0
מצטערת שאני ממשיכה במסורת של להתלונן על ההורים,אבל בתור מורים הם המחסום שלנו. בכל מקרה, בזמן האחרון הייתי חולה וגם הילדים שלי היו חולים. מה לעשות שחורף. בהתחלה נעדרתי מהכיתה, אז ההורים כעסו והלכו למנהלת איך זה שגברת שריקי לא מגיעה כשיש עוד מעט בחינות וכול? אחר כך הגעתי, מנוזלת, בקושי עומדת וההורים עוד יותר רתחו- גברת שריקי תדביק את הילדים שלנו! הבנתי שלא ניתן לרצות אותם באף מצב. בכל מקרה, במסגרת מאמצי לשפר את איכות החינוך לפחות בכיתה ובבית ספרי, החלטתי שבתוכנית הלימודים יהיו פחות דאווינים ויותר תוכן משמעותי. כך למשל, במקום לבנות מודלים של העיר שלי, חנוכיות ענק או מצגות פאואר פוינט מרשימות, ביקשתי מהם לחקור את הזקנים בעיר על ההיסטוריה שלהם וגם לעשות מעשה טוב אחד בחודש ולספר בכיתה מה הוא. מבחינתי, זה היה תהליך מחקר מעניין. מבחינת ההורים, קטסטרופה. שהילדים שהם יבזבזו זמן על מעשים טובים במקום ללמוד איך לעשות כסף? שידברו עם זקנים – למה הם צריכים להתייגע בזה? שוב מלמות חורמה, שוב אני נאבקת, שוב ההורים כועסים והמנהלת נוזפת. בינתיים התייאשתי. שהחינוך יישאר כפי שהוא, אני כנראה לא אשנה דבר. |