באותה נקודת זמן זה היה לגמרי נכון. באותה נקודת זמן הוא אהב אותה לנצח, והיא אותו. למעשה, באותה נקודת זמן שניהם אהבו זה את זו לנצח. כמו שאומרים- האהבה פרחה.
כל זה השתנה מאז. זה התחיל מזה שהוא הפסיק לאהוב אותה לנצח. אחד כך היא הפסיקה לאהוב אותו. נקודה. בסוף- הוא לא הבין איך בכלל אהב אותה פעם. כמו שאומרים- האהבה פרחה.
עכשיו כל זה מאחוריה. עכשיו, היא באמת מאושרת. היא פגשה מישהו שאוהב אותה לנצח, והיא אותו. למעשה, שניהם אוהבים זה את זו לנצח. אמא שלה אמנם רוטנת מתחת לשפם ששום דבר טוב לא ייצא מזה, אבל מה כבר אמא שלה מבינה?
|
זכות התשוקה
בתגובה על אבידות ומציאות
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
והיא הייתה צודקת! :-)
תודה. אני חולה על מחמאות :-)
לונדון מצויינת בוודאות. את זה אני אומרת לך...
רוטנת מתחת לשפם. פעם אמרו לי זה יכול להיות מצוין..
אמהות ויהלומים :-)
חוץ מאשר כשהן (האמא שלי והבת שלי) עושות יד אחת נגדי...:-)
זמני לנצח, נצחי לזמן קצוב, same same :-)
טוב נו, את... את ...
{}
מהרררר שמתי שיר שאני עוד חייבת מאז לפני שמתנתק לי. והשיר. מצוירים. איך לא?
אוהבת. גם! אמרת שימוש רק פעמי. אז..