כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (1)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      12/1/14 06:39:

    מעניין

    סוגיות מתקדמות בניהול - בלוג משותף עם עפרון רזי

    הבלוג מוקדש לסוגיות בניהול - כמו: יצירתיות, חדשנות, שיתוף פעולה בינמערכתי, קבלת החלטות, ייצור ידע והדמיית תהליכים - הנובעות מתורות חדשות יחסית, כ\"תורת הכאוס\", \"תורת המערכות המורכבות\", \"תורת הרשתות\" ו\"מהפיכת הויזואליזציה\". נשמח מאוד אם יימצאו לנו שותפים לדיון ולעיסוק בנושא

    אריסטוקרטיה ואוליגרכיה בארגונים

    1 תגובות   יום שבת, 11/1/14, 16:25

    ''

     

    היה זה אריסטו, מבכירי הפילוסופים של העת העתיקה ומאבות הפילוסופיה המערבית, אשר טבע את המושג אריסטוקרטיה (Aristocracy) – משמע, שלטונם של הטובים ביותר – כאחת משלוש צורות חיוביות של משטר. כאשר השלטון האריסטוקרטי נשחת ומתנוון, טען אריסטו, הוא מכונה אוליגרכיה (Oligarchy). הסוציולוג הגרמני רוברט מיכלס בספרו "מפלגות פוליטיות" הוסיף לכך את מה שמכונה "כלל הברזל של האוליגרכיה" (The Iron law of oligarchy""), לפיו, הנטייה של אריסטוקרטיה להפוך לאוליגרכיה היא טבעית (למשל, בחברות דמוקרטיות) (Michels, 1915).

    ארגונים – כמו מדינות – הינן מערכות מורכבות. על כן, המעבר של המושגים הללו ממדע המדינה לתורת הארגון הוא טבעי [1].

    בפוסט זה אחדד את המשמעות הארגונית של המושגים הללו.

     

     

    מערכת מורכבת היא קבוצת חלקים, מקושרים ביניהם, הפועלת ביחד להשגת מטרה משותפת. המטרה היא המהות שסביבה נבנית המערכת. על כן, מתאפיינות המערכות הללו בתכונות המסייעות להשגת מטרותיהן. אחת מהתכונות הללו היא, שהעוצמה בארגון מרוכזת רק בידיהם של מעטים, המנווטים אותה. תכונה זו באה לידי ביטוי ברשתות ארגוניות בנטייה שלהן להתמרכז.

    הקליקה המחזיקה בידה את העוצמה קרויה אריסטוקרטיה ארגונית (Organizational Aristocracy). היא מוגדרת כשכבה מועדפת-שלטת, סגורה בדרך כלל כמעט לחלוטין ליתר חברי הארגון, שאנשיה מחזיקים במירב העוצמה הארגונית ובתהליכי קבלת ההחלטות בו, ומנהיגים אותו להשגת מטרותיו בטווח הארוך; כמו גם לביסוס מעמדם בטווח הקצר. המצב הבריא לארגון הוא שהאריסטוקרטיה תבוא מתוך מחלקות הליבה. משמע, מתוך המחלקות התורמות ישירות להשגת מטרות הארגון ולא מתוך אלו המחלקות שאמורות לספק להן שירותים. מצב זה מבטיח את השגת מטרות הטווח הארוך של הארגון. העובדה שהאריסטוקרטיה שוקדת על ביסוס מעמדה בטווח הקצר רק מסייעת לארגון לשמור על הכיוון הנכון ולהיצמד למטרותיו ארוכות הטווח. כך למשל, בארגון שמבוסס על מכירות ושהאריסטוקרטיה שלו בנויה מאנשי מכירות, כאשר המכירות גדלות מרוויחים מכך הן הארגון והן האריסטוקרטיה שלו: מטרות הארגון מושגות; ועוצמת האריסטוקרטיה מועצמת. מטרות הטווח הארוך של המערכת ושל הטווח הקצר של האריסטוקרטיה שלה מתלכדות.

    השליטה על העוצמה במערכות מורכבות היא מצב דינאמי, ומאבקים על עוצמה והשפעה הינם שכיחים. כל עוד נעשה המאבק בין קליקות ממחלקות הליבה של הארגון ממשיך הארגון להיות מובל על ידי קבוצה המושכת אותו להשגת מטרותיו.

    אולם, קיימות קבוצות שליטות בארגונים, בעיקר בארגונים ביורוקרטיים, שבאות דווקא ממחלקות השירותים ולא ממחלקות הליבה, ומשתלטות על מוקדי הכוח בארגון בעיקר בשל קרבתן לאוזנו ולליבו של המנכ"ל. אז, נפגעת השיטה, כיוון ששקידתה של האריסטוקרטיה על ביסוס כוחה כבר אינו הולך בד בבד עם מטרות הארגון. מעתה, שבויים תהליכי קבלת ההחלטות בארגון בידיה, והיא תתיר קבלה ו/או ביצוע של החלטות חשובות רק אם אלה יחזקו, או לפחות לא יפגעו, בחלוקת העוצמה הקיימת בארגון. אדיג'ס קורא למצב הזה בארגונים "שלטון הביורוקרטיה". אריסטו היה קורא לה מן הסתם "אוליגרכיה ארגונית" (Organizational Oligarchy).

    אריסטוקרטיה ואוליגרכיה ניתנות לזיהוי ולמדידה באבחון רשתי, הבוחן את מידת העוצמה והדומיננטיות של עובדים ומחלקות בארגון. כך למשל, בדוגמה שבתרשים מס' 1 אובחן ארגון, שליבת העיסוק שלו היא מכירת רכב. על כן, המצב הטבעי הינו שמחלקת המכירות צריכה להיות המחלקה המובילה, החזקה והדומיננטית בו.

     

    תרשים מס' 1: אוליגרכיה בארגון

     

    Oligarchy

     

    הגרף בתרשים פורס את המחלקות בסדר יורד על פי מידת הדומיננטיות שלהן. בולט לעין כי מחלקות הכספים השיווק והתפעול (קרי, המטה הקרוב למנכ"ל) דומיננטיות הרבה יותר ממחלקת המכירות. בלשונו של אריסטו זוהי אריסטוקרטיה שנשחתה והתנוונה. קרי, הפכה לאוליגרכיה.

     

     

    מקורות


    Adizes, I. (2004). Managing Corporate Life Cycles: Aristocracy. Retrieved from Adizes: http://www.adizes.com/corporate_lifecycle_aristocracy.html

    Michels, R. (1915). Political Parties: A Sociological Study of the Oligarchical Tendencies of Modern Democracy. (E. P. source), Trans.) New York: The Free Press. Retrieved from http://socserv.mcmaster.ca/econ/ugcm/3ll3/michels/polipart.pdf

    [1]   ראו למשל את השימוש שעושה ד"ר יצחק אדיג'ס במושג "אריסטוקרטיה", כשלב במחזור חיי הארגון. אדיג'ס מתכוון, מן הסתם, לאריסטוקרטיה משובשת, קרי, לאוליגרכיה (Adizes, 2004)
    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        12/1/14 06:39:

      מעניין

      ארכיון

      פרופיל

      פיני יחזקאלי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין