צטט: עו"ד ראובן חייקין 2014-01-08 17:42:40

אם במילים שלך את משכנעת את עצמך כי עדיף לא לטעות אז למה לנסות? יש חיים בלי טעויות? בעיניי עם גישה שלך צריך להשאיר את המלאכה לדור הבא

לאן בדיוק אתה חותר? לא ירדתי לסוף דעתך

אולי תהיה קונקרטי, במקום ללכת סחור סחור?

צטט: cleopatra9 2013-12-30 13:28:16

צטט: עצבן 2013-12-30 08:50:35

 

 

למה מפיך זה נשמע כמו גינוי לאיזו סיבה אנו דורשים את התנאי, הרי אנו צריכים לחשוב על היום שאחרי (בניגוד מוחלט להסכם אוסלו, שם לא היתה שום מחשבה קדימה).

 

אין שום גינוי. כאשר יש משא ומתן טבעי שכל צד יגייס טקטיקות שונות כדי לנסות להגיע להישגים. הבעיה היא באמירות כמו שלך, שהופכות את מי שחושד בתרגיל הטקטי ואינו מוכן לקבל אותו לסרבן שלום. הבעיה שאת הופכת את אותו תרגיל טקטי לאבן הארכימדית שעליה מבוסס כל הסכם השלום - ולמעשה (כפי שאת עושה לכל אורך הפוסט) - את משתמשת באותו תרגיל טקטי כדי להשחיר את מי שאינך מסכימה אותו (ואני מקווה מאוד שזו לא הייתה תכלית אותה דרישה מלכתחילה). לגבי הסכם אוסלו הרשי לי שלא להתייחס - נדמה לי שכבר נדרשנו לעניין בעבר ונדמה לי שכמו במקרים רבים גם כאן האמירה "חוסר מחשבה"  מעידה בעיקר על המשתמש בה.

 

כאשר ישנו תהליך של מו"מ מקובל להכריז על הפסקת אש והימנעות מפיגועים, טרור וכו', כך זה בסכסוכים בעולם כולו, היוצאים מהכלל הם הפלסטינים במזרח התיכון, לא בדיוק צעד מעורר אמון.

לגבי ההכרה: אפילו ארה"ב והאיחוד האירופי ניצבות לימינה של ישראל, ואין לחשוד באיחוד האירופי שהם ידידי ישראל. הם מבינים שללא הכרה במדינה יהודית לא יהיה שקט במזרח התיכון, עם הסכם או בלעדיו, איפה האחריות?

 

לא מדויק - בפועל לא פעם ולא פעמיים משא ומתן לא הפסיק את אש הפיגועים (או לחלופין אש המלחמה). קל וחומר במקרה שלנו כאשר מדובר על משא ומתן שמתמשך עם עליות וירידות יותר מ-45 שנה. מצד שני (ולהבדיל אלף אלפי הבדלות) נהוג שכאשר שני צדדים רבים על "עוגה" להימנע מלנגוס בעוגה באותה עת (ואנו כידוע נוגסים בשטחים שעתידם אמור להיקבע במשא ומתן). בכל מקרה לטעמי יש טעם בטענה שאלימות מקלקלת את האמון בין הצדדים ומעכבת את ההתקדמות. אפס שבשנת 2005 התחלף ראש הרשות באדם שבאופן עקבי התבטא נגד אלימות פלסטינית (מתוך הנחה שהיא מזיקה לאינטרס של בני עמו), וגם פעל באופן נמרץ כדי למנוע אותה (כפי שמעידים גורמי הביטחון). ובכל זאת יש לא מעטים בממשלתנו שרואים בו איום גדול יותר אפיל מהחמאס (או במקרה הטוב אומרים שהם שניהם אותו דבר). מן הסתם העמדה של אבו מאזן נגד האלימות לא האיצה במאום את התהליך.

 

במפלגת השלטון הליכוד ביתנו ישנם גורמים המזוהים עם הימין הקיצוני (מירי רגב היא אחת מהן), כתוצאה מפריימריז כושל בו חדרו גורמים כאלו מבחוץ לשורות המפלגה.

 

נראה לי שאת מרבה להשתמש במושג "קיצוני". מותר לאדם להיות דעה מנוגדת לזו שלך (כמו לרגב) מבלי שתעשי לו\ה דה-לגיטמציה בעזרת המילה קיצוני. בפועל רוב חברי הכנסת של הליכוד התבטאו במישרין נגד פשרה טריטוריאלית עם הפלסטינים. כמו זאב אלקין, אופיר אקוניס, גלעד ארדן, דני דנון, ציפי חוטובלי, משה יעלון, יריב לוין, משה פייגלין (תחילתה של רשימה). בפועל ההחלטה המפריעה ביותר הייתה החלטת הבנייה באזור E1, שלמעשה קוטעת את הרצף הטריטוריאלי בין יהודה לשומרון - ומייתרת את הרעיון של המדינה הפלסטינית. נדמה לי שמי שהעביר את ההחלטה הזו הוא בנימין נתניהו.

יחד עם זאת, אין לזה שום השפעה על גורל הבקעה, למשל. רה"מ דואג לנטרל גורמים בלתי אחראיים ולהשאיר אותם מחוץ למו"מ. לגבי הבקעה, למשל, יהיו דיונים בנושא במו"מ וזה מה שיקבע, ושום חוק לא יוכל לשנות זאת. וברגע שההסכם יבשיל יכנסו מפלגות אופוציזיוניות לממשלה על חשבון הבית היהודי. וימשיכו בה עד לחתימת הסכם.

 

יכול להיות שאת צודקת. איש לא יודע מה יהיה ואנחנו מתבססים יותר על מה שהיה. בפועל נתניהו נאם את נאום בר אילן לפני כ-4 שנים - וקשה לומר שההתקדמות מאז לקראת הסכם מרשימה. באותה עת היה לו גיבוי אופוזיציוני די נרחב להסכם (קדימה על 28 מנדטיה, העבודה (יחד עם העצמאות שהייתה בפנים) 14, ועוד, והגיבוי הזה לא ממש הרשים את נתניהו, מהטעם הפשוט - שהוא יודע שהסכם פשרה עלול לגרום לסוף דרכו בליכוד. יכול להיות שהפעם זה יהיה אחרת - אפס הניסיון (כמו שלך) לגרום לכך שהפלסטינים יראו כאשמים לאו דווקא מצביע על הכיוון שאת מראה.

 

אין שום בעיה עם משאלות הלב של ערביי ישראל, זה לגיטימי, נגדם לא צריך לעשות מאום, ובכל מקרה יהיו להם זכויות שוות, זה אנו היהודים שצריכים לפעול. כדי להקדים רפואה למכה עלינו להכריז על ישראל כמדינה יהודית, במפורש.

 

נדמה לי שיוזמת חקיקה של הקואליציה שעברה בקריאה ראשונה, השוותה בין תמיכה בארגון טרור, בין תמיכה במדינת אויב, בין קריאה לחרם על ישראל ובין הניסיון להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה. (חוק התרומות האסורות), נדמה לי שגם קראתי על יוזמת חקיקה שמי שמונעת אזרחות ממי שמעלה את הקריאה "מדינת כל אזרחיה". לכן נדמה לי שהטענה על הלגיטימיות של משאלת הלב של ערביי ישראל לא נאמרת בתום לב. באופן אישי לא כל כך מבין את הבהילות להכריז על ישראל כמדינה יהודית. שהרי במגילת העצמאות הוכרז על "הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל". (ונדמה לי שהדרישה הזאת מעידה לפני הכל על בורות). נדמה לי שהשפה הרשמית בישראל היא עברית, סמלי המדינה הם יהודיים, יום המנוחה הוא שבת, החגים הרשמיים הם מועדי ישראל (ואפילו יש פונקציות דתיות שנושאות תפקידים רשמיים במדינה). למה בדיוק הכוונה שאנו צריכים להכריז עלינו כעל מדינה יהודית? 

 

זו הבעיה של השמאל, כמו גם של הימין, רואים רק זה את זה ולא רואים בכלל את המרכז שמהווה לפחות 70% מהאוכלוסיה בישראל. הקיצונים מ-2 הצדדים נוהגים לרוב לצטט את הקיצוניים מהצד השני, כמו במקרה שלך כאן לאורך כל הפוסט שלך, מתעלם לחלוטין מהקולות המתונים בשטח.

 

זו טענה מוזרה אפילו מוזרה מאוד. כבר הזכרתי את החיבה שכנראה יש לך למושג "קיצוני" ככלי לדה-לגיטמציה - אבל מוזר שמי שרואה בכל פלסטיני כמחרחר מלחמה, מי שקובע שכל פלסטיני שלא מסכים לדרישות שלנו מוכיח שהוא אינו מעוניין בשלום - מעלה את הטענה "הקיצונים מ-2 הצדדים נוהגים לרוב לצטט את הקיצוניים מהצד השני... ומתעלם לחלוטין מהקולות המתונים בשטח" - הרי זו הפעולה שאת עושה באופן שיטתי - גם כלפי הפלסטינים, וגם כלפי הישראלים שואפי הפשרה (אותם את מכנה "קיצוניים"). במחשבה שנייה מציע לך לקרוא מספר פעמים את הפסקה האחרונה שכתבת (מי יודע אולי תפנימי?). 

צטט: עו"ד ראובן חייקין 2013-12-28 23:18:48

במעמד הר סיני גם היו בעיות בהדדיות, לדעתי אלו שבעד הסכם צריכים להתמקד ברצון ולא בסמנטיקה ולא לשכוח שאי אפשר בלי טעויות, ואלו שנגד ההסכם צריכים להשמיע את קולם ביתר בטחון מוסרי

עם הגישה הזו שהצעת כאן הלכו להסכם אוסלו והתוצאות ידועות.

אשמח לחזור שוב ושוב על 2 האימרות הידועות:

"הדרך לגיהנום רצופה בכוונות טובות"

"השטן נמצא בפרטים הקטנים"

הרי לשם כך הקציבו למו"מ זמן ארוך, ואם יהיה צורך יאריכו אותו, מה שצריך זה סבלנות ואורך רוח.

צטט: עו"ד ראובן חייקין 2013-12-28 23:13:23

לא קיבלתי תשובות

מה השאלה? בלי שאלות פילוסופיות, בבקשה.

צטט: עצבן 2013-12-30 08:50:35

 

והנה הפעם בקולך שלך - הדרישה שהפלסטינים יגדירו מהי מהותה של ישראל לא נובעת ממשבר זהות - שבגינו אנו דורשים מאחר שיגיד מי אנו - אלא מתוך רצון לפתור בדרך עוקפת את הסוגיה המחלוקת המרכזית (שאלת הפליטים). נדמה לי שלא יכולתי לנסח זאת באופן מדויק יותר.

למה מפיך זה נשמע כמו גינוי לאיזו סיבה אנו דורשים את התנאי, הרי אנו צריכים לחשוב על היום שאחרי (בניגוד מוחלט להסכם אוסלו, שם לא היתה שום מחשבה קדימה).

בוא ננסה להתמקד - במה שנאמר ולא לדחוף מילים לגרונו של האחר. רק לפני רגע טענת שהדרישה להכרה כמדינה יהודית נובעת כדרך למנוע מלהתמודד עם בעיית הפליטים. או כדרך להתמודד עם הזהות הפלסטינית של ערביי ישראל. לכן על פי שיטתך את - הדחייה של הפלסטינים את הדרישה להכרה כמדינה יהודית - נובעת מרצון להתחמק מהמשמעות של אותה דרישה. אני לא טענתי ולא השתמע מדברי שהפלסטינים לא רוצים שלום מהטעם הפשוט - שהפלסטינים (כמונו) אינם ישות אחת. וכמו שאצלנו יש רבים ששלום הכולל פשרה הוא מבחינתם מילה גסה - יש גם פלסטינים רבים כאלו. למרות זאת באופן עקבי בסקרים שנערכים ברשות יש רוב לשלום המבוסס על חלוקה.

כאשר ישנו תהליך של מו"מ מקובל להכריז על הפסקת אש והימנעות מפיגועים, טרור וכו', כך זה בסכסוכים בעולם כולו, היוצאים מהכלל הם הפלסטינים במזרח התיכון, לא בדיוק צעד מעורר אמון.

לגבי ההכרה: אפילו ארה"ב והאיחוד האירופי ניצבות לימינה של ישראל, ואין לחשוד באיחוד האירופי שהם ידידי ישראל. הם מבינים שללא הכרה במדינה יהודית לא יהיה שקט במזרח התיכון, עם הסכם או בלעדיו, איפה האחריות?

אני לא מאמין? רוב רובם של נבחרי הליכוד שללו במו פיהם  את רעיון הפשרה. (ועוד לא הבאנו בחשבון את המפלגות מימין לליכוד). הקואלצייה חוקקה חוקים שמטרתם לסנדל או למנוע או לחבל בסיכוי להגיע לפשרה (חוק משאל העם, חוק סיפוח הבקעה) שלא לדבר על בנייה באזורים שעתידם אמור להיקבע על ידי משא ומתן. ישנם מפלגות שאומרות בפה מלא שהם ישבו בקואליציה רק במצב שהמשא ומתן לא יבשיל - כלומר הקואליצייה תתפרק במידה ויושג הסכם. השופר הרשמי של נתניהו - ישראל היום כלל עשרות מאמרים בזכות הרעיון של משא ומתן למראית עין. שתכלית המשא ומתן הוא להציג את הפלסטינים כצד הסרבן וכו'. הדברים נאמרים באופן מפורש בריש גלי וממרומי המקפצה. צריך להיות חרש כדי לא לשמוע אותם.

במפלגת השלטון הליכוד ביתנו ישנם גורמים המזוהים עם הימין הקיצוני (מירי רגב היא אחת מהן), כתוצאה מפריימריז כושל בו חדרו גורמים כאלו מבחוץ לשורות המפלגה.

יחד עם זאת, אין לזה שום השפעה על גורל הבקעה, למשל. רה"מ דואג לנטרל גורמים בלתי אחראיים ולהשאיר אותם מחוץ למו"מ. לגבי הבקעה, למשל, יהיו דיונים בנושא במו"מ וזה מה שיקבע, ושום חוק לא יוכל לשנות זאת. וברגע שההסכם יבשיל יכנסו מפלגות אופוציזיוניות לממשלה על חשבון הבית היהודי. וימשיכו בה עד לחתימת הסכם.

 נדמה לי שאמרת את הדברים באופן מפורש ואני מצטט "ערביי ישראל מזוהים כאן עם הפלסטינים". ברגע שהכרזת על העניין הזה כבעיה ועל הדרישה שלנו בהכרת ישראל כמדינה יהודית כפתרון לאותה בעיה - חזרת על אותן הטענות שטענתי רק במילים יותר מפורשות. אפשר לא להסכים עם הרצון של ערביי ישראל (ושל גורמים "עוינים" אחרים) להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, מצד שני זה מעשה אנטי דמוקרטי לשלול מהם את הזכות לחשוב כך ואף לנסות לפעול (כמובן באופן דמוקרטי) להגיע לאותה מטרה. בפועל להגדרה של הרשות הפלסטינית בישראל כמדינה יהודית יש התנגשות עם השאיפה של ערביי ישראל לחיות בישראל כאזרחים שווים. נדמה לי שזה עניין ידוע וגלוי למנהיגנו. ומכאן את יכולה לעשות אחד ועוד אחד.

אין שום בעיה עם משאלות הלב של ערביי ישראל, זה לגיטימי, נגדם לא צריך לעשות מאום, ובכל מקרה יהיו להם זכויות שוות, זה אנו היהודים שצריכים לפעול. כדי להקדים רפואה למכה עלינו להכריז על ישראל כמדינה יהודית, במפורש.

אין ספק השמאל הישראלי גרם לנו לשלות באשליות - השמאל הישראלי גרס "שני גדות לירדן זו שלנו זו גם כן". השמאל הישראלי מדבר על כך ש"ירדן היא המדינה הפלסטינית" ששלושה וחצי מיליון איש יהגרו מיוזמתם מישראל. השמאל הישראלי סיפק את חזון ארץ ישראל השלמה שכל כולה שלנו. וקצת תזכורת  - אישים המזוהים עם ה"שמאל" הישראלי חתמו עם חוסיין את מסמך חוסיין (שבו לצד הסכם שלום שטחי הגדה לא כולל הבקעה עוברים לחסות ירדנית) - הסכם שכיום אנחנו רק יכולים לחלום עליו - והימין בתחכומו הרב טרפד אותו. אישים מהשמאל חתמו על הסכם "ביילין - אבו מאזן" - שמשאיר את גושי ההתנחלויות בידינו, שמאפשר להתנחלויות מבודדות להמשיך להתקיים גם תחת המדינה הפלסטינית, שמצא פתרון לסוגיית הפליטים מבלי שישראל תוצף במאות אלפי פלסטינים, מצא פתרון לירושלים שכיום ניתן רק לחלום עליו... ונזנח כידוע על ידי ממשלת הימין הנבחרת. העובדה היא שאנחנו הקצנו מאז את עמדתנו - והפלסטינים בהתאמה עשו בדיוק את אותו הדבר. כשמסתכלים על הבנות כמו באלו שהיו בהסכם אבו מאזן מגלים שהעמדה הפלסטינית הוקשחה מאוד מאז ביחד עם ההקצנה שלנו. לכן פערים הם לא עניין סטטי - אלא עניין שמשתנה, ותהליכי הקצנה כידוע מרחיבים פערים.

זו הבעיה של השמאל, כמו גם של הימין, רואים רק זה את זה ולא רואים בכלל את המרכז שמהווה לפחות 70% מהאוכלוסיה בישראל. הקיצונים מ-2 הצדדים נוהגים לרוב לצטט את הקיצוניים מהצד השני, כמו במקרה שלך כאן לאורך כל הפוסט שלך, מתעלם לחלוטין מהקולות המתונים בשטח.

צטט: cleopatra9 2013-12-27 17:22:31

צטט: עצבן 2013-12-27 00:12:39

 

למדינת ישראל יש הסכמים עם המון מדינות (וגם כמה הסכמי שלום עם מדינות קרובות) - מעולם עד היום לא ביקשנו ממדינה אחרת שתגדיר לנו מי אנחנו (ואם כל הכבוד לפלסטינים - השאלה עם מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי - העם הישועי - של מי שחי במדינה או של פולשים מהחלל) היא לא עניינה. העניין היחיד היא שהם אמורים לכבד את הריבונות של מדינת ישראל על כל המשתמע מכך.

 

עם מדינות אחרות אין בעיה של פליטים מחו"ל, או שערבי ישראל מזוהים כאן עם הפלסטינים,

 

והנה הפעם בקולך שלך - הדרישה שהפלסטינים יגדירו מהי מהותה של ישראל לא נובעת ממשבר זהות - שבגינו אנו דורשים מאחר שיגיד מי אנו - אלא מתוך רצון לפתור בדרך עוקפת את הסוגיה המחלוקת המרכזית (שאלת הפליטים). נדמה לי שלא יכולתי לנסח זאת באופן מדויק יותר.

 

בנוסף ישנה הצהרה בנוגע ל-2 מדינות באיזור: מדינה יהודית ומדינה ערבית/פלסטינית (החל מהצהרת בלפור ואילך) לכן כדי למנוע קעקוע צביונה היהודי של מדינת ישראל כמדינה יהודית או נסיונות בעתיד לנסות לטשטש את זהותה הלאומית דרושה הכרה בה, אתה בעצם מודה שכוונת הפלסטינים אינה לשלום אם הם מסרבים לכך. אי הכרה בה היא הסימן המובהק לחוסר רצינותה של העולם הערבי בנושא השלום.

 

בוא ננסה להתמקד - במה שנאמר ולא לדחוף מילים לגרונו של האחר. רק לפני רגע טענת שהדרישה להכרה כמדינה יהודית נובעת כדרך למנוע מלהתמודד עם בעיית הפליטים. או כדרך להתמודד עם הזהות הפלסטינית של ערביי ישראל. לכן על פי שיטתך את - הדחייה של הפלסטינים את הדרישה להכרה כמדינה יהודית - נובעת מרצון להתחמק מהמשמעות של אותה דרישה. אני לא טענתי ולא השתמע מדברי שהפלסטינים לא רוצים שלום מהטעם הפשוט - שהפלסטינים (כמונו) אינם ישות אחת. וכמו שאצלנו יש רבים ששלום הכולל פשרה הוא מבחינתם מילה גסה - יש גם פלסטינים רבים כאלו. למרות זאת באופן עקבי בסקרים שנערכים ברשות יש רוב לשלום המבוסס על חלוקה. אני מניח שמה שמשותף לרוב המכריע של הישראלים הוא שאנו רוצים בטובתה של ישראל. נדמה לי שאת אותו כלל אפשר להכליל גם על הפלסטינים - הם רוצים בטובתה של "פלסטין". מבין הישראלים יש מי שמאמין ששלום ופשרה ייטיבו עם ישראל. מבין הפלסטינים יש מי שמאמין ששלום ופשרה ייטיב עם הפלסטינים. נדמה לי שעל המכנה המשותף הזה אפשר לפעול (הרצון של כל צד להיטיב את מצבו בעזרת שלום). הניסיון להפוך אותנו לאוהבי שלום ואת הפלסטינים למחרחרי מלחמה (שנעשה כמובן גם באופן הפוך בצד השני) הוא פשוט להמשיך את הקו המלחמתי גם בנושא השלום - ולעניות דעתי הוא אחד המכשולים העיקריים שלנו בניסיון להגיע לפשרה.

 

ומכיוון שאיש לא חושד שמנהיגנו תולים את זהותנו בהחלטה פלסטינית ברור שיש טעם אחר לדרישה הזו. בפועל מדובר ברעיון טקטי שמטרתו יכולה להיות א. לעכב ואפילו למנוע את ההסכם - מכיוון שלממשלה יש מדיניות מוצהרת להשהות כמה שניתן את פתרון הקבע (בזמן זה כידוע אנו יוצרים עובדות בשטח שמטרתן להגדיל את השטח שיוותר בידינו במקרה של חלוקה או אפילו למנוע את האפשרות לחלוקה), ב. לכפות הכרעה בערמה על הפלסטינים בנושא הפליטים (למעשה הבעיה המרכזית שמונעת את הסכם הנושא הטעון ביותר שבו הצדדים רחוקים ביותר אחד מהשני) במקרה זה הפלסטינים הבינו את התרגיל. ג. ליצר "הפרד ומשול" בין הפלסטינים לערביי ישראל (שמנסים לדחוף לרעיון של מדינת כל אזרחיה). כל אחד מהאפשרויות הללו חשובה ככל שתהיה היא לא אבן מרכזית במשא ומתן.

 

א. זה שאינך מאמין ברצינות הממשלה בנושא השלום זו בעיה שלך ושל השמאל כולו.

 

אני לא מאמין? רוב רובם של נבחרי הליכוד שללו במו פיהם  את רעיון הפשרה. (ועוד לא הבאנו בחשבון את המפלגות מימין לליכוד). הקואלצייה חוקקה חוקים שמטרתם לסנדל או למנוע או לחבל בסיכוי להגיע לפשרה (חוק משאל העם, חוק סיפוח הבקעה) שלא לדבר על בנייה באזורים שעתידם אמור להיקבע על ידי משא ומתן. ישנם מפלגות שאומרות בפה מלא שהם ישבו בקואליציה רק במצב שהמשא ומתן לא יבשיל - כלומר הקואליצייה תתפרק במידה ויושג הסכם. השופר הרשמי של נתניהו - ישראל היום כלל עשרות מאמרים בזכות הרעיון של משא ומתן למראית עין. שתכלית המשא ומתן הוא להציג את הפסטינים כצד הסרבן וכו'. הדברים נאמרים באופן מפורש בריש גלי וממרומי המקפצה. צריך להיות חרש כדי לא לשמוע אותם.

 

    צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהפלסטינים לא יסכימו לפשרות, עם זאת קח בחשבון שרוב שטחי יהודי           ושומרון יעברו למדינת פלסטין, במידה ותקום.

ב. ישראל בכלל אמורה להתעסק בנושא הפליטים?? בעיה של הפלסטינים בלבד.

ג. על מה אתה מדבר בכלל?? לתקוע טריז? ברגע שיהיה הסכם הכל ישתנה לטובה, וזה ממש קשקוש מה שכתבת       כאן.

 

נדמה לי שאמרת את הדברים באופן מפורש ואני מצטט "ערביי ישראל מזוהים כאן עם הפלסטינים". ברגע שהכרזת על העניין הזה כבעיה ועל הדרישה שלנו בהכרת ישראל כמדינה יהודית כפתרון לאותה בעיה - חזרת על אותן הטענות שטענתי רק במילים יותר מפורשות. אפשר לא להסכים עם הרצון של ערביי ישראל (ושל גורמים "עוינים" אחרים) להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, מצד שני זה מעשה אנטי דמוקרטי לשלול מהם את הזכות לחשוב כך ואף לנסות לפעול (כמובן באופן דמוקרטי) להגיע לאותה מטרה. בפועל להגדרה של הרשות הפלסטינית בישראל כמדינה יהודית יש התנגשות עם השאיפה של ערביי ישראל לחיות בישראל כאזרחים שווים. נדמה לי שזה עניין ידוע וגלוי למנהיגנו. ומכאן את יכולה לעשות אחד ועוד אחד.

לגבי שאלת הזמן - קשה לומר שלמישהו אצה הדרך שכן הסכם קמפ דויד שנחתם על ידי מנחם בגין בשנת 77 הכיל סעיף אוטונומיה שלאחר תקופת מבחן של חמש שנים עתידה יוכרע במשאל על ידי תושבי אותם שטחים. חלפו מאז יותר מארבעים וחמש שנה וההתקדמות לא מזהירה.  הסכם אוסלו נחתם ב-93 לפני עשרים שנה כאשר לוח הזמנים להסכם הקבע הראה את שנת 98 לפני כחמש עשרה שנה. לכן קשה לדבר על זמן. אפס נראה לי שלפחות בהקשר הפלסטיני הזמן הוא פקטור - שכן במשך הארבעים שנה האחרונות אנחנו נוגסים שלי הרף מאותה עושה שאמורה להיות מדינה פלסטינית אם תקום. לכן אני לא בטוח שהסחבת שלהם היא תולדה של סבלנות.

 

כמעט הכל תוצאה של פער עצום בהבנת המציאות בין 2 הצדדים, חלק גדול מאוד באשמה נושא השמאל הישראלי שנתן לערבים לשגות באשליות ולהבין כי הפער קטן הרבה יותר, וכולנו היהודים והערבים משלמים את המחיר הנורא הזה.

 

אין ספק השמאל הישראלי גרם לנו לשלות באשליות - השמאל הישראלי גרס "שני גדות לירדן זו שלנו זו גם כן". השמאל הישראלי מדבר על כך ש"ירדן היא המדינה הפלסטינית" ששלושה וחצי מיליון איש יהגרו מיוזמתם מישראל. השמאל הישראלי סיפק את חזון ארץ ישראל השלמה שכל כולה שלנו. וקצת תזכורת  - אישים המזוהים עם ה"שמאל" הישראלי חתמו עם חוסיין את מסמך חוסיין (שבו לצד הסכם שלום שטחי הגדה לא כולל הבקעה עוברים לחסות ירדנית) - הסכם שכיום אנחנו רק יכולים לחלום עליו - והימין בתחכומו הרב טרפד אותו. אישים מהשמאל חתמו על הסכם "ביילין - אבו מאזן" - שמשאיר את גושי ההתנחלויות בידינו, שמאפשר להתנחלויות מבודדות להמשיך להתקיים גם תחת המדינה הפלסטינית, שמצא פתרון לסוגיית הפליטים מבלי שישראל תוצף במאות אלפי פלסטינים, מצא פתרון לירושלים שכיום ניתן רק לחלום עליו... ונזנח כידוע על ידי ממשלת הימין הנבחרת. העובדה היא שאנחנו הקצנו מאז את עמדתנו - והפלסטינים בהתאמה עשו בדיוק את אותו הדבר. כשמסתכלים על הבנות כמו באלו שהיו בהסכם אבו מאזן מגלים שהעמדה הפלסטינית הוקשחה מאוד מאז ביחד עם ההקצנה שלנו. לכן פערים הם לא עניין סטטי - אלא עניין שמשתנה, ותהליכי הקצנה כידוע מרחיבים פערים.

 

לגבי הנפט - התאוריות לגבי כך שהמשאב עומד לאזול מקורם בשנות השבעים (שגם תרמו למשבר נפט באותו זמן), לפי מה ששמעתי לפני עשרים שנה המשאבים היו אמורים להסתיים ב-2005 - ונדמה לי שכעת דחו את התחזיות לפחות בעוד 40 שנה. כל מקרה אם לישראל היו מנהיגים ששווים חצי פרוטה המחקר למציאת אנרגיה חלופית (למעשה לפיתוח כי ידוע שהאנרגיה תופק ממימן) היה פרויקט לאומי. 

 

זמנים יגידו.

צטט: cleopatra9 2013-12-28 11:53:55

צטט: shabat shalom 2013-12-28 11:34:03

כדי לראות אם הבנתי נכון את כוונת הדברים האם את בעד שישראל, במקביל, תחתום על הכרתה בפלשתין (החצי המזרחי של ארץ ישראל) כמדינת הפלישתינאים? ויותר קשה: האם תחתום על הכרתה בירושלים המזרחית כבירת פלשתין?

 

כל מה שיעבור לפלסטינים אחרי הסכמה במו"מ יוכר ע"י ישראל כמדינה פלסטינית.

נושא ירושלים עומד למו"מ ובו ייקבע אם ירושלים תחולק או לא.

אני בעד.

צטט: shabat shalom 2013-12-28 11:34:03

כדי לראות אם הבנתי נכון את כוונת הדברים האם את בעד שישראל, במקביל, תחתום על הכרתה בפלשתין (החצי המזרחי של ארץ ישראל) כמדינת הפלישתינאים? ויותר קשה: האם תחתום על הכרתה בירושלים המזרחית כבירת פלשתין?

כל מה שיעבור לפלסטינים אחרי הסכמה במו"מ יוכר ע"י ישראל כמדינה פלסטינית.

נושא ירושלים עומד למו"מ ובו ייקבע אם ירושלים תחולק או לא.

צטט: חנה סקרה 2013-12-28 11:43:48

מו"מ עם הפלשתינאים אינו נושא פילוסופי, אלא נושא קיומי ומוסרי מהמעלה הראשונה. המדינה הזו שייכת לשני עמים, בכל מובן שהוא, וככל שנכיר בכך מוקדם יותר...יוטב לנו...קיומית ומוסרית.

במקום להלך אימים על "השתלטות" של אויבים קיימים ושל אויבים מדומים שהפוליטיקאים ממציאים חדשות לבקרים, מטעמים דמגוגיים של הסחת דעת מהבעיות האמיתיות...ומטעמים פוליטיים של הישרדותם האישית, ובמקום להתנער מגורמים מתונים ולעודד גורמים קיצוניים( שמשרתים את הפוליטיקה הדמגוגית), יש לקיים מו"מ רציני והוגן ובתום לב- כי בנפשנו, ובעיקר בנפש הדור הבא - הדבר!!

צטט: עו"ד ראובן חייקין 2013-12-27 19:50:13

אסביר את דעתי. אבל היא מופשטת אפילו מיסטית. אני שואל שאלות, כל התשובות טובות בהתאם לעונה. באשר לקביעות. למה אנחנו צריכים הכרה בעצמנו 

צטט: עצבן 2013-12-27 00:12:39

 

למדינת ישראל יש הסכמים עם המון מדינות (וגם כמה הסכמי שלום עם מדינות קרובות) - מעולם עד היום לא ביקשנו ממדינה אחרת שתגדיר לנו מי אנחנו (ואם כל הכבוד לפלסטינים - השאלה עם מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי - העם הישועי - של מי שחי במדינה או של פולשים מהחלל) היא לא עניינה. העניין היחיד היא שהם אמורים לכבד את הריבונות של מדינת ישראל על כל המשתמע מכך.

 

עם מדינות אחרות אין בעיה של פליטים מחו"ל, או שערבי ישראל מזוהים כאן עם הפלסטינים, בנוסף ישנה הצהרה בנוגע ל-2 מדינות באיזור: מדינה יהודית ומדינה ערבית/פלסטינית (החל מהצהרת בלפור ואילך) לכן כדי למנוע קעקוע צביונה היהודי של מדינת ישראל כמדינה יהודית או נסיונות בעתיד לנסות לטשטש את זהותה הלאומית דרושה הכרה בה, אתה בעצם מודה שכוונת הפלסטינים אינה לשלום אם הם מסרבים לכך. אי הכרה בה היא הסימן המובהק לחוסר רצינותה של העולם הערבי בנושא השלום.

ומכיוון שאיש לא חושד שמנהיגנו תולים את זהותנו בהחלטה פלסטינית ברור שיש טעם אחר לדרישה הזו. בפועל מדובר ברעיון טקטי שמטרתו יכולה להיות א. לעכב ואפילו למנוע את ההסכם - מכיוון שלממשלה יש מדיניות מוצהרת להשהות כמה שניתן את פתרון הקבע (בזמן זה כידוע אנו יוצרים עובדות בשטח שמטרתן להגדיל את השטח שיוותר בידינו במקרה של חלוקה או אפילו למנוע את האפשרות לחלוקה), ב. לכפות הכרעה בערמה על הפלסטינים בנושא הפליטים (למעשה הבעיה המרכזית שמונעת את הסכם הנושא הטעון ביותר שבו הצדדים רחוקים ביותר אחד מהשני) במקרה זה הפלסטינים הבינו את התרגיל. ג. ליצר "הפרד ומשול" בין הפלסטינים לערביי ישראל (שמנסים לדחוף לרעיון של מדינת כל אזרחיה). כל אחד מהאפשרויות הללו חשובה ככל שתהיה היא לא אבן מרכזית במשא ומתן.

 

א. זה שאינך מאמין ברצינות הממשלה בנושא השלום זו בעיה שלך ושל השמאל כולו.

    צריך לקחת בחשבון את האפשרות שהפלסטינים לא יסכימו לפשרות, עם זאת קח בחשבון שרוב שטחי יהודי           ושומרון יעברו למדינת פלסטין, במידה ותקום.

ב. ישראל בכלל אמורה להתעסק בנושא הפליטים?? בעיה של הפלסטינים בלבד.

ג. על מה אתה מדבר בכלל?? לתקוע טריז? ברגע שיהיה הסכם הכל ישתנה לטובה, וזה ממש קשקוש מה שכתבת       כאן.

לגבי שאלת הזמן - קשה לומר שלמישהו אצה הדרך שכן הסכם קמפ דויד שנחתם על ידי מנחם בגין בשנת 77 הכיל סעיף אוטונומיה שלאחר תקופת מבחן של חמש שנים עתידה יוכרע במשאל על ידי תושבי אותם שטחים. חלפו מאז יותר מארבעים וחמש שנה וההתקדמות לא מזהירה.  הסכם אוסלו נחתם ב-93 לפני עשרים שנה כאשר לוח הזמנים להסכם הקבע הראה את שנת 98 לפני כחמש עשרה שנה. לכן קשה לדבר על זמן. אפס נראה לי שלפחות בהקשר הפלסטיני הזמן הוא פקטור - שכן במשך הארבעים שנה האחרונות אנחנו נוגסים שלי הרף מאותה עושה שאמורה להיות מדינה פלסטינית אם תקום. לכן אני לא בטוח שהסחבת שלהם היא תולדה של סבלנות.

 

כמעט הכל תוצאה של פער עצום בהבנת המציאות בין 2 הצדדים, חלק גדול מאוד באשמה נושא השמאל הישראלי שנתן לערבים לשגות באשליות ולהבין כי הפער קטן הרבה יותר, וכולנו היהודים והערבים משלמים את המחיר הנורא הזה.

לגבי הנפט - התאוריות לגבי כך שהמשאב עומד לאזול מקורם בשנות השבעים (שגם תרמו למשבר נפט באותו זמן), לפי מה ששמעתי לפני עשרים שנה המשאבים היו אמורים להסתיים ב-2005 - ונדמה לי שכעת דחו את התחזיות לפחות בעוד 40 שנה. כל מקרה אם לישראל היו מנהיגים ששווים חצי פרוטה המחקר למציאת אנרגיה חלופית (למעשה לפיתוח כי ידוע שהאנרגיה תופק ממימן) היה פרויקט לאומי. 

זמנים יגידו.

צטט: דוקטורלאה 2013-12-26 21:26:15

לפני כשעה שמעתי (בתכנית ברדיו) את פרופ' שיפטן, מאוניברסיטת חיפה. הוא הבהיר כי לא יהיה שלום עם הפלשתינים, כיוון שהם לא יוותרו בנושא השיבה. האמריקאים, לדעתו, אינם מבינים את הנעשה במזרח התיכון.

אבל שלום לא יהיה בזמן הקרוב ולא בזמן הרחוק. אלה תמצית דבריו של אדם המעורה בנושא לפני ולפנים.

דוקא נושא זכות השיבה אינו בעיה חמורה לדעתי, ישנם נושאים אקוטיים רבים יותר שצריכים להטריד את כולנו באיזור. הרי בעבר הלא רחוק שמענו התבטאויות של מנהיגים פלסטינים שמצדדים בויתור על זכות השיבה, מה שמצביע בבירור על גישה טקטית בלבד במו"מ, ברגע האמת הנושא הנ"ל יוסר מסדר היום.

מתי שהוא ייפול האסימון לפלסטינים כאשר יתברר שישראל עומדת על שלה ואינה מוותרת על עקרונותיה, יקח הענין שנה או 10 שנים, בסוף אלו יהיו הפלסטינים שייאלצו להתקפל.

צטט: עו"ד ראובן חייקין 2013-12-26 14:26:28

הסכם קבע גורם לי רק לתגובות ציניות, 

 

לא ירדתי לסוף דעתך, מה הבעיה עם הסכם קבע? שהוא בעצם אינו קבוע?

הזלזול בהסכמים בינלאומיים אינו במקום

צטט: לואיס קרול 2013-12-26 12:43:14

הכרה במדינה היהודית..היא פשוט הצהרת כוונות

אם  הצד השני איננו יכול להוציא מהפה  הכרזה כזו... זו הכרזת כוונות מהותית ,שמשאירה  אותו  כאויב, בהווה ובעתיד.

הצהרה של הכרה, אם הייתה  מאומתת כאמת, וכורכת בתוכה  מעשים כהפסקת הסתה, וחינוך לשלום... מכוונת את שיחות השלום  לכיוון אופטימי,שיכול לקחת יותר  סיכונים

 העדר  הכרזה  כזו, מחדדת את מהות  הצד  השני  כעוין  ואויב.

במשמעות ניהול השיחות למקסימום שוליים לכל הסכם, ללא  ויתור כלל על שום דבר, כדי שלא יהפך מידית כנקודת פתיחה לטרור, ושלילת לגיטימיות ישראל.

 

הבהרת היטב את הנושא, זהו בעצם אבן הנגף של המו"מ כולו, ורק נכונות אמיתית מצד הפלסטינים תוכל להביא לפתרון הסכסוך.

נכון שכולנו מצווים למחזר - ובכל זאת...

למדינת ישראל יש הסכמים עם המון מדינות (וגם כמה הסכמי שלום עם מדינות קרובות) - מעולם עד היום לא ביקשנו ממדינה אחרת שתגדיר לנו מי אנחנו (ואם כל הכבוד לפלסטינים - השאלה עם מדינת ישראל היא מדינת העם היהודי - העם הישועי - של מי שחי במדינה או של פולשים מהחלל) היא לא עניינה. העניין היחיד היא שהם אמורים לכבד את הריבונות של מדינת ישראל על כל המשתמע מכך. בפועל עד הקדנציה האחרונה איש לא העלה את הדרישה הזאת כולל נתניהו עצמו שהיה אחראי על השיחות מטעם יצחק שמיר, וגם כשהוא ניהל את המשא ומתן (הסכם וואי). הייתי שמח לאיזו שהוא תקדים בחתימת הסכם שלום בין מדינו שבה כל צד מגדיר לצד האחר את הזהות שלו, לפני שנותנים לדרישה החדשה הזאת משמעות כל כך מרכזית כפי שהבאת.

ומכיוון שאיש לא חושד שמנהיגנו תולים את זהותנו בהחלטה פלסטינית ברור שיש טעם אחר לדרישה הזו. בפועל מדובר ברעיון טקטי שמטרתו יכולה להיות א. לעכב ואפילו למנוע את ההסכם - מכיוון שלממשלה יש מדיניות מוצהרת להשהות כמה שניתן את פתרון הקבע (בזמן זה כידוע אנו יוצרים עובדות בשטח שמטרתן להגדיל את השטח שיוותר בידינו במקרה של חלוקה או אפילו למנוע את האפשרות לחלוקה), ב. לכפות הכרעה בערמה על הפלסטינים בנושא הפליטים (למעשה הבעיה המרכזית שמונעת את הסכם הנושא הטעון ביותר שבו הצדדים רחוקים ביותר אחד מהשני) במקרה זה הפלסטינים הבינו את התרגיל. ג. ליצר "הפרד ומשול" בין הפלסטינים לערביי ישראל (שמנסים לדחוף לרעיון של מדינת כל אזרחיה). כל אחד מהאפשרויות הללו חשובה ככל שתהיה היא לא אבן מרכזית במשא ומתן.

לגבי שאלת הזמן - קשה לומר שלמישהו אצה הדרך שכן הסכם קמפ דויד שנחתם על ידי מנחם בגין בשנת 77 הכיל סעיף אוטונומיה שלאחר תקופת מבחן של חמש שנים עתידה יוכרע במשאל על ידי תושבי אותם שטחים. חלפו מאז יותר מארבעים וחמש שנה וההתקדמות לא מזהירה.  הסכם אוסלו נחתם ב-93 לפני עשרים שנה כאשר לוח הזמנים להסכם הקבע הראה את שנת 98 לפני כחמש עשרה שנה. לכן קשה לדבר על זמן. אפס נראה לי שלפחות בהקשר הפלסטיני הזמן הוא פקטור - שכן במשך הארבעים שנה האחרונות אנחנו נוגסים שלי הרף מאותה עושה שאמורה להיות מדינה פלסטינית אם תקום. לכן אני לא בטוח שהסחבת שלהם היא תולדה של סבלנות.

לגבינו אפשר לומר שהסחבת היא סוג של מדיניות. לא רק שבזמן הזה אנחנו קובעים עובדות בשטח, בפועל נראות של משא ומתן משחקת לידיים שלנו. מבחינת מסובבים חיצוניים לא בטוח עם המצב הולך לטובתנו. בפועל האירוע המרכזי שמאוד עזר לנו היה התמוטטות הגוש הקומוניסטי ומצב של עולם חד מעצמתי. לא רק שנהנינו מהידידות של ארה"ב כלפינו, אלא שגם חלק ניכר ממדינות ערב שאפו לברית עם ארה"ב מה ששיפר את מצבנו באזור עשרות מונים. המשבר הכלכלי בארה"ב מחד יחד עם הצמיחה המהירה של סין (פלוס גורמים נוספים) גורמים לכך שהעידן החד מעצמתי הולך ונחלש. זה כמובן לא משחק לידיים שלנו. 

לגבי הנפט - התאוריות לגבי כך שהמשאב עומד לאזול מקורם בשנות השבעים (שגם תרמו למשבר נפט באותו זמן), לפי מה ששמעתי לפני עשרים שנה המשאבים היו אמורים להסתיים ב-2005 - ונדמה לי שכעת דחו את התחזיות לפחות בעוד 40 שנה. כל מקרה אם לישראל היו מנהיגים ששווים חצי פרוטה המחקר למציאת אנרגיה חלופית (למעשה לפיתוח כי ידוע שהאנרגיה תופק ממימן) היה פרויקט לאומי. 

לא כל כך מבין מדוע זה חשוב,הרי זו עובדה : ישראל היא מדינת היהודים. כך היא גם הוחרזה בהקמתה.

הערבים לא קיבלו את זה אז ולא מקבלים את זה היום. ניראה לי שגם בעתיד לא.

אני מוצאה שגם סיבוב שיחות זה יכשל כמו היתר. העולם מחכה מי ימצמץ ראשון.

ולצערי זה יקבע את דעת הקהל העולמית...

הפלסטינים לפחות קיבלו משהו :שיחרור אסירים .

ומה אנחנו ? ???

די לאלימות קולקטיבית מאורגנת. העיקר: שתהיה לנו חברה מוסרית. הרג הוא לא מוסרי. פגיעה בזולת היא לא מוסרית. הרוב "היהודי" בכלל חילוני וחלק ניכר, לדאבוננו, גם בז למנהגי ולמאמיני הדת היהודית. נוכל ליצור עולם בטוח לילדינו רק אם וכאשר נרפא את הלב, כשנהיה פחות שיפוטיים, יותר מקבלים ויותר מכילים את השונה. 

כאן ישנה גישה אחרת, הדרך השלישית, שווה הצצה.

ציונה היקרה,

כמי שעוסקת בארכיאולוגיה ובקדמוניות היהודים,

ראי מהיכן מתחיל הסכסוך הישראלי-ערבי

וג'ון קרי חושב שיפתור אותו ב-9 חודשים.

מעניין, אבל אפשר לאתגר קצת את השאלה שתיארת כאן? האם אנחנו צריכים בהכרח להשוות את מדינת ישראל לתקופת הבית השני, או הראשון? היסטוריה חוזרת כן, במעגלים אולי אפילו בספירלה. ולמה להתעקש על מושגים של זמני וקבוע? היום קראתי שבמצרים קוראים להכריז על האחים המוסלמים כארגון טרור. מחר אולי ראש ממשלת צרפת יהיה מוסלמי. או אולי ברוסיה - מה שנראה לי יותר מסובך אבל לא בלתי מציאותי. הסכם קבע גורם לי רק לתגובות ציניות, אבל בהכרח לא אומר שהדאגה לעתיד של התומכים בו פחות עקבית משלי.
קצת אופרה!

http://www.youtube.com/watch?v=D6JN0l7A_mE 

הכרה במדינה היהודית..היא פשוט   הצהרת כוונות

אם  הצד השני איננו יכול להוציא מהפה  הכרזה כזו... זו הכרזת כוונות מהותית ,שמשאירה  אותו  כאויב ,בהווה ובעתיד.

הצהרה של הכרה ,אם הייתה  מאומתת כאמת ,וכורכת בתוכה  מעשים כהפסקת הסתה, וחינוך לשלום... מכוונת את שיחות השלום  לכיוון אופטימי,שיכול לקחת יותר  סיכונים

    העדר  הכרזה  כזו, מחדדת את מהות  הצד  השני  כעוין  ואויב. במשמעות ניהול השיחות למקסימום שוליים לכל הסכם, ללא  ויתור כלל על שום דבר, כדי שלא  יהפך מידית כנקודת פתיחה לטרור, ושלילת לגיטימיות ישראל.

שמעון

שטים לשיחות

צטט: מזל וברכה 2013-12-26 11:18:04

מדינה יהודית, או מדינת יהודים?

 

 

מה זה משנה דזלבע זאך,  יהודית או יהודים. הם רוצים אותנו או בים או במשרפות או על עמוד התליה.

לא הבנתי למה לא להפסיק מו"מ.

הם שולטים בשטח בכלל?

אם כן, למה יש נסיונות פיגוע מדי יום?

הם בעד פיגועים, אז מה הקשר למו"מ ולשלום?

במה זה  שונה כעת מתקופת רבין/שרון?

אני סבור שאבו מאזן אינו פרטנר, ואף פעם לא היה.

כעת הוא גם טוען שישו היה פלשתינאי...

מרק.

צטט: רזאל 2013-12-26 11:34:45

כן הכרה לא הכרה זה לא הענין, הם פשוט רוצים לזרוק אותנו לים. וחבל שיש בתוכנו שלא רוצים להבין זאת. אבל זה עם הנצח, עם הנצח לא חושש מדרך ארוכה.

זה בדיוק לב הענין! שורש הבעיה כולה! כמו שאתה אומר שהם רוצים לזרוק אותנו לים. כך צריך לחשוף אותם לעיני העולם כולו.

צטט: מזל וברכה 2013-12-26 11:18:04

מדינה יהודית, או מדינת יהודים?

השאלה נאמרה בציניות?

 

נ.ב.

למה את לא מטמיעה את הלינקים באופן שהפתיחה תהיה באמצעות הקשה עליהם?

הוטמע, תודה על ההערה

 

צטט: * חיוש * 2013-12-26 11:24:54

 

כתושבת הדרום אנחנו כעת נתונים במתח , כיפות ברזל ניפרסו  מהדרום עד אשדוד

אסיר ששיחררו  בגלל שביתת הרעב - טוען שצריכים להמשיך ולפגוע בנו

בעולם חושבים שאנחנו רוצחי ילדים.

הפלשתינאים רוצים שטחים משנת 67

ואני אישית לא  מאמינה בשיחרור אסירים ללא תמורה בסיפור המשא ומתן

ובינתיים הטרור גובה מהצד שלנו חיי בני אדם, ומתח ביטחוני 

כאוס אחד גדול.

 

אין ספק שישראל משלמת מחיר מסוים עקב השיחות המתקיימות כעת, זליגה של טרור לשטח ישראל, אך כמו שציינתי קודם האלטרנטיבה גרועה בהרבה.

על צה"ל להגיב בחוזקה לכל אירוע ולעצור בהקדם את שטף האירועים האלו ועל המנהיגים בישראל ללחוץ על המנהיגות הפלסטינית לטפל בנושא.

גם לדעתי, זו היתה טעות לשחרר רוצחים בשלב זה של המו"מ, היה נכון לשחרר אותם בסוף התהליך (אחרי חתימת הסכם שלום) ולא לפני כן, אך התחייבויות יש לקיים. שחרור מחבלים משפר את האמון בנו, בעיקר אצל המערב אם לא אצל הפלסטינים וגם זה משהו. זה שמחבל ששוחרר וחוזר לפעילות חבלנית אינו מעיד כלום, אם לא הוא יבוא מישהו אחר שלא היה בכלא וכך הלאה.

בוקר טוב ציונה יקירתי 

בדרך כלל אינני מביעה דיעה בנושא

כתושבת הדרום אנחנו כעת נתונים במתח , כיפות ברזל ניפרסו  מהדרום עד אשדוד

אסיר ששיחררו  בגלל שביתת הרעב - טוען שצריכים להמשיך ולפגוע בנו

בעולם חושבים שאנחנו רוצחי ילדים.

הפלשתינאים רוצים שטחים משנת 67

ואני אישית לא  מאמינה בשיחרור אסירים ללא תמורה בסיפור המשא ומתן

ובינתיים הטרור גובה מהצד שלנו חיי בני אדם, ומתח ביטחוני 

כאוס אחד גדול.

תודה על מילותייך

* חיבוקים אוהבים ויום טוב

מדינה יהודית, או מדינת יהודים?

נ.ב.

למה את לא מטמיעה את הלינקים באופן שהפתיחה תהיה באמצעות הקשה עליהם?