המשפחה - כעץ נושא פרי/דודי רצם.
מרחוק, העץ נראה- תמיר מצמרתו מתנשא - האמיר ריחו מופץ למרחבים מזמין לטעום מטעמים.
בראשית גידולו נשתל במטע ארוכה דרכו בנתיב המסע ביום ובלילה עמלים כמו נמלים מטפחים, מזבלים ומשקים, בזכותם, צמחו הפרחים, גדל העץ והצמיח יבולים.
לעתים, הפרי מושפע מעונות ומזיקים לכן, טעמו משתנה ואינו אכיל לקונים. המגדלים אינם מרוצים, אך הם קוטפים.
מכאן, נגזרים היחסים המשפחתיים ומן הסתם יחסי גומלין נוצרים. נבדלים איש מרעהו בהתמודדות בה בוחרים כידוע, היו ויהיו בעיות מתוך חדרי החדרים.
מניפולציות, אהבה-שנאה, משברים... הן תבניות משפחתיות מוכרות לרבים כמו כולם, מנסים ליישב את הסתירות, בבעיות מורכבות שבחלקן אינן פתירות.
אם היה באפשרותנו לקבל "חבילה שונה", הפחד מהלא נודע, יגרום להתפכח מהאשליה ואז בלית ברירה, מסתבר שהיא עדיפה ומן הסתם, רובנו יעדיף שתיקה.
לכן,שומרים פרטיות - להציג אחדות שם המשחק הוא, להפגין שלמות.
|
daniol
בתגובה על מתכונים שלי מהירקות בדוכני
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין ספק שקשה לחיות ב"חבילה" שכזאת,היא פוגעת בתפקוד תקין של המשפחה,
לכן כולם אומרים לעצמם: טוב שזה לא אצלנו כי אנחנו אחרת.
וזאת למעשה -האשליה.
חיוש יקרה,את מצליחה לרדת לפרטי פרטים של הסוגיה...
בפרשנותך,את מצליחה ל"הפשיט" את המשפחה ולגלות את מערומיה אפילו יותר ממה שנראה בציור
העץ שכתבנו בבית הספר הוא רעיון מבריק שלך ואני מאמץ אותו.
הצבעים האפורים נבחרו בכדי להמחיש את הצבע ששולט בפנים המשפחה לבין הצבעה של האם...
לכן תמיד ישנה תקווה אפילו בציור הקשה והיא מופיעה כסימבוליות של הנר הדולק וגם על זה נתת את הדעת.
תודה לתגובתך השנונה והמאירה.
שבוע טוב ומבורך.
דודי ((((((-: בער לי להוסיף......
הילד הנושך את ידה של האם עד זוב דם
את היד שמאכילה אותו ומטפלת בו
לעיתים ילדים הם כפויי טובה
זהו ( מחייכת בשובבות) כתבתי יותר מידיי
סורי