צטט: מרצ'לו קוף 2014-02-08 17:10:11

לקבל הכל מבפנים זה להיות מיזנטרופ או נזיר במקרה הטוב .....אנשים שמקבלים הכל מבפנים ,לא זקוקים לאהבה ולא מחפשים אותה .... ... אוקי, אני מקבלת את ההערה שלך. נכון שאי אפשר את הכל, ויש לנו צורך בחיזוק חיובי מהסביבה ובפידבקים. זה טבעי שנזדקק לאהבה ואישור מאחרים, השאלה היא תמיד איפה עובר הגבול ומה המינון. השאיפה אמורה להיות לחתירה לאיזון, והיא צריכה להיות המפתח. ברור שאנחנו לא רובוטים, וכולנו ללא יוצא מן הכלל חוטאים לפעמים ביציאה או בחריגה ממנו. מסכים איתך בנושא הסלפי .... אבל הנשים לא אשמות בדחף הנרקסיסטי שהן מפתחות ..התרבות מעודדת את זה . >> זה אכן גם עניין תרבותי/חברתי כפי שאתה טוען, אבל לא רק. זה קשור גם בנטייה אישית מולדת שקיימת בסגנון אישיות כזה או אחר, באופי של האדם, בחינוך, בהשפעות גנטיות, פסיכולוגיות, סביבתיות ועוד. חוצמזה שבעזרת מודעות עצמית אפשר להיפטר מזה אם רוצים או לפחות לשלוט ולמנן. לא כל מה שאנושי וטבעי הוא מומלץ. רצוי ללמוד, לנסות להשתפר ולשפר את הגרסה שלנו, לשכלל אותה ולשאוף להיות טובים יותר, כלומר לעבוד על החולשות והנטיות הנחותות שקיימות בטבע האדם.

צטט: מרצ'לו קוף 2014-02-08 06:30:21

נכון ,זה אינפנטילי ,אבל מה אנחנו אם לא הילדים שהיינו?  >>> אז זהו שלא, קופיף. אנחנו כבר לא הילדים שהיינו ומגיע שלב שבו אנחנו אמורים להתבגר ולהפנים את זה שמה שלא קיבלנו כשהיינו קטנים וזקוקים וחסרי ישע כבר לא נקבל, ולכן עלינו למצוא את הכל בתוכנו ולא לחפש את זה "מבחוץ". אני לא טוענת שזה קל, ובטוחה שגם אני חוטאת בכך פה ושם ולא "נקייה" מילדותיות, כי זו עבודה עצמית שדורשת מודעות ואומץ וזה מאד לא פשוט להרפות. אבל ברגע שההכרה מבינה שזה טפשי ושאין טעם, כי מה שמנהל אותנו בהווה הם הצרכים שילדותיים שלנו מהעבר שמשתלטים עלינו כי הם לא נענו כהלכה בילדות - אז זה עוזר ומקל לוותר ולהרפות. מדובר בתהליך בריא ונכון קודם כל על מנת לשמור עלינו מעצמנו והוא מחייב מיקוד פנימי גבוה, נכונות וכנוּת.

במיוחד נשים צריכות את מחיאות הכפיים של היקום על מה שהן ולא על הפרודוקציות שלהן בעולם . ראית כמה נשים כאן באתר מפרסמות תמונות ,רק תמונות ,בבלוג שלהן וממתינות למחמאות ? אין גברים כאלה ....>> ברור שאני רואה את זה בכל מקום, לא רק בקפה אלא בכל רחבי האינטרנט/ברשתות החברתיות/בבלוגוספירה וזו תופעה בינלאומית בממדים שלה - מביכה ופתטית בעיני -  כל ה"סלפי" הזה. תסלח לי, אבל זה מעורר בי סלידה עמוקה : אני אלרגית לנרקסיזם הדוחה המשחית שמאד מעורר רחמים ועצוב לטעמי, אבל יחד עם זאת באותה נשימה גם מאד אנושי באותה מידה שזה עגום. כך שאני מנסה לגלות הבנה וסלחנות, אבל האמן לי שזה עולה לי בדמים להתאפק מלגנות אותו בפומבי, כלומר לכתוב על זה פוסט מחאה ביקורתי שופע בנאום חוצב להבות מנומק על למה זה עלוב והו, כה רע, רע לתפארת.

נכון ,זה אינפנטילי ,אבל מה אנחנו אם לא הילדים שהיינו?  .....במיוחד נשים צריכות את מחיאות הכפיים של היקום על מה שהן ולא על הפרודוקציות שלהן בעולם . ראית כמה נשים כאן באתר מפרסמות תמונות ,רק תמונות ,בבלוג שלהן וממתינות למחמאות ? אין גברים כאלה .... 

 

צטט: קול קוראת 2014-01-05 18:13:23

צטט: מרצ'לו קוף 2014-01-04 22:32:53

כתיבה תמה ....בקשר לבחור שפגשת .... למה לו להתסכן בדחייה ..הרבה יותר עדיף לשבת בבית מוגן ליד המחשב ולכתוב לך תגובה מחמיאה .......:))))

שמע, קופיף, הפחד מדחיה הוא אנושי, אבל כמו שכבר כתבתי בתגובתי לאייל - הכל בראש.

הרבה פעמים אנחנו מייחסים את הדחייה לכך שלא מצאנו חן בעיני הצד השני, ולפעמים זה באמת כך, אבל הצפייה שכולם יאהבו אותנו היא ילדותית, צריך להפסיק עם זה כי זה אידיוטי. אי אפשר להיות כוס התה של כל העולם, ובינינו, מי בכלל רוצה להיות קונצנזוס ? זה פחות מעניין.. חוץ מזה שכאמור, לפעמים הסיבה לדחייה ממש לא קשורה אלינו : אני יצאתי מהמועדון אחרי שרקדתי במשך שעתיים והייתי מאד רגועה וקולית, כי השתחחרו לי בגוף אנדורפינים כתוצאה מהפעילות הגופנית של הריקוד והמוסיקה, אז הייתי במצב רוח מרומם, חשתי רפיון גופני ונפשי, משוחררת, לכן הרגשתי בטוחה לפנות אליו, כי זה לא משהו שבא לי בקלות או טבעי עבורי להתחיל לדבר באמצע הרחוב עם אנשים זרים, זה עניין של סטייט אוף מיינד מאד מסויים שאני צריכה להיות בו. יכול להיות שהוא בכלל הומו, יכול להיות שיש לו חברה או שהוא מאוהב במישהי אחרת, יכול להיות שכן מצאתי חן בעיניו והוא כן רצה ליזום המשך אבל התבייש והתקשה להוציא את זה לפועל, יכול להיות שנפלתי עליו בטיימינג גרוע שהוא טרוד בעניינים אישיים (כסף, יחסים בעייתים עם בן משפחה, מריבה עם חבר/אמא/אבא, ועוד מיליון אפשרויות אחרות שאני יכולה להעלות בדעתי  אבל אני אעצור פה כי בטח כבר הבנת את הכוונה שלי. ) הנקודה היא שנכון שהכימיה והמשיכה שאנו חשים כלפי הזולת לא בהכרח הדדית, אבל ברוב המקרים אנחנו אף פעם לא יודעים מה עובר על הצד השני ואיפה הוא נמצא במהלך ערוצי התקשורת שלנו עימו. אנחנו אוטומטית חוששים שזה קשור בנו ושאנחנו אשמים כי הנטייה האינפנטילית שלנו היא הצורך הנואש להיות אהובים ויהי מה, לא חשוב ממי, אנחנו רוצים להרגיש רצויים. העניין הוא שבהרבה מקרים הדחייה אינה קשורה אלינו בכלל, ולא מפני שאנחנו לא מספיק יפים או מושכים בעיני הצד השני. אני חושבת שבגלל שאני מנתחת ומפרשת את זה באופן בריא כפי שתיארתי לך ולאייל, הרבה יותר קל לי להתמודד עם "לא" ואני לא נכנסת לאובססיות או מסתבכת עם עצמי אלא פשוט מניחה לזה יחסית בקלות ומשחררת ממקום מאד שלם. ברור שזה לא נעים, אף אחד לא אוהב "לא", גם אני. אבל אני בשליטה יחסית כי אני מתמודדת עם זה יפה לעומת חברות שלי שממש אוכלות את עצמן ואוכלות לי את הראש על הנושאים האלה, ובחיי שאין לי סבלנות כבר לשמוע לפעמים, כי אני לא מצליחה להבין את הסרטים שהן נכנסות אליהם בגלל גברים. תודה לאל שאין לי את זה, כי זה באמת גיהנום רגשי לא מומלץ, אין בזה טעם, חבל לבזבז זמן ואנרגיות על קשקושים.

צטט: .סיגל. 2014-01-05 17:04:51

! girls just wanna have fun
~ שנה רבת בילויים שתהיה לך ~ הכי כיף! ~

תודה רבה סיגל, חברתי יקרה }{ מאחלת רק טוב גם לך, מכל הלב :)

צטט: מרצ'לו קוף 2014-01-04 22:32:53

כתיבה תמה ....בקשר לבחור שפגשת .... למה לו להתסכן בדחייה ..הרבה יותר עדיף לשבת בבית מוגן ליד המחשב ולכתוב לך תגובה מחמיאה .......:))))

שמע, קופיף, הפחד מדחיה הוא אנושי, אבל כמו שכבר כתבתי בתגובתי לאייל - הכל בראש.

הרבה פעמים אנחנו מייחסים את הדחייה לכך שלא מצאנו חן בעיני הצד השני, ולפעמים זה באמת כך, אבל הצפייה שכולם יאהבו אותנו היא ילדותית, צריך להפסיק עם זה כי זה אידיוטי. אי אפשר להיות כוס התה של כל העולם, ובינינו, מי בכלל רוצה להיות קונצנזוס ? זה פחות מעניין.. חוץ מזה שכאמור, לפעמים הסיבה לדחייה ממש לא קשורה אלינו : אני יצאתי מהמועדון אחרי שרקדתי במשך שעתיים והייתי מאד רגועה וקולית, כי השתחחרו לי בגוף אנדורפינים כתוצאה מהפעילות הגופנית של הריקוד והמוסיקה, אז הייתי במצב רוח מרומם, חשתי רפיון גופני ונפשי, משוחררת, לכן הרגשתי בטוחה לפנות אליו, כי זה לא משהו שבא לי בקלות או טבעי עבורי להתחיל לדבר באמצע הרחוב עם אנשים זרים, זה עניין של סטייט אוף מיינד מאד מסויים שאני צריכה להיות בו. יכול להיות שהוא בכלל הומו, יכול להיות שיש לו חברה או שהוא מאוהב במישהי אחרת, יכול להיות שכן מצאתי חן בעיניו והוא כן רצה ליזום המשך אבל התבייש והתקשה להוציא את זה לפועל, יכול להיות שנפלתי עליו בטיימינג גרוע שהוא טרוד בעניינים אישיים (כסף, יחסים בעייתים עם בן משפחה, מריבה עם חבר/אמא/אבא, ועוד מיליון אפשרויות אחרות שאני יכולה להעלות בדעתי  אבל אני אעצור פה כי בטח כבר הבנת את הכוונה שלי. ) הנקודה היא שנכון שהכימיה והמשיכה שאנו חשים כלפי הזולת לא בהכרח הדדית, אבל ברוב המקרים אנחנו אף פעם לא יודעים מה עובר על הצד השני ואיפה הוא נמצא במהלך ערוצי התקשורת שלנו עימו. אנחנו אוטומטית חוששים שזה קשור בנו ושאנחנו אשמים כי הנטייה האינפנטילית שלנו היא הצורך הנואש להיות אהובים ויהי מה, לא חשוב ממי, אנחנו רוצים להרגיש רצויים. העניין הוא שבהרבה מקרים הדחייה אינה קשורה אלינו בכלל, ולא מפני שאנחנו לא מספיק יפים או מושכים בעיני הצד השני. אני חושבת שבגלל שאני מנתחת ומפרשת את זה באופן בריא כפי שתיארתי לך ולאייל, הרבה יותר קל לי להתמודד עם "לא" ואני לא נכנסת לאובססיות או מסתבכת עם עצמי אלא פשוט מניחה לזה יחסית בקלות ומשחררת ממקום מאד שלם. ברור שזה לא נעים, אף אחד לא אוהב "לא", גם אני. אבל אני בשליטה יחסית כי אני מתמודדת עם זה יפה לעומת חברות שלי שממש אוכלות את עצמן ואוכלות לי את הראש על הנושאים האלה, ובחיי שאין לי סבלנות כבר לשמוע לפעמים, כי אני לא מצליחה להבין את הסרטים שהן נכנסות אליהם בגלל גברים. תודה לאל שאין לי את זה, כי זה באמת גיהנום רגשי לא מומלץ, אין בזה טעם, חבל לבזבז זמן ואנרגיות על קשקושים.

! girls just wanna have fun
~ שנה רבת בילויים שתהיה לך ~ הכי כיף! ~

צטט: איילד1 2014-01-01 16:16:13

הי ..נחמד ונעים מה ששיתפת את חבריך...זה מזכיר לי את המבט החולף שאתה רואה מישהי ברחוב ויש לרגע מבט ..חזק שממש נוגע בך בלב ...

אייל, אם המבט חזק עד כדי שהוא נוגע לך בלב - אז תפוס ביטחון ותיזום מהלך, כי סימן שיש פה משהו שחבל לפספס את המומנטום, זה לא קורה כל יום, ואתה יודע שטיימינג זה כמעט הכל החיים האלה.. אמרתי לך כבר בשיחה אחרת שלנו כאן אצלי בבלוג (בפוסט אחר) שאין לך מה להפסיד, להיפך , יש לך רק להרוויח. מקסימום אם היא תסרב אז זו התמודדות עם דחיה, אבל זה יעבור, לא מתים מלקבל "לא". בולעים את העלבון וממשיכים הלאה, אין ברירה וזה גם לא כזה ביג דיל כי לפחות אתה יוצא בתחושה שניסית, מימשת ואזרת אומץ, שזה תמיד עדיף על הפנטזיה של "מה היה קורה אילו ". בשורה התחתונה המסר שלי אליך זה - הלאה הפסיביות, תהיה אמיץ ואל תחכה שדברים יקרו לך, צריך לפעול ולהיות אקטיבים אם רוצים להשיג ולמצות את החיים האלה. כחלק מהניסיון שלי לעבוד על עצמי ולהפסיק לפחוד או לפספס הזדמנויות אני גם מנסה ליישם את מה שכתבתי לך פה, לא תמיד בא לי, זה עניין של מצב רוח ושל הרגשה פנימית ותחושה של מסוגלות. כפי שעשיתי עם העלם ההוא בליל שבת מפני שהיה לי חשק ויצאתי מההופעה עם אנרגיות חיוביות שמילאו אותי בביטחון. בתכלס זה הכל מתחיל ונגמר בראש :)

צטט: מסתכל סביב 2013-12-31 23:38:20

מה עם פרטים. איזה מועדון? מי הופיע? מה ניגנו? ו"לוגוס", וואו זה היה מזמן. לפחות עשרים שנה. הזכרת לי חיים אחרים בתל אביב של שנות התשעים במאה הקודמת.

דודו, ראה תשובתי ל-גלית א', היא תהתה כמוך בנוגע לסיבות שהשמטתי, אבל כאמור זה היה בכוונה.

מלבד זאת, שהטקסט עוסק יותר בשיתוף אינטימי חוויתי של אוירת הבילוי הלילי בכרך מהסופשבוע האחרון של שנת 2013, זו לא היתה ביקורת מוסיקה :))

מה שכן, אני שמחה שהאיזכור שלי את ה"לוגוס" תפס אותך. אתה לא היחיד שהתייחס לכך. קיבלתי כמה תגובות במסרים אישיים על שהזכרתי פה את המועדון ההוא, חתיכת נוסטלגיה של גיל הנעורים שלי בנחלת בניימין..

דודו, זוכר את ריח הצ'יפס והטיגון המחנק והעשן שנדבק לבגדים ולשיער ? והרצפה הדביקה ? וההופעות המעולות ? והלילות הלבנים בהם נותרנו ערים עד אור הבוקר ? באמת חיים אחרים, זה נראה לי כ"כ רחוק מהחיים שלי היום..

צטט: גלית א' 2013-12-31 19:46:41

אחלה ערב בנות. הכי טוב שיש. אבל למה לא ציינת את שמות הלהקה שהופיעה והרכב הבנות המבטיח?

גלית, זה היה מכוון : בכוונה תחילה השמטי פרטים מזהים על מיקום ההופעה, הזמרים המשתתפים (הראשי והאורחים שלו) וכל היתר. הסיבה היא מאד פשוטה - על מנת לשמור על הפרטיות שלי. זה בלוג פרטי, מאד מאד אישי, אני חושפת פה המון עניינים שלא הייתי רוצה שמי שמכיר אותי בחיים האמיתיים יקרא. אני עושה סוג של הפרדה ברורה בין העולם הוירטואלי שלי לבין המציאותי, וממש לא מתחשק לי שאיכשהו מכרים שלי יקראו פה בבלוג על העולם הפנימי שלי. בדיוק משום כך השם שלי לא מופיע בפרופיל אלא כינוי שבחרתי, על אף שאני כן מציינת את השם הפרטי שלי בתוך הפוסטים כי זה מרגיש לי יותר בטוח פה. מן הסתם אילו הייתי מציינת פרטים מזהים על ההופעה ונוקבת בשמות מפורשים אני מניחה שאיכשהו היו נכנסים לבלוג דרך חיפוש בגוגל  >> כל מי שמבצע חיפוש על השם שלו בגוגל יכול תיאורתית להגיע אלי לבלוג, וזה אומר שסיכוי גבוה שביניהם יהיו גם אנשים שמכירים אותי מהחיים.

בקיצור, אני ממדרת. לא בא לי על אורחים לא קרואים :)

{*אם זה ממש מסקרן אותך, כיתבי לי מסר פרטי ואשלח לך בפרטי את מיקום ההופעה ויתר הפרטים כולל שמות.}

צטט: שרגא ז. 2013-12-31 19:21:36

כמידי יום שלישי, נכדי יובל בן 5 וחצי בא אלי, אנחנו עושים כיף, אני מכין לו ארוחה טובה ולמחרת אני לוקח אותו לגן.

ראש שנה אזרחית לא מספיק חשוב מכדי לשנות יום שלישי הקבוע,

זו ההצעה הכי טובה שאני יכול לתת.

שרגא, מקווה שהיה לך דייט מוצלח אמש עם הנכד יובל :)

צטט: קול קוראת 2013-12-31 12:19:13

צטט: שרגא ז. 2013-12-31 10:53:44

הערב הוא ראש השנה האזרחית.

שיהיה לך גם היום בילוי מוצלח וסיום כבקשתך.

אנחנו כאן נחכה לפוסט שיעלה מחר.

לא, לא, אל תחכה לפוסט מחר, מקסימום אני אגיב כאן בפוסט הנוכחי אם יהיה מה לשתף :)

פשוט כי יש לי כבר פוסט כתוב (השלד כבר גמור, בשלבי עריכה ושיכתוב סופיים) שאני מתכננת להעלות לבלוג בסוף השבוע הקרוב, ככל הנראה בשבת (אם לא יחול איזה שינוי לא צפוי) : הטקסט הבא שלי פה עוסק בחויה אישית במיוחד מהעבר שלי, אני כבר מודיעה ומכינה אותך מראש :)

האמת היא שנכנסתי עכשיו לקפה בעיקר כדי לבדוק ולשאול אם למישהו מהקוראים הקבועים שלי (או המזדמנים) יש איזה רעיון לאן לצאת הערב, כי אנחנו עדיין מחפשות, וטרם מצאנו משהו מעניין. אני מעדיפה מסיבה פרטית (בבית), לא בא לי על משהו מסחרי המוני. ניסיתי לבדוק עם י' - חבר טוב שלי - אם הוא מוזמן לכזו, הוא הבטיח לברר עבורי עם חברים שלו. הוא מורה-דרך בארץ, אז יש לו חברים מעניינים :) בינתיים הוא לא חזר אלי וכבר צהריים, אני שונאת לדעת ברגע האחרון :( אם לא תהיה לנו תוכנית ראויה - נראה לי שאוותר ואשאר בבית, אצלי זה הכל או כלום.

 

+ תודה שרגא, שנה מצויינת לך, חברי האהוב

כמידי יום שלישי, נכדי יובל בן 5 וחצי בא אלי, אנחנו עושים כיף, אני מכין לו ארוחה טובה ולמחרת אני לוקח אותו לגן.

ראש שנה אזרחית לא מספיק חשוב מכדי לשנות יום שלישי הקבוע,

זו ההצעה הכי טובה שאני יכול לתת.

צטט: P65 2013-12-31 17:16:59

תבלי

תודה פרץ, גם אתה (אם אתה יוצא הלילה).

אתה מאמין לי שאני עדיין לא יודעת לאן ? לא מצאנו אלטרנטיבה מושכת מספיק לבילוי הערב, אני מאד מקווה שבמהלך השעות הקרובות זה יתבהר, כי לא בא להיכנס לפקקי תנועה מבלי שתהיה לי סיבה טובה.. חוויתי לא מעט ערבי סילווסטר מיוחדים בשנים קודמות, כאלה שאני נוצרת אותם עד היום בזיכרון מתוק, כך שלא בא לי לקלקל.. 

*אם יש לך הצעות או רעיונות מקוריים איפה מומלץ לבלות את השעות האחרונות של השנה לפני שהיא מתחלפת ל- 2014 אז קדימה, shoot :)

צטט: יורם.אל-קמינו 2013-12-31 17:16:37

אין על מוסיקה חיה. שום דיסק לא משתווה. ואח"כ סיבוב ברים וגלידות - נשמע מושלם

האנרגיות המטורפות שעוברות מהצלילים ללא תיווך ישר לורידים, זה באמת חוויתי בעוצמות, מפני שכשההופעה מוצלחת אז זה עובד על כל החושים. אבל אתה יודע מה, יורם, לפעמים יש דיסקים שמתעלים על הופעות חיות מאכזבות. יצא לי להתקל פה ושם בסאונד גרוע, זיופים, חוסר מקצועיות, בקהל מבאס, אמנים שעולים לבמה בלי חשק ולא נותנים מעצמם את הנשמה, שאני מרגישה שהם על אוטומט ועוד כהנה, מה שגורם לי להתחרט ואני מתרגזת שביזבזתי את הזמן שלי. לא חסרות דוגמות לא מוצלחות..

צטט: יוסי קאלו 2013-12-31 12:15:48

שובבה(: שתהיה שנה אזרחית מבורכת.

it takes one to know one

תודה רבה, יוסי, בחזרה אליך. אוהבת מאד

צטט: שרגא ז. 2013-12-31 10:53:44

הערב הוא ראש השנה האזרחית.

שיהיה לך גם היום בילוי מוצלח וסיום כבקשתך.

אנחנו כאן נחכה לפוסט שיעלה מחר.

לא, לא, אל תחכה לפוסט מחר, מקסימום אני אגיב כאן בפוסט הנוכחי אם יהיה מה לשתף :)

פשוט כי יש לי כבר פוסט כתוב (השלד כבר גמור, בשלבי עריכה ושיכתוב סופיים) שאני מתכננת להעלות לבלוג בסוף השבוע הקרוב, ככל הנראה בשבת (אם לא יחול איזה שינוי לא צפוי) : הטקסט הבא שלי פה עוסק בחויה אישית במיוחד מהעבר שלי, אני כבר מודיעה ומכינה אותך מראש :)

האמת היא שנכנסתי עכשיו לקפה בעיקר כדי לבדוק ולשאול אם למישהו מהקוראים הקבועים שלי (או המזדמנים) יש איזה רעיון לאן לצאת הערב, כי אנחנו עדיין מחפשות, וטרם מצאנו משהו מעניין. אני מעדיפה מסיבה פרטית (בבית), לא בא לי על משהו מסחרי המוני. ניסיתי לבדוק עם י' - חבר טוב שלי - אם הוא מוזמן לכזו, הוא הבטיח לברר עבורי עם חברים שלו. הוא מורה-דרך בארץ, אז יש לו חברים מעניינים :) בינתיים הוא לא חזר אלי וכבר צהריים, אני שונאת לדעת ברגע האחרון :( אם לא תהיה לנו תוכנית ראויה - נראה לי שאוותר ואשאר בבית, אצלי זה הכל או כלום.

+ תודה שרגא, שנה מצויינת לך, חברי האהוב

הערב הוא ראש השנה האזרחית.

שיהיה לך גם היום בילוי מוצלח וסיום כבקשתך.

אנחנו כאן נחכה לפוסט שיעלה מחר.

צטט: רזאל 2013-12-30 21:28:34

ושוב העיניים שלך נפגשות עם עלם חמד, אני רואה שהעיניים שלך עובדות שעות נוספות :)))

רזאל, אצל כולם זה ככה,

אני פשוט מודעת לזה (אולי) יותר מאחרים,

ובנוסף גלויה בקשר לכך :

ההבדל הוא שאני לא מסתירה את זרם התודעה שלי וחושפת אותו פה בבלוג בחופשיות :)

*הפעם לא התאהבתי, (בשונה מהפעם ההיא עם אבשלום), אבל כן היה בו משהו שמשך אותי.