"ואבא תמיד אומר כשעבדתי ברדיו (זה היה כמה דקות אחרי שהמציאו את המיקרוגל; מאז נכחדו כ 20 מיני בעלי חיים) כולם ידעו שבדצמבר אפשר להפסיק לעקוב אחרי התפתחויות בעולם המוסיקה, כי כל חברות התקליטים עסוקות בספירות מלאי ובהכתבת הצע המוסיקה החדשה לציבור מסיבות קפיטליסטיות גרידא. גם זה השתנה מאז ואני שמח לומר שבזכותכם אנשים, השטף לא נפסק, והעגלה נוסעת, אין עצור.
היצירה של ג'ון לנון, זו שהופכת את הלב לשלולית שעולה אל גלגלי העיניים מתגלגלת אל אולפנו של האמן הפורה, הרב גוני והמרגש. אבל כמה שזה יפה, אני מרגיש שזה יכול היה להיות יותר יפה. קצת פחות אפקטים על הקול, קצת יותר Sea song. נועם סדן - זה הסוף  ערב יום רביעי, או שבת מוקדם בבוקר, נערה יושבת ליד הפסנתר אחרי שזה נגמר ומסכמת לעצמה את מה שהיה ויכול היה לקרות. הכל נגמר בסוף, אתם יודעים, זה נוגה אבל זו המציאות. במקרה הזה הספציפי, יש מין ההחמצה, כי יכול היה לגדול מזה משהו אבל ככה זה תמיד, וזה כבר בינה לבינה. ההפקה של יפתח שחף עשירה וחכמה ובסוף תשאיר אתכם תלויים על בלימה, ממש כמו הרומן הזה, שנגמר לפני שהצליח להגשים את הפוטנציאל שלו. הסאונד הנהדר בזכות המאסטרינג של בריאן לוסיי (בלאק קיז, ארקטיק מנקיז, בק, סיגור רוס ואחרים. ואו). 8/10 פרשנות קלידית מכבדת ונוגה להמנון הגיטרות הסוחף והנוגה של הסמית'ס. אם בחור אחד, או בחורה אחת, יחשפו לסמית'ס בזכות הגרסה הזו - אשרינו. 8/10
Run the jewels - Pew pew pew
 החיבור האלכימי של Killer Mike ו EL-P הוליד אלבום מצויין שבגרסה הארופאית שלו כולל שיר בונוס ששוחרר השבוע. שילוב מצויין של מכות אולד סקול נוסח Run DMC וסקרצ'ים וירטואוזיים מאזורי סוף האייטיז עם ראפ עכשווי שיוצרים עוד קטע מנצח שלהם. 10/10
נדל"ן - לא כוחות  פרי שיתוף פעולה חדש בין תמיר מוסקט (בלקן ביט בוקס) לגלעד כהנא (ג'ירפות) שמארחים כאן את מרינה מקסימיליאן בלומין במין ראפ / ספוקן וורדי ברוסית, בעוד גלעד עושה את שלו והמוסיקה שברקע מחליפה צבעים כמו טריפ במהירות מואצת. זה מגניב בהגדרה, וזו ההגדרה של מגניב. 9/10 אלבומים Bruce Springsteen - High Hopes  אמריקנה, שדות ענק, מרחבים, סוסי פרא, שמיים אינספיים, מכוניות משנות החמישים נוסעות בכבישי אינטרסטייט ענקיים. הבוס חוזר, ובאלבום של גרסאות חדשות לשירים קודמים שלו, שיצאו ושלא יצאו כחלק מאלבומים עד כה. לא עקבתי אחרי היצירה של ספרינגסטין בשנים האחרונות. אפילו הגנים האמריקאיים שלי (היי אמא) לא הצליחו להתחבר לרגש הכל כך Star-and-spangled-באנרי כך שאני לא מרגיש נוח לשפוט את הדיסק הזה. מעריצים: דעו שזה בחוץ, ושזה שוחרר, מעשה ביונסה, שבועיים לפני התאריך שנמסר מראש. אני כן יכול לומר שהסאונד ספרינגסטיני-רוק-אמריקאי אופייני אבל בקצוות שלו יש נגיעות מעניינות פרי עבודתו של מפיק הרוק זוכה הגראמי, (שכבר שיתף פעולה עם הבוס), Ron Aniello. 10/? Mo Rayon - The feels  ובדמיוני אני יושב על מדרכה בברוקלין בשבת אחר הצהריים, מוסתר ב Hoodie, מכנסיים רחבים ונעלי התעמלות פרומות שרוכים, ראשי עולה ויורד, מופנה כלפי האספלט. מצב שאני מסטול. ריליס חדש של Raw tapes, הלייבל הישראלי האמיץ, שבו חלילן המליני מהפנט לוקח אתכם עמוק פנימה ולמטה. זה קצת בוסרי, אבל במחיר של חבילת מסטיקים אתם לגמרי צריכים להרשות לעצמכם את החוויה הזו שגם תעשיר בכמה שקלים את קופת התרבות המקומית המלבלבת. 9/10 Stefen Malkmus and the Jicks - Latriat  אפתח במילותיו של הצדיק המצוטט מעלה: "טוב אני לא יכול להקיף אישה 365 מעלות". ובהשאלה: מוסיקה היא היא האישה ואני רק אני, קטן עשרת אלפים מונים מהמצוטט. סטפן מלקמוס, עם עדה נאמנה של מעריצים ישראלים שגם זכו לראות אותו מופיע כאן, עכשיו עם יותר אלבומים עם הג'יקס מאשר עם פייבמנט, הלהקה שחשפה אותו לציבור, מושפע מלהקות כמו Big star, The who וסאונד הפאואר רוק הטבול באמריקנה שלא עושה לי כלום, כאן באלבום נוסף. מה אומר לכם? כמו עם הבוס: האלבום בחוץ. מה יש לי לומר עליו? לא הרבה יותר מזה. למעלה, השיר מתוכו שמצא את התעלה הכי משומנת אל תוך ליבי. 10/? מהוֶיטו (ככה מבטאים את השם שלו) הוא בחור ניו זילנדי בן 19, מה שאומר שהוא שנתיים מבוגר מהנסיכה לורד ושמוכיח שוב שדברים טובים קורים שם למטה. הסגנון של מהוֶיטו הוא ג'נדר-בנדרי. קצת פופ, קצת היפ הופ, קצת אפריקאי, קצת פוסט דאב סטפי, ומעניין. מין Weeknd על דאבסטפ, לפחות בשני הקטעים הראשונים באי.פי. הזה, אבל בלי לראות אותו בהופעה קצת קשה להכניס אותו למגירה מסויימת, או להזמין לו חדשה מהנָגַר. אני התחברתי דווקא לשני השירים האחרונים מתוך השלושה שכאן, עוד הוכחה לזה שהצעירים חושבים אחרת ממני. לפחות אנחנו מסכימים על הדברים הגדולים באמת. 8.5/10 Lake Radio - Mixtape 1  הגרוב נכון, הסאונדים נכונים, הכיוון נכון, אבל זה לא לגמרי מגובש. בוסרי, קצת ילדותי אפילו. 7/10 וחוץ מזה...
* דיויד בואי, 'שתבח שמו, ברך את מאזיני רדיו BBC לשנה החדשה בחיקוי של אלביס.
* אקו"ם פירסמה את רשימת השירים המושמעים ביותר ברדיו הישראלי בשנה החולפת. * שמזכירה מאד את המצעד השנתי של גלגל"צ. * להבדיל, זה המצעד השנתי של מאזיני הקצה, * שהפתיע אותי בדמיונו למצעד שלי.
* "המשקל התרבותי של קנייה ווסט" הוא שמו של ספר אקדמי שיצא בקרוב ושיעסוק בדיוק בזה.
* אסטרונאוטים בנאסא התבאסו מהשימוש שעשתה ביונסה בסמפלה קטע אודיו שהוקלט בעת אסון הצאלנג'ר.
* לרגל ציון חצי יובל לצאת הקלטת המקורית, התאחדו חברי "נושאי המגבעת", תחת מטריית חברת "אנובה" והוציאו לראשונה מהדורה דיגיטלית של היצירה המיתולוגית בת ה 25. האזינו לה כאן. וריכשוה פה.
* וזאת בעוד שקורטני לאב מאיימת לאחד את Hole.
* האלבום החדש של U2 יצא בחברת Island - הלייבל המזוהה ביותר עם להקת הענק.
* נשפן הג'אז הנהדר יוסוף לאטיף נאסף אל אבותיו השבוע, בגיל 93.
* קווסטלאב, מנהיג הרוטס התבטא בטוויטר כשהוא צוחק על המבטא של אנשים יפנים. הוא התנצל.
*ומישהו מיקסס את כל Hybeid theory, האלבום של לינקין פארק, עם גאנגנאם סטייל. * ותופין לסיום: הפליימינג ליפס מכסים שירים של הביטלס בהופעות שלהם ויש אומרים, גם בהקלטה שתראה אור בעתיד. בין השירים שהם עובדים עליהם Tomorrow Never Knows”, ”Come Together”, “Everybody’s Got Something To Hide Except for Me and My Monkey”, “Across the Universe”,ו “Dear Prudence”. הנה הגרסה הדי מצויינת שלהם ל "Lucy in the sky with diamonds":
שתהיה 2014 מצויינת, ומלא אהבה. }{ אמיר |