כותרות TheMarker >
    ';

    רעות גולדשמידט - דיאטנית קלינית

    אני רעות גולדשמידט, דיאטנית קלינית (R.D) וטכנולוגית מזון (B.Sc), בוגרת תואר שני בתזונה, בריאות והתנהגות של בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת חיפה.
    עובדת בבית חולים ציבורי כדיאטנית קלינית, מטפלת במסגרת שיקומית של נערות הסובלות מהפרעות אכילה ועובדת במסגרות קהילתיות. מעבירה הרצאות מרתקות
    המותאמות לאופי הקהל בנושא התנהגות אכילה והרגלי תזונה לקבוצות, ועדים וחוגי בית.
    טלפון 050-8813090

    רעות גולדשמידט - הפעם הגזמנו… "אימא ונטע עושות דיאטה" נכתב במטרה לעודד אורח חיים בריא המשלב אכילה נבונה ופעילות גופנית.

    1 תגובות   יום רביעי, 18/12/13, 12:03

    "אימא ונטע עושות דיאטה", ספר ילדים

     

     

    אני מאוד אוהבת לקרוא ספרים. במיוחד ספרי ילדים. יש בהם משהו תמים, אופטימי, מלא שמחת חיים. אפילו את הגמילה מהסיר או את הפחד מהחושך מצליחים להעביר בצורה נעימה ולא מאיימת. אתמול, היום שלי סבב סביב ספר אחד, "אימא ונטע עושות דיאטה". הפיד שלי התמלא בתמונות של כריכת הספר, ביקורות, דיונים של בעד ונגד, השמצות ודעות מקצועיות. אז החלטתי שכדי לשפוט כדאי שאקרא את הספר, כי מסתבר שמקריאים אותו בבתי הספר.

    "אימא ונטע עושות דיאטה" נכתב במטרה לעודד אורח חיים בריא המשלב אכילה נבונה ופעילות גופנית. על פניו מדובר בנושא שתופס הרבה כותרות ושרבים מאנשי המקצוע מקדמי הבריאות עוסקים בו. אבל למה ככה? למה ליצור ערוצים מחשבתיים בילדות, שבעקבותיהם נטע תלך כל החיים. לא פעם נכתבו כתבות על נשים בוגרות שמתארות את הקשיים שחוו כילדות שמנות, ואת הליווי האינטנסיבי של תחושות אלו לאורך כל חייהן. תארו לכם ילדה ששומעת את הסיפור כל לילה לפני השינה. זו כמו מנטרה שאומרת לה, "את לא בסדר", "המשקל שלך לא בסדר", "המשקל של אימא לא בסדר", "דיאטה, דיאטה, דיאטה" גררר

    להשתמש במילה "דיאטה" עבור ילדה בגן? למה לחנך אותה שעיסוק אובססיבי בגוף הוא הדרך? שאי יכולת לסגור את הבגדים הוא דבר מסתכל? שבלט זה רק לרזות?

    נכון, אי אפשר להתעלם מהמציאות. בעיית ההשמנה הופכת לאפידמיה ויותר ילדים ובני נוער סובלים ממנה. עם זאת, טיפול בבעיה זו צריך להיעשות מול ההורים בגילאים אלו, והניסיון להעביר את האחריות לילד על ידי קריאת ספר היא זילות בנושא. מי קובע מה האוכל שנטע תאכל? האם נטע קונה את האוכל לבית?

    מנקודת מבטן של נערות הסובלות מהפרעת אכילה וקראו את הספר. "ת’ הגיעה המומה. היא הקריאה בעצבנות תקציר של הספר שהועלה לפייסבוק ואמרה שהספר נכתב על אימא שלה". הקונוטציה הייתה קשה. אימא שלה אכן דומה לאימא של נטע והיא עצמה נשאבה בקריאת הספר לאותה ילדה שמנה חסרת אונים, שכל מה שהיא עושה הוא לא מספיק טוב. מ’ הסתובבה באי שקט וזה היה ברור לשתינו שהספר החזיר אותה לילדות והרבה מהמשפטים בו הזכירו לה את עצמה.

     

    ''


    Dr. Robyn Silverman's

    האם בלט = הפרעת אכילה? האמת, קשה לי לענות על זה. אותי באופן אישי מעולם לא שלחו לרקוד בלט. כנראה שחוסר הקואורדינציה שלי לצד הגישה הפולנית שסברה כי "ריקוד זו שטות ויבוא על חשבון לימודים" הגנה עליי. אני לא יודעת לכתוב האם זה שהייתי הולכת לבלט בגיל צעיר היה משפיע על דימוי הגוף והביטחון שלי, וכנראה שהשאלה הזו תישאר ללא מענה. עם זאת, סקירה מהירה של הבנות שאני מכירה אשר סובלות מהפרעות אכילה מעלה בחכתי קשר והוא הריקוד. "אני זוכרת שהמורה לבלט אמרה לאחת הבנות ששכחה להביא בגד גוף, תלווי מ-ר’, מה שעולה עליה לרוחב יתאים לך לאורך". יש הרבה ילדות מלאות שרוקדות מצוין, ושהכריזמה והנוכחות שלהן על הבמה מוסיפה ותורמת, ולכן הסטיגמה שבלט זה לרזות, טעות ביסודה.

    האם בעיית ההשמנה היא מגדרית? מעבר לכך שהספר לא מעביר את מסר הבריאות בצורה הנכונה הוא גם יוצר סטריאוטיפ, שילדות, נערות ונשים הן אלו הסובלות מהשמנה. האם אבא ישב ויקריא את הספר לבנו הסובל מהשמנה? אני רק מדמיינת את אבא שלי יושב ומקריא כזה ספר לאחי וחיוך מזלזל עולה לי על השפתיים.

    מה שהכי עצוב מבחינתי הוא, שאני סבורה בכך שיהיו הורים שבתום לב יחשבו שמדובר בספר שמסייע לילדים לשמור על משקל גופם ובריאותם, ירכשו ויקריאו אותו. כולי תקווה שהניסיון הבא לעסוק בנושא כל כך חשוב ייעשה בצורה נבונה, תורמת והולמת את קהל היעד. מטרת הספר היא חשובה מאין כמוה, צר לי שהיא התפספסה בדרך.


    רעות גולדשמידט דיאטנית קלינית (R.D)

    050-8813090


    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/12/13 12:33:
      קראתי את הפוסט ועלו לי כל כך הרבה מחשבות אבל אני בוררת אותן כי אני לא אסיים. אני מסכימה עם זה שהמונח "דיאטה" לילדים הוא שגוי. לא צריך לדבר את השפה הזאת בגיל כל כך צעיר, ואין ספק שהשיח הזה מחלחל אצלם ומהווה השפעה כלשהיא להפרעת אכילה (הזמן יגיד, אבל ההיגיון הבריא אומר שכן). עם זאת, אני חושבת שאם שניה נסתכל על הרעיון הכללי- יש כאן אמא ובת שעושות משהו ביחד, יוצרות חיבור משותף וקשר. ויש לזה ערך חשוב מאוד! אני גם כן הולכת עם הבת שלי להתעמלות לגיל הרך בספורטן. זה חוג כזה משותף להורים ולילדים... אני עושה את זה כדי שיהיה זמן איכות כזה שהוא רק שלנו. צריך להתייחס גם לנקודה הזאת. את צריכה לראות איך הילדים שם נהנים (וגם אנחנו האמהות). לפעמים הספורט זה רק תירוץ :)

      ארכיון

      פרופיל

      רעותגולדשמידט0
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין