחור מתוך רשימה ארוכה 2 מושגים לא מוכרים. לא מצאתי את שני המושגים שאין לי מה להגיד עליהם. צרה צרורה!


    בסוף החלטתי על אחד שקשור לשואה. יותר מדויק לחוקי הגזע הנאצים ואחד שאני מחבבת ברמות ולא מאתמול גם לא רק כי הוא קשור לחיה עם אוזניים ארוכות. נורא!

    על אחד משני המושגים צריך לדבר לפני כל החבר'ה שנמצאים בסדנא. לדבר בצורה שמי שלא מכיר את המונח, יבין על מה מדובר. אני, יש לי זכרון כזה שזוכר תמונות. הקשרים. זכרון שתמיד מחבר סיפור אחד לסיפור אחר. אז החלטתי להביא תמונות.


    לסחוב פרינטים של תמונות כבד וגם קר וגם צריך להכין מראש ולא לזכור בראש,

    אני עצלנית ולמי יש זמן? הכי נוח איזה power-point כותרת. תמונה. כותרת. תמונה. בלי מילים כתובות.

    קשרים. הכל אצלי קשור. לרגע נראה לי שזה הדבר הכי הגיוני לעשות.

    אני לא אוהבת ללכת לכל מיני מקורות ולקרוא חומר. זה אם אני זוכרת בראש.. לא שיש לי משהו נגד לימוד של מה שמעניין לי, עובדות יכולות לפעמים לבלבל אותי. להוציא אותי מריכוז.

     

    ''


    הורדתי תמונות. אפילו השתמשתי בתמונה שיש לי פה בפרופיל. כי היא קשורה. קשורה המון.

    עפתי כמו שאני עפה. זה עשה לי כיף גדול! ואז, התבאסתי מעצמי ברמות.

    בשום אופן לא הצלחתי להעלות את השיר שרציתי לשים בסוף.

    והכל, הכל נראה לי כל כך לא קשור. מטופש אפילו.

     

     

    וכרגע הדבר שהכי מטריד אותי. זה איפה בכלל שמתי את הדיסק און קי!

     

     

     

     

    http://www.youtube.com/watch?v=-hA6XI037H4

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (118)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/12/13 00:09:

      צטט: NoSugarPls 2013-12-26 02:12:32

      Dropbox והסוף לחיפושים.

       

      נכון! תודה יקירתי נשיקה

        26/12/13 02:12:
      Dropbox והסוף לחיפושים.
        25/12/13 01:11:

      צטט: מיסיס H 2013-12-24 18:50:02

      אני עולה במעלה מסע התגיות בראש הפוסט קודם כל :) הכל קשור לזיכרון הנישא, הקטן.

       

      הכל קשור :))

      ו-האביב הוא התקופה הכי אביבית בשנה!

       

      תודה מיסיס }{

        24/12/13 18:50:
      אני עולה במעלה מסע התגיות בראש הפוסט קודם כל :) הכל קשור לזיכרון הנישא, הקטן.
        23/12/13 12:54:

      צטט: תומר ס 2013-12-22 22:42:33

      ''

       

          יווו, כמה תגובות!

       

       

       

      עכשיו בכלל!!!

      יש גם תגובות . בעברית משובים. מהחיים. היה סבבה! בדיעבד. וכמו שכתבתי הרגע לשולה אולי אני אכתוב פה. נראה בשביל זה צריך זמן.

      לא שמה עכשיו שיר. אולי יותר מאוחר. יש לי כרגע כמה עניינים יותר בוערים קריצה

        23/12/13 12:51:

      צטט: שולה ניסים 2013-12-22 10:03:27

      אוהבת את החולצה האדומה עם ההדפס. ובקשר לידיים עם הגומי הירוק- בדיוק אתמול אחותי ואני נזכרנו במשחקים של פעם. לא יותר טוב ממשחקי מחשב?

       

      אדום אני לא לובשת כמעט אף פעם. אוהבת את החיה הקטנה ההיא משם. lizaRD למרות שעל החולצה אין לה בשר. היא עור ועצמות. אבל ככה יצא. תמונות הן לא תמיד מושלמות. 

      הידיים כן לגמרי סבתא סורגת. לא שמתי לב שזה גומי. אני רגילה לצמר.

       

      ''

       

      זו שהופיעה למעלה פשוט התמונה מאותה מצגת 1:1 

      ____________________________________

      משחקי משחק בחיים לא שיחקתי. אני טכנופובית גדולה.

      מה שהכי הפחיד אותי מאותה מצגת היה איך להעלות את השיר מהטיובה. לדוגמא,

      מזל שיש לי חברים שכן יודעים איך לעשות את זה. למדתי לבקש עזרה.

       

      וגומי. קשור אולי קצת לחולצה. פעם נערת גומי. פעם יחידת סגולה. כמו בתמונה של הסורגת.

       

      אולי בכלל הפוסט הבא יהיה המצגת כולה. ואז אני כן או לא אהיה הכי ברורה נבוךקריצה

       

       

      ''

        22/12/13 22:42:

      ''

       

          יווו, כמה תגובות!

       

        22/12/13 10:03:
      אוהבת את החולצה האדומה עם ההדפס. ובקשר לידיים עם הגומי הירוק- בדיוק אתמול אחותי ואני נזכרנו במשחקים של פעם. לא יותר טוב ממשחקי מחשב?
        21/12/13 17:44:

      צטט: הזוהר הצפוני 2013-12-21 10:50:44

      אני נהנתי מאוד. הכל היה קשור. ולמה את כותבת לה במקום להכין שעורים?!! חוצמזה אולי תמצאי עבודה הקשורה לכתיבה?! בהצלחה יקירה. מחכים לדיווח הבא.

       

      כיף לי שנהנית!

      המשך יבוא ....

       

      תודה :)

        21/12/13 17:42:

      צטט: בת יוסף 2013-12-20 21:29:54

      אני בעד סדנאות שקשה בהן. על משקל קשה בסדנא- קל בחיים.

       

      אני בעד לעשות לעצמי נעים ועד האביב גם חמים :)

       

      ''

       

        21/12/13 10:50:
      אני נהנתי מאוד. הכל היה קשור. ולמה את כותבת לה במקום להכין שעורים?!! חוצמזה אולי תמצאי עבודה הקשורה לכתיבה?! בהצלחה יקירה. מחכים לדיווח הבא.
        20/12/13 21:29:
      אני בעד סדנאות שקשה בהן. על משקל קשה בסדנא- קל בחיים.
        20/12/13 18:29:

      צטט: DN/DN/500 2013-12-20 17:34:26

       

       

      ''

       

      בשמחה! איזה יופי שזכרת שאני אוהבת שושנות :)))) תודה! נשיקה

       

      http://www.youtube.com/watch?v=__obh4w6tD8

       

       

      ''

        20/12/13 18:00:

      צטט: DN/DN/500 2013-12-20 17:15:04

      http://youtu.be/rjY3u4MGnTo

       

      תודה. צוחק

       

      היו רגעים של מתח. מודה! מגניב

        20/12/13 17:55:

      צטט: rossini 2013-12-20 07:19:19

      צטט: נערת ליווי 2013-12-20 02:27:14

      צטט: rossini 2013-12-17 08:15:24

      כבר מזמן אני חושב שהכתיבה שלך מזכירה ולא מבעט ,את הז'אנר הסיפרותי הזה.

      ואני אוהב אותו.

       

      מצחיק!

      ניסיתי להכנס ללינק ואני מקבלת הודעת שגיאה.

      יחד עם זה אפשר כן לראות למי התכוונת אז ראשית תודה גדולה.

      והמצחיק כי אתה יודע שאצלי תמיד יש איזה משו שקשור למשהו אחר.

      יש שפת מחשבים שפעם למדתי (לא שאני עושה בה שימוש) היא נקראת פסקל.

       

      אז כרגיל הכל קשור להכל. עכשיו אגב אני כבר כן רעבה! צוחק

       

      מתנצל על הקישור, יותר נכון על חוסר הקישור.

      על כל פנים אצלך, "די לחכימא ברמיזא". 

      אכן הכוונה היתה לז'אנר הpensee-של פסקל כמובן.

       

       thought expressed in literary form. A pensée can be short and in a specific form, such as an aphorism or epigram, or it can be as long as a paragraph or a page. The term originated with French mathematician and philosopher Blaise Pascal, whose Pensées (1670) was a collection of some 800 to 1,000 notes and manuscript fragments expressing his religious beliefs. The form was particularly popular in French literature, as in Denis Diderot’s Pensées philosophiques (1746).


      אתה נהדר!

      נהדר :))

       

      וכמה עבודה עשיתי לך עכשיו. לא מתנצלת כי נהנתי מכל דקה!

      הלכתי להביא לך לפה את זה. חשבתי ששמתי שם תמונה של שעון של פיאז'ה אבל הרגע ראיתי שיש שם שעון אחר בכלל. ולא. אני לא מדברת על שום שען עיוור זה לחלוטין לא קשור. שפהאוזן. יש מצב שכתבתי לא נכון. את שם המותג בעברית תקנית. (לא נקבה של ג'וק עכשיו גם זה מפוסט אחר) ...עושה טעויות גם במילים פשוטות הכי פשוטות. לא מהיום אגב ושוב תודה גדולה!

        20/12/13 17:45:

      צטט: בןג 2013-12-19 23:26:32

      כזו קומפקטיקו קריצה

      נוסטלגיה.....

       

      ''

       

      ענק!

      כל פעם אני מפנטזת לי ככה בלחש שהאוטו שלי (שפה לא אומרים את השם שלו בקול רם) לא ישמע. שהאוטו הבא שלי  יהיה מיני מיינור אולי אפילו בצבעים של דבורה. צהוב ושחור. למרות שהמיני כבר מדברים עם מבטא ושכחו מאיפה הם באו בכלל...

       

      תודה! קטע אחד מהגדולים של האיש שיודע לחקות פרקינסון.. לפעמים, קריצה

        20/12/13 17:37:

      צטט: הקשתית 2013-12-19 20:17:08

      נראה לי שהסדנה עושה לך טובה נערה ולמרות שלא יודעת באיזו סוג סדנא בדיוק מדובר אבל מניסיון זה לגמרי עובד ואתה מופתע מכמה שזה עוזר לנו אבל בעיקר אםעושים את המטלות ומיישמים אותה גם בהמשך.הכל פונקציה של זמן ותהליך אישי.אהבתי את התמונה עם היד, למרות הקונוטציה הכואבת ,של מי היא ???

       

      אני מאמינה כי הסדנא עושה טוב לכל מי שלוקחים בה חלק. כולל מי שמעביר או מעבירה אותה.

      לגבי המשך הדרך, איני יודעת לענות כרגע, אני רק בתחילתה של הסדנא. 

      לגבי התמונה, את השנייה שמציינת אותה, את התמונה כאן בתגובות. הסתכלתי בה שוב עכשיו בתמונה. אין לי מושג של מי היא לא התמונה ולא היד. אני כן יודעת למשל מה היא ייצגה עבורי. הייצוג שלה לא קשור ליד - לפחות לא היה עד שלא הארתן את תשומת ליבי או את עיני לחוסר הפיזי שיש שם בתמונה. מבחינתי:

       

      לקרוא את המילה איציקלופדה ולדעת שאת קוראת אינציקלופדיה למרות חוסר האותיות. זה מה שהיד מייצגת עבורי :)))

       

        20/12/13 17:34:

       

       

      ''

        20/12/13 17:28:

      צטט: n a n a 2013-12-19 12:17:05

      מעניין אצלך כמו תמיד, בהצלחה יקירה ♥

       

      תודה ננה יקירתי.

      תודה גדולה גדולה ♥♥♥

        20/12/13 17:25:

      צטט: צוריאל צור 2013-12-17 20:55:05

       אחרי עשרים ומשהו שנים של רכבים אמריקאיים גדולים , עתירי צילינדרים וסמ"ק, זללני דלק בטירוף, אבל מיוחדים במינם ועם נשמה יתרה, עברתי ליפנית קטנה חיסכונית ואפרורית.
      הפרקטיות ניצחה.מזעיף את הפה

       

      עכשיו את האמת 

      אני כתבתי על לינקולן שהי הלו זקן. זה למעלה בתגיות. או תוויות (תמיד לא זוכרת איך נכון לקרוא להם או מה בדיוק שמים על המצח) ושל ההוא המזוקן. לא מצאתי תמונה עם צילינדר. כובע כמובן.

       

      כן של אוטו דגם משובח.

       

      ''

       

      וכמובן של האיש :))

       

       

      ''

       

       

       

      http://www.youtube.com/watch?v=vgdBhTl44Yc

       

       

      ויפן. יש את big   ^ וכמובן את הגדול מכולם! מספר 1

       

       

      ''

       

       

       

        20/12/13 17:17:

      צטט: מרב 1956 2013-12-17 18:43:19

      פוסט שלך, שני ברציפות שאני מצליחה לקרוא ברצף מבלי להתבלבל.

      אני אוהבת ללמוד, אפילו מאוד, כולל שיעורי בית, בעצם תלוי מה הם.

      וגם אני מרגישה שעבורי, מכונית = חופש.

       

      מרב. זה אומר שמשהו עובר עלי? שני ברצף. שני ברצף. 

      עם לימודים אין לי בעיה על עוד אני מוצאת עניין. או עד שאני מגיעה לחומר שלא עושה לי את זה.

      או מרצה שעבר זמנו. זה גם קריצה

       

        20/12/13 17:15:
      http://youtu.be/rjY3u4MGnTo
        20/12/13 17:14:

      צטט: ערסאל 2013-12-17 14:24:24

      מי שמסוגל להכין, להכיל וליצור ולהרגיש אחרי הכל, שלא ילין, הרוב במקום הזה כבר מזמן לא.

       

      כן. יש משהו במה שאתה אומר. מסתבר, אבל עדיין פה ושם עדיין שואבת עונג מהיכולת שלי לקטר.

        20/12/13 17:11:

      צטט: קנולר 2013-12-17 12:33:37

      נערה יקרה הרבה פעמים אני חושבת שאת כותבת אלי ועלי. את פשוט מנסחת דברים שאצלי הם אף פעם לא הגדרו ועל כך אני שמחה ללכת איתך זיגזג.

       

      יהודית.

      אני שמחה שאת פה איתי. יותר מהרבה שמחה! תודה :))

      אגב אותו 10 בינואר הוא לא שלי... כן קשור לשיער שיבה. 

        20/12/13 17:08:

      ''

        20/12/13 17:07:

      צטט: נעמה ארז 2013-12-17 11:40:08

      סדנאות זה לצעירים ולצעירים ברוחם...
      הנה עוד מכנה משותף.

       

      את יודעת שמדי פעם אני עדיין מקבלת הודעות מוזרות מכל מיני גברברים שמתעקשים לא להבין למה בחרתי בכינוי נערת ליווי..

      לפחות את מבינה! נערה. נערה. נערה. צוחק

       

       

        20/12/13 17:03:

      צטט: שחר י 2013-12-17 11:06:02

      637-913 - לא זה לא מס' טלפון.

       

      קבלתי אותו מתנה לפני 30 שניה כשהוא היה כבר בין 30.

       

      פרקתי אוטו לחתיכות והשמשתי אותו לתפארת.

      מנוע אחורי. באג'ז מקדימה. sun roof.

      צבע כחול של ים, כמו שאני אוהב. זה לא היה כזה.

      את המושב האחורי פרקתי והתקנתי שם ספה.

       

      שבק חיים בירידות מירושלים.

      מכרתי אותו לגרוטאות ועד היום אני רואה אותו ליד תיאטרון ירושלים. לפעמים זז ולפעמים לא.

       

       

      עשיתי עכשיו בקור חוזר וחוזר ולא בקורת חלילה וחס.

      כן הבילויים עודהפעם. אלא מה. מצד שני מי יותר מתאים ללכת לצד או בצד אם לא האיש הזה קצת גם

      בכל זאת כבוד למגזר! בדרך לעוד איזו עיר בעירה שניייה...

       

      ''

        20/12/13 16:51:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2013-12-17 10:59:00

      גיבורת על


      סדנאות זה סבבה.  מיקרוקוסמוס של דינמיקה קבוצתית.  תמיד יש את החכם/מה שיודע הכל,
      יש את ה Klugscheisser שזה בשפת אימי "מחרבן חוכמה" או בשפתינו "חוכמולוג-על", ויש "גיבורת על"
      אגב, שמת לב שיש פחות ופחות גיבורים/גיבורות וחכמים/חכמות בלי הסיומת "על" ?

      אז לטובת  כל גיבורות העל קחי  את אחת מיוחדת שאני אוהב מאד מאד 

      ''
       

       

      תודה!

      היא נהדרת!!!

      פותרת בעיה עם יד אחת קשורה.. ענקית! לא? :)

      מגיעה לה לפחות חולצה ותקליט! או דיסק. ... 

       

      ''

       

       

      יש שם בשיר, רק משפט אחד לא ברור לי ההוא עם הזמן.  לא הבנתי מה היא כן או לא עושה.

       

       

      _______________________________________________

      תזכיר לי לספר לך פעם מה כתבו עלי בספר מחזור מתחת לתמונה (לנו היה ספר כתתי כל סוף שנה כי היינו כתה מיוחדת נורא) זה קצת קשור לאיזו אחת שכן הלכה עם גלימה. 

       

       


       

        20/12/13 16:43:

      צטט: zahal 2013-12-17 10:18:49

      מאז ומתמיד לא היה לי את התחת לשבת בסדנאות/כיתות/הרצאות וכו,, למזלי אני הרבה יותר יצירתי וזה מחפה על הכל,, חייכת אותי על הבוקר,, בעיקר על החיה עם האוזניים הארוכות,, איזה כיף שאת כאן,,

       

      לפני איזה זמן שאלתי איש אחד אם יש קשר בין גמישות מפרקים לגמישות מחשבתית. אני לא אכתוב לך פה מה קיבלתי בתמורה... א-קיצר לי עוד יותר כיף כל פעם שאתה בא.. צוחק

        20/12/13 16:37:

      צטט: צלילי הלב 2013-12-17 10:05:39

      פלינק - פלנק, והבנתי אותך כל מילה יקירתי:)) עכשיו אני עם אוטו אדום להבה, פעם ראשונה בחיי. בחיי שהוא חתיך, משו, משו...ולצרפתים תמיד יש לי חולשה, עדיף עם בלורית בלונד:))

       

       

      הצחקת אותי עכשיו. בזכות הצרפתים. הבלורית וכמובן הבלונד. וכן גם החולשה.

      הייתי שמה קלסיקה. אפילו את הקבועה, אבל משום מה מתנגן לי שיר אחר בראש. תהרגי אותי מה הסיבה..

       

      ''

       

      אולי בזכות הפתיחה של השיר ההוא.. אולי לא רק. faith ולא רק גם, 

       

      ''

       

      נשיקה

        20/12/13 16:31:

      צטט: חופר סדרתי :) 2013-12-17 09:48:18

      "אני לא אוהבת לשבת על התחת ולהכין שעורים" חחח כולנו ככה :), ואהבתי את התמונה שבאה מתחת למשפט. פוסט יפה כמו תמיד.

       

      דרור תשמע קטע

      כי הרגע כתבתי ליעל שלשבת לא ידעתי מאז שהייתי מה זה קטנה. כבר בלול קודם למדתי לעמוד ולקשקש את עצמי לדעת!

      ואז עמית כתב לי על הפסקות עישון של לא מעשנים בעבודה, כשהייתי כבר כן בעגלה וזה סיפור ששמעתי כי אז לא ממש דברתי ברור (להבדיל מעכשיו שאני כותבת באופן בהיר לחלוטין!) יום אחד שכן היה בצהריים ולא בלילה הייתה ליד העגלה שלי קופסת סגריות נלסון זרוקה על המדרכה, אמא שלי עשנה אז נלסון בלי פילטר. היא מעשנת מנלסון עד היום. רק שקצת הרבו לה והוסיפו פילטר כי זה הרבה יותר בריא לעור הפנים ולא רק :)) אז אמרתי באופן ברור מאד מממממממא שזה כידוע אמא למביני דבר.   וגם איך שעושה טלה או אפילו כבשה קריצה

        20/12/13 16:27:

      צטט: AmitLi0 2013-12-17 09:41:08

      אני בעבודה ולא מנומס לא לקרוא מה חברים כותבים אבל גם לא מנומס לא לעבוד. אבל את כותבת ארוך וקופצני. אז אני מתחיל במקום אקראי. קופץ כל שורה שלישית ומסיים בהתחלה. הכל תוך שלוש דקות במקום הפסקת עישון שאני לא מעשן. מצאתי שרק ככה אני מבין אותך.

       

      אני צריכה לנסות לקרוא אותי לפי המלצת הקריאה שלך. נשמע מעניין! תודה עמית! :))))

        20/12/13 16:25:

      צטט: yael~ 2013-12-17 08:50:22

      האוטו הראשון .....זה באמת הדבר המשמעותי הראשון לחופש התנועה :))

       

      אצלי במחשבה יותר מעמיקה. זו הייתה העמידה האיתנה.

      לשבת לא ידעתי כבר בלול (אמיתי לחלוטין) קודם עמדתי - מה שהוציא את האמא הפרטית שלי ולא רק אותה די מדעתה..... :)

        20/12/13 07:19:

      צטט: נערת ליווי 2013-12-20 02:27:14

      צטט: rossini 2013-12-17 08:15:24

      כבר מזמן אני חושב שהכתיבה שלך מזכירה ולא מבעט ,את הז'אנר הסיפרותי הזה.

      ואני אוהב אותו.

       

      מצחיק!

      ניסיתי להכנס ללינק ואני מקבלת הודעת שגיאה.

      יחד עם זה אפשר כן לראות למי התכוונת אז ראשית תודה גדולה.

      והמצחיק כי אתה יודע שאצלי תמיד יש איזה משו שקשור למשהו אחר.

      יש שפת מחשבים שפעם למדתי (לא שאני עושה בה שימוש) היא נקראת פסקל.

       

      אז כרגיל הכל קשור להכל. עכשיו אגב אני כבר כן רעבה! צוחק

       

      מתנצל על הקישור, יותר נכון על חוסר הקישור.

      על כל פנים אצלך, "די לחכימא ברמיזא". 

      אכן הכוונה היתה לז'אנר הpensee-של פסקל כמובן.

       

       thought expressed in literary form. A pensée can be short and in a specific form, such as an aphorism or epigram, or it can be as long as a paragraph or a page. The term originated with French mathematician and philosopher Blaise Pascal, whose Pensées (1670) was a collection of some 800 to 1,000 notes and manuscript fragments expressing his religious beliefs. The form was particularly popular in French literature, as in Denis Diderot’s Pensées philosophiques (1746).


        20/12/13 02:27:

      צטט: rossini 2013-12-17 08:15:24

      כבר מזמן אני חושב שהכתיבה שלך מזכירה ולא מבעט ,את הז'אנר הסיפרותי הזה.

      ואני אוהב אותו.

       

      מצחיק!

      ניסיתי להכנס ללינק ואני מקבלת הודעת שגיאה.

      יחד עם זה אפשר כן לראות למי התכוונת אז ראשית תודה גדולה.

      והמצחיק כי אתה יודע שאצלי תמיד יש איזה משו שקשור למשהו אחר.

      יש שפת מחשבים שפעם למדתי (לא שאני עושה בה שימוש) היא נקראת פסקל.

       

      אז כרגיל הכל קשור להכל. עכשיו אגב אני כבר כן רעבה! צוחק

        20/12/13 02:22:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-12-17 07:32:35

      http://cafe.themarker.com/image/2768798/
      פוסט נהדר. חיזקי ואמצי. גמני התחלתי לעבוד בגיל צעיר, אפילו משלך, קודם בשביל האופניים שלי ואחר כך לפרוייקטים גדולים יותר . בלי רכב אני כמו בלי רגליים. דוקא מקנאה בך על הסדנה שלך, זה קצת עושה סדר בחיים כשלומדים עם סדר יום (אני לדאבוני עושה זאת עכשיו רק שעתיים בשבוע). צ'יר אפ. אני מחכה לך כבר שתתפני קצת לפחות למצוא מקום חלופי לזה שבתמונה


      ואז נלך למקומות...."))

       

      איזו תמונה יפה!

      אולי החומוס שלהם שווה בכל זאת קפיצה... מקסימום לא תהיה לך ברירה ותכירי את בר-לחם. גמישות כבר אמרנו.

      בקרוב. אפילו לא צריך להגיע רחוק הם כמעט מעבר לפינה חיוך

        20/12/13 02:19:

      צטט: ~בועז22~ 2013-12-17 06:36:42

      פעם, לפני שאנשים (או נשים...) היו תולים דיסק

      מתחת למראה של המכונית, או קוביות שש-בש

      מפרווה, היה נהוג לשים על הדש-בורד, או מאחורה,

      איזו בובה של חיה שראשה היה נע לצדדים ומעלה

      מטה, בהתאם לתנועות המכונית.

      זה היה נורא בעיניי. אז יצאתי למלחמה...

      כי, ממתי חיה זה לקישוט, אפילו והיא בובה?..., ובכלל

      מה הקטע הזה עם תנועות הראש המכניות הללו?

      מן השמיים עזרו לי, מן השמיים!!! כי אחרי שהבובות

      הללו היו צריכות לעבור את הקיץ הישראלי בתוך מכוניות

      סגורות באופן הרמטי, הן היו מאבדות את צבען וכולן, מעשה

      כשפים, היו הופכות ללבקניות גמורות..., ואז הן היו מסולקות

      לאחר כבוד ממקום רבצן במכונית...

      ALAS..., הנצחון שלי היה קצר מועד..., הן היו מוחלפות

      באחרות...

      מסקנה: הדברים היפים ביותר הם אלה שנמצאים במקומם הטבעי.

      מכונית למשל, בחלון התצוגה של היבואן...

      קאפיש?

       

       

      כלומר שנשים יפות -צריך לנהוג בנו כמו בנרות של חנוכה?

      אלא לראותנו בלבד??? 

       

      http://cafe.themarker.com/post/2850865/

       

       

      ''

        20/12/13 02:13:

      צטט: החתול במסיכה 2013-12-17 04:25:18

      הדיסק....און קיא.

       

      מיצי!

      אתה רואה אותי נוהגת בקיה / קיא? לא יודעת אפילו איך כותבים את זה נכון ... צעקה

        20/12/13 02:10:

      צטט: remei 2013-12-17 00:53:33

      זה פלונטר של שד או שד של פלונטר. אהבתי מאוד את המשך הגדם כמה אומץ כמה פתיחות בכדי להצליח לראות זאת.

       

      את מכירה את המשפט מוכשר כמו שד.

      אני למשל אוהבת את ג'יני (ההיא שיצאה מהבקבוק) יותר מהמון שנים. ולא רק :))

       

      והגדם. לא חשבתי על זה ככה עד שכתבת. אז תודה ! נתת לי עוד נקודת מבט 

        20/12/13 02:06:

      צטט: bonbonyetta 2013-12-16 23:12:44

      *
      סעי בזהירות זה הכי חשוב, ולגבי המשחק עם החוטים בתמונה אחרונה, בא לי עכשיו להיזכר ולראות אם אני יכולה לשחק אותו.
      את באה? יש לך חוט?

      ''

      אני תמיד. תמיד נוהגת בזהירות מירבית. 

      ולגבי חוטים. פרומת קצוות. (אני) למה נראה לך משתדלת תמיד ללכת עם צמה? קריצה

      זה חתול או עכביש בתמונה?  בכל מקרה אחל'ה זנב!

       

        20/12/13 02:02:

      צטט: ~שקט~@ 2013-12-16 23:00:40

      מזתומרת... הדיסקונקי בצרור של המפתחות

       

      אז זהו שלשלי אין חור. לדיסק און קי. לא יאומן מה? מופתע

        20/12/13 02:01:

      ''

        20/12/13 01:59:

      צטט: HagitFriedlander 2013-12-16 22:52:22

      ניצוצות...חולפים כמו סרט נע...כמו רוח סערה...מקלפים אותך...כך הרגשתי כשקראתי אותך סרט נע כמו רוח סערה שמקלפת אותך...כמעט כמו בצילום של הפרופיל... לילה טוב יקירה...איזה מזל שאין לי שיעורי בית...מספיק השיעורים מחוץ לבית:)

       

      הלכתי עכשיו למעלה לראות אם שמתי את השיר ההוא

      האויב שהוא חבר.

      כן אנחנו שניים

      מקלפים עוד חלקים מהקליפה ...

       

      ולא. הסדר של השורות של השיר הזה שלהם או של פורטיס לבד לא משנה כרגע. את מותק גדולה. 

        20/12/13 01:55:

      צטט: kimchid 2013-12-16 22:24:52

      The disk is on the key....:-)

       

      רק הרגע נפל לי האסימון. איך ממליון ואחת דברים בחרתי מפתח. והוא לא היה פתח סול :))

       

      תודה!

        20/12/13 01:53:

      צטט: באבא יאגה 2013-12-16 22:17:54

      מקווה שמצאת את הדיסק און קיי. תהני מהסדנא

       

      מצאתי מצאתי ואפילו יש עליו כבר את השיר שאני צריכה :)) נהנית ותודה! 

        20/12/13 01:51:

      צטט: ליריקה. 2013-12-16 22:13:10

      עכשיו הכל ברור- אנחנו הטרמפיסטים..:-)

       

      אני עם איה-פון-home

      ועדיין. אין על הגלקסיה. ועל ההוא.

       

       

      ET

       

      ''

       

      }{!

        20/12/13 01:47:

      צטט: אטיוד5 2013-12-16 22:05:34

      לא הולך לשום סדנא, ובטח שלא לסדנא שבה מבקשים ממני לדבר מהגרון של הדובי שמעבירים מאחד לאחד בשם האוטו שלי על מצב הרוח של זה שלוחץ לו על הדוושות. איכסה. חררה. מגהטון של אומים לא יצליחו לתאר את ההתנגדות בפיוזים שלי למעגלי אנשים שפגשתי זה עתה. ואם הולכים ללמוד משהו, אז נו כן, מבינים הכל על המקום, כי הכל טריויאלי, תובנות והארות זה לנביאים מהתורה. ושוכחים הכל, וטוב שכך, איך שיורדים משם במדרגות אם זה בנתניה או במעלית אם זה משו צפונבוני.

       

      מצחיקול.

      אתה במיוחד. אם לא היית כותב ויותר מפעם אחת שאתה שוכח דברים ניחא.

      אבל תשמע קטע. אני כמו שאתה יודע זוכרת יותר ממצוין. 

      בסדנא הזו נותנים למשל כלים איך ללמוד לזכור. 

      במפגש האחרון באמת היה איש אחד שהביא בובה של קוף. לא של דובי.

      הוא לא חיבק אותה. הוא הסביר בעזרתה מה זה מוצא המינים. דרווין זוכר אותו?

      אותו אחד שם על הראש שלו כובע כך הוא המחיש את זה שדרווין היה סוג של מדען, להבדיל מאנשים שהאמינו שהאדם הוא נזר הבריאה (בריאתנים לך בוודאי אומר משהו - זה הרי לא קשור לזכרון) ... עוד דרך להמחיש דברים. סתם דוגמא קטנה ... וכן. הכל טריוויאלי. חוץ ממה שלא. או שכן. תחליט אתה

       

      או תכלית. מה שבא לך :)

        20/12/13 01:40:

      צטט: המוזגת האוזבקית 2013-12-16 21:56:06

      כמה טוב להתעדכן בקורותייך, אפילו קצת, ובמעורפל, ומרחוק, בקושי חצי טעימה, אבל מזה טעימה :-)

       

      היום חשבתי עלייך. ראיתי בזווית של העין סרט עם קלינט. כולו שנייה... גם כן סוג של טעימה קריצהנשיקה

        20/12/13 01:38:

      צטט: נ ו ני 2013-12-16 21:14:47

      מכונית זה חלק ממני. זה כמו רגליים. החופש להגיע בלי להיות תלויה. והראשונה שלי היתה ישנה ולבנה ומדליקה . והחלפתי אותה רק שמתה. והגרר של מכוניות אסף אותה לבית הקברות של מכוניות ישנות ועצובות ושם פירקו אותה לחלקים. וכמו אהבה ראשונה לא שוכחת אותה אפעם.

       

      הכתום שלי היה קצת התפשרות. רציתי אברט (כבר אז)נורא נורא רציתי. ולא יצא.. ועדיין כל אוטו הוא סוג של אהבה. לפחות אצלי זה של עכשיו בכלל. אבל כי הוא חתיך. חתיך ברמות. חמסה חמסה חמסה עליו! קריצה

        20/12/13 01:34:

      צטט: עורך דין שי וקנין 2013-12-16 21:05:11

      תמיד כיף לקרוא את הפוסטים שלך. תודה ששיתפת :-)

       

      ולי תמיד נעים כשאתה מגיע לביקור שי. תודה! :)

        20/12/13 01:30:

      צטט: רחלי45 2013-12-16 21:00:25

      איזו סדנה זאת?? נשמע מענין.

       

      מעניינת מאד מאד מאד

      ואני בדיוק מתלבטת אם לכתוב פה עכשיו.

       

      הרי באיזה שלב אני אכתוב את השם שלה.

      בינתיים, שולחת לך הודעה לפרטי. 

        20/12/13 01:29:

      צטט: מריםבידרמן 2013-12-16 20:45:57

      התפתחות....

       

      תמיד.

      תודה יקירתי }{!

        20/12/13 01:26:

      צטט: זונות פוליטיות 2013-12-16 20:40:12

       

       

      ''

       

       

      אתם מתוקות!

       

      חיוך שקפא לא מזמן 

      ושמש ירוקה גדולה גם :)

      למרות שהיא בכלל לא מכאן (שמש היא כן והוא כמובן!)

       

      כמה שאני אוהבת אותו. את השלומי שבן. כבר ממזמן ... 

      (זה יראה לא קשור אולי זה הכי בעולם! כי שם עומר ולבר ניצח בענק! ושלומי היה על הפסנתר) 

       

        20/12/13 01:17:

      צטט: עין קשובה 2013-12-16 20:30:53

      פוסט מצוין

       

      תודה!

      לגמרי הייתי מוכנה עכשיו איזה תה חם ישר משם ... קריצה

        20/12/13 01:15:

      צטט: תכשיט 2013-12-16 20:24:58

      לא מתה על סדנאות...:)) תיהני לך ועשית בשכל שלא נסעת לעיר הקודש...

       

      :))

       

      ברור! אם כנסיה אז רק בשכל.... ו//או באהבה.. או גם וגם וגם . 

       

       

      ''

        20/12/13 01:09:

      צטט: תכשיט 2013-12-16 20:24:58

      לא מתה על סדנאות...:)) תיהני לך ועשית בשכל שלא נסעת לעיר הקודש...

       

      סדנאות. דיפלומות. צודקת :))

      אם כבר אז דיפ אחרת בכלל.

       

      פלומה של ניוטון הגדול מכולם !

       

      ''

       

       

      קריצהנשיקה

        20/12/13 01:03:

      צטט: איקארוס 2013-12-16 20:23:16

      איזה פרץ של תודעה :) ומה רע בזנב?

       

      בזנב? אין שום דבר רע. נהפוך הוא. 

      גם בשמות דרך הגב 

       

       

      http://cafe.themarker.com/image/2744168/

        20/12/13 01:00:

      צטט: שלויימה 2013-12-16 20:19:27

      גם אני פעם אהבתי כלבים (וחתולים) יותר משאהבתי אנשים, כשגיליתי שגם אנשים הם סוג של חיות למדתי להסתדר גם עם אנשים... ואותך אני אוהב המון אבל זה לא קשור (לפה)

       

      צודק. שגם אנשים הם סוג של חיות. חלק יותר וחלק פחות (הבנים של אדם)

      וגם אני אוהבת אותך וזה כן ולא קשור.

       

      הפתית של השלג. קשורה!

      היא כן הייתה באותה מצגת שבינתיים לא הייתה ..

       

       

      ''

       

       

      נשיקה

        19/12/13 23:26:

      כזו קומפקטיקו קריצה

      נוסטלגיה.....

       

      ''

        19/12/13 20:17:
      נראה לי שהסדנה עושה לך טובה נערה ולמרות שלא יודעת באיזו סוג סדנא בדיוק מדובר אבל מניסיון זה לגמרי עובד ואתה מופתע מכמה שזה עוזר לנו אבל בעיקר אםעושים את המטלות ומיישמים אותה גם בהמשך.הכל פונקציה של זמן ותהליך אישי.אהבתי את התמונה עם היד, למרות הקונוטציה הכואבת ,של מי היא ???
        19/12/13 12:17:
      מעניין אצלך כמו תמיד, בהצלחה יקירה ♥
        17/12/13 20:55:

       אחרי עשרים ומשהו שנים של רכבים אמריקאיים גדולים , עתירי צילינדרים וסמ"ק, זללני דלק בטירוף, אבל מיוחדים במינם ועם נשמה יתרה, עברתי ליפנית קטנה חיסכונית ואפרורית.
      הפרקטיות ניצחה.מזעיף את הפה

       

        17/12/13 18:43:

      פוסט שלך, שני ברציפות שאני מצליחה לקרוא ברצף מבלי להתבלבל.

      אני אוהבת ללמוד, אפילו מאוד, כולל שיעורי בית, בעצם תלוי מה הם.

      וגם אני מרגישה שעבורי, מכונית = חופש.

        17/12/13 14:24:

      מי שמסוגל להכין, להכיל וליצור ולהרגיש אחרי הכל, שלא ילין, הרוב במקום הזה כבר מזמן לא.

        17/12/13 12:33:
      נערה יקרה הרבה פעמים אני חושבת שאת כותבת אלי ועלי. את פשוט מנסחת דברים שאצלי הם אף פעם לא הגדרו ועל כך אני שמחה ללכת איתך זיגזג.
        17/12/13 11:40:

      סדנאות זה לצעירים ולצעירים ברוחם...
      הנה עוד מכנה משותף.

        17/12/13 11:06:

      637-913 - לא זה לא מס' טלפון.

       

      קבלתי אותו מתנה לפני 30 שניה כשהוא היה כבר בין 30.

       

      פרקתי אוטו לחתיכות והשמשתי אותו לתפארת.

      מנוע אחורי. באג'ז מקדימה. sun roof.

      צבע כחול של ים, כמו שאני אוהב. זה לא היה כזה.

      את המושב האחורי פרקתי והתקנתי שם ספה.

       

      שבק חיים בירידות מירושלים.

      מכרתי אותו לגרוטאות ועד היום אני רואה אותו ליד תיאטרון ירושלים. לפעמים זז ולפעמים לא.

       

       

        17/12/13 10:59:

      גיבורת על


      סדנאות זה סבבה.  מיקרוקוסמוס של דינמיקה קבוצתית.  תמיד יש את החכם/מה שיודע הכל,
      יש את ה Klugscheisser שזה בשפת אימי "מחרבן חוכמה" או בשפתינו "חוכמולוג-על", ויש "גיבורת על"
      אגב, שמת לב שיש פחות ופחות גיבורים/גיבורות וחכמים/חכמות בלי הסיומת "על" ?

      אז לטובת  כל גיבורות העל קחי  את אחת מיוחדת שאני אוהב מאד מאד 

      ''
       

        17/12/13 10:18:
      מאז ומתמיד לא היה לי את התחת לשבת בסדנאות/כיתות/הרצאות וכו,, למזלי אני הרבה יותר יצירתי וזה מחפה על הכל,, חייכת אותי על הבוקר,, בעיקר על החיה עם האוזניים הארוכות,, איזה כיף שאת כאן,,
        17/12/13 10:05:
      פלינק - פלנק, והבנתי אותך כל מילה יקירתי:)) עכשיו אני עם אוטו אדום להבה, פעם ראשונה בחיי. בחיי שהוא חתיך, משו, משו...ולצרפתים תמיד יש לי חולשה, עדיף עם בלורית בלונד:))
        17/12/13 09:48:
      "אני לא אוהבת לשבת על התחת ולהכין שעורים" חחח כולנו ככה :), ואהבתי את התמונה שבאה מתחת למשפט. פוסט יפה כמו תמיד.
        17/12/13 09:41:
      אני בעבודה ולא מנומס לא לקרוא מה חברים כותבים אבל גם לא מנומס לא לעבוד. אבל את כותבת ארוך וקופצני. אז אני מתחיל במקום אקראי. קופץ כל שורה שלישית ומסיים בהתחלה. הכל תוך שלוש דקות במקום הפסקת עישון שאני לא מעשן. מצאתי שרק ככה אני מבין אותך.
        17/12/13 08:50:
      האוטו הראשון .....זה באמת הדבר המשמעותי הראשון לחופש התנועה :))
        17/12/13 08:15:

      כבר מזמן אני חושב שהכתיבה שלך מזכירה ולא מבעט ,את הז'אנר הסיפרותי הזה.

      ואני אוהב אותו.

      http://cafe.themarker.com/image/2768798/
      פוסט נהדר. חיזקי ואמצי. גמני התחלתי לעבוד בגיל צעיר, אפילו משלך, קודם בשביל האופניים שלי ואחר כך לפרוייקטים גדולים יותר . בלי רכב אני כמו בלי רגליים. דוקא מקנאה בך על הסדנה שלך, זה קצת עושה סדר בחיים כשלומדים עם סדר יום (אני לדאבוני עושה זאת עכשיו רק שעתיים בשבוע). צ'יר אפ. אני מחכה לך כבר שתתפני קצת לפחות למצוא מקום חלופי לזה שבתמונה


      ואז נלך למקומות...."))

        17/12/13 06:36:

      פעם, לפני שאנשים (או נשים...) היו תולים דיסק

      מתחת למראה של המכונית, או קוביות שש-בש

      מפרווה, היה נהוג לשים על הדש-בורד, או מאחורה,

      איזו בובה של חיה שראשה היה נע לצדדים ומעלה

      מטה, בהתאם לתנועות המכונית.

      זה היה נורא בעיניי. אז יצאתי למלחמה...

      כי, ממתי חיה זה לקישוט, אפילו והיא בובה?..., ובכלל

      מה הקטע הזה עם תנועות הראש המכניות הללו?

      מן השמיים עזרו לי, מן השמיים!!! כי אחרי שהבובות

      הללו היו צריכות לעבור את הקיץ הישראלי בתוך מכוניות

      סגורות באופן הרמטי, הן היו מאבדות את צבען וכולן, מעשה

      כשפים, היו הופכות ללבקניות גמורות..., ואז הן היו מסולקות

      לאחר כבוד ממקום רבצן במכונית...

      ALAS..., הנצחון שלי היה קצר מועד..., הן היו מוחלפות

      באחרות...

      מסקנה: הדברים היפים ביותר הם אלה שנמצאים במקומם הטבעי.

      מכונית למשל, בחלון התצוגה של היבואן...

      קאפיש?

        17/12/13 04:25:
      הדיסק....און קיא.
        17/12/13 01:53:

      צטט: תומר ס 2013-12-16 19:49:46

       

      נפלא~

       

       

      ''

       

      נפלא.

      תודה.

       

        17/12/13 01:48:

      צטט: sbhsport 2013-12-16 19:40:42

      סדנאות זה טוב, זה מצוין למוח, אותו אנחנו חייבים להמשיך לעבוד ולפתח...זאת כדי שלא נתחיל - חלילה - לשכוח. שבוע טוב, חבובה.

       

      שלא נשכח :))

       

      [לא שמתי את ירושלים של זהב ושל נחושת ושל שלג כמובן  צוחק ]

       

      ''

        17/12/13 01:43:

      צטט: איציק אביב 2013-12-16 19:18:35

      סדנה עלייך נערת ליווי. שתביא לך עדנה.

       

      עדנה בכלל קשורה למקום אחר קריצהמגניב

        17/12/13 01:41:

      צטט: n1free 2013-12-16 19:00:44

      בהצלחה מחר.

      גם אני הולכת להכין שעורים. מקוה להספיק הכל.

       

      תודה.

      גם לך :))

        17/12/13 01:40:

      צטט: המיוחדת 2013-12-16 18:57:19

      נראהב לי שבסוף עוד תתחברי לשעורי הבית..ומאחלת ..לךלקבל הרבה "מתנות" מהסדנא,וכמובן אל תשכחי שגם את מתנה...:)

       

       

      לדעת לפרגן למשל זו מתנה נפלאה. אצלך זה בא טבעי! הכי נפלא. נשיקה  עם סדנא או בלי

      ולגבי שעורי בית בינתיים הם עדיין בשבילי קצת כמו עצם בגרון.. לאט לאט :)))

        17/12/13 01:35:

      צטט: til4 2013-12-16 17:58:33

      כל העניין של ה"דיסק און קי" הוא שהדיסק יהיה צמוד למפתחות של האוטו...

       

      על הצרור הקיים אין מקום להוסיף כלום.

      אולי זה הזמן לאוטו חדש? קריצהמופתע

        17/12/13 01:18:

      צטט: debie30 2013-12-16 17:36:26

      חושבת שאת צריכה להצמיד את החיה הקטנה והמתוה לכל דבר כדי שלא יעלם ( : לפעמים מטלות גורמות להתפזר במקום להתמקד, המון הצלחה

       

      תצחקי. כשחפשתי את הדיסק און קי במגירה של המטבח

      איפה עוד הוא יכול להיות? קריצה מצאתי שם ליד איפה שהוא לא היה

      עוד אחת כזאת קטנה מאד דומה  צוחק גם היא שחורה. שלא היה לי מושג איך היא הגיעה לשם.

      הדיסק און קי נמצא אי שם בתיק ..

       

       

       

      כל המטלות הושלמו אגב. ותודה! 

       

       

      ''

        17/12/13 00:53:
      זה פלונטר של שד או שד של פלונטר. אהבתי מאוד את המשך הגדם כמה אומץ כמה פתיחות בכדי להצליח לראות זאת.
        16/12/13 23:12:

      *
      סעי בזהירות זה הכי חשוב, ולגבי המשחק עם החוטים בתמונה אחרונה, בא לי עכשיו להיזכר ולראות אם אני יכולה לשחק אותו.
      את באה? יש לך חוט?

      ''

        16/12/13 23:00:
      מזתומרת... הדיסקונקי בצרור של המפתחות
        16/12/13 22:52:
      ניצוצות...חולפים כמו סרט נע...כמו רוח סערה...מקלפים אותך...כך הרגשתי כשקראתי אותך סרט נע כמו רוח סערה שמקלפת אותך...כמעט כמו בצילום של הפרופיל... לילה טוב יקירה...איזה מזל שאין לי שיעורי בית...מספיק השיעורים מחוץ לבית:)
        16/12/13 22:24:
      The disk is on the key....:-)
        16/12/13 22:17:
      מקווה שמצאת את הדיסק און קיי. תהני מהסדנא
        16/12/13 22:13:
      עכשיו הכל ברור- אנחנו הטרמפיסטים..:-)
        16/12/13 22:05:
      לא הולך לשום סדנא, ובטח שלא לסדנא שבה מבקשים ממני לדבר מהגרון של הדובי שמעבירים מאחד לאחד בשם האוטו שלי על מצב הרוח של זה שלוחץ לו על הדוושות. איכסה. חררה. מגהטון של אומים לא יצליחו לתאר את ההתנגדות בפיוזים שלי למעגלי אנשים שפגשתי זה עתה. ואם הולכים ללמוד משהו, אז נו כן, מבינים הכל על המקום, כי הכל טריויאלי, תובנות והארות זה לנביאים מהתורה. ושוכחים הכל, וטוב שכך, איך שיורדים משם במדרגות אם זה בנתניה או במעלית אם זה משו צפונבוני.
      כמה טוב להתעדכן בקורותייך, אפילו קצת, ובמעורפל, ומרחוק, בקושי חצי טעימה, אבל מזה טעימה :-)
        16/12/13 21:14:
      מכונית זה חלק ממני. זה כמו רגליים. החופש להגיע בלי להיות תלויה. והראשונה שלי היתה ישנה ולבנה ומדליקה . והחלפתי אותה רק שמתה. והגרר של מכוניות אסף אותה לבית הקברות של מכוניות ישנות ועצובות ושם פירקו אותה לחלקים. וכמו אהבה ראשונה לא שוכחת אותה אפעם.
      תמיד כיף לקרוא את הפוסטים שלך. תודה ששיתפת :-)
        16/12/13 21:00:
      איזו סדנה זאת?? נשמע מענין.
        16/12/13 20:45:

      התפתחות....

        16/12/13 20:40:

       

       

      ''

        16/12/13 20:30:
      פוסט מצוין
        16/12/13 20:24:
      לא מתה על סדנאות...:)) תיהני לך ועשית בשכל שלא נסעת לעיר הקודש...
        16/12/13 20:24:
      לא מתה על סדנאות...:)) תיהני לך ועשית בשכל שלא נסעת לעיר הקודש...
        16/12/13 20:23:
      איזה פרץ של תודעה :) ומה רע בזנב?
        16/12/13 20:19:
      גם אני פעם אהבתי כלבים (וחתולים) יותר משאהבתי אנשים, כשגיליתי שגם אנשים הם סוג של חיות למדתי להסתדר גם עם אנשים... ואותך אני אוהב המון אבל זה לא קשור (לפה)
        16/12/13 19:49:

       

      נפלא~

       

       

      ''

       

        16/12/13 19:40:
      סדנאות זה טוב, זה מצוין למוח, אותו אנחנו חייבים להמשיך לעבוד ולפתח...זאת כדי שלא נתחיל - חלילה - לשכוח. שבוע טוב, חבובה.
        16/12/13 19:18:
      סדנה עלייך נערת ליווי. שתביא לך עדנה.
        16/12/13 19:00:

      בהצלחה מחר.

      גם אני הולכת להכין שעורים. מקוה להספיק הכל.

        16/12/13 18:57:
      נראהב לי שבסוף עוד תתחברי לשעורי הבית..ומאחלת ..לךלקבל הרבה "מתנות" מהסדנא,וכמובן אל תשכחי שגם את מתנה...:)
        16/12/13 17:58:
      כל העניין של ה"דיסק און קי" הוא שהדיסק יהיה צמוד למפתחות של האוטו...
        16/12/13 17:36:
      חושבת שאת צריכה להצמיד את החיה הקטנה והמתוה לכל דבר כדי שלא יעלם ( : לפעמים מטלות גורמות להתפזר במקום להתמקד, המון הצלחה
        16/12/13 16:36:

      צטט: דו-קוטבי 2013-12-16 14:21:13

      פוסט מעניין,מקוה שהדיסק און קי נמצא. תודה ששתפת גם אותי!

       

      בדיוק לפני דקות הורדתי או העלתי לשם את מה שצריך.

      אז אני לא נוגעת. שמתי בתיק. וזהו נגמר!

       

      ותודה. גם על זה שאתה מגיע לפני שאני מודיעה שכתבתי מה קרה. אין עליך!

        16/12/13 16:33:

      צטט: OCN 2013-12-16 14:10:07

      גם אני הברזתי מבית הספר לבית המשפט לצפות במשפטים ולפעמים לים . ובקשר למכוניות אוהבת דווקא צבע שחור למכונית

       

      אוסי,

      אני בחיים לא הברזתי לבית משפט.

      עד היום יש מילים שאני לא יודעת לכתוב ואני רצינית. עושה טעויות. או משבשת עם ובלי כוונה,

      ואוטו. רק שחור. יש לזה המון סיבות. נכנס לכל חור. ותמיד תמיד מוצאים חנייה קריצה

        16/12/13 16:29:

      צטט: עמי100 2013-12-16 11:12:56

      איך נגמר היום המבולגן הזה?

       

      הוא עוד ממש לא התחיל להיגמר. היום. הכוונה,

      אבל הנה התמונה האחרונה של אותה מצגת...

       

       

      ''

       

      לא רעה. נכון? התמונה !

        16/12/13 16:27:

      צטט: תמרה ק 2013-12-16 11:09:24

      מצאת?

      הרבה מפתחות יש לך כאן.

      וגם מחזיקים. למפתח.

       

      וגם לזיכרון של המחשב של התמונות.

      שזה גם מפתח. עם דיסק. 

       

      ו-  powerpoint גם

       

       

      עכשיו.

      שזה לפני דקות הורדתי או יותר נכון העלתי לשם.

      כלומר כן :)) מצאתי ושמתי כולל את השיר שהוא לגמרי קשור וחשוב מאד.

      וזה מצחיק כי אותו שיר קשור גם לאלף ואחת דברים אחרים. אז מה? צוחק

       

      הנה השיר שמופיע שם ממש בסוף... רק על הקווים. או לא תמיד ממש קריצה

       

      ''

        16/12/13 14:21:
      פוסט מעניין,מקוה שהדיסק און קי נמצא. תודה ששתפת גם אותי!
        16/12/13 14:10:
      גם אני הברזתי מבית הספר לבית המשפט לצפות במשפטים ולפעמים לים . ובקשר למכוניות אוהבת דווקא צבע שחור למכונית
        16/12/13 11:12:
      איך נגמר היום המבולגן הזה?
        16/12/13 11:09:

      מצאת?

      הרבה מפתחות יש לך כאן.

      וגם מחזיקים. למפתח.

       

      וגם לזיכרון של המחשב של התמונות.

      שזה גם מפתח. עם דיסק. 

       

      ו-  powerpoint גם

       

      ארכיון

      פרופיל

      נערת ליווי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין