מה שאני רוצה להגיד לצעירים
שלום לך, הייתי רוצה לבקש ממך לקרוא את המכתב הזה עד סופו. הוא מיועד לך אישית. והסיבה היחידה להראות אותו למישהו אחר תהיה בגלל שזה רצונך. רצונך. מלה יפה. רצונך. מלה מלאת משמעות. אחרי הכל, ההורים שלך יכולים לבקש ממך לעשות כך או אחרת. הם גם יכולים לנסות להכריח אותך לעשות כך או אחרת. גם המורים שלך יכולים לנסות להכריח אותך לעשות כך או אחרת. אבל שניהם, המורים וההורים, או כל מבוגר אחר לצורך העניין, לא יכולים להכריח אותך לחשוב כך או אחרת. בגיזרה הזאת, של החשיבה, שם נשמרת העצמאות שלך. שם העצמאות שלך מגיעה לידי ביטוי. ומשם מגיעים המעשים שלך. אי אפשר לתת למבוגרים לחשוב במקומך. הם הרי לא יותר חכמים, או נבונים, או ידענים גדולים. הם בסך הכל יותר מבוגרים ממך. גם לי אין שום זכות להגיד לך מה לעשות ועל מה לחשוב. אבל אני רוצה לנצל את הבמה שהואלת בטובך להקצות לי, כדי לבקש ממך להטיל ספק. תמיד להטיל ספק במה שאחרים אומרים. ביחוד אם הם טוענים ש"זאת עובדה". אני מאמין גדול בהטלת הספק. זאת הרגשה נהדרת, להטיל ספק. זה פתאום ממלא את היום, ובלילה קשה להרדם, כי הראש עסוק בלחשוב. עסוק במה היא האמת, ולמי להאמין, והאם זה הדבר הנכון. אלה החקירות והשאלות שבאות בעקבות הטלת הספק שהופכות את הטלת הספק לנהדרת כל כך. צריך להטיל ספק בכל. לא ערכים ולא מוסכמות ואפילו לא חוקים יכולים להיות פטורים מהטלת הספק בהם. כל אחד יודע שחוק אפשר לשנות בהצבעה של רוב. כל אחד יודע שרוב של היום יכול להפוך למיעוט בעתיד ולהיפך. לכן חובה עלינו להטיל ספק גם בחוקים של המדינה, אם התוצאה של חוקים אלה לא תואמת את הערכים שאותם אימצנו. אף אדם לא נולד גזען. למשל. ואם בחרת לכנות פליט בתואר מסתנן, אז האחריות מוטלת על כתפיך בלבד. כי זאת הבחירה שלך. ואי אפשר יהיה להתחבא מאחורי הכתפיים של ההורים שלך, או של המורים שלך, או של הממשלה שלך, ולהגיד זה הם, זה לא אני. כי זאת היתה הבחירה שלך. לא כי אמרו לך, ולא כי הכריחו אותך, ולא כי עבדו עליך. אלא כי הטלת ספק, חשבת, הגעת למסקנה, והחלטת שככה זה נכון. והתוצאה של הבחירה שלך היא שפליט שברח על נפשו מארץ שסועת קרבות הוא מסתנן, שיש לשים אותו בבית סוהר, אפילו בלי לבדוק אם הוא באמת פליט. אפילו בלי משפט. ואם הפליט עכשיו אסור, בלי משפט, ובלי בדיקה, אז האשמה, בין השאר, היא עליך. אבל האם אנחנו באמת יודעים שהפליט הוא מסתנן, ולא פליט? האם זאת עובדה בלתי ניתנת לעירעור? מאיפה השגנו את המידע הזה? מי היו הראשונים שהתחילו לכנות את הפליט כמסתנן? למה הם התחילו לכנות את הפליט כמסתנן? יש לנו כל כך הרבה שאלות שמתרוצצות עכשיו בראש, ותשובות, מסתבר, לא כל כך. והסיבה שאין תשובות מן המותן היא בגלל שאין תשובות פשוטות. וכדי לדעת אם הפליט הוא באמת פליט, יש לבצע בדיקה פרטנית, אישית, של כל אחד ואחד מהם. לא הגיוני? רק אז נדע באמת מי הוא פליט ומי הוא לא. אז אם הגעת עד כאן, וקראת את כל דברי, אז אפשר לנסות לשם התחלה להטיל ספק בטענתה של מדינת ישראל וממשלתה, שהפליטים הם מסתננים, ואם המדינה מתעקשת שהם מסתננים אז אפשר לבקש ממנה הוכחות שהם לא פליטים. ואחרי זה לשאול אם זו סיבה מספקת לאסור בן אדם ללא משפט.
זהו, רציתי לשתף אותך במחשבותי על בני אדם, על גזענות, על פליטים ומסתננים, על הטלת ספקות, ועל היופי שבחשיבה העצמאית.
שלך בנאמנות,
________________________________ פוסטים נוספים בנושא: |
פוסטים אחרונים
- זמן להמשיך הלאה, או טור פרידה זמני 6/6/14
- אל תבואו 11/5/14
- שלמה כהן מת 4/5/14
- מכתב לצוער שהודח 30/3/14
- נקמת העַכּוּבּ 27/3/14
- מי הוא גיבור 16/3/14
- יהודי, מוסלמי ונוצרי נפגשים בחדר ההמתנה 25/2/14
- אין לי ארץ אחרת 8/2/14
- להרוג את השליח 2/2/14
- Pete Seeger is dead 28/1/14
- שאלון ספיר סבח 26/1/14
- ההבדל בין פיקה לאיקה, או איך מכינים סלמון לשבדי 19/1/14
פוסטים פופולאריים
-
מהומה רבה על לא דבר
6/2/12 | 542 צפיות
-
חשבון פשוט
9/5/12 | 1000 צפיות
-
בשם הדמוקרטיה
14/8/13 | 1374 צפיות
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך. על העזרה ועל ההתנדבות, וגם על ההזדהות.
לרוב יש מלה רק ביום הבחירות. ועד לבחירות הבאות תפקידו הוא לדאוג לאלה שבמיעוט, ולו רק מהחשש שמא מחר הוא, ששייך לרוב, יהיה במיעוט.
הארץ, היום: ..."לשבדיה הוטסו בשבועות האחרונים 54 נשים אריתריאיות וילד, שרבות מהן קורבנות סחר ועינויים שהיו כלואות בישראל תקופה ארוכה. שבדיה הסכימה לקלוט את המהגרים במסגרת הסדר "יישוב מחדש" בשל מצבם הייחודי ובעקבות בקשה מיוחדת של נציבות האו"ם לפליטים. שגרירות שבדיה סירבה לבקשת "הארץ" להתייחס להודעת שר הפנים. מנציבות האו"ם לפליטים נמסר כי "שבדיה הסכימה לקבל 55 קורבנות מסיני שהוגדרו כפליטות, הן על ידי האו"ם והן על ידי שבדיה. זאת במסגרת הסכם שקיים בין נציבות האו"ם לפליטים לבין שבדיה. נציבות האו"ם לפליטים ממשיכה להודות לשבדיה על הקליטה של הנשים הפגיעות האלה, במסגרת הסיוע המיוחד ויוצא הדופן הזה". "...
וכבר כתבנו על שבדיה כאן לפני כשבועיים.
בהחלט. וכפי שכתבתי בסיפא של הפוסט: ..."זהו, רציתי לשתף אותך במחשבותי על בני אדם, על גזענות, על פליטים ומסתננים, על הטלת ספקות, ועל היופי שבחשיבה העצמאית."...
אבל אני לא בטוח שהשימוש במלה פליט הוא משחק מלים. אני חושב שהמלה פליט מייצגת יותר מימוש זכויות בסיסיות של בני אדם שנמלטו מאזורי מצוקה.
אני רוצה להאמין שזה לא נכון.
הם לא פליטים ולא מסתננים
שתי ההגדרות הללו הן שוב "משחקי מילים אל מול החוק"
הם בני ובנות אדם
כל עוד אנחנו לא יודעים להתייחס אליהם/ן ככאלו
אנחנו כנראה גם לא יודעים להתייחס אל עצמנו ככאלו.
ולגבי הטלת ספק,
מסכים אתך במאה אחוז
חשיבה ביקורטית היא חובה על כל אחת ואחד
אני חושב שדווקא התייחסתי לזה: ..."צריך להטיל ספק בכל. לא ערכים ולא מוסכמות ואפילו לא חוקים יכולים להיות פטורים מהטלת הספק בהם. כל אחד יודע שחוק אפשר לשנות בהצבעה של רוב. כל אחד יודע שרוב של היום יכול להפוך למיעוט בעתיד ולהיפך. לכן חובה עלינו להטיל ספק גם בחוקים של המדינה, אם התוצאה של חוקים אלה לא תואמת את הערכים שאותם אימצנו."... (פסקה 2)
המדינה אשמה לא רק ביחס המכפיר, אלא בסרבנות עקשנית ועקבית לבדוק את בקשות המקלט, דבר שהיא מחוייבת אליו לפי אמנות הפליטים שהיא עצמה חתומה עליהם. אז אם מחפשים פתרונות, אז אולי אפשר להתחיל כאן.
לדבר אל הילדים. אולי הם עוד לא נישבו...
תודה, עמי. אני חושב שאם כל אחד שחושב כמוך ידבר עם הסביבה הקרובה שלו, אז אולי יזוז משהו והיחס ובעיקר הטיפול בפליטים ומבקשי המקלט ישתנה. הוא חייב להשתנות.
כיכר רבין, 5.1.2014. צילום: יותם רונן (http://idanlandau.com/2014/01/05/turning-point/)
מוסיף את תמיכתי לטיעון פשוט זה.