אתמול לאחר שנות סבל וכאב לא יתואר של אריק היקר.כמו גם כל הסובבים אותו משפחתו בניו ונכדיו. וצוותים רפואיים שסעדו אותו בחוליו .עצם הלוחם גיבור ישראל מצביא ומוביל את עיניו לנצח.עם ישראל מרכין את ראשו בעצב זוכר את גבורתו וזכותו של אריק על ביטחונו וקיומו הפיזי של כל איש בארצינו הדוויה .מסכת מלאה תעצומות נפש עוז אומץ והקרבה למען העם בישראל.הגיעה לקיצה הבלתי נמנע.שידענו בהבנתינו אך סרבנו יחד עם זאת לקבל ולהפנים. עוד יסופר רבות בקורות עם ישראל על דמותו של אריק וגם ספרים ייכתבו על מנהיגותו בעיתות מלחמה. היום אנו כואבים את האובדן ומרכינים ראש בעצב יגון ואנחה.את השורות הבאות כתבתי ללא ליטוש אולי מעט בנאליות אך יחד עם זאת מבטאות את תחושתי האישית ואם מישהו מצטרף אלי בהסכמה יבורך.
מ דינת ישראל כואבת נוגה נ עצבת באבלה אפופה בתוגה ו עיני תושבים מצועפות בדמעה ח שים מפנימים ביגון הידיעה ת מה חלפה בקורות ישראל
ה דמות שהובילה שרון אריאל ל וחם עז נפש אמיץ בנתיב ו אנו צעדנו בשביל שהכתיב ח וסנו האישי חולל נפלאות מ נהיג מופת כדגל ואות
א יתו ידענו נצעד נתגבר ר אינו בו מפקד גם חבר י דענו איתו נצלח מהמורות א מון שאבנו מעוזו לתמורות ל ארץ מולדת הקדיש את נפשו
ש אבנו תעצומות מלהטו ואשו ר אינו בו מצביא וגיבור ו כוחות אצורים מתהומות לנבור נ וכח מנהיג שהכתיב לנו קצב/נרכין הלומים בצער ועצב |