מטבע הביטקוין שהושק לפני מספר שנים, עושה רעש רב בכל העולם הוירטואלי. המטבע המקורי הזה, שכנראה הומצא ופותח ע"י יפני אלמוני אך עשיר כקורח היום, הגיע לכל אוזן של איש עסקים, ולכל עין של גולש ברשת האינטרנט. עם זאת, יחלוף זמן רב עד שהמטבע אכן יהיה אטרקטיבי לשימוש ולא רק למסחר ספקולטיבי ולהלבנת הון. עם זאת, לאחרונה הושקו מטבעות מתחרים נוספים לרבות אחד ע"י חברת אמזון האמריקאית שמכרסמים בצורה משמעותית במעמדו הבלעדי עד כה.

ובכן, המטבע הישן-נושן שנמצא כאן בקהילת הרכש, וממש עובד כבר עשרות שנים בכל החברות העסקיות שמחזיקות בצוותי רכש, פשוט נמצא מתחת לאף של כולנו. הכוונה היא למטבע הרכש.

מהו מטבע הרכש? מאוד פשוט. כל יחידת מטבע שהארגון חוסך באמצעות פעולת רכש, מהווה בעצם חסכון כפול ומכופל פי כמה מערך הכסף שנחסך. בכדי לחשב את ערכו של ה"דולרכש", יש להכפיל את הכסף שנחסך בשיעור הרווח התפעולי הנקי של החברה. להמחשת ערכו של החסכון, יש לחשוב על סך מכירות החברה שמחושב בברוטו לפני כל הוצאות המכירה, הנהלה, עלויות מימון ומיסוי.

בניגוד לביטקוין, זהו מטבע גלובבלי אחיד, המתאים לכל מדינה ומתורגם בכל מטבע באשר הוא ואינו בר תחרות!

דוגמא להמחשה: חברה ששיעור הרווח שלה עומד על 10% מסך ההכנסות\מכירות, צריכה לחשב כל דולרכש כפול 10. כלומר, חסכון נקי של 100,000$ בשנה, ערכו לארגון משתווה להיקף של 1,000,000$ מכירות באותה שנה. מכאן, 1 דולרכש = 10 דולר מכירות.

יתרון נוסף של המטבע הוא רמת הגמישות של יצירתו. אין צורך במשאבים חיצוניים ושום אישור רגולטורי נדרש להפקתו. הכל ניתן לביצוע בתוך הארגון ועם משאבי הרכש המתאימים ושת"פ עם הגורמים המקצועייים הרלוונטיים.