כותרות TheMarker >
    ';

    חיוך בקצה הדמעה

    רשימות קצרות על החיים, כמו שאני רואה אותם

    ארכיון

    תגובות (25)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      18/1/14 13:06:
    אחלה ט'ו בשבט שמח לכולם --------------------- נעמיהחמודה שירים ימי ההורים שלי ז'ל ------------------- עירום נשי לדעתי אומנות - כל כבוד
      18/1/14 12:45:
    ואני אפילו לא ידעתי איך להסתכל במראה .........שלא לדבר על לחקות או להידמות ........תודה לך על הרשומה .נהניתי מכתיבתך
      17/1/14 10:57:
    איזה יופי של קטע.... הדילמות האישיות לא משתנות. רק הרף של ההעזה משתנה. והשנוי הוא לא רק טוב הוא גם עובדה. כלום לא נשאר כפי שהיה ולכן עיקר הקיום הוא בהתמודדויות הנצחיות עם השנוי ועם הדילמות גם יחד. אני הייתי שם מול דוריס דיי דווקא את ההיפוך הקיצוני שלה: את החתולה בירג'יט ברדו. נדמה לי שהן מאותו מחזור פחות או יותר...
      16/1/14 17:27:
    תודה לנוסטלגיה היפה....דוֹרִיס דֵי ו- אָלִיקִי ...♥
      15/1/14 10:18:
    זוכרת את אותן הזמרות . ולגביי הגברים תאמיני לי שיש גברים שעומדים יותר מנשים ליד המראות למרות שהם לובשים רק מכנסיים וחולצה . אם יש להם קרחת אין בעיה אבל אםהם שייכים לסגנון של קובי פרץ (הזמר) הם יכולים ממש למות על המראה :)
      15/1/14 08:59:
    לילדים הקוראים את הפוסט (נאמר אלו מתחת לגיל ארבעים) שימו לב, בעיקר לקליפ מתחתי, שצרפה שטוטית. זה נחשב בזמנו לנועזות סקסית מדהימה על מסך הקולנוע. לתשומת לבכם... ליבכן.... זה למה אמא / סבתא - היא מה שהיא בענינים מסוימים
      15/1/14 08:53:

    צטט: שטוטית 2014-01-15 01:45:13

    איזה פוסט מעניין

    והנה אליקי מגניבאיזו מתוקה מלאת נעורים

    ''

     

    איזה יופי, זה בדיוק הקליפ המתוק שחיפשתי ומדגים את ההתפתחות המודל הפתייני הלגיטימי... מתיקות מתיקות

      15/1/14 01:45:

    איזה פוסט מעניין

    והנה אליקי מגניבאיזו מתוקה מלאת נעורים

    ''

      14/1/14 16:03:
    יופי...אהבתי לשמוע את דוריס דיי...ואת אליקי ויאוקלאקי גם...:-)
      14/1/14 15:53:

    אז זו את המודל?

    כבוד!!!!!

      14/1/14 07:22:
    ועם המבט הבקורתי שהתחדד עם השנים, ובל זאת, כמה מתיקות יש באישה הזאת ובשירתה....
      13/1/14 23:54:

    כמה חיוכים עשית לי עכשיו. ויופי. הפוסט והעבודות ... וגם,

     

    ''

      13/1/14 22:00:
    אפרופו, רצף השאלות שהעלית, אם לא ראית עדיין, לכי לראות את "שש פעמים" , קחי גם את מ.ג, כמובן.
      13/1/14 18:56:
    אחלה ציורים!!
      13/1/14 18:45:
    את בסדר! :)
      13/1/14 18:20:

    ''

    אכן מיניות היא עניין של גיל מקום וזמן, אבל הקטע על דוריס דיי בהחלט זרק אותי לקטע שעליו גדל הדור שלי. תודה

      13/1/14 18:10:
    מקסים! תודה לך.

    ''
    והנה גם "סבתא" בבושקה - קייט בוש הסקסית

      13/1/14 17:38:
    * מעניין שבוע טוב

    ''
    יפה אמרת.

    הערה אחת - האיבר הכי סקסי שלנו הוא...המוח.

    ומחשבות מוסיקליות על כך, הנה:

      13/1/14 17:24:
    תודה על הרשומה -מענין ויפה
      13/1/14 17:23:
    מסתבר שהמכלול עושה את המשמעות. תמהיל אישי מיוחד לכל אדם ובו הביטחון העצמי, ההופעה, החיוך ההתלהבות והפלרטוט מזה. הערמה, החכמה, הנחישות הפיקחות והרגישות מזה. כל אחד מהמרכיבים לבדו או בצורה מוגזמת גורם לאי הלימה שניכרת .
      13/1/14 16:51:
    וגם ילדה ילד בגיל 17, שהיה בנה היחיד.
      13/1/14 16:37:

    דוריס דיי... פעם כינו אותה "הזקנה הבתולה בעולם"..נו טוב לא שכחנו שנישאה בגיל 16

    ''

      13/1/14 16:14:

    הכל קשור בהכל...חיוך

    0

    דוֹרִיס דֵי אָלִיקִי וַאֲנִי

    25 תגובות   יום שני, 13/1/14, 14:08

     

    דוֹרִיס דֵי אָלִיקִי וַאֲנִי

    ''

     

    מתי גרינברג, מתוך ספר אמן - רישומי הכנה ל"הגדת בצלאל", 2013

    ''

     

    מתוך ספר האמן של מתי גרינברג ונעמי ר. עזר "שרידי האישה ההגיונית" 2012

     

    מזפזפת. עירום נשי למכביר מציף את מסך הטלוויזיה. מהרהרת בנורמות שהשתנו ותהפוכות הלכות עולם מאז ילדותי ונזכרת בשתיים מן הנשים שהשפיעו עמוקות על תפיסת הנשיות שלי. הייתי בת שתיים עשרה, בתקופה שבנות שתיים עשרה היו עדיין ילָדוֹת, שערי השחור היה קצוץ, משקפיים רכבו על חוטמי וגשר מתכת עיטר את שיניי הבולטות. דבר מכל אלה לא הפריע לי להזדהות ולרגעים אף להיות השחקנית הזמרת הנערצת עלי - דוֹרִיס דֵיי הבלונדינית תכולת העין ששרה – "קֵיי סֶרָה סֶרָה = מה שיהיה – יהיה". ברחבי דירת שני החדרים שלנו  דהרתי, במה שדימיתי למחול הוואלס, באותה קלילות אלגנטית בה עשתה זאת דוריס דיי בסרטיה, ושואגת, בדיוק כמותה – קֵיי סֶרָה סֶרָה. שמחה לקראת החיים המתוקים (האמנתי לכל הסרטים) שהחלו מתקרבים אלי במהירות. דמותה הקולנועית של דוריס דיי הייתה מתוקה, תמימה, נקייה, בורגנית מהוגנת, היום הייתי אומרת – עד לזָרָא (הסתבר שגם היא חשבה כך, וסלדה מהתדמית הנקייה הזו שכלל לא תאמה לחייה האישיים). אבל אז – היא הייתה נהדרת. אהבתי מאד את השיר שהבטיח לי עתיד פתוח, כפי שבאמת קרה. וכמובן – הניקיון, התמימות, הבתוליות, נישואין, בית נקי, ילדים נקיים ומסורקים – היו ערכים של "הבנות הטובות" של אז. ואני הייתה ילדה טובה. מאד. ממש דוריס דיי. http://www.youtube.com/watch?v=xZbKHDPPrrc
    ואז עלתה על מסך קולנוע "רמה", שמָלָך על צומת הרחובות ביאליק-ז'בוטינסקי ברמת-גן, כוכבת הקולנוע היווניה- אָלִיקִי. גם היא הייתה בלונדינית וגם היא שרה. אבל היה בה משהו אחר. היא זזה ושידרה לעולם רטטים מרגשים שלא הבנתי את פשרם אבל התלהבתי מאד. אָלִיקִי נענעה את ירכיה, ושומו שמיים גם את שדיה. היא הטילה ראשה לאחור והביטה בגברים במבט מצודד מזווית עיניה תוך שהיא מחייכת בממזריות, ושירבבה שפתיים מלאות ומתוקות. גם אני הטלתי ראשי לאחור ושירבבתי שפתי לראי בחדר האמבטיה. דמיתי לה מאד. איש מלבדי לא הבחין בדמיון הרב אבל זה לא הפריע לי. הייתה לה תנועה מיוחדת– היא נעצה את ציפורן הזרת בפיה, תוך צידוד ראשה הצידה ועפעוף בעיניה - מחוות ביישנות מעושה. הו, זו הייתה תנועה נהדרת, התאמנתי עליה רבות, וניסיתי לקסום לבנים בכיתה ולהרשים את הבנות. זה לא עבד. אף אחד לא נפתה לחשוב שהפכתי ביישנית. שלא כמו דוריס דיי המהוגנת, אליקי הייתה פתיינית. היא שידרה מיניות גלויה, היא הייתה סקסית. לא ידעתי ולא כלום על פיתוי או מיניות, אבל אהבתי את אליקי מאד.
    http://www.youtube.com/watch?v=xZbKHDPPrrc
    שתי בלונדיניות מזמרות ומרקדות. גווה הזקוף של דוריס דיי, שדיה השפיציים, עשרות שנים לפני מדונה, נעולים בחזיית כותנה מעומלנת למוות, קפואים ללא תזוזה, כמו שערה העשוי מִקְשָה אחת, היא אינה מעכסת, אין זכר לירכיה, אם כי מתניה צרות להפליא. היא חמודה ומתוקה ומשייטת בחדר בריקוד מאושר תוך כדי שהיא מציעה את המיטה. אליקי, שלבושה כמַלָח מכסה את חמודות גופה, מתפתלת ומענטזת בפיתוי גלוי, בגופה, בפניה, בקולה המתחנחן. ואכן, מַלָחי הספינה כולה נופלים שבי בקסמיה. הו כמה השתוקקתי להפיל אף אני בקסמי את כל הבנים שבכיתה. אבל לא חרגתי בהתנהגותי הנועזת מעבר לגבולות המראה בחדר האמבטיה. נשארתי בתפקיד הבטוח של התלמידה הטובה ממנה מעתיקים את השיעורים. לא העזתי להוסיף מאפיין נוסף להתנהגותי, הגם שרציתי. לא ידעתי איך. המתח הזה בין הנערה המהוגנת לפתיינית, בין התשוקה לפחד, בין ה"קדושה ל"זונה", בין הסרטים לבין המציאות. דוֹרִיס דֵיי ואָלִיקִי שכבו לישון מאופרות בקפידה ושערן עשוי היטב, וכך התעוררו עם בוקר משנתן.  מה שלא כן פָּנַי ושערי שלי... שלא לדבר על כך שמעולם לא הצלחתי להכניס את השמיכה לתוך הציפָּה גם ללא פיזוז וזמר. אכן, נכונו לי  כמה וכמה הפתעות במהלך החיים שלא דמו כלל לסרטים (עד שערב אחד הפכו בבת-אחת לטלנובלה תורכית, אבל זה כבר סיפור אחר...)
    אני מביטה באימי חובקת את נכדתי ומעריצה את גמישות מחשבתה של מי שנולדה בתחילת המאה שעברה ו"זורמת" עם הימים האלו. תוהה אם מטוטלת הערכים תזוז אי פעם בחזרה בכיוון העבר. לאיזה עולם אישה/גבר תצמח התינוקת המצחקקת לתוך עיני סבתא רבתא שלה? הזמנים השתנו, המילה "פיתוי" עדינה מלתאר את הבוטות הוולגרית המתרחשת על מסך הקולנוע ומרקע הטלוויזיה של ימינו, שלא לדבר על ערוצי האינטרנט... ויחד עם זה, נדמה לי שהדילמה הזו עדיין מלווה את הנשים הצעירות וגם את הפחות צעירות, את הפנויות ואת אלו "התפוסות".  היכן אישה צעירה מציבה עצמה על הרצף בין מהוגנות לסקסיות? האם זהו רצף? האם ניתן להיות מהוגנת וסקסית בו זמנית? כיצד מתבטאת המיניות ובאיזה מינון? האם אלו הבגדים? האם זה הגוף? שפת הגוף? התנועה? הדיבור? האם זה סגנון קבוע או תלוי בגבר ממול, ביחס האישה אליו, ביחסו אליו, במה הם מצפים אחד מהשני? מה מפלס הסקסיות בעבודה, בארוחת ערב אצל הדודה פַנְיָה, ביום ההולדת של הילד בגן? שמלה קצרה, ארוכה, צרה, רחבה, וורודה, שחורה, צהובה, חשופה? עד כמה? סגורה, עד כמה? הנעליים -  אדומות עקב סטילטו 12 ס"מ? גולדה שחורות? ג'ינס וחולצה גברית גם הם יכולים לשדר סקסיות... פיג'מת פלנל או כותונת שופעת שכבות מלמלה וחלוק עתיר הבטחות?
    ופתאום עולה בדעתי שהגברים פטורים מכל זאת. מה כבר אפשר לעשות עם מכנסיים חולצה עניבה וז'קט? כמה ניואנסים אפשריים ללבוש הגברי? כמה גברים עומדים מול המראה בבוקר ותוהים האם רגליהם / ידיהם / חזם חשופים מדי? שפתון ורוד או אדום? האם הם משדרים עודף מיניות? האם זה יועיל בביצוע התפקיד או יזיק?
    אני טועה?

    נ.ב.
    טור שלם ואף לא מילה אחת על מ.ג. אה, טוב, בדיוק נזכרתי כי מה שהפיל אותו ברִשְתי היו שדי שפיזזו בעליצות במחשוף מול עיניו, בעוד אני בטוחה שאני מהוגנת מכובדת בבגד רפוי וגופיה שמכסה את מה שצריך, מרמזת בעדינות על פוטנציאל הכִּיף כֵּיף וטוּב שכלי הוא שימשוך את האינטליגנט.
    טעיתי.
    וזאת הייתה מילה אחת על מ.ג.
    לא יכולתי להתאפק....

    דרג את התוכן: