כותרות TheMarker >
    ';
    0

    להיות לבד, זה לא נחמד/ ו"בעלת הבית" מאת נעה ידלין

    28 תגובות   יום רביעי, 18/12/13, 12:29

    אפתח בכואב ביותר, שהוא גם לעיתים הנעים ביותר. בדידות – ואהבה. שתי הקיצוניויות.

    http://cafe.themarker.com/image/2735103/
    http://cafe.themarker.com/image/2674007/

    http://cafe.themarker.com/image/3031849/

    אז טו מייק א לונג סטורי שורט, התדרדרתי לאתר היכרויות.

     

    זה בעצם לא כל כך נורא. כבר הייתי – פעם, מזמן,  לפני מיכאל שהיה שלי – הייתי שם. בסוף את מיכאל פגשתי בנסיבות אחרות, אבל אני מוכרה להודות שהשיטוט באתר הניב דברים טובים.

     

    http://cafe.themarker.com/image/1994615/

     

    אז, משמונה שפגשתי היו 6 לענין, אחד דפוק, אחד בעייתי ורק אחד ממש מכה. בשביל גברים בגילנו ומעלה, זה לא רע (סליחה, אבל אין אשה בגילי ובסטטוס שלי שלא תסכים אתי). ובסך הכול אז יצרתי קשר עם כמה אנשים שנעשו חברים שלי או שהיה מעניין לפגוש אותם או שלמדתי מהם משהו חשוב. אז שווה.

    אז הנה, אני שם. וכבר הכרתי שם לפחות שלושה או אף ארבעה ש...באים בחשבון.

    http://cafe.themarker.com/image/2902059/

     

    עכשיו הגישוש – שעבורי הוא מביך ביותר, במיוחד – שבניגוד לדעה הרווחת, אני קודם כול ביישנית, ושנית, אני באמת, באמת רוצה ביחסים לא לוחצים: חברות. לא, שום חתונה ולא מגורים משותפים ולא, בטח לא תשנה אותי ולא אנסה לשנות אותך, קצת חברה, חיבה, תמיכת-מה (חברית, רגשית. רק!), בילויים משותפים, הלוואי שיצמח גם רגש נעים כזה. סֶה טוּ.

     

    http://cafe.themarker.com/image/2140256/

    http://cafe.themarker.com/image/1873184/

    והנה פונה אלי משהו שממש עושה רושם של אחד כזה עם פוטנציאל. חוש הומור, ת'כלס, לא בלבול מוח. בקיצור, בא בחשבון. 

    ואני מפנה אותו לכתיבתי – שידע, שיתרשם. והוא?

    מפנה אותי לכתיבה שלו. יפה. אז קראתי. התרשמתי. בניגוד לו, לא שלחתי קישורים למאמרים מסוימים שלי, רק משהו כללי. כי אין תחליף לפגישה. רק אז "מריחים" באמת.

    לא, תקראי קודם את א.ב.ג.ד.. טוב. קראתי.

    מתקדמים?

    לא. עכשיו הוא מתרץ לי תירוצים חדשים.

    חביבי, מה אתך? מה אתה משחק אותה "הארד טו גט"? לא רוצה, לא צריך. אתה התחלת...

    תחזור אלי כשתהיה סגור על עצמך, אם תרצה...

     

    מקסימום בינתיים אאמץ לי עוד...חתול. 

    http://cafe.themarker.com/image/3031850/

     

     

    ולעניין אחר - אצלי הרי אי אפשר בלי ביקורת ספרות או קולנוע.

    אז ראשית, קראתי את "בעלת הבית", מאת נעה ידלין. (אגב, מה זה ה"נעה" הזה? לאן היא נעה? למה לא נועה? גם בספר יש נועה שנכתבת נעה ומשגעת לי ת'שכל).

    בגדול, אני "מה זה נהניתי! ", ממש. זה סוג של מותחן.

    http://www.text.org.il/index.php?book=1301016

    אבל מותחן ל'טיליגנטים", מותחן פסיכולוגי פאר  אקסלאנס.

    הספר מאד "עכשווי".

    כתוב בגוף ראשון ולכם הוא בהכרח סוג של "וידוי" (למעמיקים: עיין ערך ספרה של חנה נוה על הז'אנר המעולה אבל איומה חנה נוה, היום פרופסור) – שבקיצור הוא העובדה שברגע שמספרים בגוף ראשון יש סוג של "אשמה" – כאן במינון מאד נמוך. זו בעצם סתם חנוּנִיוּת חושפנית המציגה את הקישקעס" של אסא – הדוקטור (לפילוסופיה), המספר.

    הנ"ל בן ל "משפחה טובה" ומוצלחת ובייחוד ל"אם גדולה" תרתי משמע. היא גם בעלת הבית שלו. לא כמטאפורה, ממש, ולא בכדי, יש כאן "אישיו" .

     

     

    דוקטורנו אינו מועסק, ויתר על כן, התזה שלו רציונליסטית פר אקסלנס אבל גרושתו, עמה הוא עדין בקשר, יוצאת – שומו שמים – לסופ"ש "פְּלַאוֹת". בגידה החורה לו אלף מונים מבגידה רומנטית.

    כמפורש בשם הספר, ה"בעלבתיות" היא  הנושא המרכזי. (זה טבעי מאד במדינתנו הגמדית שלטעמי יש לשנות את שמה ממדינת "ישראל" ל מדינת "נדלנ"יה". עם סוחרים אנחנו).  אז כשאסא כבר פוגש גברת הראויה לו יותר, היא דוקא בקוטב המנוגד – אין לה בית משלה. היא שתפענח לנו...טוב, זאת תקראו בעצמכם.

    אסא הנחנח שלנו, על בני משפחתו המורחבת, עם יחסיה המורכבים בין האחים והמחותנים,  נעקר, יום לא בהיר אחד, מימי שלוה משמימים אל קלחת רותחת שיסודה בהאשמה של אמו הנערצת, סמנכ"ל עמותה לשלום, בשחיתות/ גניבה. 

     

     

    סערת הרגשות, כמו גם התנודדות בין הערצה להערכה רציונאלית ותובנה, כשהחידה מתפענחת על ידי מירי פלסקו, החברה החדשה של אסא, היא נושאו של הספר הזה. החיטוט הפנימי הזה, שיכול היה להיות משמים ו"פסיכולוגיסטי", מרגש בכנות שלו, גם כשזה לא כל כך נעים, משום שמשהו בתוכנו מזדהה עם הדחיינות הרגשית (למשל כשאסא מגלה שפליטת פה שלו היא שהובילה לתחקיר העיתונאי הראשוני, והוא אינו מתוודה על כך למרות הבטחתו).

     

    אז קראו ותיהנו. 

     

    ואחרון חביב, סרט בו צפיתי אמש, "סוף סוף וגאס" האדונים דה נירו ומייקל דאגלאס, ולא רק הם, מצחיקים להפליא. זה לא הגיל זה התרגיל! קליל. לכו ותיהנו. 

     

    http://www.youtube.com/watch?v=ZWHdV1KMU68

     

    ובכלל, תיהנו מהחיים! 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (28)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/12/13 06:16:
      העיקר שאת נהנית...
        21/12/13 10:03:
      סבלנות יקירתי. הראוי והמשובח יגיע גם יגיע . אל תתפשרי:) בהצלחה
        20/12/13 21:58:
      בהצלחה!
        20/12/13 14:39:
      הנה התשומי שלי בשבילך: לא, לא להתייאש מהאתרים האלה, "הדפוקים" האלה או לפחות חלקם כמהים כמוך לקשר, חברות וכו, יימצא זה שיהיה בשבילך. מעריצה אותך על האומץ לכתב על כך. אני דווקא מעדיפה שמות בכתיב חסר, בכלל, כתיב חסר יפה בעיני מכל ה-וו, וה-יוד, שתוקעים בכל מקום, כדי לא לאמץ את המח. מעדיפה נעה על נועה! הסרט אכן נחמד וקליל!
        20/12/13 11:39:

      דרלינג.

      בודד ולבד הם שני דברים שונים. אני למשל אוהבת פלפל. גם ברבים. החתול ההוא בשחור ולבן. הוא כבר חצי מוכן. תראי את האוזן שלו הקטומה. למרות שאין לו קולר או רצועה כתומה. להבדיל מהג'ינג'י (אני רגילה לקרוא לג'ינג'ים כתומים )וההוא שלך בכלל עם אדומה... אז מה?

      לגבי שמות. מה להגיד לך? יש שמות שנראים יותר טוב בלי האות "וו" לפחות בעינים שלי. נעה הוא אחד מהם. ולא בגלל נוע תנוע בכלל. זה לא אומר שמי שעומדת מאחוריהם באמת מכירה את אותה אמירה. או שהיא נולדה בשדה או שהיא משוררת דגולה.. או מכירה את השיר האלמותי על או של השד הנפלא...

       

      גם לא כל אסא אוכל כשר. מה שמזכיר לי שאם תאמצי את השחור לבן. חומוס יכול להיות עבורו שם נהדר! חיוך

      צטט: כורך דברים 2013-12-20 07:31:34

      הצילום הזה שלך, עם האווירה של "לא נותר דבר, רק המשקה"...

      ''

      .

      הוא כאילו את בעצמך דיגמנת לציור הידוע כל כך של אדגר דגה "לוגמת האבסינת'."

      ''

      .

      בנוגע לחתול האלגנטי, מודעות הפרסומת למשקה המריר והממכר הזה הרבו להשתמש בחתולים.

      אולי בגלל שהמשקה הוא בעל תכונה ערמומית כחתול:

      הוא דופק אתכם בלי שתרגישו!

      ''

       תודה ענקית, על המחשבה וההשקעה... למען האמת זו תמונה מימים בהם הייתי הומלסית כמעט, כש"הועפתי" באחת מבית בנזוגי דאז, שחלה, משיקולי נדל"ן של בני משפחתו. במציאות אני שותה די מעט. הפוסטר של החתול מרהיב גם הוא...

        20/12/13 07:31:

      הצילום הזה שלך, עם האווירה של "לא נותר דבר, רק המשקה"...

      ''

      .

      הוא כאילו את בעצמך דיגמנת לציור הידוע כל כך של אדגר דגה "לוגמת האבסינת'."

      ''

      .

      בנוגע לחתול האלגנטי, מודעות הפרסומת למשקה המריר והממכר הזה הרבו להשתמש בחתולים.

      אולי בגלל שהמשקה הוא בעל תכונה ערמומית כחתול:

      הוא דופק אתכם בלי שתרגישו!

      ''

       

        19/12/13 16:36:

      נהנתי מהסיפור האישי שלך, ריאלטי מהחיים, משהו שיכול לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו.

      את הבקורת הספרותית את צריכה לתת בפוסט נפרד, לא הצלחתי לחבר בין השניים

        19/12/13 16:03:
      תודה על ההמלצות, עוזר בתוך שפע האפשרויות. וכן סבלנות כמו שמצע מושיקו. ובעצם גם סקרנות לא מזיקה בחיפוש אחר חברות.
        19/12/13 14:06:
      מאחלת לך ללמוד בספר התניא בבית חבד הקרוב שם תמצאי עומק ורוגע אמיתי לנשמה, כי בעולם ה'חילוני' לא נראה לי שאנשים רציניים תמצאי, יותר טוב לנצל את הזמן כדי לספק מזון אמיתי לנשמה.....
        19/12/13 12:37:
      ואו איזו כנות יש בכתיבתך למען האמת ביטאת המון ממה שגם אני חושב..וזה נפלא בעיניי ..כן וגם אני מצטרף לברכות..חחחחח
        19/12/13 06:53:
      אשה חביבה , רגשי לבך אינם מטעים אותך בטוחני שהאהבה האמיתית לה את מייחלת ממתינה לך מעבר לחלון , היי סבלנית ופתאום זה יגיע ..מעט אמונה והכל יסתדר
        18/12/13 23:00:
      פוסט כן מכבית היקרה מאחל לך מכל הלב בקרוב למצוא אהבה אמיתית לה את כמהה וראויה (טבעי לכל אדם)
        18/12/13 22:35:

       

       

      ברוטוס:  סוף סוף הגענו למחשב, וסוף סוף ווגאס אחלה סרט חביב, ראינו ונהנינו

       

       

      נטוס:      מצטרף להצעה של שטוטית להתמקד יותר ולאיחולים שתמצאי בן זוג כלבבך אף כי החתול מה זה מתוק


       

      ..

       

        18/12/13 21:45:
      מכביתה יקרה, נטייתך לאחרונה לערבב נושאים מרובים בפוסט אחד לא קרוב ללבי, בלשון המעטה. במקומך הייתי מסתפקת בחלק הראשון שאפשר גם להתייחס אליו בצורה משעשעת. לא לקחת זאת כבד מדי:) שבת שלום }{
        18/12/13 19:30:
      תודה רבה, "בעלת הבית", תמשיכי להנות גם את מהחיים, בין החתולים לדייטים, בהצלחה.

      צטט: yoyo50 2013-12-18 17:49:48

      ערב טוב לכולם ---------- אחלה תמונות מכבית הכרויות פה באתר היה נחמד במפגשים -- אהבתי את קריאה

       

       

      מאצ' אובלייג'ד, תודה יו יו ! 

      צטט: cleopatra9 2013-12-18 15:28:45

      מכבית, בהצלחה בחיפושך.

      תודה מקרב לב 

      :)

      צטט: בת יוסף 2013-12-18 14:08:19

      בהצלחה עם החיפוש ויופי שאת אופטימית.

       

       

      בטח שאני אופטימית.

      it's the 

      story of my life

       

      :)

        18/12/13 18:51:

      *
      אהבתי את החלק הראשון וחושבת שהיה אפשר להתספק בו ולא לערב שני נושאים מנוגדים אלה, אבל זו רק אני.
      חלק ראשון אהבתי, לא בטוחה עדיין למה, אבל משהו בצורת הכתיבה שלך הפעם מצא יותר חן בעיני.חיוך

        18/12/13 18:27:
      מכבית - שם בפינה קטנה ...מתחבאת לה האהבה :) לא צריך לחפש אחריה...היא מגיעה :) תודה על הרשומה ובהצלחה רבה
        18/12/13 17:54:
      *כל דרך מתחילה בהכרות ראשונה ולפעמים ממשיכה הלאה:) שבוע חמים ונעים
        18/12/13 17:53:
      אין מה לעשות, ההתחלה היא תמיד הקשה ביותר :)
        18/12/13 17:49:
      ערב טוב לכולם ---------- אחלה תמונות מכבית הכרויות פה באתר היה נחמד במפגשים -- אהבתי את קריאה
        18/12/13 15:28:
      מכבית, בהצלחה בחיפושך.
        18/12/13 14:08:
      בהצלחה עם החיפוש ויופי שאת אופטימית.

      צטט: עמי100 2013-12-18 13:18:17

      מת על אתרי הכרויות...הם מנפיקים שם חוויות לא רעות... בעיקר אוהב לקרא את דרישות הנשים שם...באף אחד אני לא עומד..

       

      תודה, עמי, ובחיית, באף אחת, הדרישות! 

       

       

      אולי אתה רוצה עורכת? בהנחה מיוחדת? או שבעצם, עמישראל מעדיף סחבקיות לא תיקנית, איי ויית'תרו מיי אופר. :))

        18/12/13 13:18:
      מת על אתרי הכרויות...הם מנפיקים שם חוויות לא רעות... בעיקר אוהב לקרא את דרישות הנשים שם...באף אחד אני לא עומד..