כותרות TheMarker >
    ';

    Media Radar

    הבלוג הזה עוסק במיגוון נושאים שקשורים רובם ככולם לאינטרנט - עם התייחסות ספציפית לנושאי מדיה. חלק מהעניינים יהיו קשורים לזירה הישראלית וחלקם לזירה הבינלאומית, בעיקר בארה\"ב

    0

    כשחברת לוויין נלחמת על עתידה

    2 תגובות   יום שלישי, 24/12/13, 22:26

    הנה אינטנסיביות עסקית. על פי דיווח של סוכנות הידיעות "רויטרס" מהשבוע שעבר, DISH, חברת הלוויין הגדולה ביותר בארה"ב, שוקלת לרכוש את ספקית הסלולר הרביעית בגודלה בארה"ב, T-Mobile. זו יכולה להיות עסקה גדולה ועסיסית, אבל מה שמעניין בה הוא שאך לפני חמישה חודשים DISH נכשלה  בניסיון לרכוש את הספקית השלישית בגודלה, ספרינט. מדוע DISH כל כך להוטה לרכוש חברת סלולר גדולה? מדוע אצה לה הדרך?

    ראשית, אי אפשר להגיד ש-DISH נמצאת במצב קשה. אמנם ברבעון השני של השנה היא הפסידה 11 מיליון דולר, אבל בארבעת הרבעונים האחרונים היא הרוויחה 730 מיליון דולר. גם המשקיעים לא בורחים ממנה: בשנתיים האחרונות מנייתה זינקה פי שניים. אבל כשהמוצר העיקרי שלך הוא הספקת שירותי טלוויזיה רב-ערוצית באמצעות לוויין, אתה בכל זאת בבעיה.

    מאז שנות השמונים, חברות הכבלים והלוויין עשו ערימות של כסף ממכירה של חבילות של ערוצי טלוויזיה ללקוחות שבויים במחירים מטורפים. כל עוד לא היתה לצרכנים גישה אלטרנטיבית למגוון גדול של תכני וידאו ביחידות ולא בחבילות – חברות הכבלים והלוויין ספרו כסף. אבל אז הגיע האינטרנט בפס רחב ואיתו הגיעו ספקיות אינטרנטיות כמו נטפליקס. התוצאה: זליגה של צרכנים מהכבלים והלוויין לעבר נטפליקס ודומותיה.

    עדות אחת לבעיה שיש בכל זאת ל-DISH היא הביזנס, ההכנסות: בעוד שבין 2010 לארבעת הרבעונים האחרונים ההכנסות שלה צמחו ב-14%, אלה של נטפליקס זינקו בכמעט פי שניים. עדות שנייה היא מחיר המניה: אמנם בשנתיים האחרונות מניית DISH זינקה פי שניים, אבל זו של נטפליקס קפצה ביותר מפי חמישה ועתה השווי שלה נמוך רק ב-15% מזה של DISH. במידה לא מבוטלת, מניית DISH נהנתה מהריבית הנמוכה בעוד שזו של נטפליקס קפצה מכיוון שהעסקים שלה צומחים במהירות.

    אמנם גם חברות הלוויין וגם חברות הכבלים עוסקות בהספקת טלוויזיה, אבל לראשונות יש חיסרון משמעותי: בעוד שחברות הכבלים מסוגלות לספק ללקוחות שירותי גישה לאינטרנט, חברות הלוויין לא יכולות לספק את השירות הזה. הדבר היחיד שיכול לעבור בערוצים שלהן הוא טלוויזיה חד-כיוונית, מהספק לצרכן. במלים אחרות, בעוד שלחברות הכבלים יש ביזנס נוסף שמרפד קצת את הבעיות בצד הטלוויזיה, לחברות הלוויין אין את הכרית הזו.

    אבל העתיד האינטרנטי גם לא נמצא בכבלים – הוא נמצא בחיבור האלחוטי של חברות הסלולר, ובאופן ספציפי הדור הרביעי, LTE. המהירויות של LTE כל כך גבוהות עד שהן יכולות להתחרות בקלות באלה של כבלים ו-DSL. והיתרון המיוחד של חברות הסלולר – זה שמניח את העתיד בכיסן: לא צריך חוטים – אפשר להתחבר מכל מקום שבו יש כיסוי סלולרי.

    לכן טבעי היה ש-DISH תחפש את עתידה בסלולר. עסקי הטלוויזיה של DISH מתכווצים. וזו התכווצות מתמדת וקבועה – לא מחזורית. אם היא חפצת חיים, היא חייבת לפעול בענף התקשורת. המשקיעים לא יקבלו כניסה לשוק שאינו תקשורת. ואם כבר ענף התקשורת – רק סלולר. היא לא יכולה להרשות לעצמה את השתיים הגדולות, ורייזון ו-AT&T. את השלישית, ספרינט, היא הפסידה. עכשיו הרביעית על הכוונת. היא חייבת להצליח. אלה שאחרי T-Mobile קטנות מכדי להציל אותה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/12/13 09:26:
      תודה על המידע והחידושים ...:)
        25/12/13 14:46:
      מעבר להיבט הטכנולוגי, יש כאן היבט ניהולי ממדרגה ראשונה - הסתכלות קדימה והתנערות מקיבעון. הצלחנו עשרות שנים עם לווין ? זה לא אומר כלום על העתיד. עכשיו מחפשים את העתיד וקדימה. אולי הלקח החשוב ביותר לכל חברה ששואפת לחיות.

      אבו4 - מוצא מה שהקפה שכח

      ארכיון

      פרופיל

      natlipson
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין