העיניים קוראות את הידיעה, חוזרות וקוראות את הידיעה ומסרבות להאמין לתוכנה. אוניברסיטה בישראל, מוסד האמור לחנך לסובלנות ולהבנת האחר –  אוניברסיטת חיפה – סירבה להעניק תואר דוקטור לשם כבוד לחתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ישראל אומן, בשל דעותיו הימניות. חזרתי וקראתי הידיעה –  בשלישית – ותוכנה לא השתנה. מועמדותו של פרופסור לכלכלה, חתן פרס נובל, לקבלת דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת חיפה נדחתה בשל דעותיו הפוליטיות הימניות.

בואו נבהיר דברים לאשורם. לפני כחודשיים ימים ביקרתי כאן את ניסיונם של חוגי ימין לפסול מינויו של עו"ד שי ניצן לתפקיד פרקליט המדינה. דעותיו הפוליטיות של אדם ותפקידו הציבורי אינם חד הם טענתי, באותה רשימה. אדרבה, הוספתי וכתבתי, אם יתברר שהמיועד לתפקיד פרקליט המדינה (שמועמדותו אושרה בינתיים בידי הממשלה) מכפיף שיקולים מקצועיים בשל דעותיו הפוליטיות, הלא לצורך כך קיים מוסד היכול לבקר החלטותיו אלה, ככל שהן אומנם מוטות בשל שיקולים פוליטיים – וכוונת הדברים לבית המשפט העליון, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק.

דומה שהתנהלותה של אוניברסיטת חיפה והגוף מטעמה שהחליט לפעול נגד מועמדותו של פרופ' ישראל אומן לקבלת דוקטור של כבוד מטעמה, ראויים לבחינה רצינית ומעמיקה יותר מאמירתו הצינית של פרופ' אומן, לפיה "הוא מוטרד מכך שאוניברסיטת חיפה לא העניקה לו דוקטור של כבוד מטעמה". אוניברסיטות בכלל – ובמדינת ישראל בפרט – חייבות לחנך וללמד את ציבור הסטודנטים הפוקדים שעריהן סובלנות ופלורליזם מחשבתי ופוליטי מה הם.

סוד גלוי הוא, כי אוניברסיטות – ובכללן אוניברסיטת חיפה – מממנות את עיקר תקציב פעילותן השוטפת לא בהכרח מדמי הלימוד שמשלם ציבור הסטודנטים, אלא מתרומות וממימון ציבורי הבא מקופתה של המדינה. כדי ליצור אי-תלותיות פוליטית בין האוניברסיטות לבין הממשלה הוקמה המועצה להשכלה גבוהה. במסגרת המועצה להשכלה גבוהה פועלת הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת); ועדה זו הינה ועדת משנה של המועצה להשכלה גבוהה. הרעיון המרכזי בהקמת הות”ת היה שתשמש כגוף בלתי תלוי שיעמוד בין הממשלה מצד אחד לבין המוסדות להשכלה גבוהה מצד שני, בכל ענייני ההקצבות למערכת ההשכלה הגבוהה ותרכז את הטיפול הכולל בנושא.

תפקידי הות”ת נקבעו בהתאם להחלטת ממשלה משנת 1977 וביניהם: להציע את תקציבי ההשכלה הגבוהה בהתחשב בצרכי החברה והמדינה, תוך שמירה על החרות האקדמית ושקידה על קידום המחקר וההשכלה; לחלק בלעדית בין המוסדות להשכלה גבוהה את התקציב הרגיל והפיתוח, ולהציע לממשלה ולמועצה להשכלה גבוהה תוכניות פיתוח של ההשכלה הגבוהה ולתכנן את מימונן ועוד.

לאחרונה הקימו הממשלה, שר האוצר ושר החינוך ועדה בנושא הסדרת המשילות של ההשכלה גבוהה. כאשר ועדה זו עוסקת בעיקר בעיצוב מבנה ארגוני/מוסדי מוגדר למועצה להשכלה גבוהה (מל”ג) ולוועדה לתכנון ולתקצוב (ות”ת), תוך הסדרת המבנה המנהלתי, היררכיית הניהול, חלוקת התפקידים, הסמכויות ותחומי האחריות בתוך מבנה זה; בהגדרת הזיקה ויחסי הגומלין בין המבנה של המל”ג והות”ת, לבין הגורמים הרלוונטיים בממשלה, כך שיחסים אלה ישרתו נאמנה את שמירת האוטונומיה של מערכת ההשכלה הגבוהה בד-בבד עם מתן ביטוי למדיניות הממשלה ולצרכים וליעדים לאומיים; הרכב, כהונה, אופן בחירה ומינוי של חברי מל”ג וות”ת, ושל בעלי התפקידים המרכזיים בהן; שיפור תהליכי הבקרה, השקיפות והמידע לציבור.

בהודעה לציבור שפורסמה במטרה לקבל ניירות עמדה בקשר לוועדת משילות זו צוין מפורשות, כי הוועדה אינה עוסקת בנושאי תקציב מערכת ההשכלה הגבוהה. דומה, כי על רקע המעורבות הפוליטית הברורה והבוטה של אוניברסיטת חיפה וגם/או של מי מהגופים הקשורים בה – לאחרונה – על רקע הסירוב להעניק לפרופ' ישראל אומן דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת חיפה, בשל ועל רקע דעותיו הפוליטיות, מן הראוי שתקום ועדה שתבחן המשך תקצובן של אוניברסיטות וגופים אקדמיים המערבים שיקולים פוליטיים בשיקוליהם האקדמיים. מוטב ידעו האוניברסיטות ושאר הגופים האקדמיים המתוקצבים מקופת המדינה – מראש ומבעוד מועד – כי עירוב שיקולים פוליטיים במקום בו אמורים לשלוט שיקולים אקדמיים בלבד, יפגע בכיסם ובתקציבם.

כפי שאנשי מאה שערים הינם נבונים דיים כדי לא ליטול כספים מן הקופה הציבורית הציונית, הטמאה בעיניהם, וכתוצאה מכך אין הם מרגישים חייבים לקיים חוקי מדינת ישראל ולהיות כפופים לריבונותה, כך מוטב שיבינו הפרופסורים הנאורים – ויפה שעה אחת קודם – כי לא ניתן, בכל הכבוד הראוי, לירוק לבאר ממנה שותים הם מים חיים. הקמת ועדה שתבחן את אי-הכללתם של שיקולים פוליטיים, בכלל, בשיקולי האוניברסיטות ושאר הגופים הציבוריים הינה צורך השעה. אם צריך להרחיב את המנדט של ועדת המשילות הקיימת, מוטב ייעשו הדברים כעת ובמהרה – למען יבינו האוניברסיטות ושאר הגופים האקדמיים, כי קיים מחיר ברור ומחייב לקבלת תקציבים מקופת המדינה ולא אלמן ישראל.

* הכותב הוא השותף-המייסד של חיים שטנגר משרד עורכי דין ומשרדו מתמחה בתחום המשפט הפלילי, דיני מעצרים, כמו-גם בתחומי המשפט העסקי, דיני ירושות וסכסוכים עסקיים-משפחתיים ודיני משפחה, כמו-גם בהופעות בבג"ץ ובענייני עתירות מנהליות, קניין רוחני ומקרקעין.