כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    קנולר

    כל מה שמרגיז אותי, או מהנה ומי יודע אולי גם אי אלו הגיגים

    ארכיון

    תגובות (16)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      11/1/14 22:49:
    מאד אקטואלי. אין חדש. יש תרנגולים שיחטיפו מכות עבור עוד 50 גרם תערובת.
      11/1/14 20:09:
    לא יודעת .לא היה לי את זה וכנראה שגם לא אלמד איך בעתיד .........
      3/1/14 15:30:

    צטט: YAANKI 2014-01-02 13:46:31

    אין חדש תחת השמש. גוגול צילם במיומנות ראויה תמונות מהמאה ה 19. . היה לי עמית שלמד כלכלה בשנות ה 70 של המאה ה 20 ו וא טען בפני שכל אדם שיש לו יותר ממכונית פולקסוואגן ( אז זה היה הכי זול) הוא גנב. הוא מסדר מישהו. יום בעשור השני של המאה שלנו כל מי שיש לו יותר מאיזו סוזוקי מצ'וקמקת הוא גנב. אלו השינויים הקלים שהשתנו מאז תקופת גוגול.

     

     

    וסבא שלי שהיה עורך דין פלילי טען שכל הסוחרים רמאים כי הם מוכרים ביותר יקר ממה שהם קנו. טוב יכול להיות שהוא הסביר זאת בצורה יותר מושכלת אבל הסיפור נשחק כנראה עם השנים. (:

      2/1/14 13:46:
    אין חדש תחת השמש. גוגול צילם במיומנות ראויה תמונות מהמאה ה 19. . היה לי עמית שלמד כלכלה בשנות ה 70 של המאה ה 20 ו וא טען בפני שכל אדם שיש לו יותר ממכונית פולקסוואגן ( אז זה היה הכי זול) הוא גנב. הוא מסדר מישהו. יום בעשור השני של המאה שלנו כל מי שיש לו יותר מאיזו סוזוקי מצ'וקמקת הוא גנב. אלו השינויים הקלים שהשתנו מאז תקופת גוגול.
      2/1/14 13:30:

    צטט: נערת ליווי 2014-01-02 11:52:01

    יהודית,

    את מכירה אותי "קצת" לכל שורה שכתבת התשובה שלי יכולה להיות כן ולא. אבל מה זה למקסם רווחים? רווח זה רק כסף? אולי רווח זה כולו קצת שקט

    לרגע לא מנסה להתפלסף. מלאך זה גם מלאך חבלה. ביום אחר אולי הייתי כותבת לך תגובה לגמרי שונה. (אני מתה על חוה, על תפוחים, מותגים שזה אופנה, את גם יודעת שאני אוהבת את "לאשה" ולפעמים אפילו קוראת ספרות אחרת) אז אפשר גם וגם וגם..

    אותי מטריד שאת עושה לי לחשוב! כל פעם שאני מגיעה לכאן. וגם להרגיש.... מטריד זו אולי לא המילה. התכוונתי להחמיא לך. ותראי מה יצא. ברדק של תגובה. שתהיה שנה הכי טובה! 

     

     

    למקסם רווחים כשזה למעט רווחים של העובדים זה רע למקסם הנאה וטוב בעולם למשל זה לגמרי כן.

     

    מסכימה איתך שאפשר גם וגם וכולנו עושים זאת - לא?

     

    ותודה על כל התגובה ברדק זה כיף.

      2/1/14 11:52:

    יהודית,

    את מכירה אותי "קצת" לכל שורה שכתבת התשובה שלי יכולה להיות כן ולא. אבל מה זה למקסם רווחים? רווח זה רק כסף? אולי רווח זה כולו קצת שקט

    לרגע לא מנסה להתפלסף. מלאך זה גם מלאך חבלה. ביום אחר אולי הייתי כותבת לך תגובה לגמרי שונה. (אני מתה על חוה, על תפוחים, מותגים שזה אופנה, את גם יודעת שאני אוהבת את "לאשה" ולפעמים אפילו קוראת ספרות אחרת) אז אפשר גם וגם וגם..

    אותי מטריד שאת עושה לי לחשוב! כל פעם שאני מגיעה לכאן. וגם להרגיש.... מטריד זו אולי לא המילה. התכוונתי להחמיא לך. ותראי מה יצא. ברדק של תגובה. שתהיה שנה הכי טובה! 

      31/12/13 11:38:

    קריצה אתה יודע מה? גם אני לא.

    צטט: כורך דברים 2013-12-30 11:00:23

    מסכים, אם כי לא נראה לי שהייתי מוותר על החלק של ריקודים עם צועניות.

     

    ''

      31/12/13 11:36:

    צטט: גילהסטחי 2013-12-29 15:05:33

    מצער לקרוא שבועת האשלייה תפוצצה.. בעיני מאז ומתמיד קנה מידה להצלחה בחברה היה סטטוס כלכלי והגשמת יעדים שלא תורמים לאושרם. והכי עצוב זה שהם תמיד רוצים עוד הצלחות כספיות ואף פעם אינם מרוצים מהמותרות שהשיגו כי הם פועלים בהתאם לקוד החברתי ולא חיים חיים מספקים ומגשימים.

     

     

     

    גילה הכרתי פעם אם אמיד שסבל מדיכאון קשה כי חבריו היו עשירים ממנו. כמה חבל שתאוות הבצע אינה יודעת גבולות וחוסר השקט  של אי הסתפקות במה שיש מכתיב לנו את סר היום.

      31/12/13 11:30:
    בועז, נורא יפה התגובה שלך. תודה.
      31/12/13 11:29:

    צטט: בת יוסף 2013-12-29 10:53:41

    מה שהיה הוא שיהיה. זה ברור לי לגמרי. האם יש באדם תכונות נלוזות מוטמעות? לא אצל כולם. לא. אני חושבת שזה תלוי גנים ואנשים שונים זה מזה.

     

     

    בת יוסף, אני עדיין תמיד מתרגשת עד כמה האנשים לא משתנים ותכונות אנושיות קיימות לעד. למשל, אותו ילד מצרי קדום ומקסים שכתב פפירוס לאבא שלו שאם עוד פעם הוא לא יקח אותו איתו לנסיעה הוא לא ידבר איתו יותר וזהו. (נדמה לי שזה מוצג בספריה של אוקספורד).

      30/12/13 11:00:

    מסכים, אם כי לא נראה לי שהייתי מוותר על החלק של ריקודים עם צועניות.

     

    ''

      29/12/13 15:05:
    מצער לקרוא שבועת האשלייה תפוצצה.. בעיני מאז ומתמיד קנה מידה להצלחה בחברה היה סטטוס כלכלי והגשמת יעדים שלא תורמים לאושרם. והכי עצוב זה שהם תמיד רוצים עוד הצלחות כספיות ואף פעם אינם מרוצים מהמותרות שהשיגו כי הם פועלים בהתאם לקוד החברתי ולא חיים חיים מספקים ומגשימים.
      29/12/13 13:44:

    קטונתי מלהרהיב עוז ולנתח את נפש האדם

    באשר מיום הגיחו מן היער...

    מאז ומעולם היה ה"יצר הרע", שהרי בלעדיו

    לא היינו יכולים לדעת שיש גם טוב...

    נדמה לי שכמות העושר גדלה בערך באותו היחס

    שבה התרבתה האנושות, וכפועל יוצא מכך התרבו

    גם ה..., דברים הרעים...

    יתירה מזאת, לחברה האנושית המודרנית עומדים

    כלים בהם תפוצת ה"רוע" והבאתו אל כלל ידיעת

    הציבור, דבר שלא היה לפני אי-אילו שנים...

    כן..., נותרו עדיין בני-אדם צנועים וטובים, המסתפקים

    במה שיש ועיניהם אינה תקועה מתוך קינאה בהצצה

    קבועה אל הדשא של השכן, מספרם אינו פחות משל

    אלה שחיו כאן מזמן, אלא שפרסום מעשיהם מזין את

    התקשורת ומעניק לכול הציבור את התחושה שה"רוע"

    מציף ומקיף אותנו מכול עבר...

    דיווחים על "מעשים טובים" אינם "תורמים" לסירקולציה,

    בטח לא לרייטינג. פה ושם הם צצים, סוחטים התפעלות

    ושימעם דוהה ומתאייד במהירות כול כך גדולה עד שנדמה

    שהם כלל לא היו...

    חורה לי שהתחושה הזאת מהווה את העינית דרכה אנחנו

    מביטים אל עולמנו..., בלב נחמץ.

      29/12/13 10:53:
    מה שהיה הוא שיהיה. זה ברור לי לגמרי. האם יש באדם תכונות נלוזות מוטמעות? לא אצל כולם. לא. אני חושבת שזה תלוי גנים ואנשים שונים זה מזה.
      28/12/13 21:12:

    צטט: א ח א ב 2013-12-28 21:02:44

    אפשר פשוט לקרוא את מגילת קהלת. אין חדש תחת השמש..


    ואללה זה רעיון
      28/12/13 21:02:
    אפשר פשוט לקרוא את מגילת קהלת. אין חדש תחת השמש..

    אדם קרוב אצל עצמו "טומן את מה שמזדמן" גוגול

    16 תגובות   יום שבת, 28/12/13, 20:07

    הנוסטאלגים בינינו ואני בכללם סבורים שפעם היה יותר טוב, פחות מתוח, יותר שליו ויותר הרמוני. היו פחות שחיתות, פחות תאוות בצע. אז זהו שלא. הבוקר גיליתי באחד הפרקים האחרונים של הספר "הנפשות המתות" של גוגול שכל מה שיש כבר היה באמצע המאה ה19- עת נכתב הספר.

     

    וכאן הרשו לי לצטט חלק מפי הגבורה: "צ'יצ'יקוב לא בדיוק גנב, אלא רק שם יד על דברים. הרי כל אחד מאתנו שם יד על משהו: האחד על יערות ממשלתיים, שני על כספים שהופקדו בידיו, שלישי גונב מילדיו בשביל איזו שחקנית שהזדמנה לעיר, רביעי מהאיכרים כדי לקנות רהיטי הובס (חנות מפוארת לרהיטים בפטרבורג י.ק.) או כרכרה חדשה. מה לעשות שהתרבו כל כך הפיתויים בעולם? מסעדות יקרות שהמחירים בהן מטורפים, נשפי מסכות, פסטיבלים ותהלוכות למיניהן וריקודים עם צועניות. הרי קשה להתאפק בשעה שכולם, מכל הצדדים לא מתאפקים וגם צו האופנה מצווה...אי אפשר להתאפק כל הזמן. אדם אינו מלאך"...

     

    כולנו רוצים לחיות טוב, אולי טוב יותר. אנחנו רודפים אחרי הזנב של עצמנו, הפיתויים גדולים. מיקסום רווחים ביטוי כל כך שגור במטרות של חברה בע"מ נחשב כערך עליון, אבל כאשר נותן שירותים, עובד עצמאי רוצה לעשות לביתו באותה צורה זה נתפש אצלנו כלא הוגן ונתמקח. כך עושה גם גיבורו של גוגול. אולם כאשר כולנו מעלים רק קצת את המחירים, סופו של דבר שכולנו יוצאים נפסדים בגלל עלייה ביוקר המחייה.

     

    האם ההסתפקות במועט נוגדת את הטבע האנושי? האם תאוות בצע היא תכונה אנושית שאופיינית לכל חברה ובכל זמן, אלה השאלות המטרידות אותי כרגע.

    דרג את התוכן:

      פרופיל

      קנולר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      הודעות מערכת קפה דה מרקר