חפצים. וחפצה. ואת כותבת געגוע כל-כך נוגע ככה לזמן יש ואין משמעות 

אבל הנה, ואת כן נגעת במבט ובמגע אמיתי בניירות וברהיטים.

ואולי כבר תשאירי אותם לתמיד? אולי תקימי חדר מיוחד שבו יישארו הדברים שיצר והדברים שאסף והדברים שאהב.

ואם יום אחד תתגוררי בבית שהוא גר בו, אולי תשאירי את החדר הזה כמו שהוא. הזמן לא ייגע בו כך, אבל נכדיו וניניו יידעו איזה סבא היה להם.

זאת ההנצחה הכי שאפשר. אני חושב שבהכירי את האדם הזה, זה מתאים.

יעל יקרה לליבי 

שירך מרגש תיארת כל כך מדוייק את התחושה

שיקיר לבנו איננו עוד איתנו

ואותם חפצים (שאולי לא יגעו בליבם של האחרים) מזכרת עד

לאותו יקיר שחייו איך שהוא ניקשרו לאותם דפים או רהיטים

איזו עדות לאותה האהבה וגעגועים

* חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

שבוע טוב ומבורך יעל יקירתי