אֲנָפָה לְבָנָה עַל בַּד בְּרוּחַ.../זִיוָהּ תִּירוֹשׁ

אֶסְפְּרֵסוֹ חָזָק , רוֹתֵחַ, נִּיחוֹחוֹת אָרוֹמַה בַּאָוִויר.
אָשְמוֹרֶת רִאשׁוֹנָה, כוּלָּם עָדָיִין יְשֵׁנִים .
שֶׁקֶט,רַק אֶת הַלְמוּת הַלֵּב הַמִּתְפָּרְצִים נִיתָן לִשְׁמוֹעַ 
הַשַּׁחַר עוֹד רָחוֹק ,
עוֹצֶמֶת אֶת עֵינַי , מִתְעָנֶגֶת עַל רְגָעִים המתוקים 
רֶגַע שָלֶוו, חֶרֶשׁ בְּמַחֲשַׁכִּים ,
אוֹסֶפֶת בַּצְּרוֹר אֶת רִגְעֵי הָתוּגָה וּמְשָלַחַת אוֹתָם לְדַרְכָּם.
מָמְשִיכָה לִגְמוֹע מִן הַקָּפָה הָמַהְבִּיל
תְּחוּשָׁה מוּזָרָה עוֹטֶפֶת אֶת גּוּפִי
מְרַחֶפֶת כְאַנַפַה לְבָנָה עַל בַּד בְּרוּחַ
הָבּוֹקֶר עוֹד לֹא הִפְצִיע
הָאוֹר עוֹד רָחוֹק

האור עוד רחוק