בטור שלו שפורסם ב"הארץ" היום (10.1.2014) כתב סייד קשוע בין היתר שהיהודים צריכים להתנצל בפני הערבים. הערבים, לעומת זאת, צריכים רק להתנצל אחד בפני השני. להלן מובא מכתב פומבי לסייד קשוע, מאת יהודי פגוע.
סייד היקר, שמי רז קולר, אני יהודי ואין לי דבר להתנצל עליו בפניך. נולדתי ב1982 בצפת במדינת ישראל. לא גרמתי לך לשום נכבה, ולפי מה שקראתי בספרי ההיסטוריה (שלנו ושלכם גם יחד), אני די בטוח שאנחנו לא נסכים מי גרם לנכבה, אבל זה לא הנושא.
לי, סייד היקר, אין דבר להתנצל עליו בפניך, אבל אני חושב שמגיעה לי התנצלות ממך, ולא סתם התנצלות, אחת כנה ועמוקה שבאה ממקום של בושה וחרטה.
כי אתה מבין, אחי סייד, שלא כמוך, אני מעולם לא חשבתי שיש איזשהו עם על פני הכוכב הזה שלא מגיעה לו עצמאות והגדרה מדינית. תמיד חשבתי שהסינים צריכים לצאת מטיבט, היפנים צריכים להישאר מחוץ לסין, אנשים צריכים להפסיק לנגב את הרגלים על פולין בכל פעם שבא להם לפלוש לאירופה, מדינות ערב צריכות להפסיק לנסות להעלים את המדינה היהודית ואילו המדינה היהודית צריכה להפסיק למנוע מהפלסטינים עצמאות מדינית. כן, אני מעריץ נלהב של פתרון שתי המדינות, כי מעולם – אפילו לא לשנייה אחת – לא חשבתי שיש לי הזכות לקבוע לעם זה או אחר אם הם יהיו חופשיים.
אתה, לעומת זאת, כן חושב כך. מאיזושהי סיבה ששמורה עימך אתה החלטת שלי ולעמי לא מגיעה מדינה ולא מגיעה עצמאות. לצרפתים כן, לאנגלים כן, לספרדים כן, לערבים כן – כמה פעמים – רק ליהודים – לא. למה? מי יודע. האם אתה יודע בעצמך? האם תוכל להסביר לי? אני לא מתגרה, באמת שלא, אני באמת סקרן.
אני מבין את החזון שלך, שלא תחשוב שלא. גם אני פציפיסט, גם אני חולם על עולם שבו לא יהיו לנו גבולות, לא יהיו ארצות, כולנו נכבד אחד את השני ונשמח על הגיוון התרבותי ושלל הצבעים שאנחנו יוצרים בעולם הזה, במקום להשתמש בדברים אלו כתירוץ כדי לטבוח זה בזה. גם אני אמרתי לאנשים "אתם יכולים לקרוא לי חולם, אבל אינני היחיד. אני מקווה שיום אחד תצטרפו אלינו". החזון שלך מובן לי לחלוטין. מה שלא מובן לי, זה למה אתה רוצה שהוא יתגשם על חשבוני? זו לא צרפת, לא סעודיה ולא לבנון שצריכות להעלם כדי שרעיון אחר יוקם תחתן. רק המדינה שלי. רק ישראל.
אני יודע מה אתה הולך לומר לי, אתה הולך לומר שאתה חי פה במדינת ישראל ואתה מנסה לשנות את המדינה שאתה חי בה, אבל זה לא ממש הוגן או נכון, נכון? אתה הרי לא נלחם רק נגד גזענות.
בוא נגיד היפותטית שמדינת ישראל היא המדינה הצדיקה ביותר בעולם. אין כאן איש גזעני, כל אזרחיה נהנים משוויון מלא ללא קשר למוצאם, והיא אפילו פותחת שעריה לפליטים מרחבי העולם, מאפשרת להם לעבוד ולחיות כאן עד יעבור זעם ועד שיוכלו ויבחרו לחזור לארצם, ומאמצת לחיקה את אלו שמחליטים להישאר. אבל – המדינה עדיין מדינה יהודית. השפה הרשמית היא עברית, החגים הרשמיים הם החגים היהודים, החומר הנלמד בבתי הספר הוא הנרטיב היהודי והציונות.
אתה מסכים איתי שעדיין היית נלחם נגד מדינה כזו, נכון? כי זה לא באמת "גזענות" הלכה למעשה שמטרידה אותך. נדמה כאילו כל ניסיון שלי להגדרה עצמית ועצמאות, נתפס במוחך כ"גזענות". יכולה להיות שפה צרפתית שהיא השפה הרשמית בארץ הצרפתים, ותרבות צרפתית שהיא התרבות השלטת בארץ הצרפתים – זו לא גזענות. שפה עברית בארץ היהודים? "ארץ היהודים" בכלל?! זו גזענות לשמה.
אתה חושב שהדרך היחידה של המדינה שלי לא להיות גזענית, היא שאני אוותר על המדינה שלי. ואני צופה בסדרת המופת שלך "עבודה ערבית", וחושב לעצמי "כמה טרגי. הנה אדם שיודע לראות מה לא בסדר, אבל לא כשזה מגיע ממנו."
כן, כצופה נלהב של הסדרה שלך אני גם יודע שזו לא הפעם הראשונה שבה כתבת שרק ליהודים יש על מה להתנצל בפני הערבים. וכמו גזען מהשורה הראשונה הראית יהודים, שלא עשו מעולם רע לאיש, בטח שלא לאנשים שבפניהם הם מתנצלים, מתנצלים ומשפילים ראש רק בגלל היותם יהודים.
כן, הגזענות הפכה להיות מתוחכמת בעשורים האחרונים. לא רק אצלך, סייד היקר, גם באירופה אני רואה את זה. מן "הפוך על הפוך" כזה, שבו הגזען הכי נורא מסווה את הגזענות שלו במאבק למען זכויות אדם וחופש לכולם.
הפציפיזם שלך הוא למעשה מחיקת תרבות אחת ואחת בלבד – התרבות שלי. בוא ניקח את החזון הסאטירי שפרסמת בטור האחרון שלך: כתבת שהעברית והערבית שניהם ידוברו יחדיו כשפות רשמיות עד שיתאחדו לכדי שפה אחת. נשמע טוב, נכון? מאוד פציפיסטי וסובלני. אבל מה זה אומר הלכה למעשה? העברית תעלם, כי רק כאן מדברים אותה, ואילו הערבית תמשיך לשרוד כי יש מדינות רבות בהן היא מדוברת. כתבת שלא יהיו בתי ספר יהודים ולא יהיו בתי ספר ערבים. נשמע טוב, נכון? רק בתי ספר מעורבים שבהם מקבלים את כולם. אבל מה זה אומר הלכה למעשה? לא יהיו בתי ספר יהודים, אבל בתי ספר ערבים ימשיכו להתקיים בכל מדינות ערב. אז כמו שאנחנו רואים, לדעתך הדרך לסובלנות והעדר גזענות עוברת במחיקת התרבות העברית. וואגנר הציע משהו דומה, וזו בדיוק הסיבה שאנחנו מכנים אותו "אנטישמי". לצערי העמוק והרב, אני מתקשה לראות את ההבדלים בין תפיסתך ותפיסתו.
אילו היית מאמין באמת באהבת אדם, בסובלנות ובזכויות אדם, היית מעדיף את רעיון שתי המדינות, המדינה היהודית לצד המדינה הפלסטינית, ובו בזמן היית מעדיף ששתי המדינות יהיו ללא גזענות וינהגו בשוויון מלא בכל אזרחיהן. לצערי יש גורמים גם בקרב היהודים שמאמינים שהמדינה שלנו תהיה "פחות יהודית" אם היא תהיה פחות גזענית. אני שלעצמי, כפי שציינתי, חולם. אני מאמין שהמדינה היהודית, מדינת הלאום היהודי, התרבות היהודית והשפה העברית, יכולה עדיין להיות מקום צודק והגון. זו לא אפליה שהשפה הרשמית של מדינת ישראל היא עברית, כפי שאין זו אפליה שהשפה הרשמית של המדינה הפלסטינית שתקום תהיה ערבית, ואין זו אפליה שהשפה הרשמית באנגליה היא אנגלית. אני מבין את זה שגם אתה נולדת כאן, ואני רוצה שתרגיש שהמדינה הזו היא גם המדינה שלך, ויש למדינה שלי עוד כברת דרך אדירה לעבור כדי שהיא תצליח להעלים את הגזענות ולגשר על הפערים. אבל אתה טועה לחשוב שהדרך היחידה להשיג זאת זה על ידי גניבת העצמאות שלי ומחיקת התרבות שלי.
אני מניח שיש לך תשובות רבות ואפילו אולי טובות. אבל בבקשה אל תגיד לי שהיהדות היא דת ולא לאום ועל כן אין הצדקה למדינה יהודית וזו איננה גזענות, כי זה פשוט יהיה מאכזב מאוד. למיטב ידיעתי אתה אדם אינטליגנטי ומשכיל, אז וודאי שאתה מבין שגם אם נגיד שהלאום היהודי איננו בן שלושת אלפים שנה, גם אם נגיד שהלאום הזה "הומצא" במאה השנים האחרונות כפי שיש כאלו שמטעמים פוליטיים טוענים, אין זה כלל משנה.
כשאני נתקל ביהודים שאומרים לי "אין עם פלסטיני. זה עם מומצא. הם ירדנים ומצרים וזה הכל.", אני תמיד אומר שגם אם זה היסטורית נכון, הרי שעכשיו יש פה קבוצת אנשים גדולה בעלת תחושת לאום משותפת, תרבות משותפת, שפה משותפת, היסטוריה (אמיתית ומומצאת גם יחד) משותפת, וזה עושה אותם עם. הם לא מרגישים כרגע ירדנים או מצרים, הם לא יודעים "להיות" ירדנים או מצרים. הם פלסטינים. ואנחנו לא יכולים להתעלם מכך.
אני מבקש, סייד היקר, את אותו יחס ממך. אני לא גרמני או רוסי או כל דבר אחר. אני לא יודע איך להיות משהו אחר חוץ מלהיות יהודי שחי במולדתו. אלו הם הסיפורים שלי, זו השפה שלי וזה כל מה שאני מכיר. אז גם אם תטען שהלאום שלי הומצא במאה השנים האחרונות, אומר לך שמצידי תגיד שהוא הומצא בשנה האחרונה, הלאום שלי הוא יהודי החי במולדתו ועם זה צריך להסתדר.
אתה מבין אותי, סייד? אתה חייב לי התנצלות כי בגזענותך הכפשת את שמי וגזלת את זכויותיי. לא, אני בטוח שזה לא בכוונה. אני בטוח שפשוט לא הבנת שזה מה שאתה עושה. בגלל זה אני לא כועס, אני רק פגוע. כי אני מעולם לא אמרתי "מוות לערבים" או ייחלתי מוות לאיזשהו עם. מעולם לא חשבתי שקיימת איזושהי מדינה בעולם הזה שצריכה להיעלם. מעולם לא האמנתי בכפייה או אפליה ללא קשר למוצא, וכל חיי ניסיתי להימנע מהכללות. אינני צדיק, כמו כל אדם גם אני נופל לעיתים, אבל נדמה לי שהניסיון התמידי לתקן את דרכך, זה הדבר היחיד שניתן לדרוש מבן אנוש...
אתה, לעומת זאת סייד, כבר פעמיים אמרת שכל היהודים באשר הם צריכים להתנצל בפני הערבים, רק בגלל היותם יהודים. עשית הכללה מכוערת שממנה עולה שאני איכשהו אחראי לאיזושהי עוולה או פשע רק בגלל מוצאי. בעוד שאני, בזמן שהייתי ונותרתי למטרה על ידי ארגונים קיצוניים, לא דרשתי ממך באופן אישי הסברים, רק בגלל השתייכותך לקבוצה האתנית שמהם מגיעים אותם ארגונים.
על זאת, סייד, אני מבקש ממך התנצלות. לא מ"הערבים", ממך. מר סייד קשוע. ממך בלבד אני רוצה התנצלות.
ואני מבטיח לקבל אותה מכל הלב.
|