0
מה שנשאר.../יעל פריאל
ניירות נותרים. המוני ניירות וכתובים. בים של דפים, בדפוס, בכתב, שאיש לא יעיף בהם ולו מבט אחד נוסף, ורהיטים. המוני רהיטים, ישנים, מוזנחים, מבוישים חדשים, ספק ולא בהכרח אם בהם ומתי, עוד ילטפו במבט, ורק האנשים, ואותו אדם שהיה יקר לנו בלב ובזמן, איננו עוד כאן.
הווייתו נוכחת. אך הוא בגופו נעלם בחלל, והותיר אותי כאן, בין מדפים וספרי אומנות מזקינים, בהם עצר הזמן מלכת. והשעונים התלויים ועומדים והתקליטים הישנים, וספק ולא בהכרח, אם יזדמן לאוזניים להקשיב וללטף, את מה שהיד מבקשת וחמק ממנה, לעד. |