כותרות TheMarker >
    ';

    רווית ביקורות קולנוע

    בלוג ביקורות סרטים וקולנוע.

    0

    סיכום שנת 2013 בקולנוע: חלק א'

    5 תגובות   יום שני, 23/12/13, 16:31

    סיכום שנת 2013 בקולנוע חלק ב

    סיכום שנת 2013 בקולנוע חלק ג

     

     

    ''

     

    אז שנת 2014 כבר בפתחי שערינו ואנחנו מתכוננים להשאיר את 2013 מאחור, כל זאת לא לפני שנשבח, נבקר, נעריץ, או נעליב, נשפיל ונבזה את הסרטים הגדולים (או הקטנים) שהיא כללה. והיא כללה. שנת 2013 בקולנוע הייתה שנה מלאת ציפיות, והדבר העיקרי שבו היא השתפרה מהשנים שלפניה הוא בעיקר היופי הויזואלי.  סרטים כמו "כח משיכה", "איש הפלדה", "פסיפיק רים" ואפילו "הפרש הבודד" כוללים צילומים, אפקטים, השקעה בימאית והפקתית בצורה שלא ניכרה באף שנה בקולנוע, אפילו כולל שנה שעברה. השיפור לא גדול; אך משמעותי. הבעיה היא שקולנוע זה הרבה מעבר לאפקטים, ולכן גם הסרט הכי יפה בעולם לא חייב בהכרח להיות סרט טוב. ועם זאת, כמו הסרטים שהיא כללה, 2013 היא שנה יפה, אבל אין בה שום דבר מעבר ליופי שלה, וגם זה מרחוק.

     

    בניגוד לשנה שעברה שכללה סרטים נפלאים כמו "חיי פיי", "ענן אטלס", "עלובי החיים", "סקייפול", "פרנקנוויני" ועוד, כל הסרטים הטובים שיצאו השנה, מתגמדים כמו נעל לצד הסרטים הנפלאים של השנה שעברה. בשביל ליצור השוואה, נגיד שהשנה שעברה כללה סרטים יותר טובים מהשנה, בכל תחום, בכל ז'אנר, בכל סוגה. אנימציה, אימה, מתח, דרמה, אקשן, הרפתקאות- כל אלו תמצאו במיטבם בשנה שעברה. בהשוואה לשנה שעברה- מדובר בשנה פשוט גרועה. אבל, אנחנו לא כאן כדי לדבר על השנה שעברה; אנחנו כאן כדי לדבר על השנה. אז מה היה לנו השנה?

     

    ובכן, כמו שכל חובב סרטים יודע- הסרטים הבאמת טובים של השנה באים לאחריה. ז"א, הסרטים שמועמדים לאוסקר, לגלובוס הזהב, או הסרטים הזרים יוצאים להפצה בארץ או בספריות הDVD מספר חודשים לאחר סיום השנה הנוכחית. בנוסף לזאת, בגלל שאני לא מכונת סרטים משוכללת, לא צפיתי בכל הסרטים הטובים של השנה- אבל אני בהחלט אצפה, כשהם יגיעו להישג ידי.

    מסיבה זו, אנחנו נחלק את סיכומי השנה למספר חלקים- כאשר הסיכום האחרון והמשמעותי ביותר יהיה מספר חודשים מצומצם לאחר סיום השנה. או, שהסרטים הטובים שיצאו מאוחר יכנסו לסיכום השנה הבאה. אך אם השינויים לא יהיו משמעותיים, ורוב הסרטים יישארו במעמדם הנוכחי האשכול פשוט יערך לפי טעמי האישי ולא יהיה חלק אחרון וקובע.

    _____________________________________________________________________________________

     

    שחקן השנה: יו ג'קמן, אסירים.

    ''

    יו ג'קמן מצליח להפתיע אותי בכל שנה מחדש, וזה בא מאדם שלא מעריץ או אוהב אותו בצורה מוגזמת בכלל. שנה שעברה בסרט "עלובי החיים" הוא ללא ספק דפק את אחת ההופעות הטובות והמושקעות של השנים האחרונות, אך גם היא לא משתווה להופעתו העוצרת נשימה בסרט "אסירים", שללא ספק בלעדיו הסרט לא היה מצליח להתעלות לרמה בה הוא נמצא. ג'קמן משחק כאן דמות שמצד אחד תמימה, מצד אחד אכזרית, דמות שמתלבטת בין הנאמנות לדת ולמוסריות האנושית לבין היצר הנקמתי והנועז שעולה בה בעקבות מעשי הזוועות שבסרט. יו ג'קמן משחק דמות מורכבת, והמשחק שלו מחדיר בדמות עומק, רגש, ועוצמה בצורה שעוד לא ראינו השנה על המסך. כל הכבוד. 

     

    _____________________________________________________________________________________

     

    שחקנית השנה: קייט בלנשט, יסמין הכחולה.

    ''

    תסלחו לי על הסטירה הנועזת במבקרים הרבים, אך "יסמין הכחולה" הוא סרט נחמד. אומנם יש בו נקודות אור יפות, כמו תסריט בעל שאלות מעוררי מחשבה ודמויות מעניינות, אך לא מדובר ב"יצירת מופת", אלא בסרט נחמד שבהחלט כדאי לראות גם אם שניה אחריו שוכחים ממנו לגמרי. אבל אם יש משהו שלא שוכחים, זה את ההופעה המעולה של קייט בלנשט בסרט הקטן וחמוד הזה בתפקיד יסמין הכחולה, וכשמדובר בכחולה אני מניח שהכוונה היא לשטחיות ולמחשבות הרדודות שרודפות אותה במהלך כל הסרט, בניהם כסף, שקרים, ויחסי מין. קייט בלנשט לוקחת דמות שטחית והופכת אותה למצחיקה ומרגשת כאחד- ולמרות שמדובר בדמות שאמורים לשנוא, קשה שלא לאהוב אותה בעקבות המשחק המוצלח שלוהק עבורה. כל זאת נכתב ע"י אדם שלא ממש מתחבר או אוהב נשים שמשחקות בסרטים, אך למרות הכל היא הצליחה לגרום לי לאהוב. 

     

    _____________________________________________________________________________________

     

    הטריילר הכי טוב שיצא השנה: כנס העתידנים. 

    ''

    https://www.youtube.com/watch?v=Ne1Lu1s7udE

    כל מה שצריך הוא רק לתת לעיניים להסתכל על החזיון המרהיב הזה שנגלה על המסך הקטן במשך שתי דקות, בניגוד לבד''כ שאני ממליץ להימנע מצפייה בטריילרים, הפעם אני לא רק ממליץ, אלא מחייב. מדובר בשתי דקות קסומות שלא נראות בכל טריילר, שתי דקות שפשוט עושות חשק לראות את הסרט יותר מכל טריילר אחר שהיה השנה. 

    _____________________________________________________________________________________

     

    הסצינה הטובה ביותר השנה: סצינת הסיום של ספרינג ברייקרס. 

    ''

    אני עוד אדבר על הסרט הנפלא הזה, ועוד הרבה. אך בתור התחלה חשוב לומר- ספרינג ברייקרס הוא סרט פרובקטיבי, מאוד. הוא סרט שמקצין ומגזים עם כל פרט אפשרי בסרט. אם יש לכם בעיה עם זה- אל תתקרבו. יחד עם זאת, החלק הטוב ביותר שבו הסרט שולט הוא הסצינות, שאין ספק שמדובר בסצינות שכולן, אחת אחת, נפלאות מבחינה קולנועית או כל בחינה אחרת. מי שלא מחפש משחקי בימוי מרשימים לא ייהנה מהן, אך כל זה לא סותר את היות הסצינה האחרונה אחת מהסצינות הטובות ביותר שראיתי בסרטי קולנוע, אי פעם. מדובר בסצינה, שטכנית פשוט מושלמת- השילוב בין המוזיקה לויזואליות היו מעבר למעולים, הם היו מרהיבים בצורה יוצאת דופן. ועם זאת הסצינה הצליחה לרגש אותי ולמתוח אותי מאוד. 

    מכיוון שהסצינה כוללת ספוילרים, אני לא אפרט עליה ולא אמליץ לצפות בה לפני שאתם צפיתם בסרט. לצפיה בסצינה

     

    _____________________________________________________________________________________

     

    האפקטים של השנה: איש הפלדה 

    ''

    איש הפלדה הוא סרט נחמד, אבל האקשן בו הוא פשוט אקשן בסדר גודל שעוקף כל סרט קיץ אי פעם, ככל הנראה. כמות האקשן מוגזמת, סצינות האקשן הזויות ולא אמינות אך הצורה בה הן עשויות מעוררות התפעלות באופן מרשים מן המצופה. זה סרט פשוט גדול בכל קנה מידה- בניינים בגובה 400 מטר נופלים כמו פיני באולינג. חיות ענקיות והזויות עפות מכל עבר כמו זבובים. פיצוצים ענקיים וזריקת מכוניות באוויר כמו צלחת מעופפת, וכל זה רק תפאורה לאחד מקרבות הקומיקס הגדולים ביותר בהיסטוריה של הקולנוע, בין סופרמן האגדי לזוד המרושע. העלילה כושלת בכל פרמטר, אך האפקטים בסרט הזה הם כנראה הדבר הכי עצום שראיתי מזה המון זמן. 

     

    _____________________________________________________________________________________

     

    הפתעת השנה: רווח וכאב 

    ''

    המעמד של מייקל בי בהוליווד נע בין בינוני לגרוע, והוא בעיקר גרוע. שום סרט שלו לא היווה לי ציפייה לסרט גדול שהוא יעשה אי פעם, אבל הנה- הוא הצליח. "רווח וכאב" הוא תוצאה של בימוי קולח, תסריט קליל ומלא אדרנלין ומשחק משוחרר וקורע מצחוק של כל הקאסט- והאסתטיקה הקולנועית ברמה גבוהה מאוד. המון צבע, המון הומור, והמון מודעות עצמית שלא הרבה סרטים היו מרשים לעצמם. אומנם המבקרים קטלו כהרגל מסורתם, אבל "רווח וכאב" הוא הפתעה, והפתעה נעימה ומבדרת במיוחד, וגם קורעת מצחוק.

     

    _____________________________________________________________________________________

     

    אכזבת השנה: הכל אבוד

    ''

    אם הייתם שואלים אותי לפני שנתיים-שלוש, הייתי אומר לכם שבחיים לא הייתי מבזבז כסף או זמן על סרט שיש בו רק שחקן אחד. אבל אחרי שנתתי הזדמנות לסרטים כמו 'קבור','חיי פיי', '127 שעות' וכו' הבנתי שזה לא רק אפשרי- זה הרבה יותר כיף. הפחד הראשון שעולה כשמבינים שמדובר בסרט עם שחקן אחד הוא שהסרט יהיה ממש משעמם. "הכל אבוד" הוא בעצם הדבר הראשון שעולה בראשו של אדם שקול כשהוא חושב על סרט עם שחקן אחד- שיעמום כ"כ גדול, והסרט כ"כ מזלזל בצופים ואפילו לא מתאמץ לעניין אותם. אכזבה צורמת, בזבוז זמן, בזבוז כסף והכי גרוע הוא שהסרט יצא להורדה יומיים אחרי שסבלתי בו בקולנוע. אני והמזל שלי. 

    _____________________________________________________________________________________

     

    הסרט הבינוני של השנה: אבדון. 

    ''

    מורגן פרימן וטום קרוז משחקים בסרט מד"ב שראינו לא פעם, יותר מידי פעמים. כבר נמאס לראות את הסיפור הזה שוב ושוב, אותם הפרטים ואותם האזכורים המדעיים, ואותו הגיבור ואותו הרשע. ההפתעות לא היו מפתיעות, הדמויות לא היו אמינות ושום דבר בסרט הזה לא פעל כפי שרצה לפעול. לכל הפחות- מדובר בסרט יפה לעין עם סצינות אקשן סבירות, שגם הן לא הצליחו להתעלות לרמות הגבוהות עם כל סרטי הקיץ המושקעים לצידם. לא מדובר בסרט רע, אך גם לא מדובר בסרט טוב. המילה "בינוני" נתפרה עבור הסרט הזה.

     

    _____________________________________________________________________________________

     

    הצילום הטוב ביותר של השנה: רק אלוהים סולח 

    ''

    הוא לא יוצר תחושה ריאליסטית, אלא סוריאליסטית, כמו חלום בלהות אפל ומלנכולי אך ברגעים הנכונים הוא מתהפך להיות חלום יפהפה ומלא בצבעים נפלאים שממלאים את המסך כמו קסם. הצילום ב"רק אלוהים סולח" הוא מעבר לצילום טוב- הוא צילום שמעביר את אחד החלקים העקרוניים ביותר בסרט. זה צילום שבאמצעות תנועות מצלמה פשוטות מעביר מסרים שלמים, ובאמצעות משחקי תאורה שונים מעביר רקע שלם על דמות שלא אומרת על עצמה שום דבר מלבד כמה מילים. מעבר לכך, מדובר בצילום פשוט יפה- צילום מרשים, חלק, נקי ועדין שכל שוט בו מעוצב עד הפרט האחרון, בצורה אובססיבית וקיצונית. רק אומן גדול כמו רפאן יכול לצלם סרט בצורה כה מבריקה ואומנותית. 

     

    _____________________________________________________________________________________

     

    הדמות הגברית הטובה ביותר השנה: ראסל (אחים בדם

    ''

     

    חלק גדול מהדמות המורכבת והמעניינת הזו הוא בעיקר השחקן שמגלם אותה בצורה המושלמת- כריסטיאן בייל. המון שבחות והילולות הוא קיבל על הופעתו כאן, אך ללא הדמות המבריקה שעומדת מאחורי ההופעה שלו הוא לא היה מצליח לסחוב את כל האהדה. ראסל, הוא מצד אחד בריון מנופח ומלא קעקועים, קשוח וגברי מהסוג האמריקאי הישן, ומצד שני בחור רך ועדין שמחלחל לנפש הצופה בהצלחה. הדמות של הבריון הרגיש לא חסרה בקולנוע, מצאנו אותה בסרט הישראלי המבדר "לצוד פילים" וגם בסרט המתח "אסירים" בגילומו של יו ג'קמן, אך האלמנטים שמרכיבים את הדמות שציינתי כאן הם ללא ספק מוסיפים ממד רחב ועמוק לסרט, שיצר את אחת הדמויות המעניינות של השנה. 

     

    ____________________________________________________________________________________

     

    הדמות הנשית הטובה ביותר: רובין רייט, כנס העתידנים

    ''

     

    עוד סיבה לכך שמדובר באחד הסרטים בעלי הפוטנציאל הכי גדול שיצאו השנה, היא הדמות הנפלאה הזו, רובין רייט. כן, זה לא בלבול- רובין רייט משחקת את עצמה באותו הסרט המקורי של ארי פולמן. בניגוד לכל הסרטים האחרים שבה היא משחקת באובר-דרמתיות, המשחק שלה הפעם יותר מופנם, יותר שקט, משחק אפילו מעט אדיש- אך זה היופי שלו. אם היה מדובר בסתם דמות הייתי מזלזל, אבל זה רובין רייט, ולאחר כל מה שקורה לה בסרט אני לא מופתע מהתסכול והכאב שהיא חווה בסרט- ולמרות שהיא כמעט אדישה לכל אורכו, אני תמיד האמנתי לה. אבל לא באנו לדבר עליה, אלא על הדמות שלה. אני אישית מת על סרטים שמספרים על סרטים, ורובין רייט תמיד הייתה שחקנית מעניינת. סיפור הרקע שתפרו לה והצורה בה היא מתמודדת עמו רק מוסיפות ערך לדמות המעניינת שכולנו כבר הכרנו, אבל מעולם לא ככה.

    ____________________________________________________________________________________

     

    אז סיימנו את החלק הראשון להיום.  החלק השני יהיה בקרוב, ובו יכללו- השחקנים הגרועים, הצילום הגרוע, הדמויות הטובות ועוד. נתראה בקרוב, רווית. צוחק

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/12/13 01:46:

      צטט: sbhsport 2013-12-24 20:09:42

      סיכום נחמד, בחור צעיר. ברשותך אני אתעלם מכמה סרטים ברשימה שלך ששייכים אצלי לקטגורית "הסיפור הדבילי הקבוע" כלומר סרטי נוסחא שהוליווד מייצרת כל שנה במיחזור כמעט קבוע ורק אזכיר כמה הפתעות שכן שוות איזכור. מליסה מקרתי הופכת למלכת הקומדיה, 160 מיליון דולר ל the heat ועוד 135 מיליון ל identity thief הם הישג עצום לבחורה הזאת. היא הפתעת השנה והכוכב העולה של הוליווד. בסרט this is the end הצליח סת' רוגן בפעם הראשונה בחייו לחצות את קו 100 מיליון הדולר. ברשימת הסרטים הרציניים. 12 שנים של עבדות יקח עבור השחקן הראשי, קיית בלאשנט מגלמת דמות שהיא "סוציופתית" (ע"ע במילון) בדיוק מדהים ועל זה המחמאות הרבות. לא היה השנה סרט של שפילברג, הסרט של פולמן הוא תחליף, אם כי אתה צודק בעניין אחד עקרוני, סרטים הם עניין של רגשות ופולמן לא מרגש בסרטים שלו, זה עניין שהתחיל עוד בקלרה הקדושה (שבטח לא ראית). כולם כאן מחכים לחדש של האחים כהן ולמה שהולך להסתמן כנראה בתור הפדיחה של השנה: סרט איגרוף עם סטלאונה נגד דה נירו במעין מחוות זקנים לרוקי נגד השור הזועם. עלה והצלח.

       

      תודה ידידי, אך אתה שוכח שמדובר בסה"כ בחלק הראשון- והחלק השני בהכנה, ותתפלא לגלות שכמה מהסרטים שציינת נוכחים בו בקטגוריות המתאימות להם. אני דווקא ראיתי קלרה הקדושה, ואני אישית חושב שלפולמן יש את הפוטנציאל לרגש בסרטים שלו, הבעיה אצלו היא דווקא בחוסר כיוון וחוסר קוהרנטיות שלו בסרטיו. ועדיין, למרות הכל- גאווה ישראלית. 

        24/12/13 20:09:
      סיכום נחמד, בחור צעיר. ברשותך אני אתעלם מכמה סרטים ברשימה שלך ששייכים אצלי לקטגורית "הסיפור הדבילי הקבוע" כלומר סרטי נוסחא שהוליווד מייצרת כל שנה במיחזור כמעט קבוע ורק אזכיר כמה הפתעות שכן שוות איזכור. מליסה מקרתי הופכת למלכת הקומדיה, 160 מיליון דולר ל the heat ועוד 135 מיליון ל identity thief הם הישג עצום לבחורה הזאת. היא הפתעת השנה והכוכב העולה של הוליווד. בסרט this is the end הצליח סת' רוגן בפעם הראשונה בחייו לחצות את קו 100 מיליון הדולר. ברשימת הסרטים הרציניים. 12 שנים של עבדות יקח עבור השחקן הראשי, קיית בלאשנט מגלמת דמות שהיא "סוציופתית" (ע"ע במילון) בדיוק מדהים ועל זה המחמאות הרבות. לא היה השנה סרט של שפילברג, הסרט של פולמן הוא תחליף, אם כי אתה צודק בעניין אחד עקרוני, סרטים הם עניין של רגשות ופולמן לא מרגש בסרטים שלו, זה עניין שהתחיל עוד בקלרה הקדושה (שבטח לא ראית). כולם כאן מחכים לחדש של האחים כהן ולמה שהולך להסתמן כנראה בתור הפדיחה של השנה: סרט איגרוף עם סטלאונה נגד דה נירו במעין מחוות זקנים לרוקי נגד השור הזועם. עלה והצלח.
        24/12/13 19:56:

      צטט: נוסע בזמן 2013-12-24 14:28:02

      סיכום מעולה, תודה. כבר הולך לראות את "רק אלוהים סולח"

       

      תהנה, ותצטייד בלא מעט סבלנות D:

       

      צטט: TamiMerkaz 2013-12-24 05:12:17

      הסרט הקומי הטוב של השנה (בדקה התשעים, אבל בכל זאת): Anchorman 2

       

       

      את זה נשמור לחלק השני, בקרוב מאוד D:

        24/12/13 14:28:
      סיכום מעולה, תודה. כבר הולך לראות את "רק אלוהים סולח"
        24/12/13 05:12:
      הסרט הקומי הטוב של השנה (בדקה התשעים, אבל בכל זאת): Anchorman 2

      ארכיון