היום קמתי כבכל בוקר ודבר ראשון גרפתי את השלג שהצטבר לי במשך הלילה על השביל בכניסה לבית,לאחר מכן נכנסתי לגראז' וחיממתי את המנוע של הפורד הכחול במזג אוויר הזה לוקח לו זמן להתחמם תוך כדי כבר גרפתי את הקרח שנדבק לחלון עם המגרפה הידנית הישנה שקיבלתי מדוד אדוארד.בקור הזה אני מקפיד להתלבש חם (השחפת עוברת אצלנו בירושה)ולנעול ערדליים עם שכבה כפולה,הכלב נבי כבר בחוץ חופר בורות בשלג ומתרוצץ,השמיים כל-כך נמוכים... ירדתי העירה להביא ציוד (צריך לתקן את הגג) ומזון,אומרים שהסופה תמשך כמה ימים,בדרך חזרה צבי חצה את הכביש במהירות הבזק,... ווורוום! שמעתי מגברת ווינהאוס שצפונה מכאן אוטובוס עם ילדים מבית-ספר התהפך לתוך תהום וכנראה שאף אחד לא שרד,ישמור אותם האל. קניתי מהאינדיאנים פיסות סלומון מעושן אני כל-כך אוהב לשבור אותם עם השיניים ולתת להם להינמס בפה כמו שלג. הנה הגעתי הביתה עכשיו רק אחטוב כמה בולי עץ שיהיה בבית חם וסוף סוף אטעם מהתבשיל שמתחמם על אש קטנה עוד מאתמול בערב ,כן,אני יודע שאתמול הייתי ילד רע לא הייתי צריך לירות בכולם,לא ככה. לפחות יש לי את נבי הוא יאכל מהתבשיל,הוא אוהב בשר. |