כותרות TheMarker >
    ';

    נקודת מבט

    0

    מסתנן אחד זו טרגדיה, אלפי מסתננים: סטטיסטיקה

    3 תגובות   יום רביעי, 25/12/13, 02:23

    גם אני הייתי פעם מסתנן. טוב, לא ממש מסתנן אבל מהגר עבודה. בעצם לא ממש מהגר, רק עבודה. טסתי לעבוד ביפן. הכרתי את הפרוצדורות של מה צריך להגיד לפקיד ההגירה בשדה התעופה נריטה (Narita) שבטוקיו ובקלות קיבלתי ויזת תייר לשלושה חודשים. עם ויזת תייר אסור להרוויח כסף יפני אבל כמעט כל הישראלים שהגיעו ליפן בשנים ההן, באו להרוויח הרבה יינים. החלטתי לנסות את מזלי בעיר סאפורו (Sapporo) אשר בהוקאידו (Hokkaido) שבצפון המדינה. זו היתה טעות. מספר ימים לאחר שהתמקמתי בבאסטה והצלחתי למכור קצת תכשיטים הקיפו אותי שמונה שוטרים ועצרו אותי. בדיעבד הסתבר שהם חיפשו את אחד הישראלים (שפגשתי בטוקיו) אשר התפרע ברחובות סאפורו ובגללו עצרו את כל מי שניסה לפתוח באסטה.

    הובילו אותי בניידת לבניין משרדים. שם ישבתי מול שני חוקרים אשר שאלו למקור התכשיטים. כמובן ששיקרתי ואמרתי שאת התכשיטים קניתי בתאילנד ושאני לא מכיר אף אחד ביפן. החקירה התנהלה באנגלית בסיסית והחוקר תיעד כל מילה ביפנית. הם הסבירו לי מאד יפה שעם הויזה שיש לי אסור לעבוד ולכן הם מחליטים לגרש אותי מיפן. "תחתום פה" אמר החוקר והציג לראווה את המסמך שכתב ביפנית. "על מה אני חותם?" שאלתי. "שאנחנו מגרשים אותך כי עברת על חוקי ההגירה של יפן". הרבה ברירות לא היו לי והם לקחו את האצבע שלי, החתימו אותה בדיו וחתמתי עם האצבע על המסמך.

    אחד החוקרים הרים טלפון ואחרי זמן מה הודיע לי שהוא צריך 80,000 ין (בערך 800 דולר) בשביל לקנות כרטיס טיסה. שוב ניסיתי להתחכם ואמרתי לו שלא בטוח שיש לי. "אין בעיה, אתה יכול להישאר כאן במעצר ולעבוד. כל יום תרוויח כמה יינים ותוך שבעה חודשים יהיה לך מספיק כסף". מיד נתתי לו את הכסף שיקנה עבורי את הכרטיס לחופש.

    תא המעצר בסאפורו היה מבריק ונקי ואני הייתי העצור היחיד. ריחמתי קצת על השוטר שנישאר איתי בלילה. בגלל צעירותו הוא זה שנשאר כשכולם כבר הלכו הביתה. משעמם לא היה כי אחד העצורים לפניי השאיר ספר של ג'ון גרישם והיו לי מספיק שעות לקרוא אותו. נכנסתי כל כך לספר שכשהגיעה השעה לכיבוי אורות הראיתי לו שאני קורא ושאם אפשר שישאיר את האור. זה כבר בילבל אותו. שנינו לבד בתחנה והוא ממש התנצל בפניי כי חוק זה חוק והוא חייב לכבות את האור. סחטתי ממנו כמה דקות עד שבצעד חד צדדי הוא כיבה את האור.

    למיטב הבנתי, ביפן קיימת הפרדת רשויות מרשימה. שוטר במדים כחולים לא מטפל בעניינים של שוטר במדים ירוקים. דהיינו, יש שוטרים ששומרים על הסדר (שוטרי מקוף). יש שוטרים לענייני פלילים ויש שוטרים שהם משטרת ההגירה. המתקן שהייתי בו שייך למשטרת ההגירה ורק עצירים שלהם שוהים שם. באותו יום הייתי האורח היחיד.

    ביום השני למעצר טסתי עם אחד השוטרים לטוקיו. ישבנו בחלק האחורי של המטוס, אני עם אזיקים על הידיים וכיאה ליפנים האזיקים היו מוסתרים בעזרת בד כדי לשמור על כבודי. טסנו להנדה (Haneda) שזה ה"שדה דב" של טוקיו ומשם בניידת למתקן המעצר של משטרת ההגירה ליד נריטה. שלושה ימים הייתי צריך לבלות שם עד לטיסה. הפעם זה באמת נראה כמו כלא. אגפים ותאים והמון אנשים אבל האוכלוסייה היא של משטרת ההגירה. אנשים ששהו באופן לא חוקי ביפן, נתפסו ועכשיו מחכים להיות מגורשים מהמדינה. היו שם עצורים מרחבי הגלובוס. איראנים, קוריאנים, סינים, בורמזים, הודים, תאילנדים, פרואנים, ברזילאים, צ'ילנים, אנגלים ואני.

    הייתי סוג של אטרקציה. היה לי דרכון בתוקף, ויזה בתוקף ובסה"כ שלושה ימים לשהות במתקן. את התרמיל שלי השומרים לא טרחו לאחסן והשאירו אותו זרוק במסדרון עד הטיסה. אחרי סריקה ראשונה הבנתי שאני צריך להתחבר עם האיראנים. קודם כל הם היו הרוב וגם נראו לי הכי נורמאלים. שלטו באנגלית, שיחקו שח-מט. נדמה לי שאפילו ניצחתי באחד המשחקים או לפחות נתתי פייט טוב. רבים מהאיראנים הגיעו ליפן לאחר הפיכת חומייני. חילונים שברחו ולא רצו לחזור. עם השנים פג תוקף הדרכון שלהם ולא רצו לחדש. כשאיראני כזה נתפס על ידי משטרת ההגירה ביפן מתחיל תהליך ארוך. קודם כל הוא צריך להיות חוקי ביפן. בשביל זה צריך ויזה. ויזה ניתן להנפיק רק אם יש דרכון. את הדרכון צריך להוציא בשגרירות איראן. בשביל להוציא דרכון יש לברר בטהרן מי הבן-אדם. פרוצדורה שלוקחת שבועות רבים. אם אני זוכר טוב מדובר על פרק זמן של חצי שנה אם לא יותר. אחד האיראנים כלל לא רצה לחזור וביקש מקלט מדיני בקנדה. בשביל לבקש מקלט מדיני בקנדה צריך לדבר עם מישהו בקנדה שיהיה מוכן להקשיב ולקבל את הבקשה. אחרי הגשת הבקשה מישהו בקנדה צריך לדון בה ולאשר או לא לאשר. מדובר על טווח זמן של שנה פחות או יותר. אותו אחד, שכבר נמצא במתקן שבעה חודשים, היה מוכן להישאר במעצר עוד שנה רק בשביל הסיכוי שלא יחזור לטהרן.

    שלושת הימים שלי נראו עבורם בדיחה. תייר מזדמן. עבורי זו היתה חוויה נחמדה שבסופה נחתתי בישראל. כאחד שנתפס וגורש מיפן שלא על רקע פלילי, לא פגשתי עורכי דין, לא התייצבתי מול שופט, לא תרגמו עבורי שום מסמך. פשוט עצרו אותי ושלחו אותי הביתה. מדיניות הגירה מאד ברורה.

    אז מה עושים עם מהגרי העבודה והפליטים מאפריקה?

    המדיניות צריכה להיות ברורה ופשוטה:

    מי שבא לעבוד ויש לאן להחזיר אותו, אז להחזיר אותו.

    מי שברח ואין לו לאן לחזור, צריך לאפשר לו להיות במעמד של פליט ולקלוט אותו כאן בישראל או במדינות אחרות שקולטות פליטים. בטוח שאפשר תמורת איזה מל"ט וחצי להגיע להסדר עם מדינות נוספות שיעזרו בנטל.

    כותב דן אריאלי בספר שלו "לא רציונאלי אבל לא נורא": "זה לא שאתם קשי לב, אתם פשוט אנושיים — וכשטרגדיה מתרחשת במקום רחוק, ומעורבים בה הרבה מאוד אנשים, אנחנו נוטים להסתכל על זה מנקודת מבט מרוחקת ופחות רגשית. כשאנחנו לא מסוגלים לראות את כל הפרטים הקטנים, הסבל הוא פחות מוחשי, פחות רגשי, ואנחנו חשים פחות דחף לפעול ולעזור."

    הגיע הזמן לרדת מהסטטיסטיקה שרואה את כל האפריקאים כמקשה אחת של מסתננים ולהסתכל על הפרטים הקטנים. יש לבדוק את הטרגדיה והסבל של כל אחד ואחד מהם ולפתור את הבעיה. כל זה מתוך ידיעה שמדובר על תהליך ארוך שלא נגמר אף פעם כי תמיד יגיעו עוד מסתננים ועוד מהגרים.

     

    דודו ישורון

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/2/14 00:28:
      לא הספקת לעבוד כמארחת?
        27/12/13 06:50:
      חוויות שלומדים בחו"ל, הא? אישית אין לי בעיה שתתנו לאנשים הללו עבודות יזומות, תמורת שכר סמלי, מגורים ולינה. כך פעל העולם מימי הפרמידות וחומת סין ועד לימינו אנו. יופי של פוסט.
        26/12/13 10:16:
      הסיפור שלך ביפן, כתוב כמו שאתה יודע...עשה לי עיניים מלוכסנות....ועם הסיפא שלו מסכימה...מי רואה בכלל פרטים? צריך הרבה עיניים ובעיקר אוזניים...מצרך נדיר

      ארכיון

      פרופיל

      מסתכל סביב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין