כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (4)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      24/12/13 12:05:

    צטט: א ח א ב 2013-12-24 09:21:33

    מי יישא אותי לאישה לאחר כל מה שעברתי?...אותן שאלות ללא תשובות.

    .

    כן זו בעיה שכיחה אצל בני דודינו, כבוד המשפחה וכו'.

    שנה אזרחית טובה אחאב!

      24/12/13 09:21:
    מי יישא אותי לאישה לאחר כל מה שעברתי?...אותן שאלות ללא תשובות.
      23/12/13 21:04:

    צטט: מאיה113 2013-12-23 20:12:44

    *אוהבת

    .

    אני שמח מאוד לשמוע מחמאה שכזו.

    המון תודות מאיה.

      23/12/13 20:12:
    *אוהבת
    0

    החזרה לדמשק

    4 תגובות   יום שני, 23/12/13, 19:09

    ''

    http://cafe.themarker.com/music/2038589/

    בסיומו של היום הראשון לביקור באתר אשר הסתכם במבטים חטופים במבני האתר השונים מבעד לחלון האוטובוס. נור החליטה לקפוץ העירה ולקנות תרמיל גב קטן כדי לארוז בו מזון ובקבוק מים מינראליים. תוכניתה הייתה לבקש מהמדריך להניח לה לרדת במקום מסוים באתר אותו היא תסקור בקפדנות, ובתום הסיור היומי יאסוף אותה האוטובוס בדרכו חזרה העירה.

    מיד לאחר שהיא נכנסה למלון היא נגשה לדוכן הקבלה לשאול היכן נמצאת חנות מתאימה. עוד בטרם פצתה את פיה נאמר לה כי הגיעה עבורה  שיחת טלפון לפני כרבע שעה, והמטלפן ביקש שתחזור אליו בהקדם, והשאיר את מספר הטלפון שלו.

    זה חייב להיות עבדול קארים היא הרהרה בעודה עולה לחדרה עם פיסת הנייר ומספר הטלפון אליו התבקשה להתקשר; ואכן מיד לאחר שחייגה את המספר היא שמעה את קולו.

    'ערב טוב,' הוא פתח בלא לציין אחד משמותיה. 'אל תעזבי את המלון מחר, אני אבוא לראותך יש כמה דברים שעלינו לדבר עליהם.'

    האם הוא שינה את דעתו והוא בא לאסור אותי...? אך אם הוא היה רוצה לאסור אותי, הוא היה שולח את אנשיו מבלי לומר לי דבר. רק אללה יודע כמה הוא הפחיד אותי. היא עודדה עצמה תוך ההבנה שהייתה בהלת סרק מצידה.

    'האם את עדיין על הקו?' קולו הנוקב חילץ אותה מתחושה הבהלה הפתאומית שאחזה בה.

    'כן אני מקשיבה ואני אמתין לך.'

    'להתראות מחר אם כן,' הוא אמר בקצרה וניתק.

    אני יכולה לתאר לעצמי על מה הוא "רוצה לדבר", היא הרהרה בציניות אך בהקלה רבה. מכל מקום אני לא צריכה לקפוץ העירה, אני אקרא, אצפה בטלוויזיה, ואדע מה מציק לו מחר. היא הוסיפה להרהר בעודה מדפדפת במגזין שנטלה עמה מהלובי.

    למחרת מיד לאחר ארוחת הבוקר שעה שישבה משועממת בלובי על ספל קפה, הגיע עבדול קארים. מיד כאשר עיניהם נפגשו הוא סימן לה בידו לגשת אליו. היא נטשה את מושבה ואת מחצית הקפה שטרם לגמה וניגשה אליו בחיוך של הקלה, למרות חוסר השקט שעדיין התחולל בקרבה פנימה.

    'עלי לחדרך וארזי את חפצייך ומהרי לעשות זאת, אנו חוזרים לדמשק.' כאשר הוא נוכח בתגובה המבוהלת שלה הוא הוסיף מיד. 'אל תדאגי פשוט מצאתי דרך טובה יותר שתעבירי בה את שלושת השבועות הבאים, ואני אסביר לך הכל בדרך חזרה. נו עלי למעלה, אני כבר אשלם את החשבון בינתיים ואמתין לך.'

    לאחר כעשרים דקות נור ירדה למטה מלווה בשרת שנשא את מזוודתה. עבדול קארים הוביל אותה לרכבו החונה ופתח עבור את הדלת האחורית, בעוד מזוודתה הועמסה בתא המטען על ידי הנהג והם יצאו לדרך.

    'ובכן כיצד את מרגישה העלמה רמזי?' הוא שאל אותה בחיוך משועשע. הוא נזהר לא לנקוט בגישת פתיחות אישית בנוכחות נהגו, וגם לא לציין את שמה האמיתי.

    'אני מרגישה טוב תודה,' היא השיבה לו תוך העמדת פנים של רוגע, היא הייתה כמובן מסוקרנת מאוד לשמוע את ההסברים שהוא הבטיח לפרט במהלך הדרך.

    'אני מיניתי אדם שזה מקצועו לבצע את המוטל עלייך, והוא יעביר לך כמובן את דוחותיו. כך שכל מה שייוותר לך לעשות זה לסווג את הדוחות בהתאם לימים שכביכול סיקרת את האתר.' הוא התבונן בה כאשר חיוך מבצבץ על שפתיו. 'אני לא תופש למה לא חשבתי על זה אתמול כשרק נפגשנו בדמשק לאחר שנחתת. לא חשוב, לא הלך זמן רב לאיבוד והגיע הזמן שאני אכין אותך למטלות העתידיות שלך.' המשפטים הבודדים האלה סיכמו את ההסברים שלו, הוא העדיף להחליף נושא ולעסוק בחוויה התיירותית שלה ביום האתמול בפאלמירה; והקשיב לתיאורים הנלהבים שלה אודות המבנים המרתקים ששלהבו את דימיונה בעיר העתיקה. היא נוכחה עד כמה הוא נהנה מחברתה, ותהתה האם הוא נמשך אליה תת הכרתית עוד במפגש הראשון ביניהם, בתא החקירות בכלא אל מאזה.

    כחמישה מיילים לפני הגעתם לדמשק הם עצרו בתחנת דלק ויצאו מהרכב. עבדול קארים ציווה על נהגו לתדלק ולנקות את הרכב, ולקנות לעצמו דבר מאכל בדוכן החטיפים החיצוני של המסעדה; בעוד הוא ונור אכלו ארוחת צהרים מאוחרת ושוחחו על ספל קפה ועוגות עד רדת החשיכה.

    בדרכם בחזרה לרכבו החונה, נור נזכרה לפתע בחובתה היומית לטלפן לאיש הקשר שלה בניו יורק.

    'אני לא אוכל לטלפן לאיש הקשר שלי כל ערב מדמשק או מכל מקום אחר מלבד מפאלמירה....'

    'אין בעיות אנו ננתק את קו הטלפון ולא יהיה קשר בין פאלמירה לעולם החיצון. נחדש את הקשר שבוע לאחר שתחזרי לאנקרה, זה יבהיר כמובן מדוע לא טלפנת לו; ולאמריקאי שלך מיד לאחר שתחזרי אליו תספרי לו "עד כמה היית מודאגת",' הוא הוסיף בפרץ צחוק קצר.

    השעה הייתה שבע בערב בעת שהם יצאו שוב לדרכם, ובתוך עשר דקות נהיגה הם הגיעו לשכונות המזרחיות של דמשק. הם המשיכו לנהוג לעבר הרובע הנוצרי של העיר בעיר העתיקה ועצרו ברחוב שומם וצר, ברובע שבו נור טרם הניחה בו את כף רגלה.

    דירת המסתור הייתה בבניין ישן בן שלוש קומות בקומה השלישית, שבה עבדול קארים שיכן אותה. זו דירת שני חדרים ממוזגת אוויר עם מטבח וחדר רחצה ושירותים. חדר המגורים צויד באקרן טלוויזיה, רדיו וארון ספרים. אולם לא היה לה זמן להתרשם מהדירה הנוחה, עבדול קארים הזדרז להנחותה לחדר השינה.

    הוא פטפט אתי כל הדרך מפאלמירה לדמשק, ועתה הגיע הזמן "לדבר ביזנס", נור הרהרה בציניות משועשעת.

    אך אם עבדול קארים היה מציע לשאת אותי כאשתו השנייה, זו הייתה יכולה להיות הישועה שלי. היא חזרה להרהוריה שעתיים לאחר מכן, בעת שנותרה בודדה במיטתה. הייתי מוותרת על קן למרות שאני כל כך אוהבת אותו. מוטב להינשא לאדם בעל מעמד חברתי גבוה כעבדול קארים מאשר להיות עקרת בית אלמונית. אבל אלה לא יותר מאשליות מטופשות, היא גערה בעצמה. מי יישא אותי לאישה לאחר כל מה שעברתי? רק קן שהעובדה שמוראד היה הראשון שלי לא מזיזה לו, אבל רק אם הוא ישאיר מאחורינו את דרך החיים המקוללת הזו.

    © חיים קדמן דצמבר 2013 – כל הזכויות שמורות.

    דרג את התוכן: