כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הטרמילר

    טירמלתי*
    טיילתי עם תרמיל.

    לצאת כמוני לטירמול בגיל 53 פירושו לצאת ללא אגו ותבנית, לפי תוכנית כללית המגדירה נקודות יציאה וחזרה במפה ובזמן, אם בכלל.

    עזבתי כל מה שידעתי. פשוט קמתי, טירמלתי וחזרתי וכמו נולדתי מחדש. צאו לטרמל בעולם תרבותי אחר ומצאתם שלווה גדולה.



    המונח 'טרמילר' חדש. עניינו לכידת האגו וקשירתו באופן שלא יפריע. לא יבלוט בתנועה קדימה, הלאה.

    פיתוח עברי למונח "מוצ'ילר", מהמילה הספרדית "מוצ'ילה", בעברית תרמיל.

    מכאן, מוצ'ילר פירושו 'תרמילאי' ומעתה, גם 'טרמילר'. המונח בכל הטייה הומצא על ידי והזכויות שמורות לי.

    לתפיסתי, הנווד עם תרמיל ומקל, או המוצ'ילר, כפי שהוכר עד מחצית המאה הקודמת שינה דמותו ואינו עוד.

    במקומו, קיים תרמילאי מודרני שהתפתח ב-70 שנה לדמות אחרת במהות.

    סביבתו השתנתה. לינה במערות ואבוסים, ופונדקי דרכים וכנסיות נעלמה מעולמו החדש.

    כיום, טרמילרים מטרמלים כטיילים מצויידים היטב לטראק בשטח, אך לנים בהוסטלים ברמת מלונות סבירים ובמחירים, שעדיין מתאימים למטייל צעיר שאמצעיו דלים, המטייל בתקציב נמוך.

    טרמילר או טרמילרית, בוגרים כבני 45 ומעלה, המטיילים עם תרמיל לאורך זמן, כשיכולים כלכלית גם אחרת. הם יוצאים למסע ונעים בו כבודד/ה בלתי תלוי/ה.

    כל היתר נוצר...

    0

    דת כמפלט

    20 תגובות   יום חמישי, 26/12/13, 14:18

    למה לא לחיות בעולם בטוח, ולהישאר לחיות בעולם משתנה שכזה?!- חוזרים בתשובה כחוזרים בשאלה, מנסים למצוא מפלט מהשתנות עולמם. חילונים, או בעלי אמונה דתית כזהות, או בעלי אמונה חובשי סימנים למינהם מכל הדתות. כל המבוהלים מהשתנות עולמם כפי שהכירו, או ידעו עליו מפי הוריהם ומהתרבות המוכרת להם כמו ספרות, בהבדל מהחוויה שהם עצמם חווים. כך, בעולם כולו.

     

    החיפוש הוא אחרי מיפלט. מיקלט. מקום אחר, שונה. סטרילי מההוויה, כי כלום לא בטוח יותר. לא משפחה יציבה. להיפך, היא מתפרקת. לא מקום עבודה קבוע ובטוח, להיפך, מי שלא עוזב כל שנתיים שלוש, עובר ומתפתח, לא נחשב. גם זאת רק לכמה שנים פוריות. פסגת גרף התעסוקה המתאימה ומתפתחת התקרב לשיאו. אחריו רק קריסה. לא עוד בטחון. חרדה. אפילו אימה.

     

    ומה צומח בתקופה כזו אם לא ההקצנה. הפונדמנטליזם. והרי לפנינו תופעה. תשובה או שאלה, הדת כמפלט. האיסלם הקיצוני ביותר כובש את המסה האומללה של בניו מחפשי השקט והשלווה שנואשו. החילוני היהודי, מתחזק ומחזק ונאחז בתורתו ואדמתו מימי קדם. כך אין מיקוח יותר. זה שלי וזהו. כאן אני נטוע ולא מעניין אותי מהאחרים.

     

    המוסלמי?! יוכל להישאר כמו שהוא. או, 'להינצל' מחוסר היציבות הכללי ולהתחזק ולהצטרף למלחמת הקודש. לגי'הד. לכפות על הכופרים את האיסלם הצרוף המעוות. לחיות רק ע"פ השריעה. כבימי קדם.

     

    הנוצרי הקתולי מגלה שהאוונגלי והפרוטסטנטי מנצחים בנקודות והאפיפיור מפתיע ומכיר בקהילה הלהט"בית*.

    מהי הקהילה הזו אם לא "סוג של" דת. סוג של התקהלות לשם יצירת בסיס רחב ובטוח יותר מחוסר ההבנה בעולם המשתנה. המקצין. במקום להיות קורבן של החברה ההטרוסקסואלית המבולבלת וחסרת העתיד הברור, ההבנה היא כי על ידי התקהלות יתחזקו. אך למעשה זו הקצנה. במקום בין ובתוך החברה, שבמילא תקבל אותם יותר ויותר, הם יוצרים סמלים וחגים משלהם. תהלוכות ומרכזים קהילתיים. בדומה לדת. תרבות שלמה משלהם ומתחילים להגות חוקים משלהם או מנסים להגדיר את חוקי החברה בהייחסות מיוחדת אליהם. כאילו יש לחברה חוקים לגבר וחוקים בנפרד לאשה, לנער ולנערה בנפרד וכדומה.

     

    חשבתי על זה כשראיתי את הצעת החוק "להכיר בנקודות זיכוי למשפחה חד מינית" עולה לאוויר, וחוזרת בתור נוהל ולא חוק. כי "הדתיים" לא מוכנים ל"סחף". חשבתי על 'אחינו בנט' וצרכי מפלגתו מול 'אחיו'. הלפיד הנהנה לחייך מעל דוכן הכנסת ולהדביק למפלגת העבודה אעלק "מחמאה בירידה" באומרו לחה"כ כבל : "אתם יושבים כאן 600 שנה. בעצם, מאז בית שני ולא עשיתם זאת". בשורה האחרונה יש תיקון קיפוח. "גם מי שאינו חי בזוגיות עם מין שני יקבל נקודות זיכוי. למרות ועל אף". אלה לא חיפשו מפלט. הם רוצים לחיות את חייהם כשווים.

     

    שווים?...

     

    חשבתי על המאבק הבלתי נתפס הזה, של דתיים לאומיים, לאומניים, חרדים ציונים, חרדים אנטי ציונים, חרדים שונאי מדינת ישראל, וחבריי שאינם כאלה. ועליי. כן, עליי ועל ילדיי ונכדיי והעתיד שלהם. לא נראה טוב. אבל להתחזק? בספר המסוים? בסמל המסוים? בגלימה? כבימי קדם?!- ממש לא.    

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/1/14 15:04:
      הדת היא כח המאפשר לכוהני הדת לשלוט בהמונים, השליטה מפעילה פחד בהמונים, וזה כוחם של השליטים
        31/12/13 21:05:
      יאפפפ
        29/12/13 09:51:

      יאפפפ...תציץ לכאן דרור בזמנך הפנוי :)

        28/12/13 17:41:

      צטט: shabat shalom 2013-12-28 11:30:42

      צטט: הטרמילר 2013-12-27 12:06:12

      צטט: אליהו1979 2013-12-27 10:03:26

      בוקר טוב דרור,

      אני, כידוע, בא מקהילה שבפועל חרט על דגלו את הגישה "יהדות בדרכי נועם," - סוג אחר של יהדות שרבים מאצלנו עדיין מיישמים אותו בחיינו בארץ כיום אבל אינו בא לידי ביטוי בחברה היותר רחבה. אצלנו לא חיפשו בדת מקלט או מפלט מהעולם החיצוני כי לא ראו בדת כמפלט או מקלט מלכתחילה אלא כדרך חיים שחונכנו אליו מאז ילדות ואשר דורש מאיתנו להתחבר לעולם הרחב ולהביא את ערכי הקדושה והסבלנות שלנו אליו. כזכור, היו אנשים שניסו לקדם גישה כזו ברמה הארצית כללית בצורה של תנועת "מימד". בשנים האחרונות המפעל הזה איבד קצת מהמומנטום שלו אבל אפשר רק לקוות שבאיזהו שלב זה יצבור תאוצה שוב - אולי בעידן של ממשלה אחרת, כי לא הייתי תולה הרבה תקוות על הנוכחית.

      סוף שבוע נעים לך ידידי

       

       

      קהילתך אתה ואני בני החברה הישראלית. חלקה הגדול (כ75%) מאמינים מזרמים מגוונים כולל מה שקרוי חילוניים.

      אתה 'מבעלי הסובלנות' בה. מה שהיה מקובל לראות גם בבני עקיבא או מה שקרוי הכיפות הסרוגות לפני 1967. עם הופעת 'המתנחלים' הראשונים בזירה המדינית חלו התפצלויות רבות. כי התיישבות בשטח שנכבש במלחמה הייתה פוליטית יותר מערכית, מה שנתן כח רב שהתעצם להיות למה שהוא כיום, כאשר חציו למרבה הפלא, ללא כיפה כלל ולא מעניין אותו התישבות בארץ ישראל מהפרת והחידקל ועד לים. הם שם כי היה זה פתרון כלכלי צרוף שכלל אזרחי ישראל סבסדו עבורם.

       

      אני והטולרנטים האחרים בכלל ובעקר מבין חובשי הכיפה, מיעוט. מיעוט כותב ואומר ומגלה את ליבו. 

       

      כשאני קורא את הדו שיח הזה אני "מתחזק" בדעתי שבני האדם ל מתחלקים בין ימין ושמאל/דתי/חילוני/אשכנזי/ספרדי/משכיל/לא משכיל, אלא בין חנון לבין עארס או בין סובלני לפאנאט או בין אנושי לכוחני וטורף....

       

       

      משמח שהנעשה כאן בא טוב . שבוע טוב 

        28/12/13 11:30:

      צטט: הטרמילר 2013-12-27 12:06:12

      צטט: אליהו1979 2013-12-27 10:03:26

      בוקר טוב דרור,

      אני, כידוע, בא מקהילה שבפועל חרט על דגלו את הגישה "יהדות בדרכי נועם," - סוג אחר של יהדות שרבים מאצלנו עדיין מיישמים אותו בחיינו בארץ כיום אבל אינו בא לידי ביטוי בחברה היותר רחבה. אצלנו לא חיפשו בדת מקלט או מפלט מהעולם החיצוני כי לא ראו בדת כמפלט או מקלט מלכתחילה אלא כדרך חיים שחונכנו אליו מאז ילדות ואשר דורש מאיתנו להתחבר לעולם הרחב ולהביא את ערכי הקדושה והסבלנות שלנו אליו. כזכור, היו אנשים שניסו לקדם גישה כזו ברמה הארצית כללית בצורה של תנועת "מימד". בשנים האחרונות המפעל הזה איבד קצת מהמומנטום שלו אבל אפשר רק לקוות שבאיזהו שלב זה יצבור תאוצה שוב - אולי בעידן של ממשלה אחרת, כי לא הייתי תולה הרבה תקוות על הנוכחית.

      סוף שבוע נעים לך ידידי

       

       

      קהילתך אתה ואני בני החברה הישראלית. חלקה הגדול (כ75%) מאמינים מזרמים מגוונים כולל מה שקרוי חילוניים.

      אתה 'מבעלי הסובלנות' בה. מה שהיה מקובל לראות גם בבני עקיבא או מה שקרוי הכיפות הסרוגות לפני 1967. עם הופעת 'המתנחלים' הראשונים בזירה המדינית חלו התפצלויות רבות. כי התיישבות בשטח שנכבש במלחמה הייתה פוליטית יותר מערכית, מה שנתן כח רב שהתעצם להיות למה שהוא כיום, כאשר חציו למרבה הפלא, ללא כיפה כלל ולא מעניין אותו התישבות בארץ ישראל מהפרת והחידקל ועד לים. הם שם כי היה זה פתרון כלכלי צרוף שכלל אזרחי ישראל סבסדו עבורם.

       

      אני והטולרנטים האחרים בכלל ובעקר מבין חובשי הכיפה, מיעוט. מיעוט כותב ואומר ומגלה את ליבו. 

       

      כשאני קורא את הדו שיח הזה אני "מתחזק" בדעתי שבני האדם ל מתחלקים בין ימין ושמאל/דתי/חילוני/אשכנזי/ספרדי/משכיל/לא משכיל, אלא בין חנון לבין עארס או בין סובלני לפאנאט או בין אנושי לכוחני וטורף....

        27/12/13 12:06:

      צטט: אליהו1979 2013-12-27 10:03:26

      בוקר טוב דרור,

      אני, כידוע, בא מקהילה שבפועל חרט על דגלו את הגישה "יהדות בדרכי נועם," - סוג אחר של יהדות שרבים מאצלנו עדיין מיישמים אותו בחיינו בארץ כיום אבל אינו בא לידי ביטוי בחברה היותר רחבה. אצלנו לא חיפשו בדת מקלט או מפלט מהעולם החיצוני כי לא ראו בדת כמפלט או מקלט מלכתחילה אלא כדרך חיים שחונכנו אליו מאז ילדות ואשר דורש מאיתנו להתחבר לעולם הרחב ולהביא את ערכי הקדושה והסבלנות שלנו אליו. כזכור, היו אנשים שניסו לקדם גישה כזו ברמה הארצית כללית בצורה של תנועת "מימד". בשנים האחרונות המפעל הזה איבד קצת מהמומנטום שלו אבל אפשר רק לקוות שבאיזהו שלב זה יצבור תאוצה שוב - אולי בעידן של ממשלה אחרת, כי לא הייתי תולה הרבה תקוות על הנוכחית.

      סוף שבוע נעים לך ידידי

       

       

      קהילתך אתה ואני בני החברה הישראלית. חלקה הגדול (כ75%) מאמינים מזרמים מגוונים כולל מה שקרוי חילוניים.

      אתה 'מבעלי הסובלנות' בה. מה שהיה מקובל לראות גם בבני עקיבא או מה שקרוי הכיפות הסרוגות לפני 1967. עם הופעת 'המתנחלים' הראשונים בזירה המדינית חלו התפצלויות רבות. כי התיישבות בשטח שנכבש במלחמה הייתה פוליטית יותר מערכית, מה שנתן כח רב שהתעצם להיות למה שהוא כיום, כאשר חציו למרבה הפלא, ללא כיפה כלל ולא מעניין אותו התישבות בארץ ישראל מהפרת והחידקל ועד לים. הם שם כי היה זה פתרון כלכלי צרוף שכלל אזרחי ישראל סבסדו עבורם.

       

      אני והטולרנטים האחרים בכלל ובעקר מבין חובשי הכיפה, מיעוט. מיעוט כותב ואומר ומגלה את ליבו. 

        27/12/13 10:05:

      צטט: חופר סדרתי :) 2013-12-27 09:13:29

      כולנו רוצים להשתייך למשהו בסופו של דבר לא?

       

       

      הנה, אתה "שייך לחברה הישראלית". אם אתה מרגיש צורך לגדר עצמך בתוכה. תגדר. אבל אז יתיחסו אליך כמגודר בהגדרה שתחליט מה שיביא את תגובת 'החברה הישראלית' על רבדיה התרבותיים. אם אתה סופר או חופר אתה תקבע ותשא באחריות להגדרה הזו מה שיחייב אותך להסביר ולחנך החוצה ופנימה בהתאמה. 

       

      אדם החובש כיפה כזו ואחרת זה עניינו וישעה ככל שהוא חפץ כולל יגדר את מרחבו בגדר לשמירת כללי התנהלות בתוכה תחת חוקי המדינה ומבלי להפריע לחברה. אם מפריע לחברה יטופל כמפריע. יש חוק. לעומת זאת אם יהיה רוב שומרי שבת במדינה דמוקרטית החוקה שלה מחייבת לאפשר לכולם לנהוג כפי בחירתם מבלי להפריע. דתי ישמור וחילוני לא ישמור. החוקים נכתבים לוודא זאת.  

        27/12/13 10:03:

      בוקר טוב דרור,

      אני, כידוע, בא מקהילה שבפועל חרט על דגלו את הגישה "יהדות בדרכי נועם," - סוג אחר של יהדות שרבים מאצלנו עדיין מיישמים אותו בחיינו בארץ כיום אבל אינו בא לידי ביטוי בחברה היותר רחבה. אצלנו לא חיפשו בדת מקלט או מפלט מהעולם החיצוני כי לא ראו בדת כמפלט או מקלט מלכתחילה אלא כדרך חיים שחונכנו אליו מאז ילדות ואשר דורש מאיתנו להתחבר לעולם הרחב ולהביא את ערכי הקדושה והסבלנות שלנו אליו. כזכור, היו אנשים שניסו לקדם גישה כזו ברמה הארצית כללית בצורה של תנועת "מימד". בשנים האחרונות המפעל הזה איבד קצת מהמומנטום שלו אבל אפשר רק לקוות שבאיזהו שלב זה יצבור תאוצה שוב - אולי בעידן של ממשלה אחרת, כי לא הייתי תולה הרבה תקוות על הנוכחית.

      סוף שבוע נעים לך ידידי

        27/12/13 09:57:

      צטט: ~בועז22~ 2013-12-27 05:08:05

      מישהו כבר אמר, הדת כסם היא להמון...

      ובשוליים, תרשה לי לחלוק על קביעה זאת, כמו גם על

      דעתך, שהיא גם דעה נפוצה מאוד בקרב ה..., המון.

      (~:

      יצירת מכנה-משותף, כזה המבדל קהילות אנושיות באשר

      הם, אינו המצאה של ה-1000 (ומשהו...) השנים האחרונות.

      אלא מאי?..., העירוב שבין דת למדינה יצר (לא רק אצלנו...,

      מה לעשות..., זה קרה לפנינו...) קונפליקט חזק ועז-יצרים

      בקרב אותה קהילה שהדת עזרה לה בראשיתה, לבידולה...

      שום דבר, בשום דת, לא הצדיק הרג והפצת שיטנה, היו אלה

      בני-אדם שעשו זאת, במו ידיהם.

      הם עשו זאת לבני דתות אחרות, כמו גם לאחיהם לדת...

      וכך יצא שההיסטוריה האנושית נגועה בהרג ובקטל עצומים

      שנעשו בשם הדת..., ואין אנו, בימינו אנו, לומדים ממנה ולו כזית...

      ובשולי עדות המאמינים, נמצאים עדיין אלה שעוד נותנים מבטחם

      בדת נקייה מכול הרג והפצת שיטנה, אצלנו, אצל האחרים..., והם

      מעטים ומתמעטים.

      לפחות בכול האמור לדת שלנו, הרי היא היא זאת ששמרה על גחלת

      קטנטונת, ששמרה עלינו כקבוצה נבדלת, קבוצה שעם השנים עמדה

      על זכותה להגדרה-עצמית ועל זכותה להכרה כעם וכלאום.

      ה"יריקה" הזאת אל הבאר ממנה שתינו, מעולם לא נראתה הזויה

      יותר...,

      צר לי ידידי,

      אבל איני רואה את הדברים כמוך...

      רבנים, שמחזיקים מהם כגדולים בדת, התנהגו כאחרוני הבסטיונרים

      אצלנו, כמו גם אצל דתות אחרות.

      במקום שהעם יוקיע ויקיא אותם מקירבו, מצא חלק מן העם מפלט

      בהנהגתם המעוותת ובמנהגיהם שהיו זרים לעם ודמו (ועדיין דומים...)

      לעבודת-אלילים של ממש.

      ההתייחסות שלך אל "קהילת" הלהט"ב, כלל אינה במקומה.

      במשך שנים נאלצו בני-אדם להתכחש לחלק נכבד מהווייתם הנפשית

      והגופנית והם הוקעו אל מחוץ לחברה האנושית. במקומות מסוימים הם

      אפילו נחשבו למי שעוברים עבירה פלילית בעצם הכרתם האישית בנטייה

      המינית שלהם...

      רק בתקופה האחרונה, לאחר שרבים מהמיתוסים הקשורים אליהם נופצו

      והוכחו כחסרי-שחר, הם החלו עומדים על זכויותיהם והם עושים זאת

      באומץ-לב ובנחישות שראוי לפרגן לה, להם...

       

       

       

      בועז ידידי,

       

      נראה שאיננו חלוקים בתפיסתנו את העולם . אולי בדרך הכתיבה.

      קרא את דבריך וראה כי בהשוואה לדבריי אינם סותרים כלל. להיפך, מבהירים אותם.

       

      בהקשר לקהילת הלהט"ב הרי שאתה חוזר על דבריי באופן אחר. אני קרוב מאד לכמה שמוגדרים בלהט"ב גם כמשפחה וכחברים. החלף את המילה להט"ב במילים "כופרים" וקרא. מה יהיה ההבדל?!

       

      "ההתייחסות שלך אל הכופרים, כלל אינה במקומה.

      במשך שנים נאלצו בני-אדם להתכחש לחלק נכבד מהווייתם הנפשית

      והגופנית והם הוקעו אל מחוץ לחברה האנושית. במקומות מסוימים הם

      אפילו נחשבו למי שעוברים עבירה פלילית בעצם הכרתם האישית באמונה (נטייה

      (המינית) שלהם...

      רק בתקופה האחרונה, לאחר שרבים מהמיתוסים הקשורים אליהם נופצו

      והוכחו כחסרי-שחר, הם החלו עומדים על זכויותיהם והם עושים זאת

      באומץ-לב ובנחישות שראוי לפרגן (לה), להם...

       

      בסוגריים העלמתי את הטקסט שלך. באדום הוספתי מילה מתאימה. 

       

      בוודאי ידוע לך שהקהילה הלהט"בית כוללת פמינסיטיות. הרוג אותי אם אבין זאת. כי בעצם ההגדרה הזו, צרפו תנועה לשיויון זכויות לנשים לקבוצת בעלי זהות מינית שונה. זה מקבע את הגישה המטומטמת של ראשית המאה הקודמת, בה פמיניסית נדחקה אל קבוצת הלסביות בלי קשר ישיר. אבל אתרכז בתגובה עניינית.

       

      אני ואתה מוגדרים אצל הפובליציסטים כאנשי "החברה המערבית". אילו היינו חובשי כיפה סרוגה וגרים ברעננה היינו דתיים "כיפות סרוגות". אילו היינו גרים במושבים יכין, ינוב, תנובות היינו "דתיים תימנים".

       

      לו נחבוש כיפה שחורה נשויך ל"כיפות השחורות" ולמגבעת חב"ד "לחב"דניקים" ולמגבעת שחורה ישרת שוליים ל"חרדים ש"סניקים" ולכסויי ראש בסריגה לבנה וגדולה ל"משוגעים נ נ נ נחמן אומAניקים", ולאחרים עם פאות ארוכות וכיפה גדולה צבעונית סרוגה "דתי לאומני" ואני יכול כך ללכת איתך אל נתורי קרתא וזרמים עד כתות שונות, בדיוק כמו כל חובשי המגבעות והתרבושים הכפיות וכיסוי הראש כשל הסיקים בהודו וכך הלאה. לכולם מועדון לקידוש המקודש להם. בית כנסת, כנסיה, מסגד, מועדון חברים, מרכז קהילתי.

       

      את העברים, ישראל והיהודים רדפו, רודפים וירדפו. למעשה כל יוצא דופן, בודד או בקבוצה, ימצא עצמו מגודר 'מפני', וכך נהדף בעוצמות שונות ע"פ התרבויות השונות. (מלבד בתאילנד ואולי תרבויות בודדות נוספות. לא מכיר).

       

      החברה המערבית מנסה למצוא דרך של הבנה לאחר, לשונה שגידר עצמו בלבוש, או צבע או דגל כסמל.

       

      אני חושב שכולנו שווים וכולנו מחוייבים לכבד את השונה מאיתנו.

      הכל תחת מסגרת תרבותית חברתית ודמוקרטית אחת.     

        27/12/13 09:13:
      כולנו רוצים להשתייך למשהו בסופו של דבר לא?
        27/12/13 09:11:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד 2013-12-26 23:30:42

      תבורך בדבריך..

      אתה מוזמן.

      כתבתי פוסט שייתכן והוא מין הלמטה של מה שאתה טוען..

      תודה לך. עמנואל.

       

      קראתי את הפוסט שלך. אין קשר בין מחשבתי הכתובה לבין סיפורך העגום. יישר כח.

        27/12/13 09:01:

      צטט: רמיאב 2013-12-26 23:14:57

      מה לעשות כשהמתחרדנים בורחים לתשובה וכאילו מתחזקים בחרדתם, יחד עם החרדים מלידה?
      וכל זה במקום לנסות לחשוב וללמוד את עובדות החיים, שאינם מבוססים על אמונה עיוורת אלא על מחשבה ומחקר...
      קשה לשכנע את הבורחים מהמציאות והפתאים המאמינים כי את האגדות של ספרי הקודש חיברו בני אדם... או כי העולם קיים יותר מששת אלפים שנה... וכיו"ב...
      ככה הם חיים באמונתם ומרגישים עצמם צדיקים...


       

      תודה על הבעת דעה.

        27/12/13 09:00:

      צטט: s*hef 2013-12-26 19:56:19

      הפוסט שלך גרם לי לשמוע את השיר "הוא חזר בתשובה" של אריק איינשטיין ז"ל.

       

       

      :) תודה

        27/12/13 08:59:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2013-12-26 16:35:08

      כאוב ובעייתי. אבל להיות בתוך זרם דתי - יש בזה גם מהנוחות. בייתי צמוד לבית כנסת, המתפקד יותר כמועדון חברתי. מחלוני אני שומעת את הרכילויות הקטנות, גברים מזדקנים מתחשבנים. נשמעים כרחל המרחלת . שומעת גם התנצחות דוחה עם המנקה קשת-היום, שאינם משלמים לה. נפשות טובות הם לא.

       

       

      תודה לך

        27/12/13 08:29:
      יש המון דרכים לצלוח את החיים האלה. לא הייתי מיטיב באופן פילוסופי את האחד אל פני האחר. (עם חריגים כמובן)
        27/12/13 05:08:

      מישהו כבר אמר, הדת כסם היא להמון...

      ובשוליים, תרשה לי לחלוק על קביעה זאת, כמו גם על

      דעתך, שהיא גם דעה נפוצה מאוד בקרב ה..., המון.

      (~:

      יצירת מכנה-משותף, כזה המבדל קהילות אנושיות באשר

      הם, אינו המצאה של ה-1000 (ומשהו...) השנים האחרונות.

      אלא מאי?..., העירוב שבין דת למדינה יצר (לא רק אצלנו...,

      מה לעשות..., זה קרה לפנינו...) קונפליקט חזק ועז-יצרים

      בקרב אותה קהילה שהדת עזרה לה בראשיתה, לבידולה...

      שום דבר, בשום דת, לא הצדיק הרג והפצת שיטנה, היו אלה

      בני-אדם שעשו זאת, במו ידיהם.

      הם עשו זאת לבני דתות אחרות, כמו גם לאחיהם לדת...

      וכך יצא שההיסטוריה האנושית נגועה בהרג ובקטל עצומים

      שנעשו בשם הדת..., ואין אנו, בימינו אנו, לומדים ממנה ולו כזית...

      ובשולי עדות המאמינים, נמצאים עדיין אלה שעוד נותנים מבטחם

      בדת נקייה מכול הרג והפצת שיטנה, אצלנו, אצל האחרים..., והם

      מעטים ומתמעטים.

      לפחות בכול האמור לדת שלנו, הרי היא היא זאת ששמרה על גחלת

      קטנטונת, ששמרה עלינו כקבוצה נבדלת, קבוצה שעם השנים עמדה

      על זכותה להגדרה-עצמית ועל זכותה להכרה כעם וכלאום.

      ה"יריקה" הזאת אל הבאר ממנה שתינו, מעולם לא נראתה הזויה

      יותר...,

      צר לי ידידי,

      אבל איני רואה את הדברים כמוך...

      רבנים, שמחזיקים מהם כגדולים בדת, התנהגו כאחרוני הבסטיונרים

      אצלנו, כמו גם אצל דתות אחרות.

      במקום שהעם יוקיע ויקיא אותם מקירבו, מצא חלק מן העם מפלט

      בהנהגתם המעוותת ובמנהגיהם שהיו זרים לעם ודמו (ועדיין דומים...)

      לעבודת-אלילים של ממש.

      ההתייחסות שלך אל "קהילת" הלהט"ב, כלל אינה במקומה.

      במשך שנים נאלצו בני-אדם להתכחש לחלק נכבד מהווייתם הנפשית

      והגופנית והם הוקעו אל מחוץ לחברה האנושית. במקומות מסוימים הם

      אפילו נחשבו למי שעוברים עבירה פלילית בעצם הכרתם האישית בנטייה

      המינית שלהם...

      רק בתקופה האחרונה, לאחר שרבים מהמיתוסים הקשורים אליהם נופצו

      והוכחו כחסרי-שחר, הם החלו עומדים על זכויותיהם והם עושים זאת

      באומץ-לב ובנחישות שראוי לפרגן לה, להם...

      תבורך בדבריך..

      אתה מוזמן.

      כתבתי פוסט שייתכן והוא מין הלמטה של מה שאתה טוען..

      תודה לך. עמנואל.

        26/12/13 23:14:

      מה לעשות כשהמתחרדנים בורחים לתשובה וכאילו מתחזקים בחרדתם, יחד עם החרדים מלידה?
      וכל זה במקום לנסות לחשוב וללמוד את עובדות החיים, שאינם מבוססים על אמונה עיוורת אלא על מחשבה ומחקר...
      קשה לשכנע את הבורחים מהמציאות והפתאים המאמינים כי את האגדות של ספרי הקודש חיברו בני אדם... או כי העולם קיים יותר מששת אלפים שנה... וכיו"ב...
      ככה הם חיים באמונתם ומרגישים עצמם צדיקים...


        26/12/13 19:56:
      הפוסט שלך גרם לי לשמוע את השיר "הוא חזר בתשובה" של אריק איינשטיין ז"ל.
      כאוב ובעייתי. אבל להיות בתוך זרם דתי - יש בזה גם מהנוחות. בייתי צמוד לבית כנסת, המתפקד יותר כמועדון חברתי. מחלוני אני שומעת את הרכילויות הקטנות, גברים מזדקנים מתחשבנים. נשמעים כרחל המרחלת . שומעת גם התנצחות דוחה עם המנקה קשת-היום, שאינם משלמים לה. נפשות טובות הם לא.

      פרופיל

      הטרמילר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון