כותרות TheMarker >
    ';

    חיוך בקצה הדמעה

    רשימות קצרות על החיים, כמו שאני רואה אותם

    ארכיון

    0

    אמנות ומדע - צמחי הבר של ירושלים מתארחים במכון ויצמן

    34 תגובות   יום שלישי, 17/12/13, 10:40

    ''
    ''
    ''
          

    17.12.2013

    אמנות ומדע - צמחי הבר של ירושלים מתארחים במכון ויצמן

    בשעות אחר הצהריים של יום רביעי, בתאריך היפה 11.12.2013 שעה שעם ישראל התכונן לסופה הדרמטית עליה התריעו החזאים יצאנו מ.ג. ואנוכי בדרכנו למכון ויצמן ברחובות. שָם, בבנין אולמן למדעי החיים במחלקה למדעי הצמח עמד להתקיים טקס פתיחת התערוכה "פרשת המים" בה מוצגת עבודתו של מתי גרינברג "ירושלים: צבעוני ההרים והגדילן הקוצני". אצר את התערוכה דובר המכון מר יבשם עזגד שיזם פרויקט שילוב מדע ואמנות בו מבני "מעבדות, מינהלה ומרכז כנסים במכון ויצמן למדע מתפקדים כחללים אלטרנטיביים לתערוכות אמנות, זאת במטרה לאפשר מפגשים בין מדע לאמנות, והחלפת רעיונות בין מדענים ואמנים. בהתבסס על תפיסה שלפיה שניהם עוסקים בניסיון להבין את העולם, ולומר משהו משמעותי על התובנות האלה. המפגש עם יוצרים שזווית הראייה שלהם וכללי הפעולה שמניעים אותם שונים מאלה שמניעים את המדענים, עשוי לתרום לשני הצדדים."  ברוח דומה, חודשים מספר לפני כן, כשהגענו לבנין אולמן בפעם הראשונה תלה בחזית שלט ובו נכתב: DON'T LET SCIENCE GET IN TH WAY OF YOUR ART
    בשלב מוקדם של חייו כאמן החליט מתי גרינברג לייצר אמנות שהיא חלק מהחיים ואינה מסתפקת בהצגה חנוטה בגלריה או במוזיאון. חלק גדול מפסליו נמצא במרחבים ציבוריים הפתוחים לקהל. האחרון שבהם עליו כתבתי רבות – פסל שעון השמש בפארק טדי בירושלים, לא רחוק ממנו ב"היברו יוניון קולג'" ניתן לראות את שערי הברונזה שיצר עבור המבנה שתכנן האדריכל משה ספדי, בניו-יורק ניצב פסל שעון שמש שלו בחזיתו של "מוזיאון המדע" ופסל מנורה גדול תלוי בחזיתו של ה"היברו יוניון קולג'" בניו-יורק. לפי כשנתיים הפכה "מגילת רות" שלו לתל-אביבית כשתלתה בתערוכת חוצות בשדרות ח"ן ושימחה לב עוברים ושבים.
    כאשר יזם יבשם עזגד, דובר מכון ויצמן, את הקמת התערוכה של פרויקט צמחי הבר של ירושלים במכון הצמח, מצא מ.ג. את הרעיון ראוי ביותר. כך יסתופפו צמחי הבר "שלו" בינות אנשים המקדישים את חייהם לחקר הצמחים, והמדענים עצמם – יהנו מהעבודות של אדם מבחוץ, אמן, שאינו מביט בחלק מן הצמח במעבדה מבעד למיקרוסקופ, ואינו מחויב לדייקנות מדעית, ויש לו החופש לראות את הצמח כרצונו.
    הסופה התעכבה מעט והגענו בשלום. באוויר תססה התרגשות טובה. שלישית ג'אז הנעימה את זמנם של הבאים, סטודנטים, חוקרים צעירים ועובדי סגל ההוראה של המכון – דוקטורים ופרופסורים, שהתבוננו בסקרנות בעבודות האמנות אשר תלו על הקיר הגדול בכניסה, בחדר הכנסים ובחדר הישיבות והופתעו מהעבודות שלא רק שאינן עבודות בוטאניקה הן אף כוללות קטעים מתוך "סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז, קטעים הרלבנטיים לצמחי הבר. "נורא יפה" חזרו ואמרו בהתלהבות. ולא ידעו כי מ.ג. אינו מקבל את המושג "יפה" כביקורת אמנות.
    להפתעתנו, פרופ' דניאל זייפמן, נשיא מכון וייצמן, התייחס בדברי הפתיחה שלו בדיוק לנקודה זו, כשאמר כי מדענים יודעים שהפיתרון אליו הגיעו הוא נכון כאשר הוא "יפה", יפה במשמעות סימטרי. ב"סימטרי" אין הכוונה לכך שצד שמאל הוא תמונת מראה של צד ימין, אלא תחושת סימטריות. ואם אין סימטריות בפיתרון הרי לפחות יש בו הכנסת סדר כלשהו, והסדר הוא יפה.
    שיחה מרתקת התקשרה בין פרופ' אברהם לוי, ראש המחלקה למדעי הצמח, המארח שלנו, לבין מתי ג. פרופ' לוי התרגש מכך שאמן כמו מ.ג. שאינו מדען, מתעניין בצמחים. רואה אותם, עוצר, מתעכב, מתבונן, בוחן, לוקח את הזמן ומבלה עם הצמחים שנה מחייו, כפי שבילה מ.ג. בשנת 2008 כאשר יצר את סידרת ספרי האמן - "ירושלים: צבעוני ההרים והגדילן הצבעוני". פרופ' לוי שיבח את עין האמן שמצד אחד הקפיד על הפרטים הקטנים ביותר של הצמח, ומצד שני הרשה לעצמו להגזים בפרופורציות, כך שבסופו של דבר לכד את מהותו של הצמח ואת הכוליות שלו. אחד האלמנטים יוצאי הדופן בעבודה הוא המקום מרכזי שניתן לקוצים הגדלים בשולי הדרכים ובשולי הסיפור ולרוב מתעלמים מקיומם והם נחשבים "פחות". מ.ג. הציב אותם במעמד שווה מול הצמחים "היפים" והוציא לאור את יופיים של "גיבורי השוליים". לב עבודתו של מתי גרינברג ממוקד במאבק / בדו-קיום בין שני סוגי צמחים הגדלים "על פרשת המים" בירושלים – הצמחים הקוצניים הזקופים שעולים מן המדבר, והצמחים הבשרניים הטפסנים המטפסים מן השפלה. פרופ' לוי התייחס להתפתחות הצמחים דרך המתח בין המאבק של צמחים מסוגים שונים על משאבי מחיה לבין ההפריה ביניהם. התפתחות זו שיוצרת זנים חדשים היא חלק מהיופי בעולמנו. צמחי הבר של ירושלים כפי שהעלה אותם מ.ג. על הנייר (עבודת יד) הכניסו את החוץ, את השדות, את הגן לתוך הבניין, אל פנים המעבדות ומהווים תזכורת והשראה לעובדים. וכך שלבו ידיים האמן והפרופסור, צמחי הבר ומושאי המחקר של המכון על מולקולותיהם והצעידו את האנושות אל העתיד. וכל הדיווחים על נזקי הסופה וקטסטרופות השלג לא הצליחו לפוגג את תחושת השמחה שהתעוררה בי משום שפגשתי בני אדם המחויבים להביא ערך אמיתי בעבודתם במקום שהוא פנינה אמיתית בארצנו רבת המרורים.

    מצ"ב לינק לסרטון קצר (4 דקות) המציג את הפרויקט "ירושלים: צבעוני ההרים והגדילן הקוצני",  http://www.youtube.com/watch?v=smn4Kbv2dBc&feature=youtu.be

    מתוך "גלריה" של עיתון "הארץ" 15.12.2013 – "האמנים מיכה לורי, מתי גרינברג ואור רביב מציגים תערוכות, הפתוחות בימים אלו לקהל הרחב ברחבי מתחם מכון ויצמן ברחובות. את שלוש התערוכות, שמתקיימות כחלק מתוכנית חדשה, המשלבת בין מחקר מדעי לאמנות, אצר יבשם עזגד. אפשר לבקר בתערוכות בתיאום מראש בטלפון 08-9343088 או להתעדכן באתר מכון ויצמן על מועדי הסיור המודרכים. הכניס חופשית."
    לינק לאתר המכון המכיל מידע על התערוכות :  http://www.weizmann.ac.il/Arts/
    לינק לאתר המעבדה של פרופ' לוי http://www.weizmann.ac.il/plants/levy/

    נ.ב. 

    חשבתם פעם על כך שיש מאות אלפי סוגי צמחים בעולם לעומת מספר אלפי יונקים בלבד? קצת ענווה לא תזיק לנו, בני האדם "נזר הבריאה".


     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (34)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/1/14 17:07:

      מופלא בעיני, איך קריאה בזמן (היום 12.1.14) הארץ מדברת על הדינוזאור האחרון. אריק שרון. שכבר לא צמח ואת מביאה אמנות ומדע. וקוצים, ארץ מרורים ונזר הבריאה. והעיקר שהגעתם בשלום...

      כמו תמיד אני יכולה לקרוא ולהביט פעם שנייה ושלישית .. נפלא!

        21/12/13 23:37:
      תודה על התודות
        20/12/13 21:04:
      תודה על פוסט מקסים.
        19/12/13 21:34:
      הצילומים/ציורים - יפים. ואהבתי את גילוי הזהות בין הנכון לבין היפה....
        19/12/13 20:25:
      יפיפה...שאפו
        19/12/13 07:12:
      תודה על השיתוף פוסט מעניין
        18/12/13 07:17:
      מענין נפלא - תודה ששיתפת
        18/12/13 06:43:
      תודה. מענין ומהנה.
        17/12/13 22:46:
      "מדענים יודעים שהפיתרון אליו הגיעו הוא נכון כאשר הוא "יפה"... ואם אין סימטריות בפיתרון הרי לפחות יש בו הכנסת סדר כלשהו, והסדר הוא יפה" - נדמה לי שכך גם בפילוסופיה ובעיקר באתיקה, האתי הוא גם יפה.
        17/12/13 22:18:
      תודה על הפוסט והתמונות ... מרהיב !
        17/12/13 20:48:
      מעולה !
        17/12/13 19:31:

      כמה אני אוהבת את הפוסט הזה! את העבודות, את התמונות שכאן, שכבר הופיעו בפרסום קודם. חג וחגיגה! :)) והטיוב כמובן!

       

      לגבי "יופי" כמונח, אסתטיקה. קשר בין יצירה, זו של הטבע ויציר כפיים של יוצר. אמן (גם אותו יחס שאפשר לקרוא לו מספר מופלא בעצים. סימטריה בטבע ובתוך יצירה או פנים יפות ועוד) אני ממשיכה את התגובה של יורם, עוד נקודת מבט :))

       

      נהדר! תודה גדולה :)

       

        17/12/13 18:30:

      מקסים!

        17/12/13 18:07:

      יופי הבריאה
      יופי היצירה
      והיצירתיות ...

        17/12/13 17:22:
      כמה יופי יש כאן, אהבתי מאוד!! תודה לך.
        17/12/13 16:52:

      מעניין אבל בעיקר יפה-יפה.

        17/12/13 15:54:
      איזה יופיייי :)
        17/12/13 14:51:
      מדהים ומרשים כאחד! אהבתי וכיכבתי!
        17/12/13 14:50:
      תודה
        17/12/13 14:35:
      יופי של צמחים
        17/12/13 14:14:
      אהבתי את ההתייחסות לסימטריה. אולי לא התייחסות מדעית (שכן מדעית צד ימין זו השתקפות של צד שמאל ולהפך), אבל בהחלט התייחסות שנותנת מבט נכון על הסימטריה והפרופורציות. כמובן, אהבתי את העבודות
        17/12/13 13:35:
      יוזמה ברוכה ויפה. תודה!!
        17/12/13 13:32:

      צטט: . ארז . 2013-12-17 11:26:33

      תנסי עם FireFox.

      הנה קישור:

       

      http://www.mozilla.org/he/firefox/new/

       

      תודה אנסה

      אני תמיד חוששת שאחרב את מה שיש, ובדרך כלל זה מה שקורה. אבל נוקי דורשת לא לחשוב מחשבות שליליות.

        17/12/13 13:31:

      צטט: א ח א ב 2013-12-17 11:29:18

      צטט: נומיקן 2013-12-17 10:49:09

      הלו? מישהו יכול להסביר י למה דרך דפדפן אקספלורר אני יכולה להעלות תמונות אבל לא לשכנע אותל להופיע היכן שאני רוצה. ךמה דרך דפדפן אקספלורר אני לא יכולה לעשות copy past? למה דרך דפדפן כרום אני יכולה לעשות copy paste אבל לא יכולה להעלות תמונות? הלו?יש שם מישו?

      א. אקספלורר הוא דפדפן כבד ומעצבן. 

      ב. למרבית הצער הוא משמש כסטנדרט למעצבי ובוני אתרים וכולם צריכים להתאים עצמם אליו. 

      ג. שווה להעלות התמונות בנפרד לגלריית התמונות  ומשם לשלבם במקום הרצוי בפוסט. 

       

      תודה, אנסה

        17/12/13 13:29:

      צטט: אטיוד5 2013-12-17 12:41:18

      גדילן וצבעוני אפשר למצוא בכל הארץ, לא רק על קו פרשת המים. לא?

      בהחלט
        17/12/13 13:10:
      מעניין ומרהיב.
        17/12/13 12:41:
      גדילן וצבעוני אפשר למצוא בכל הארץ, לא רק על קו פרשת המים. לא?
        17/12/13 12:35:
      * יפה שבוע נפלא
      יפהפה ומאלף. (אכן אין אנו נזר הבריאה שאם היינו כן יכולנו להפיק מהדפדפן הלז את שאיוותה נפשנו).
        17/12/13 11:37:
      עבודות יפיפיות
        17/12/13 11:29:

      צטט: נומיקן 2013-12-17 10:49:09

      הלו? מישהו יכול להסביר י למה דרך דפדפן אקספלורר אני יכולה להעלות תמונות אבל לא לשכנע אותל להופיע היכן שאני רוצה. ךמה דרך דפדפן אקספלורר אני לא יכולה לעשות copy past? למה דרך דפדפן כרום אני יכולה לעשות copy paste אבל לא יכולה להעלות תמונות? הלו?יש שם מישו?

      א. אקספלורר הוא דפדפן כבד ומעצבן. 

      ב. למרבית הצער הוא משמש כסטנדרט למעצבי ובוני אתרים וכולם צריכים להתאים עצמם אליו. 

      ג. שווה להעלות התמונות בנפרד לגלריית התמונות  ומשם לשלבם במקום הרצוי בפוסט. 

        17/12/13 11:27:
      צמחי הבר מהממים.
        17/12/13 11:26:

      תנסי עם FireFox.

      הנה קישור:

       

      http://www.mozilla.org/he/firefox/new/

        17/12/13 10:49:
      הלו? מישהו יכול להסביר י למה דרך דפדפן אקספלורר אני יכולה להעלות תמונות אבל לא לשכנע אותל להופיע היכן שאני רוצה. ךמה דרך דפדפן אקספלורר אני לא יכולה לעשות copy past? למה דרך דפדפן כרום אני יכולה לעשות copy paste אבל לא יכולה להעלות תמונות? הלו?יש שם מישו?