פרשת בשלח לקהל מתפללי בית הכנסת קיבוץ תל יוסף

זמני כניסת שבת  שעון חיפה   י' שבט

11/01/2014

בְּשַׁלַּח (שבת שירה)

 כניסת שבת16:21 יציאת שבת 17:33 

בשם השם נעשה ונצליח והשם ברחמיו הרבים עלינו ירוויח..-מסכת ברכות

ר' חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל - לפיכך הרבה להם תורה ומצוות,

 שנאמר (ישעיה מב, כא): "ה' חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".

פּרָשַׁת בְּשַׁלַּח היא פרשת השבוע הרביעית בספר שמות. היא מתחילה בפרק י"ג פסוק יז ומסתיימת בפרק י"ז פסוק טז. את פרשת בשלח קוראים בדרך כלל בשבת הסמוכה לט"ו בשבט. מכיוון שקוראים בה את שירת הים, היא מכונה גם "שבת שירה", ובקהילות שונות קיימים לגביה מנהגים מיוחדים כמו קריאת שירת הים בקריאת התורה וכן בפסוקי דזמרא במנגינה מיוחדת, וכן פיזור אוכל לציפורים. השירה גם כתובה בספר התורה באופן מיוחד, הנקרא בלשון חז"ל "אריח על גבי לבנה", עם רווח אחד או שנים בכל שורה .

אני פונה אליכם, חברי קיבוץ תל-יוסף מקטן ועד גדול  , חברים ושותפים לדרך,

ומזמין אתכם לשוב ולהיות שותפים בפעילותנו בבית הכנסת .

בכל זמן ומועד, ובוודאי ביום ו' פרשת בשלח שבת שירה ולחוש בתנופת הצמיחה וההתחדשות שאנו חווים,

בבית הכנסת אנו שומרים לכם מקום בבית הכנסת ובלב ומקווים שתצטרפו לתפילתנו ,

כי בית נשאר בית וכולנו משפחה.

בפרשת השבוע אספר על מתנה טובה": כינוי לשבת, המבוסס על מדרש אגדה מן התלמוד הבבלי (מסכת שבת דף י עמוד ב :אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה: מתנה טובה יש לי בבית גְּנָזַי (=בבית האוצר שלי) - ושבת שְׁמָהּ, ואני מבקש = לִיתְנָהּ לתת אותה) לישראל - לך והודיעם  =ותודיע להם ".

הנני מזמין את חברי ותושבי קיבוץ תל יוסף לקבלת שבת בבית הכנסת בתל יוסף ללמוד את מהות השבת ולהכיר את האנשים הנפלאים המאכלסים את בית הכנסת וסיפור חייהם כי סיפור חייהם הוא סיפורה של הארץ  - בשבת צריך ליהנות ולשמוח, ו"מצווה לשיר בשבת", כפי שאומרים בתפילה "ישמחו במלכותך שומרי שבת", והזוהר אומר שהכועס ואינו שמח בשבת כאילו הנו בגיהינום .והאם יש יותר יפה מללכת בשבילי הקיבוץ ביום שבת ולהגיד שלום לקרוב ולרחוק ולהיזכר בחברים שהיו ואינם עוד .

מקור מצוות השבת  הוא הפסוק בעשרת הדברות: "זכור את יום השבת לקדשו " ספר שמות פרק כ' פסוק ח'

מהי שמירת שבת? מי שחי על פי הפולחן הדתי, שומר את השבת על פי ההלכה. ומהי השבת בעבור יהודים שאינם חיים על פי "שולחן ערוך"? אין זו שבת שאסור לנהוג בה ברכב או ללחוץ בה על מתג החשמל. זוהי שבת שבה אנו עוצרים ליום אחד את המרוץ אחרי הכסף, את בולמוס יצירת ההון, את המרדף אחרי הרווח, ומתפנים לעסוק בתרבות, בנשמה, במשפחה בשאלה של חוויות בית אבי בשבת לביתי.

החל מתחילת גלות ישראל בעמים ישבו משפחתונו בניחר ועד הגעת פלוגת גדוד העבודה לעמק יזרעאל, והקמת  מחנה וישוב בשם עין חרוד ליד פתחו של מעין חרוד באלול תרפ"א 1921, ולאחר כמה חודשים מחנה ויישוב

בשם תל יוסף ונזכור את תפילת אבותינו מחוטין , ראבט, לבוב , קזבלנקה ועוד שאמרו בגולה :

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ, בְּזָכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.

המזמור הוא קינה של בני ממלכת יהודה שהוגלו לבבל עם חורבנם של בית המקדש הראשון וממלכתם.          מרגש  לראות את קיבוץ הגלויות המתאסף בבית הכנסת שבקיבוץ תל יוסף כדי להגיד מָה רַבּוּ מַעֲשֶיךָ ה' כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִיתָ מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ. מצמרר לשמוע את גבי שניצל מרכבות המוות של לאושויץ מיהדות הונגריה  ניצול מ 130  רכבות שהשמידו קהילות ועתה גבי שלנו עומד בבית הכנסת וקורא תפילה לשלום המדינה בעל פה 

  אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגוֹאֲלוֹ, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׁית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ. הָגֵן עָלֶיהָ בְּאֶבְרַת חַסְדֶּךָ, וּפְרֹשׁ עָלֶיהָ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וּשְׁלַח אוֹרְךָ וַאֲמִתְּךָ לְרָאשֶׁיהָ, שָׂרֶיהָ וְיוֹעֲצֶיהָ, וְתַקְּנֵם בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. חַזֵּק אֶת יְדֵי מְגִנֵּי אֶרֶץ קָדְשֵׁנוּ, וְהַנְחִילֵם אֱלֹהֵינוּ יְשׁוּעָה וַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן תְּעַטְּרֵם, וְנָתַתָּ שָׁלוֹם בָּאָרֶץ וְשִׂמְחַת עוֹלָם לְיוֹשְׁבֶיהָ. וְאֶת אַחֵינוּ כָּל בֵּית יִשְׂרָאֵל פְּקָד-נָא בְּכָל אַרְצוֹת פְּזוּרֵיהֶם, וְתוֹלִיכֵם מְהֵרָה קוֹמְמִיּוּת לְצִיּוֹן עִירֶךָ וְלִירוּשָׁלַיִם מִשְׁכַּן שְׁמֶךָ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת משֶׁה עַבְדֶּךְ: "אִם יִהְיֶה נִדַּחֲךָ בִּקְצֵה הַשָּׁמַיִם, מִשָּׁם יְקַבֶּצְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ וּמִשָּׁם יִקָּחֶךָ. וֶהֱבִיאֲךָ ה' אֱלֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ וִירִשְׁתָּהּ, וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ מֵאֲבֹתֶיךָ" (דברים ל,ד-ה). וְיַחֵד לְבָבֵנוּ לְאַהֲבָה וּלְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ, וְלִשְׁמֹר אֶת כָּל דִּבְרֵי תּוֹרָתֶךָ. וּשְׁלַח לָנוּ מְהֵרָה בֶּן דָּוִד מְשִׁיחַ צִדְקֶךָ, לִפְדּות מְחַכֵּי קֵץ יְשׁוּעָתֶךָ. הוֹפַע בַּהֲדַר גְּאוֹן עֻזֶּךָ עַל כָּל יוֹשְׁבֵי תֵּבֵל אַרְצֶךָ, וְיֹאמַר כֹּל אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפּוֹ: "ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל מֶלֶךְ, וּמַלְכוּתו בַּכּל מָשָׁלָה". אָמֵן סֶלָה.

בשבת נפתחת בפני האדם האפשרות להתעלות רוחנית. השבת מעודדת את האדם לשוב לתכליתו האמיתית בתחום הרוחניות. שבת היא אותיות תשובה, שכן בשבת שב האדם למהותו ולייעודו העיקרי.

רגילים אנו לחשוב על הזמן במונחי ממון. היום השביעי בא להזכירנו שהזמן הוא חיים. היום השביעי בא להזכירנו שהרוח היא בת זוגנו.

השבת היא המיקרוקוסמוס של הרוח, הממזגת בתוכה את כל היסודות של רוח זו.

כשם שהעולם הגשמי אינו חב את קיומו לכוחו של האדם, כך אין הרוח חבה את קיומה לשכלו של האדם. השבת אינה קדושה בזכות האדם. הקב"ה הוא אשר העניק קדושה ליום השביעי.

מן השנים הראשונות לקיום הקבוץ, היו חבריו פעילים ב"הגנה". בתקופת גדוד העבודה נערכו בתל יוסף הקורסים הראשונים של המפקדים ב"הגנה". חברי הקיבוץ הביאו את הוריהם המבוגרים שפתחו את בית הכנסת בצריף בו התקיימו תפילות שחרית מנחה וערבית בימי חול וחג לקיבוץ היה זכות ראשונים בתחומים רבים היה מאור חשמל בחדרי חברים, בחצר ובענפי המשק, תזמורת כלי נשיפה, מכונת ראינוע ששמשה גם את שאר ישובי העמק, טרקטור זחל, קומביין ראשון, בריכת אגירה ועוד .
בסוף שנות העשרים הצטרפה לתל יוסף קבוצת חברים מכפר גלעדי -תל חי וכן הצטרפה לתל יוסף קבוצת "במחנה", קבוצת חלוצים מצ'כיה שישבה ברחובות.
אין צורך להיות ציוני או מדקדק (=מקפיד) במצוות בשביל להכיר את ערך השבת… מי שמרגיש בלבו קשר אמיתי עם חיי האומה בכל הדורות, הוא לא יוכל בשום אופן - אפילו אם אינו מודה לא בעולם הבא ולא במדינת היהודים - לצייר (=לדמיין) לו מציאות של עם ישראל בלי "שבת מלכתא" (=שבת המלכה). אפשר לומר בלי שום הַפְרָזָה (=הגזמה), כי יותר משישראל שמרו את השבת - שמרה השבת אותם; ולולי היא, שהחזירה להם את "נשמתם" וחידשה את חיי רוחם בכל שבוע, היו הַתְלָאוֹת (=הצרות) של "ימי המעשה" (=ימי החול של השבוע) מושכות אותם יותר ויותר כלפי מטה, עד שהיו יורדים לבסוף לַדְיוֹטָה (=לקומה) התחתונה של חומריות ושפלות מוסרית ושכלית. ועל כן בוודאי אין צורך להיות ציוני בשביל להרגיש את כל הדר הקדושה ההיסטורית… [של] "מתנה טובה" זו… *

ביהדות, מצווה היא ציווי המופנה כלפי האדם, ושעליו לנהוג על פיו בהתאם לדת היהודית. מקור המצוות בספרי המקרא. המסורת היהודית שבעל פה הוסיפה מצוות נוספות ופירשה את הקיימות, אם כי התורה שבעל פה איננה מקובלת על כל הזרמים ביהדות. מקור המילה מצווה נגזר מהמילה "צו", (ציווי). מלשון חז"ל ואילך, המונח "מצווה" כולל את כלל ציוויי התורה כפי שהן מרוכזות בהלכה היהודית, על אף שבלשון המקרא ישנה הבחנה בין סוגי ציוויים שונים שיש לשמור - מצווה, חוק ומשפט: "וְשָׁמַרְתָּ אֶת הַמִּצְוָה וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת 'הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם לַעֲשׂוֹתָם." (ספר דברים, ז יא).

ואני מי אני בעולם שאספר על שאירע ביום שבת בבית הכנסת בתל יוסף  על הזוג  שאמר ברכת הגומל בשבת

 שהייתה פָּרָשַׁת בֹּא ומי אני שאספר על אווירת השמחה בבית הכנסת שבקיבוץ על הילדים שמרעשים בכניסה לבית הכנסת ומי אני אם לא תפילה לפני הקב"ה ששימחה וצהלה יהיו נחלת ביתנו וקהילתנו .

 כמיהה לאל הטוב והמטיב ההָדוּר בְּנִפְלָאוֹת . תיקון אני לפני מלך המלכים  כעלה נידף לפני אדון הרחמים קונני

 אתה ה' אתה הוא תהילתי אני עבדך הנאמן אתה חונן לאדם דעת שמע תפילתי  בחסד ורחמים

אתה תפילתי בי נתת נשימתי אתה אֱלֹוהי מֶלֶךְ לוֹבֵשׁ צְדָקוֹת נותן התורה .

מן הראוי, שהאנשים הנאמנים ביותר לרעיון השבת, יהיו היהודים בעלי השקפת העולם החברתית. אין מי שראוי להיות הנאמן שבנאמנים, יותר מהקיבוץ. שהרי מי אם לא הקיבוץ – חברה שחרטה על דגלה ערכים של צדק חברתי וערבות הדדית, ישמור על השבת?

בין מושג הזמן לבין יום השבת קיים קשר פנימי. המאפיין העיקרי של יום השבת הוא עצירת הקצב של זרימת הזמן והכוונת האדם למערכת קיומית שמעבר לזמן. כאשר אין תהליכים ושינויים במציאות, הזמן נעצר. ואכן, יום השבת הוא יום של שביתה, "באה שבת באה מנוחה".

כידוע, המלאכות שהאדם נדרש להמנע מעשייתן בשבת, אינן בדווקא פעולות של עבודה פיזית קשה, אלא פעולות של יצירה. השינוי המהותי ביותר שיש ביכולת האדם לחולל בטבע החומרי, נעשה באמצעות פעולות שיש בהן יצירה חדשה. בשבת האדם נדרש לעצור שינויים מהותיים אלו, וככל שיש פחות שינויים במציאות, זרימת הזמן נעצרת.

ביום שבת קודש האדם חי במערכת קיומית שמעבר לזמן, מערכת של הווה נצחי שבה הזמן עומד מלכת.

זרימת הזמן, שורשה שואב כוחו מתהליך של שינויים במציאות. שינויים במציאות - מקורם בעולם החומר ההולך ומשתנה תדיר. לעומת זאת, במערכות רוחניות המנותקות מהחומר, אין שינויים, ובעקבות כך אין גם זרימת זמן. ואכן, יום השבת הוא יום השייך למערכות רוחניות אלו. השבת מכונה גם בשם "מעין עולם הבא", כיוון שהמערכת הקיומית של השבת דומה במידת מה למערכת הקיומית של העולם הבא - עולם של רוחניות ללא חומר, ללא שינויים וללא זרימת זמן. להלן הסיפור ממדרש רבה לבראשית, פרשה יא, ד.

רַבֵּנוּ עָשָׂה סְעֻדָּה לְאַנְטוֹנִינוֹס בְּשַׁבָּת,

הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין שֶׁל צוֹנֵן, אָכַל מֵהֶם וְעָרַב לוֹ,

עָשָׂה לוֹ סְעֻדָּה בְּחֹל, הֵבִיא לְפָנָיו תַּבְשִׁילִין רוֹתְחִין.

אָמַר אַנְטוֹנִינוֹס: אוֹתָם עָרְבוּ לִי יוֹתֵר מֵאֵלּוּ.

אָמַר לוֹ רַבִּי: תֶּבֶל אֶחָד הֵם חֲסֵרִים.

אָמַר לוֹ: וְכִי יֵשׁ קִלָּרִין שֶׁל מֶלֶךְ חָסֵר כְּלוּם?

אָמַר לוֹ: שַׁבָּת הֵם חֲסֵרִים – יֵשׁ לְךָ שַׁבָּת?

העולם נברא בשישה ימים. המשך קיומו של העולם תלוי בקדושת היום השביעי. אדירים הם החוקים השולטים בכל תהליכי הטבע, אך ללא קדושה תחדל העוצמה, יחדל קיומו של עולם הטבע.מערכת קיומית שבה הזמן נעצר והיא נעדרת תהליכי שינוי, מאפשרת לאדם לחזור ולהתבונן בעולם ביישוב דעת, להתבונן בדברים היסודיים של החיים ולא להיגרר בזרם הסוחף של החיים התמידיים. התבוננות כזאת בשעת שקט, מתוך מנוחת הנפש, מחזירה את האדם למציאותו הרוחנית האמיתית.

השבת מחברת את האדם עם הנקודה הפנימית שלו. עצירת קצב הזמן וניתוק מעולם החומר, הם תהליכים המחלישים את כח שליטת הגוף ומגבירים את כח שליטת הנשמה. בעקבות כך, האדם שב בשבת לתכליתו האמיתית, וגם שב ומתחבר עם הנקודה הפנימית האמיתית שלו, עם נשמתו.

כתוצאה ממערכת קיומית זו שבה שולטת בעיקר הנשמה, יש ביכולת האדם להגיע להתקשרות ולדביקות מרבית עם ה' באמצעות תפילה, לימוד תורה וסעודת השבת, ולהתעלות לעולמות רוחניים עליונים. שכן הוא שב לפנימיותו, לעצמו.

השבת היא מצוה חשובה ומרכזית בתורה. מצוה שנאמרה בעשרת הדברות, ושוב חוזרת ונשנית הרבה פעמים בתורה. ואיתא בחז"ל - בתורה ובנביאים ובכתובים מצינו שהשבת שקולה כנגד כל המצות שבתורה וכו'(ירושלמי נדרים פ"א ה"ט).
כאשר מעמיקים במשמעות השבת, ניתן להבין כי אין חשיבות המצוה רק משום שהשבת יש בה עדות על בריאת שמים וארץ, אלא השבת מעצם מהותה היא מצווה יסודית ומרכזית בתורה.
ויסוד הדבר מבואר בלשון הכתוב אך את שבתותי תשמורו (שמות לא-יג). כלומר שהשבת מתייחס לשמו של הקב"ה - 'שבתותי'. וכן לשון הנביא - אם תשיב משבת רגלך, עשות חפציך 'ביום קדשי', וקראת לשבת עונג 'לקדוש ה'' מכובד (ישעיה נח - יג). השבת נקרא 'יום קדשי', השבת הוא 'קדוש ה'. זה סוד מהותה ותמציתה של השבת, השבת הוא 'יומו של הקב"ה'. כלומר שמתוך כלל מציאות הבריאה בחר לו יום אחד וקבע אותו שיהיה קדוש לשמו, שיהיה יום זה חפצא של דבר המיוחד לה' בתוך הבריאה.

                                         שבת שלום נברך איש את רעהו איש את באי ביתו איש את שכנו שבת שלום

ברוך אל עליון ה' יוצרי הטוב והמטיב בורא המאורות נותן השבת למשמר עמו ישראל שבזכות המלאכים השומרים על קדושת השבת ושרים לכבוד השכינה מי מלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא שְׁמוֹר שַׁבָּת קָדְשֶׁךָ:

ברוך אל עליון ה' יוצרי הטוב והמטיב ועם באי בתי נותן יום מנוחתי הלא הוא  עונג שבת להתפאר באל הטוב והמטיב גומל חסדים טובים ועוטֵר יִשְׂרָאֵל בְּתִפְאָרָה ושרים אנו לכבוד השכינה עדת ישראל ממלך מלכי המלכים, הקדוש ברוך הוא שְׁמוֹר שַׁבָּת קָדְשֶׁךָ:

ברוך אל עליון ה' יוצרי הטוב והמטיב לך אתפלל בִּדְחִילוּ  וּרְחִימוּ בָּרוּךְ אַתָּה ה',אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְצִוָּנוּ עַל דִּבְרֵי תורָה להנעים את יום המנוחה .

ברוך אל עליון ה' יוצרי הטוב והמטיב הנותן לעמו את השבת הקדושה אֲשֶׁר נָתַן מְנוּחָה ויום טוב וליוצרנו נגיד הרי זה עונג שְׁבוּ נוּחוּ בְּיוֹם שַׁבָּת עת למשפחה .

הזמנה אישית  ליום שישי הקרוב ובכול יום שישי לבית הכנסת בקיבוץ תל יוסף שפתוח לתפילת קבלת שבת משעה חמש בערב מתפללים תפילת ליל שבת בסופה קידוש ודבר מתיקה לקטן ולגדול  .

עקב בקשה לא לחלק עלונים בדואר לא יחולקו יותר עלונים בתיבות הדואר אם יש לכם עניין להשתלב לרשימת התפוצה ולהיות מעודכנים בנעשה בבית הכנסת בתל יוסף, אנא העבירו פרטי התקשרות וכתובת דוא"ל.שילחו מייל עם המילים פרשת השבוע למייל והיא תשלח אחת לשבוע למייל שלכם avi@akademon.co.il .