הסערה חסרת התקדים שפקדה את מחוזותינו העלתה שוב לסדר היום את יחסי האזרח עם השלטון ושיקפה שוב את האמונה המיתית של רבים מאתנו ביכולותיו של השלטון להיות לידנו תמיד ברגע של צרה ולפתור את בעיותינו בעת מצוקה. האמת מורכבת הרבה יותר. רבים מאתנו עקבו בהשתאות אחרי הבלבול שאחז את הארגונים שהתמודדו עם הסערה ואחר המבוכה שנשקפה מקברניטינו במסיבות העיתונאים. אולם כמו בנישואין, הסוד בדו קיום מוצלח הוא ההכרה בחסרונות הצד השני וההשלמה איתם מתוך הבנה שזוהי עסקת חבילה. היתרונות והחסרונות כרוכים להם יחדיו. כך גם ביחסנו עם השלטון. המערכת השלטונית היא מערכת ביורוקרטית נוקשה. היא אוהבת "סדר" ושונאת "כאוס". היא אינה יודעת להיות יעילה, אך משיגה את מטרותיה (משמע, יודעת להיות אפקטיבית) בתנאים מסוימים. יתרונותיה טמונים ביכולת למסד את שגרת החיים ולספק על בסיסה שירותים לכולנו. זה כוחה של מערכת ביורוקרטית – בשגרה, וחשוב לנו שהיא תישאר כזו כי אין טוב ממנה למטרות אלה, והשגרה ממלאת את עיקר חיינו.
הצד השני של המטבע הוא במה שאין ביכולתה של המערכת השלטונית לספק. מערכות ביורוקרטיות מגיבות רע מאוד להפתעות. ההפתעה גוררת אותן להלם ולשיתוק מערכתיים, משמע, ל"כאוס". לכן מנסים צבאות להתחיל מלחמה בהפתעה. ההפתעה כופה שיתוק על הצד השני ובזמן הזה יכול הצד התוקף לבצע את שתכננן ללא הפרעה. כך קרה במלחמת ששת הימים. לעומת זאת, במלחמת יום הכיפורים הצליח הצד הישראלי להתאושש בזמן, לייצר הפתעה משלו ולהכתיב את מהלכי הסיום של המלחמה בעוד הצד השני. הבעיה בהפתעה עבור הגופים הפועלים היא שהמציאות משתנה, אולם ההכרה של הגופים בכך לוקחת זמן. הם פועלים כאילו מדובר באירוע מוכר מהניסיון הארגוני שלהן. כאשר ה"התהוות" החדשה כבר בולטת לעין, גורר הפער בין הצפי למציאות את המערכות הללו להלם ולשיתוק מערכתי. הארגונים נגררים לכאוס. הכאוס משתקף בדרכי קבלת ההחלטות ובאיכותן.
ההתאוששות לא מתחילה לעולם בחדרי הקברניטים. היא מתחילה אצל עובדי השטח שמגלים יוזמה ומיומנות ומגדילים לאט את השפעתם על האירועים, לא דרך הכוונה מלמעלה (Top Down), אלא בדרך של התארגנות עצמית. כך הבינו השוטרים שרכביהם נתקעו שהם יכולים לפעול ברגל, תוך אלתורים בלתי פוסקים ושימוש בכלים מזדמנים שהצליחו לפעול. כך למדו אנשי חברת החשמל איך לפלס דרכם בכבישים חסומים ואיך להתמודד עם בעיות שלא הוכנו להתמודד עימם בשגרה. בעוד שבמלחמה לא תמיד יכולה ההתאוששות להגיע בזמן, הרי שבהפתעות מסוג זו שנחתה עלינו בימים האחרונים, הזמן מאפשר התעשתות, התארגנות ויציאה מהמשבר. הביטחון שנצבר לאט בשטח מחלחל גם למעלה (Bottom Up). הבנת המציאות טובה יותר ועמה משביחה איכות ההחלטות. הניסיון החדש מעובד בתחקירים ובנהלים חדשים ומהווה בסיס להתמודדות טובה יותר בפעם הבאה – ובלבד שזו תדמה מאוד להתרחשויות האחרונות. אחרת – שוב יאלצו הארגונים להתמודד עם הפתעה... |

צבאות, וגם ממשלים מסודרים, רגילים להכין תיק "מקרה". כך היה לפני מלחמת ששת הימים תיק מוכן לממשל צבאי בגדה המערבית, ואפילו מטה מילואים מוכן בראשות אלוף (מיל.) חיים הרצוג. מובן ש"תכנית הינה בסיס לשינויים", ותדרוש תמיד התאמות, אבל לפחות יש לך ממה להתחיל.
אבל הממשלות בישראל לא אוהבות תיקים מסודרים, מאותה סיבה שעיריות בישראל לא אוהבות תכנית מיתאר מחוזית. זה פוגע באפשרות שלהם לפעול על פי קפריזות רגעיות.
גם לסופה המופיעה פעם בעשרים שנה ניתן להכין תכניות. בין בהשקעה כספית של הטמנת כבלים (- ועד למערכת לחימום הכבישים אם באמת יש לך עודף כסף), ועד להוראות קבע לגייס נגמ"שים של צה"ל, אם הכסף שלך מושקע בדברים אחרים.
אבל אם תהיה תכנית מוכנה, ישאלו למה לא פעלת על פיה.
אז למה לך.
אריאל, חיפה
בתגובה על "סוף מחשבה במעשה תחילה" - לקח חציית ים סוף
אריאל, חיפה
בתגובה על על הדוקטרינה הצבאית
אריאל, חיפה
בתגובה על אין פתרונות קלים ואין ארוחות חינם...
אריאל, חיפה
בתגובה על כדאי ורווחי להסתופף בחצרותיהם של מקובלים
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צבאות, וגם ממשלים מסודרים, רגילים להכין תיק "מקרה". כך היה לפני מלחמת ששת הימים תיק מוכן לממשל צבאי בגדה המערבית, ואפילו מטה מילואים מוכן בראשות אלוף (מיל.) חיים הרצוג. מובן ש"תכנית הינה בסיס לשינויים", ותדרוש תמיד התאמות, אבל לפחות יש לך ממה להתחיל.
אבל הממשלות בישראל לא אוהבות תיקים מסודרים, מאותה סיבה שעיריות בישראל לא אוהבות תכנית מיתאר מחוזית. זה פוגע באפשרות שלהם לפעול על פי קפריזות רגעיות.
גם לסופה המופיעה פעם בעשרים שנה ניתן להכין תכניות. בין בהשקעה כספית של הטמנת כבלים (- ועד למערכת לחימום הכבישים אם באמת יש לך עודף כסף), ועד להוראות קבע לגייס נגמ"שים של צה"ל, אם הכסף שלך מושקע בדברים אחרים.
אבל אם תהיה תכנית מוכנה, ישאלו למה לא פעלת על פיה.
אז למה לך.