עמוק, עמוק, בתוך הגוף שוכנת לה הנפש.איש עוד לא ראה אותה.אבל כולם יודעים שהיא קיימת.ולא סתם יודעים שהיא קיימת.יודעים גם מה יש בתוכה.ומה יש בתוכה "הנפש".נשמה: רוח החיים שבכל חיי (מתוך אבן שושן)דוגמא: בראשית א' פסוק ל' "לכל חיית הארץ, ולכל עוף השמים, ולכל רומס על הארץ אשר בו נפש חייה"בתוך הנפש, במרכזה, עומדת לה על רגל אחת ציפור.ציפור ששמה ציפור הנפש.והיא מרגישה כל מה שאנו מרגישים. כשמישהו פוגע בנו, מתרוצצת לה ציפור הנפש בגופנו אנה ואנה לכל כיוון.סובלת כאבים קשים. ומה קורה כשמישהו אוהב אותנו?כשמישהו אוהב אותנו,מקפצת לה ציפור הנפש בדילוגים קטנים, ועליזים, קדימה ואחורה הלוך ושוב. וכשמישהו מחבק אותנו?ציפור הנפש- השוכנת עמוק עמוק בתוך גופנו גדלה וגדלה.עד שהיא ממלאה כמעט את כל המקום שבתוכנו.עד כדי כך טוב לה בחיבוק. אבל כולם יודעים שהיא קיימת,ועוד אף פעם,אף פעם לא נולד אדם, שלא הייתה לו נפש.כי הנפש נכנסת לתוכנו ברגע בו אנו נולדים. הנפש אינה עוזבת אותנו.אף לא פעם אחת – כל עוד אנו חיים.בדומה לאוויר, אותו נושם האדם מרגע היולדו, ועד רגע מותו. אבל ממה היא עשויה? אבל זה דווקא פשוט מאד.היא עשויה מגרות,מגרות.מגרות אלה אי אפשר לפתוח סתם כך.כי כל מגרה נעולה במפתח, המתאים רק לה.וציפור הנפש היא היחידה היכולה לפתוח את מגירותיה. כיצד?גם זה פשוט מאד.ברגלה השנייה.ציפור הנפש, עומדת לה על רגל אחת,וברגלה השנייה – המקופלת בשעת מנוחה,מתחת לבטנה – היא מסובבת את המפתח.המגרה אותה היא רוצה לפתוח, מושכת בידית,וכל מה שנמצא יוצא לחופש אל תוך הגוף.ומכיוון שאין דבר אותו אנו מרגישים שאין לו מגירה.יש המון מגירות לציפור הנפש.שמחה, עצב, קנאה,סבלנות,עצבות,שנאה,כבס,ויש מגרה לסודות הכי כמוסים.זוהי מגרה שאותה כמעט לא פותחים.ויש עוד מגירות.אתם יכולים להוסיף בעצמכם כל מגירה שאתם רוצים. אלו מגירות אתם הייתם מוסיפים? לפעמים יכול האדם לבחור לעצמו ולסמן ציפור, אלו מפתחות לסובב, ואלו מגירות לפתוח.ולפעמים- זוהי ציפור הנפש שמחליטה בשבילו.למשל: הוא רוצה לשתוק, ומורה לציפור לפתוח את מגירת השתיקה,אבל היא, על דעת עצמה, פותחת לו את מגירת הדיבור, והוא מדבר בלי לרצות. וקורה שהוא מקנא בלי להתכוון בכלל.וקורה שהוא מקלקל דווקא שהוא רוצה לעזור.כי ציפור הנפש היא לא תמיד ציפור ממושמעת, ועושה לו לפעמים צרות. כאן אפשר להבין, שכל אדם שונה מחברו, בגלל ציפור הנפש אשר בתוכו. ציפור הנפש שפותחת מדי בוקר את מגירת השמחה, השמחה נשפכת מממנהאל תוך גופו, והאדם שלה שמח, ואלו ציפור שפותחת לה את מגירת הכעס, הכעס שלה נשפך ממנה ומשתלט עליו כליל.ועד שהציפור אינה סוגרת את המגירה בחזרה, אין הוא מפסיק לכעוס. יש ציפור שרע לה פותחת מגירות לא נעימות, ויש ציפור שטוב לה בוחרת במגירות שטוב לה.ומה הכי חשוב?הכי חשוב זה להאזין היטב לציפור, כי קורה שציפור הנפש קוראת לנו, ואנו לא שומעים.חבל, היא רוצה לספר לנו על עצמנו.היא רוצה לספר לנו על הרגשות שנעולות במגירות שבתוכנו.יש מי ששומע אותה לעיתים קרובות, ויש מי ששומע אותה לעיתם רחוקות.ויש מי ששומע אותה פעם בחיים. לכן כדאי ששקט מאוחר בלילה, להקשיב לציפור הנפש שבתוכנו.עמוק,עמוק בתוך הגוף.ומתי אתם שמעתם את ציפור הנפש שלכם? |
