כותרות TheMarker >
    ';

    המהפכה הבאה היא בחינוך

    אנחנו נכנסים לעידן חדש שבו כל האנושות תעבור חינוך מחדש שיעביר אותנו להרגשת קיום אחרת....

    0

    מה זה נקרא להיות חופשי?

    0 תגובות   יום שישי , 3/1/14, 10:21

     

    מתי אדם מרגיש שהוא כבר לא רוצה להיות עבד? שהוא מוכן להתפטר מהכל ולא חשוב לא מה יהיה קדימה,
    שרק להשתחרר מהעבדות שלוחצת עליו, וחוץ ממנה הכל הוא מוכן לקבל,
    לאורך ההיסטוריה אנחנו מתקדמים מעבדות קטנה ליותר גדולה, ליותר גדולה...מה היום? אנחנו אבודים יותר מלפני חמישים שנה, לפני חמישים שנה אנשים חשבו שבימינו יעבדו כמה שעות ביום, אולי שעתיים שלוש, והיתר יהיה חופש ותרבות, חינוך וטיולים, שהאדם ימלא את עצמו בכל טוב ויהיה חופשי, כעבור חמישים שנה אנשים עובדים 12 שעות ביום, הם לא מרגישים את עצמם בכלל שהם יכולים אי פעם בכלל לצאת, מכל העבדות הזאת, השגנו צורה הפוכה מהחופש שחשבנו, אנחנו היום נמצאים בעולם הקטן, בכפר הקטן, שאין לנו ממנו לאן לברוח, במקום שדה, יער, במקום להיות חופשיים, צמצמנו את עצמנו, לאיזה שהיא דירה קטנה באמצע שיכון, ואיפה החופש? בשום דבר אין לנו חופש,
    הילדים הולכים לגן, אחר כך לבית ספר, אחר כך לאוניברסיטה, אנחנו לעבודה, נמצאים בבית, בבנק, כל זה מסודר, אדם לא חופשי, נותנים לו בטלויזיה מה שהוא צריך לאכול, והכל זה מוכן מן המוכן, אפילו אוכל עובר להכנה במיקרו גל, הכל זה מוכן, ואיפה האדם, נתנו לו הכל אבל בעצם סגרו אותו בכלוב עוד יותר קטן ממה שהיה קודם, ולאן לברוח? אין,
    הרגשת הצמצום הזה הכלוב הזה, הבית סוהר הזה, היא הצטמצמה עד כדי כך שהיא מתחילה ללחוץ לנו על הלב, וכבר אפילו הלב לא יכול להיות חופשי, לא יכול לעבוד עם הפעימות שלו החופשיות, כך אנחנו מגיעים למצב שאנחנו פשוט מצטמצמים, לחיים האומללים,
    כנראה שכל ההרגשה הזאת של הצמצום, היא באה כדי לדחוף אותנו, למקום חדש, שאנחנו נרצה לצאת, שנרצה לעזוב את העולם הזה, בכל מחיר,
    שנגיע למצב שמזלזלים בהכל, ששונאים את הכל, שמוכנים להתפטר מהכל, העיקר לברוח מהכלוב הזה היפה, הזהב, המלא כל הדברים האלה הטובים,
    שרק דבר אחד נרגיש שאנחנו צריכים, להיות חופשיים, מהאגו שלנו, מהטבע שלנו שסוגר אותנו, בתוך הכלוב הזה, שאדם מאתר, מגלה ממה בדיוק הוא צריך להיות חופשי, אז מגלה גם כן את הדרך, איפה הוא החופש, מרגיש שהחופש צריך להיות פנימי,
    זה לא חשוב שאני חי בעולם, ההרגשה שלי חייבת להיות פנימית, שאני לא תלוי באף אחד שאני חופשי, נמצא בפנים בעולם החופשי שלי, ואז נגלה שדווקא לא לפרוץ החוצה, אין שם בחוץ שום דבר בכל המרחקים האלה, בכל היקום הזה, אלא דווקא לפרוץ פנימה, בתוך הלב, אז נרגיש שהמימד החופשי הגדול האין סופי, דווקא הוא נמצא בפנימיותו ולא בכל מה שנמצא מסביבנו, והכל זה רק תלוי בנו, כאן אנחנו פותחים פתח לציפור לצאת לחופש, אנחנו צריכים גם כן לזהות אותה היד, שיכולה לפתוח לנו פתח לחופש, סך הכל ציפור תלויה בידי אדם, אבל האדם תלוי בידי הסביבה ורק בהשפעתה עליו תלוי אם יפתח לו הפתח או לא, 
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      רובינזוןקרוזו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין