צטט: יוסף זיתוני 2013-09-08 05:03:18

בנסיעותי בדרכי השומרון,ובעצירות לקניות וצריכה ברחובות הכפרים הערביים הסמוכים לציר העבודה בו נסעתי,ניתקלתי לא פעם בתהייה של המקומיים הפלסטינאים בשל הברקות לשוניות בשפה הערבית,שהיו שגורות על פי והיו מרכיב חיוני לצורך קיום שיחות חולין בתחום העמידה על המקח ,שבלעדיו "אי אפשר" והוא מרכיב חיוני בכל התנהלות של קניה או רכישה.שפת הדיבור מן הראוי לומר היא הערבית המדוברת רהוטה וללא מעצור הגיה ובמבטא הנכון כנדרש.שפה ערבית רהוטה אותה רכשתי מהורי ובעיקר מאמא ז"ל שדיברה כל העת שפה עשירה שופעת בפיתגמים והיו לה אלפים כאלה.בערבית שתיארו בשלוש ארבע מילים כמעט כל מצב רבגוני אפשרי ובכל נושא שאדם עשוי להתקל בחיי היום יום.וביטאו מצבים של תן וקח. פתגמים אלה אותם ספגתי בילדותי בשנים הראשונות מאמא  "בדיעה" ז"ל.היו הבסיס בחיים ועיצוב יכולותי כאדם בוגר בשנים שלאחר מכן.פתגמים אלה של אימא היו תמיד קצרים קולעים בצורה מדהימה ומפתיעה וקיפלו במילים ספורות ספור חיים שלם ,עם משל נמשל ומוסר השכל גם יחד.או מעטה פילוסופי הגותי המתישב עם פסיקתו של הפילוסוף הצרפתי בן המאה  השבע עשרה רנה דקארט שקבע בפסקנות."אני חושב. משמע אני קיים".

על רקע בית ילדותי בטבריה ,ופסיקתה המבריקה של אמא ז"ל  "תעאלם אל חרוף, לא תיתלע כרוף"להלן תרגום חופשי של הרעיון לעברית

 

הסכת בני באוזניים כרויות

לעיצה אשר עשויה להיות,

המבדילה אותך מרחלים הומיות

המונחות בערוצי שבילי ואדיות,

ושיגרת חייהן בפעירת הפיות

לפיטום מרבק על שיפוד צלויות.

 

עצתי חינם וללא פניות,

טול הגיונך וצא לקניות,

ליריד התבונה העמוק בלי שהיות,

עצור ליד מלמד אותיות,

למד לצרפן לבניית הגויות,

שתאפשרנה לך דרכים צדדיות,

 

לפיתוח חכמה ונתיבות רצויות,

הרחבת אופקים ובניית אושיות

ליושרה אישית עתירת חירויות,

הנושאת בחובה פתרון לתהיות,

זכור. עם זאת, מילים עשויות,

להכאיב כמדקרת "חרב פיפיות"

צא למרחב פרוש כנף ואברה

תור מסביבך האמת לאורה

חרוג מהעדר כדרך שיגרה

אל תחת כי הכל כשורה

למד שנן ובחר בתורה

המבדלת האדם החושב בחברה

 

אפשר תהגה בחכמת אמירה

אולי דברי הגות או שירה

צור לך מישנה סדורה,

דע הפנם כי בכך אין כל רע

גם אם "תחליק"תחרוג משורה,

זו מהות האדם שבצלם נברא.

 

כי זה סודן של אותיות

וההבדל בין "להיות או לא להיות"