כותרות TheMarker >
    ';

    רוזמן יחיאל חיליק

    הבלוק עוסק בחומרים המאפשרים לכל אחד מאתנו לבנות שורה, טור, קיר, חומה, בית, לנקד, לפסק, לכרוך ולהציג את היצירה על רבדיה, גווניה, פלאיה ומנעמיה.
    http://www.facebook.com/roseman.hilik

    0

    סוציאליזם וערביי ישראל

    1 תגובות   יום ראשון, 12/1/14, 16:05



     

    לפני יותר משלושים שנה, פנה אלי פרופסור חיים חזן ובקש לדעת מה הוא התרגום למושג הערבי  "תקליד". לא חלפו ימים מעטים ופרופ' סאשה וויטמן בקש לדעת אף הוא את התרגום ומה המשמעות לכך. יכול הייתי לפטור את עצמי ולתרגם להם את המושג כ"מסורת", או "מנהג", או "מנהגי המסורת", אך מצאתי עצמי בודה משמעויות מיתיות שעדיין לא ידעתי לעמוד על פשרן.


    לימים, כאשר ספריית סוראסקי בתל אביב הוציאה למכירה דיסרטאציות ישנות, נפלה בידי הזכות לרכוש את עבודת הדוקטוראט של גדעון קרסל על בני הג'וואריש ברמלה, ממנה למדתי ש"תקליד" עשוי לשמש כהסבר יחידני לתופעות חברתיות. הייתה זו הפעם הראשונה בה פגשתי בתיאוריות שאינן סטרוקטוראליות.


    אנשי מדע מתחום הכלכלה והחברה תרים אחר סיבות ונסיבות התנהגות חברתית-כלכלית. המנעד עצום. מתיאוריות פסיכולוגיסטיות, התנהגות צרכנים, תורת משחקים, ניתוח סטטיסטי של  שווקים מקבילים, נגזרות של פעילויות כלכליות מתעתעות ועוד.

     

    בשנת 1974 הוענק פרס נובל לכלכלן פרידריך האייק כהוקרה על רעיונות מהמאה התשע עשרה שעובדו מחדש על ידו ונוקזו דרך חרירים ערכיים וסונטזו דרך ממברנות מדעיות צרופות מבית המדרש של "מפריכי תיאוריות" כקרל פופר ואחרים. מעבר להערכה שהאייק רחש לדמוקרטיה, ליושר האינטלקטואלי ולמדע, מצא עצמו מסנגר בלהט על אסכולה אוסטרית מהמאה התשע עשרה, המעמידה את ה"תקליד", כעיקרון בעל חשיבות יסודית. בלשונו: "ספק אם רשאים אנו לחוש כי עולים אנו על אבות אבותינו ולעולם אל לנו לשכוח שלא הם, אלא אנו, בני המאה העשרים, הקדחנו את תבשילנו" (ברמזו על שתי מלחמות עולם ועל משבר כלכלי עולמי). מתוך זלזול ב"כיבוד המנהג והמסורת" חווה העולם משברים נוראיים, שהביאו למותם של עשרות מיליוני בני אדם.

     

    למסורות העתיקות, רבות השנים, נזקפות ה"חוכמה" ו"הניסיון" המייתרים את "התכנון" ו"השליטה" המרכזיים. האייק רואה בליברליזם הקלאסי מסורת עתיקה העומדת במתקפה של "סוציאליזם" המבקש להשיג שיוויון מתוך "ריסון" ו"שעבוד". במסורת העתיקה של ליברליזם קיים אותו צורך בשיוויון, אך מתוך "חרות האדם".

    המסורות הדמוקרטיות והליברליות שהתפתחו במאות האחרונות, נוקבו ככברה על ידי  ניסיונות אמפיריים ליצירת שיוויון "כופייני". אם נתבונן  במערכות פוליטיות עצמאיות (מפלגות), נוכל להיווכח בחוסר העצמאות של הפרט במערכות הללו הכובלות עצמן ל"ממונה", ללא קשר לעמדות פוליטיות, ללא קשר לערכים, למצע פוליטי, או לכל אידיאולוגיה אחרת העשויה לשמש כדבק פוליטי מזוייף (משמעת סיעתית).

     

    "הממונה" הוא צדו האחד של התכנון החברתי כלכלי: עשוי להופיע כשלטון יחיד, או שלטון של "מועדון", "חונטה", "משפחה", "פורום", "מטבח". צדו השני של התכנון החברתי עוסק ב"כפותים" הנאמנים ל"דיסצפלינה" – משמעת סיעתית, משמעת מפלגתית, ארגונית, צבאית ועוד. אין בינה לבין "שיוויון" מאומה. "מעצורי המשטר", "הרגולטורים", "התליינים", הפועלים מכוחה של הדיסצפלינה, עשויים לגזור את כוחם מערכים סוציאליסטיים של תכנון כלכלי תחת איצטלת השיוויון בחלוקת העושר. זאת היא אילוזיה מרושעת המנוצלת עד תום לנעילת "הכבלים" על ידיהם של "הכפותים" בלאו הכי.

     

    מי שפטורים מעולו של סוציאליזם ושאיפות מזוייפות לשיוויון הם ערביי יעשראל, שאינם קרובים, לא היו קרובים ולא יהיו קרובים לערכי הסוציאליזם ששימשו דלק חיוני להקמת המדינה "יש מאין". למזלה של האוכלוסיה הערבית, אי-השיוויון בחלוקת המשאבים רק דרבן את המבנה החברתי להתבסס על "הקיים", על "תקליד".

    "הניקיון" של ערביי ישראל מסוציאליזם (המגולם ב"אתוס החלוץ") היה המצע הפורה שהצמיח חרויות בתחומים רבים בקרב צעירים. ה"תקליד" כתאוריית חיים היה הכח המניע של ההתנהלות המשפחתית, בחמולה ובכפר: מאות רופאים ומאות מהנדסים בישובי ואדי ערה, בתי היוקרה, הגנים, בתי המסחר, החברות הכלכליות לתשתיות ולמסחר, רכבי היוקרה, הקידמה, ההשכלה הרחבה, השירה, הספרות והאומנות. כל אלה הם סימנים לחירויות האדם, לא רק סימני עושר, מבלי לפגוע בערכי המשפחה, מבלי לפגוע בכבודה של הדת, מבלי לפגוע בכבודה של הבת. אב עוזר לבניו, אח לאחיו שכן לשכנו. סולידריות כמחסום לקפיטליזם חזירי.

     

    יכול הייתי להציג ערכי תקליד אלו בחברה המוסלמית העתיקה, אך אינני מבקש להלאות את הקורא ומקווה שגרמתי לו להגיע עד כאן בהצלחה ובהבנה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/2/14 10:11:
      קראתי בענין. תודה.

      ארכיון

      פרופיל

      חיליק רוזמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין