אותי קשה להאשים בהתנשאות

כי באותה נשימה שאני קוראת למישהו מטומטם
אני מוכיחה שאני הרבה יותר.

באותו רגע שאני מתלוננת על גסות רוח
משתחלת לי מילה שלא נשמעת כברכת הכהנים.

כי בשנייה שהצד השני מפגין טיפשות
אני תמיד נסחפת פנימה ומוכיחה שעם מעט מאמץ אפשר אפילו יותר.

כי אם טוענים שזה לא יפה שאני ככה יורדת על אחרים
אני תמיד מקפידה לכתוש קודם דק דק כל יתרון יחסי שיכול היה להיות לי ובסוף גם מכבה עליו סיגריה בוערת.

קיצר, אם תרצו להאשים אותי במשהו, הרגישו חופשי
מן הסתם עשיתי את זה הרבה לפניכם.

למה אני מעיזה ככה להגיד על עצמי?
מה? אני לא אוהבת אותי מספיק?

דווקא להפך
כי אני אוהבת את עצמי לאחרונה
מספיק כדי לרטש את אותו אחד שלא מאפשר לרוב האנשים להגיד דברים כאלו - 
את האגו-מאנייק הידוע לשימצה.

ולא יאומן כמה מוץ הולך ממנו לבוץ
כי לאגו ראש תבן.

אבל בחייכם, תשמרו ממנו קצת
כי מוץ, גם אם של אגו
מכיל טונות של סיבים תזונתיים
וזה ממש טוב לעיכול...בעיקר שלא האחרים אתכם.