כותרות TheMarker >
    ';

    אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם

    על פרשות השבוע והקשר לימנו אנו, חסידות, סיפורי צדיקים, שמירת השבת, על דברים שבין אדם לחברו ולסביבה, על דברים שבין אדם לבוראו

    עמלק מצנן את האמבטיה הרותחת - פרשת יתרו

    0 תגובות   יום שלישי, 14/1/14, 23:56

    בס"ד

    עמלק מצנן את האמבטיה הרותחת
    פרשת
    יתרו
     

     

      

    איך יכול להיות ששמה של הפרשה (יתרו) הוא על שמו של עובד אלילים, ועוד גדול המומחים שבהם? איך זה יכול להיות שיתרו חותן משה רבנו מייעץ לו מה לעשות? למה מקבלים בניו של יתרו את דושנה של יריחו? במה זכה יתרו לשכר עצום ורב בעולם הזה מהקב"ה? למה נאמר במדרש על עמלק שהוא צינן את האמבטיה הרותחת? למה יתרו עוזב את הכול ובא לבקר את משה במדבר? מדוע יתרו מזמין מסיבה? מדוע השמיעה יותר חשובה מהראיה?

     

    נעשה ונשמע – אשרי המאמין?

    גוי אחד נכנס לבית המדרש של רבי רבא בבבל, שישב סמוך לסטנדר ולמד, והוא שם לב שהאצבעות שלו היו אדומות מרוב מאמץ שהיו לחוצות על הרגליים שלו בחוזקה. אמר לו הגוי: "אתם עם פזיז, לא יכולתם קודם להבין מה הקב"ה רוצה מכם ואחר כך הייתם אומרים: 'נעשה ונשמע?' ". כתוב בגמרה שעם ישראל פזיזים, הקדימו את הפה לאוזניים. נהוג לומר: קודם מקשיבים אחר כך מדברים. עונה לו רבה: (בלשון היום) כשאתה קונה אוטו מאח או מחבר טוב. אתה לא לוקח את האוטו למכון בדיקה. אתה מאמין לו. לכן שבאנו לקב"ה אמרנו לו בלב שקט: 'נעשה ונשמע' כי האמנו לו שהוא רוצה את טובתנו.

     

    על מה הפרשה
    הפרשה עוסקת במעמד הר סיני, שבו שנעו כל בני ישראל מפי הגבורה: " ב אָנֹכִי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָיַ.".

    הפרשה הזאת פותחת במילים: " וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱלֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא יְהוָה אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם."

    רש"י: " 'וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ' - מה שמועה שמע ובא קריעת ים סוף ומלחמת עמלק [מכילתא, זבחים קט"ז, א]: "וישמע יתרו כהן מדין מה שמועה שמע ובא ונתגייר ר' יהושע אומר מלחמת עמלק שמע שהרי כתיב בצדו (שמות יז, יג) ויחלֹש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב ר"א המודעי אומר מתן תורה שמע [ובא].

     

    יוצא מכאן שיתרו הגיע אחרי מתן תורה,

     

    וישמע יתרו כהן מדין 

    אומרת הגמרא: " שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה שנאמר (תהלים כט, ט) ובהיכלו כולו אומר כבוד נתקבצו כולם אצל בלעם הרשע ואמרו לו מה קול ההמון אשר שמענו שמא מבול בא לעולם (אמר להם) (תהלים כט, י) ה' למבול ישב", כבר אמר הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם.

     

    ממשיכה הגמרא: "[אמר להם] וישב ה' מלך לעולם כבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם אמרו לו מבול של מים אינו מביא אבל מבול של אש מביא שנא' (ישעיהו סו, טז) כי (הנה) באש ה' נשפט אמר להן כבר נשבע שאינו משחית כל בשר ומה קול ההמון הזה ששמענו אמר להם חמדה טובה יש לו בבית גנזיו שהייתה גנוזה אצלו תתקע"ד דורות קודם שנברא העולם וביקש ליתנה לבניו שנאמר (תהלים כט, יא) ה' עוז לעמו יתן [מיד] פתחו כולם ואמרו (תהלים כט, יא) ה' יברך את עמו בשלום"

     

    אם כך יתרו שמע שלוש דעות: דעה ראשונה מלחמת עמלק, דעה שנייה מעמד הר סיני, ועכשיו דעה שלישית: "ר"א אומר קריעת ים סוף שמע ובא שנא' (יהושע ה, א) ויהי כשמוע כל מלכי האמורי ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע (יהושע ב, י) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף מאי שנא התם דאמר (ליה) (יהושע ה, א) ולא היה בם עוד רוח ומ"ש הכא דקאמר (יהושע ב, יא) ולא קמה עוד רוח באיש מפיכם."

     

    כל אחד שקורא את הגמרא הזאת שואל את עצמו שאלה: "מעטים הפרשיות שנקראו על שמות אנשים: פרשת נח, פרשת חיי שרה, פרשת בלק,  שחז"ל שואלים מה יש בבלק, הרי סוף סוף הוא אבי שושלת מלכות בית דוד, הרי בשכר שהקריב ארבעים ושתיים קורבנות יצאה ממנו רות המואבייה. ישנה פרשת קורח ופנחס. זהו.

     

    יתרו לוקח את כל הקופה

    מה זכה יתרו שלא זכו הרבה אנשים גדולים שפרשה נקראת על שמו? ולא סתם פרשה – הפרשה של מעמד הר סיני! אם תישאלו מישהו: "תגיד פרשת מעמד הר סיני שנצטווינו : 'זכור' ' לזכור לנצח אתה ובניך ובני בניך, את המעמד הזה, 'הישמר לך פן' חו"ח פן תשכח את המעמד הזה של הר סיני. בפרשה הזאת הונצח שמו של יתרו". זה השם של הפרשה? כל נושא מעמד הר סיני מופיע בפרשה הזאת. 'נעשה ונשמע' כל תרי"ג המצוות, הדבר הזה מאוד תמוה.

    אז יהיה מי שיגיד זה הסדר התקין של מהלך האירועים בתורה. כך היה כסדרן. יתרו הגיע לפני מעמד הר סיני – אז זה הסדר הוא לפני זה והוא נתן עצות למשה, ואחרי זה התחיל מעמד הר סיני. אבל למען דה אמר שיתרו הגיע בכלל אחרי מעמד הר סיני - אז למה זה נכתב קודם? אפשר את אותה פרשה להכניס לאחר מעמד הר סיני. תקרא לפרשה הזאת פרשת סיני. שייזכר לנצח. למה מונצח שמו של יתרו דווקא בפרשה הזאת?

    שאלה נוספת. והתשובה שכולם יגידו: "תשמע הוא היה גר והוא היה הגר הראשון, אז אולי מגיע לו על זה שיהיה פרשה על שמו."זה לא נכון. הוא לא הגר הראשון. לא מדובר על זה שאברהם גייר גרים, שרה גיירה גרים, שבמצריים התגיירו אנשים". חז"ל אומרים במסכת סוטה שבתיה בת פרעה הלכה לרחוץ בגילולי בית אביה – היא התגיירה.

    אם ככה נשאלת השאלה: מה מצינית את יתרו? חסרים גרים בעם ישראל? למה דווקא הוא?  נכון, הוא חותן משה.

     

    כתוב בפרקי דרבי אליעזר: [פרק ה אות י"ג] "ומפני מה זכה יתרו לחים שלא בצער ולחים שלא ביצר הרע בעולם הזה" למה? מה שעתיד הקב"ה לתת לצדיקים לעתיד לבוא. יתרו זכה בעולם הזה. התנא דבי אליהו: "והקב"ה שהוא בוחן לב וכליות אמר ליתרו, אתה באתה להקביל פניו של אותו צדיק, תזכה שלא יהיו בתי מדרשות בטלים מזרעך לעולם" הבטחה של הקב"ה ליתרו. ולא עוד אלא משנה רבה ברבי נתן: [פרק ל"ה משנה ד'] "אמר ר' יהושע בן לוי כשיגלה הקב"ה את שכינתו (בקרוב ממש) עתיד הקב"ה לשלם שכר טוב ליתרו ולבניו (חוץ ממה שקיבל עד עכשיו) כשיבנה בית המקדש ישלם הקב"ה ליתרו ולבניו שכר נפרד".  יתרו לא עולה לארץ עִם עָם ישראל. משה מבטיח לו שכל מה שהם יקבלו מהקב"ה שם הם יתנו לו. והוא לא בא. הוא חזר חזרה למדיין. הילדים שלו באו לארץ ישראל. הקב"ה שילם להם. מה הוא שילם להם? כתוב בתחילת ספר שופטים: "חמש מאות אמה על חמש מאות אמה קיבלו בניו של יתרו" יריחו אומרים חז"ל נקראת עיר התמרים, המקום הוא טוב ומובחר מאוד מבחינת האדמה. ומה פתאום נתנו מקום "דושנה של יריחו"? אומרים המפרשים: "שזה היה מעין ירושלים, שקולות פתיחת הדלתות של ההיכל היו נשמעים עד יריחו. כשהכהן הגדול היה משמיע את קולו ביום הכיפורים זה היה נשמע עד יריחו. הריח של הקטורת היה מגיע עד אליהם, היו השפעות רוחניות עצומות מגיעות ליריחו".

    בספר משבצות זהב: על ספר שופטים: הוא מביא בשם הגאון רבי מיכאל זילבר "מה פתאום נתנו לו את דושנה של יריחו שזה מעין ירושלים?" היות ומשה אמר ליתרו: [במדבר י כט] "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר יְהוָה אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי יְהוָה דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל."

    טוב זה ירושלים. למה? בפרשת ואתחנן כתוב: [דברים ג כה] " אֶעְבְּרָה נָּא וְאֶרְאֶה אֶת הָאָרֶץ הַטּוֹבָה אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן הָהָר הַטּוֹב הַזֶּה וְהַלְּבָנוֹן."

     

    רש"י: " 'ההר הטוב הזה' - זו ירושלים

    'והלבנון' - (יומא לט) זה בית המקדש" (שמלבין חטאיהם של ישראל).

    פרוש: את ירושלים אי אפשר לתת לו אז נתנו לו את יריחו שזה מעין ירושלים.

     

    נשאלת השאלה: בסדר יתרו היה חותנו של משה רבנו, ובכל אופן תראה מה האדם הזה מקבל, פרשה של קבלת התרה נקראת על שמו וכל השכר שמשלמים לו ולכל דורותיו. מה קרה? מה עשה יתרו שמקבל שכר כזה עצום.

     

    כדי להבין זאת יש להבין כמה דברים: במדרש רבה פרשה כ"ז עושה המדרש הקבלה בין עשיו עמלק לבין יתרו. חז"ל מביאים פסוק ממשלי: [משלי כז י] "רֵעֲךָ ורעה [וְרֵעַ] אָבִיךָ אַל תַּעֲזֹב וּבֵית אָחִיךָ אַל תָּבוֹא בְּיוֹם אֵידֶךָ טוֹב שָׁכֵן קָרוֹב מֵאָח רָחוֹק.". האח הרחוק הוא עשיו השכן הקרוב הוא יתרו.

     

    כתוב במדרש רבה על יתרו: " וישמע יתרו, הדא הוא דכתיב (משלי כ"ז) רעך ורע אביך אל תעזוב... טוב שכן קרוב מאח רחוק (משלי כ"ז), טוב שכן קרוב הוא יתרו, שהיה רחוק לישראל, מן עשו אחיו של יעקב. ביתרו מה כתיב (שמואל א' ט"ו) ויאמר שאול אל הקיני וגו', בעשיו כתיב (דברים כ"ה) זכור את אשר עשה לך עמלק. כשמדברים על עשו מתכוונים לעמלק.

    אתה מוצא דברים רבים כתובים בעשיו לגנאי, וכתובים ביתרו לשבח.

    בעשיו כתיב (איכה ה') נשים בציון עינו,
    (אלו צאצאי עמלק)

    וביתרו כתיב, ויתן את צפורה בתו וגו'.
    (ויתרו אדרבא הוא נתן את הבת שלו למשה)

     בעשיו כתיב (תהלים י"ד) אוכלי עמי אכלו לחם, וביתרו כתיב קראן לו ויאכל לחם.
    (אדרבא הוא הזמין אותם לאכול לחם)

    בעשיו כתיב (דברים כ"ה) ולא ירא אלקים,
    וביתרו כתיב וציוך אלקים

    הוא אומר לו רק עם הקב"ה ירצה אז תוכל למו – מראה כמה הוא ירא את הקב"ה)

     

    (שמות י"ח). עשו ביטל את הקרבנות, (איך ביטל את הקורבנות כי הוא מכר את הבכורה הוא לא רצה להיות בכור)


    וביתרו כתיב (שם) ויקח יתרו עולה וזבחים,
    עשו שמע ביציאתן של ישראל ונלחם עמהם, שנאמר (שמות י"ז) ויבא עמלק,
    יתרו שמע בשבחן של ישראל ובא ונדבק עמהם. (שם טז א)" שנאמר וישמע יתרו.

     

    אם אנחנו רואים שחז"ל עושים הקבלה בין יתרו ובין עמלק משמע שיש איזה דבר שאחד עומד מול השני. והשאלה היא על מה בדיוק הם עומדים אחד מול השני. מה אנחנו אמורים ללמוד במדרש הזה.

     

    [תנחומה] " יתרו קיבל כבוד מאוד גדול אותה שעה, משה יצא לקראתו, ראה אהרון שמשה יוצא לקראתו גם הוא יצא, גם עמינדב ואבירם יצאו, יצאו גם הזקנים, יצא כל העם (הגברים) תארו לכם כשלושה מילון אנשים יוצאים לקראת אדם אחד. תגידו משה רבנו עשה את זה מיוזמתו – יבורך מפי עליון. בחז"ל כתוב שיתרו שלח לו שליח: "אני מתעתד לבוא, אם אתה יוצא בגיני טוב. אם אתה לא יוצא בגיני תצא בגין אשתך, אם לא בגין אשתך אז בגין ילדך. הוא מזמין קבלת פנים. ראיתה פעם אדם שמזמין שיעשו לו מסיבה זה נראה תמוה. למה הדבר דומה לאחד שמגיע בטיסה לארץ ומבקש שיבואו לקבל אותו בנתב"ג עם פרחים ובלונים למה? קח מונית שלם לו ותוך שעה שעתיים, תלוי היכן, אתה בבית.

     

    בעט בכל דלת
    מסופר על יהוד אחד שעשה חנוכת הבית והזמין את כל ידידיו. אחד מהם לא היה יכול להגיע. אמר לו: "טוב אני יעשה לך ארוחת ערב במיוחד. תבוא עם אשתך". בדרך שהוא עומד להגיע לבית החדש של ידידו, מתקשר אליו ומבקש הדרכה איך להגיע. אומר לו הידיד: "אתה מגיע לאזור, סוף הרחוב, יש ארבע בניינים, הבניין הראשן מימין, אתה מגיע יש דלת ראשית, תן בעיטה עם הרגל לדלת, אתה בלובי. אחר כך יש כניסה פנימית, תן בעיטה עם הרגל בדלת אתה בחדר המדרגות. תעלה קומה רבעית כניסה ראשונה מימין, תן בעיטה קלה על הדלת אני אפתח לך". אמר לו:. "טוב, אבל למה לבעוט בדלתות, למה לא להשתמש ביד?" עונה לו חתן השמחה: "נו, הרי הידיים שלך יהיו תפוסות עם המתנה".

     

    אומר לו יתרו תעשה לי טובה תעשה לי מסיבה אם לא בשבילי אז בשביל אשתך אם לא בשביל אשתך אז בשביל הילדים שלך. חלמה? בשביל מה אתה צריך את זה?

     

    תגיד, זה סתם. לא. ליתרו הייתה כוונה מדויקת שיבואו שלושה מילון אנשים שיקבילו את פניו. והשאלה היא מה הוא רוצה מה תכלית המטרה של יתרו בעניין הזה.

     

    מסיבת עיתונאים גלובלית

    הספר 'באר יוסף' מביא רעיון נפלא לעניין הזה "כל העולם כולו רעש מקריעת ים סוף, אנחנו מזכירים את זה בתפילה: "חיל אחז יושבי פלשת וגו' ". שואל המהר"ל מה הוא שמע ובא, יש אומרים גם מתן תורה, ומה עם מכות מצרים לא שמעו מזה? למה רק קריעת ים סוף ומעמד הר סיני. מכות מצרים לא ידעו במדיין ולא בשום מקום אחר בעולם חוץ ממצרים. כשהקב"ה שינה סדרי עולם - אז שמעו על כך בכל העולם. לקח שעות עד שעברו את ים סוף. לא כתוב ויבקע הים! כתוב ויבקעו המים! מלמד שבכל מקום היכן שהיה מים הם נבקעו: בימים, באגמים, בנהרות, בברכה בבית, באמבטיה, בדלי הספונג'ה ובכוס השתייה, בכל מקום, כולם ראו ונלחצו מזה חשבו אולי רעידת אדמה. אין אדם בעולם שלא ידע מקריעת יום סוף. וגם ממלחמת העמלק בעם ישראל כולם ידעו. כי השמש עצרה מלכת עד שלא הסתיימה המלחמה. כולם יודעים שבחמש בערב שקיעה והיא לא מגיעה. השמש עומדת במקום.שש, שבע ואין שקיעה. מה קורה כאן? הם שואלים. הם הולכים ושואלים. ומתברר להם שמלחמת עמלק מתקיימת. והם עצרו את השמש. וגם על מתן תורה הם שמעו. כי זה נשמע בכל העולם. כל ראשי האומות רצו לבלעם הרשע ושאלו אותו מה זה? מה קרה? מה זה השקט הזה בעולם? ציפור לא מצייצת עוף לא פרח חמור הפסיק לנעור. פתאום שומעים: 'אנוכי' וגם 'לא יהיה לך'. מה זה רעידת אדמה? לא, עונה להם בלעם זה מתן תורה. מה שקרה במצרים לא ידעו בכלל.

     

    יוצא מכך שהקב"ה יכול היה לעשות את קריעת ים סוף נקודתית, רק במצרים שאף אחד לא ידע מזה בעולם. והוא בחר לעשות את זה בגדול, שכולם ידעו. למה? כדי שכולם בעולם ידעו שהקב"ה מגן על ישראל כאשר הוא בצרה. הוא הוציא אותם ממצרים, והוא קיים את מה שהבטיח לאברהם אבינו. ומה שאמר בבראשית שיחלק את המים שבני ישראל יגיעו לים סוף שיוכלו לעבור. שכל העולם ידע מי זה הקב"ה ושכל העולם ידע מי זה ישראל".

     

    עמלק מצנן את האמבטיה
    בא העמלק, במקום לפחד מהקב"ה, במקום לפחד מעם ישראל הוא יוצא למלחמה. אומרים חז"ל שהוא ידע שבמלחמה הזאת הוא יוכה מכה אחת אפיים. "ויחלוש יהושע את עמלק" אבל היה לו עניין לצנן את האמבטיה. [תנחומא כי תצא ט] " משל למה הדבר דומה? "לאמבטי רותחת, שלא הייתה בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד וקפץ לתוכה, אף על פי שנכווה, הקירה לפני אחרים."

     

    אמר עמלק אני יודע שאני אקפוץ פנימה אני אקבל כוויות, אבל כולם ידעו שיצאתי למלחמה בעם ישראל. ציננתי את האמבטיה. לא רק עבור האומות אלא גם בעם ישראל. שראו שהנה יש אומה שיוצאת נגדם למלחמה. זה היה אמור להיות לדורות הפחד מהקב"ה ומעם ישראל.

     

    עמלק הכריז מלחמה על הקב"ה ועל עם ישראל. "אנחנו לא מפחדים משום דבר". מה הוא עשה? חז"ל קוראים לזה צינן את האמבטיה.

    "וישמע יתרו חותן משה ובא". מה הוא שמע? קריעת ים סוף ומלחמת עמלק. אומר הבאר יוסף (והדברים מפורשים בזוהר הקדוש) אמר יתרו אם ככה, אם עמלק צינן את האמבטיה, וקררו את הפחד מהקב"ה ומעם ישראל אני חייב לחמם את האמבטיה מחדש. איך אני מחמם את האמבטיה מחדש? "וישמע יתרו כהן מדיין חותן משה", ואז מחליט להתקרב לעם ישראל במדבר. אנחנו אין לנו מושג מי זה יתרו.

    [זהר פרשת יתרו] [גמרא במסכת סוטה] "שלושה יועצים היו לו לפרעה: איוב, בלעם ויתרו. בלעם היה מומחה בכישוף. יתרו, אין אלוהא בעולם שלא ידע איך עובדים אותו ואיך מתפעלים את אותו כוח. יתרו מעיד על עצמו, "אתה ידעתי כי גדול האלוקים מכל האלים." שואלים חז"ל מניין אתה מכיר? לא היה אלוה בעולם שלא עבד אותו. והוא מכריז: אני עוזב הכול ומחליט להידבק בעם ישראל ובאלוקיו." למה הדבר דומה? תארו לעצמכם מבזק בחשות: "רבותי אושרה הידיעה לפרסום שראש הכנסייה האפיפיור מודיע קבל ועדה שם בוותיקן לעיני ואוזני מאות מיליוני האנשים שהולכים בדרכו, שהוא הגיע למסקנה לאחר מחקר שטעיתי בדרך, ומעכשיו אני יהודי, לובש טלית וציצית, כובע עם קנטש, זקן מופיע בטלוויזיה בחדשות CNN מספר לכולם מה הביא אותו לחזור בתשובה להתגייר, מספר לכולם שזה היה תהליך ארוך. ועכשיו הוא יהודי אוטנטי.איזה רעש זה היה עושה בעולם?

     

    שאורי זהר חזר בתשובה בסוף שנות השבעים, כולם היו בטוחים שהמשיח מגיע עוד רגע. זה עשה כזה רעש בכל הארץ. כל הארץ רעשה וגעשה. אדם אחד חזר בתשובה. תארו לכם האפיפיור מחליט להתגייר.

     

    יתרו היה פי כמה וכמה. הוא היה מומחה מספר אחד לכל העבודות הזרות שבעולם. אמר יתרו  שאם עמלק בא וצינן את האמבטיה, והוא, את המשרה של כהן מדיין כבר מזמן עזב והודיע למדיינים שהוא מתפטר, וזרקו לו את הבנות למים בעקבות כך. ההחלטה כבר נגמלה בו מזמן. עכשיו הוא החליט לנטוש הכול  לבוא למשה במדבר. אומר הזוהר שאין לנו מושג איזה רעש זה עשה בעולם. כל העולם דיבר על זה. כל האנשים שעבדו עבודה זרה זרקו את העבודה הזרה בעקבותיו. אומר הזוהר כמו שעמלק קירר את האמבטיה ככה יתרו חימם אותה מחדש.

     

    אומר הזוהר הקדוש: "לאחר קריעת ים סוף כולם רעדו מהקב"ה, הפחד היה נורא. הגיע יתרו שיהיה כומר של כל האלוהים האחרים. התחזק והתפרסם כוחו של הקב"ה על הכול. כולם רעדו מהקב"ה. וכולם הסתכלו מה יתרו עושה. הוא החכם והממונה על כל האלוהים שבעולם. רואים שהוא עזב את הכול ודבק בקב"ה, ואמר עתה ידעתי כי גדול האלוקים. עזבו האנשים את עבודתם לאלוהים האחרים כי הבינו שאין בהם ממש. בעקבות המעשה, התגדל והתקדש שמו של הקב"ה בכל הצדדים. על המעשה שיתרו עשה הונצח שמו לנצח בפרשת יתרו. לכן הפרשה הזאת נקראת פרשת יתרו. לכן, תחילת הפרשה מתחילה ב "וישמע יתרו". למה? היא נקראת ככה, כי נתן שכר ליתרו על מעשי קידוש השם שהוא עשה. אין לך אדם, מכל הגרים, שעשה רעש כזה מהגירות שהוא עשה. נכון הוא חותן משה אבל א על המעשים של משה הוא מקבל פרשה על שמו.

     

    שיעור באמונה בקב"ה
    יתרו לא מזמין קבלת פנים כי הוא רוצה שיביאו לו מתנה. אלא, כדי לחזק מחדש את האמונה של עם ישראל בקב"ה. כי כשעם ישראל יוצא ממצרים הוא בטוח שחיל אחז יושבי פלשת. כולם ירעדו מפחד פתאום,מגיע עמלק ונלחם אתם. כביכול משהו נחסם באמונה שלהם. אומר יתרו – תעשה לי טובה תעשה לי קבלת פנים של לשלושה מליון אנשים. למה? כדי שכל העולם ידע מזה. שאני שעבדתי את כל האלוהים שישנם על פני האדמה. בשיא הכבוד, בשיא המעמד, בשיא הפרסום, אני נוטש הכול ודבק בכם.  ללמד אתכם שיעור באמונה בקב"ה. כך הוא חישל וחיזק מחדש את האמונה בקב"ה. אומר הקב"ה למשה רבנו (מדרש) "צא לקראתו, לך לקראת יתרו. אדם זה שבא אצלי, לא בא אלה לשם שמים. ולא בא אלה להתגייר. אף אתה קרבהו ואל תרחיקהו. כל גר בא להתגייר – יתרו בא עם כוונה של קידוש שם שמים שכזה. אומר הקב"ה: "הוא לשם שמים, הוא בא לפרסם שם שמים תקבלו אותו".

     

    ההקבלה בין יתרו לעשיו לבלעם, איך היא מתאזנת? עשיו (עמלק) צינן את האמונה ויתרו חימם אותה. עושים לך חז"ל הקבלה בין זה לזה. לכן אמרים לך חז"ל טוב שכן קרוב מאח רחוק.

     

    רואים את הקולות ושומעים את המראות

    עתה נעמוד על ההבדל שבין ישראל לעמלק. וכל עם רואים את הקולות. היה נס מיוחד במעמד הר סיני שראו את הקולות. הקב"ה דיבר והדיבור הזה נחקק בלוחות. הוא אמר "אנוכי" והדיבור יצא ונחקק בלוחות. וכל העם רואים את הקולות. במחילתא דרשב"י [3] כתוב היה כאן נס כפול. ראו את הקולות ושמעו את הנראה. מה הכוונה? הרמב"ן שמות: הקב"ה אומר למשה להשליך את המטה יהפוך לנחש, תכניס את היד תהפוך למצורע וכו'. שואל הרמב"ן: למה הוא אומר לו לעשות את זה? תגיד לו אם תבוא לפני העם וישאלו אותך מי אמר שאתה הגואל. אז תעשה את זה לפניהם. למה הוא צריך לעשות את זה עכשיו לפני משה? "למה נתחזק העניין בליבו של משה? ידע באמת שבידו יעשה בעולם דברים מקודשים. אם הוא אומר לו, וגם מראה לו זה נחקק יותר בליבו של משה.

     

    אור החיים פרשת בשלח: הקב"ה אומר למשה רבנו שעתיד לרדת מן. החל מהיום יתחיל לרדת מן. וכל יום ירד מן. וביום שישי ירד לחם יומיים. משה רבנו לא אומר את זה לבני ישראל. מה הוא אומר להם? רבותי ממחר מתחיל לרדת מן. מגיע יום שישי. פתאום רואים מנה כפולה. לא יודעים מה הולך כאן. מה זה מבצע אחד+אחד? למה יורד כפול? באים למשה שואלים אותו: משה מה זה?" עונה להם היום יורד כפול כי מחר שבת לא יורד. אז לכן ירד לכם יומיים כלחם משנה במקום מחר. שואל אור החיים הקדוש ולמה משה לא אמר לה את זה ביום ראשון? למה העלים משה מהם את המידע על לחם המשנה שמקבלים ביום שישי? אומר האור חיים הקדוש למעשה זה נראה כמו נביא שכובש נבואתו. אם הקב"ה אמר לו אז למה לא אמר לעם? עונה האור חיים הקדוש: אין כאן נביא הכובש נבואתו כי לא כתוב "לאמור"  הקב"ה לא אמר לו להגיד. אז למה המתין עד שישאלו אותו ביום שישי? הוא רצה שהם יראו את זה בעיניים. הם ראו את זה ביום שישי זה נחקק אצלם יותר.

     

    אין הערוד ממית אלא החטא ממית

    מסופר בגמרא על ר' חנינה בן דוסא שאמרו לו שיש ערוד (סוג של נחש) שהורג אנשים. אמר הראו לי את חורו. הראו לו. הוא שם  את הרגל שלו על פתח החור. יצא הערוד כי הוא הבחין שמשהו חוסם לו את פתח החור. והכיש את ר' חנינה בן דוסא. מי שמכיש אותו ערוד צריך לרוץ מהר לים. (למים) ר' דוסא לא זז מין המקום. הערוד מת במקומו. תפס אותו ר' חנינה בן דוסא הביא אותו לבית המדרש. הרים אותו בשני ידיו ואמר לכולם: ראו, אין הערוד ממית אלא החטא ממית.

     

    בשביל מה הוא צריך להביא אותו לבית המדרש לסחוב חמישים קילו.היה יכול להגיד להם. שבת אחרי הצהריים ביום חמישי, דרכתי על חור של ערוד הוא הכיש אותי והוא מת. מה התשובה? יש כזו ממרה תמונה אחת שווה אלף מילים. אתה מראה להם בעיניים הם מאמינים יותר. זה נחקק.

     

    עונשו של מחלל שבת סקילה

    יש גם מפרשים שטוענים שככה וזה הסיבה שהמרושש מהגמרא שיצא לקושש עצים בשבת ונסקל על זה. הוא עשה את זה דווקא בשבת. למה? הוא רצה לחזק את השבת. איך הוא יחזק את השבת? ע"י שהוא יקושש, יוציא אותו להורג בסקילה, כולם יראו ויפחדו לחלל את השבת.

     

     

    שמועה טובה תדשן עצם

    מסופר במסכת [גיטין נו, א-ב ] על רבי יוחנן שרצה לצאת מירושלים בזמן המצור שהטילה רומא על העיר, לדבר עם אספסיאנוס הנציב. ובתחבולות הצליח לחמוק מהעיר שהייתה גם נצורה מבפנים. בריונים יהודים לא נתנו לאף אחד לצאת. בסופו של דבר הוא הגיע לאספסיאנוס ונפגש אתו. רבי יוחנן קידם אותו בברכה: "אדוני הקיסר" ענה לו הקיסר אתה חייב לי שתי מיתות: אחת כיוון שקראת לי קיסר ואני נציב. והשנייה שאם אני קיסר למה באתה רק עכשיו.ענה לו שהוא קיסר או שעומד להיות קיסר, כי רק מלך יכול להפיל את ירושלים. והנה באמת באו שליחים ובשרו לאספסיאנוס שהתמנה לקיסר. מרוב שמחה הוא רצה להוריד את הנעל ולא יכול חשב שהצטברו בה נוזלים. שאל את רבי יוחנן, חכם יהודי מה עושים במקרה כזה, ענה לו [משלי טו ל] "מְאוֹר עֵינַיִם יְשַׂמַּח לֵב שְׁמוּעָה טוֹבָה תְּדַשֶּׁן עָצֶם." מהשמחה התרחבה לך כף הרגל. תבקש שיקראו לכאן אחד מהשונאים שלך אז זה יעבור לך.

     

    אומר רבנו בחיי: דע לך שהכוח הכי חזק אצל האדם זה השמיעה ולא הראיה.יש לו שתי ראיות שמופיעות בתורה. ומכאן נוכל להבין יסוד בהבנת מעמד קבלת התורה.

    א.    [שמות פרק ג ז] "וַיֹּאמֶר יְהוָה רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו." כותב רבנו בחיי יש בכתוב הזה ג עניינים גדולים זה מזה. ראיה שמיעה ידיעה. הסדר הוא קודם כל ראיה. מעליו שמיעה ומעליו ידיעה. שאין ראיה ושמיעה אלא בשביל ידיעה.

    ב.     בכד השמן במאמר זנות העין. מעלת הראיה גדולה, ומעלת השמיעה גדולה יותר. כי כוח השמע הוא יותר זך ודק מכוח הראות.

    רבינו בחיי שואל: אם ע"פ הדברים שהסקנו, כוח השמיעה גדול מכוח הראיה, אז למה לאה אמנו כשהיא נותנת שם לבן הבכור "ראו-בן" ורק אחר כך "שמע-ון", והרי היה צריך להיות הפוך. גם בילקוט הראובני אלא ששם הוא מביא דוגמה מהגמרה במסכת בבא קמא אם פגע בשמיעתו נותן לו דמי כולו. הולך אדם וגורם נזק לחברו ופוגע בשמיעתו והופכו חרש. משלם דמי כולו. ואם עיוורו משלם לו רק דמי עינו. אז מה יותר חשוב? שמיעה. וגם הוא שואל לגבי לאה וכו'.

    ואז יש סתירה כתוב בגמרא ארבע האנשים חשובים כמתים: סומא, עני, מצורע ומי שאין לו בנים.

    לא כתוב חרש חשוב כמת. אז למה אם עיוור חשוב כמת למה הוא משלם לו רק דמי עינו? הוא צריך לשלם לו דמי כולו כי הוא הרג אותו. בשמיעה הוא לא נחשב כמת. [2] [בגמרא קידושין כ"ב] כתוב שאם עבד לא רוצה להשתחרר אחרי שש שנים, רוצעים את אוזנו (למה את האוזן כי רבי יוחנן בן זכי דורש את זה כמו תכשיט) למה כי אדם שהיה בהר סיני וקיבל את התורה ושמע את הקולות – ולי בני ישראל עבדים" והלך ומכר עצמו לעבד תירצע. מי ששומע את זה שואל את עצמו מיד שאלה היכן זה כתוב. במעמד סיני שמעו רק את עשרת הדיברות. בספר זאב ייטרף הוא אומר חידוש גדול

    לא ברור מהיכן לקח את זה, הוא מצא בילקוט שמעוני בתהילים אות תשפ"ג שם כתוב על הפסוק "אחז דיבר אלוקים שתיים זו שמעת" כתוב בחז"ל שם על המדרש שהקב"ה אמר פסוק שמעו בת קול שאומרת עוד פסוק. דבר ששום אדם לא יכול לעשות את זה. הקב"ה אמר דבר ומיד שמעו את היפוכו כביכול. לא סתם שאמר פסוק. הוא אמר דבר ומיד שמעו את ההיפך מזה. למשל: "לא תלבש שעטנז – גדילים תעשה לך". הוא אומר מצד אחד אסור ללבוש שעטנז ומצד שני במקביל, אומר שבציצית מותר ללבוש. נאמר ומחללי שבת מות יומתו – ומיד נאמר שתי כבשים, וביום השבת שני כבשים. זה לא מסתדר עם מחללי השבת. נאמר "ערוות אשת אחיך ומיד נאמר יבמה יבוא עליה". אז אם אסור אשת אח איך מותר יבמה?

    בבת אחת נאמרו שתי דברים. אומר הספר זאב ייטרף: "גם כאן נאמר 'ואנוכי' וגם 'ולא יהיה לך' אותו דבר. הקב"ה אמר "אנוכי השם אלוקיך" ומיד שמעו "לי בני ישאל עבדים ולא יהיו עבדים לעבדים".

    ולא של משהו אחר.

    ישנו עוד מקור המסביר את עניין רציעת האוזן: ב [ירושלמי בקידושין א ב] אוזן ששמעה על הר סיני לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני והלך זה ופרק מעליו עול מלכות שמים ירצע.

     

    וישמע יתרו – הוא שמע, הפנים ועשה את המעשה הנכון וזכה.

    ----

     

     

    ויהי רצון שנזכה לדבוק בהקב"ה ובמצוותיו, ומתוך כך להיגאל בגאולה שלמה בקרוב ממש.

     

     

    בהשראת:
    הרב שניאור אשכנזי שליט"א

    לפי שיחות הרבי מליובאוויטש

    הרב ברוך רוזנבלום שליט"א

     

     

     

     

    תוספות:

     

    [1]

    באר יוסף – ספרו של הרב יוסף סלנט

     

    [2]

    להעיר להורות ולהשכיל - א / דומב, יונתן שרגא בן יוסף / תשס"א

    מסביר את כל הסוגיה בצורה נפלאה.

     

     

    [3]

    מכילתא דרשב"י

    מכילתא דרשב"י הוא כינויו של מדרש ההלכה על חומש שמות המזוהה במחקר המודרני כבא מאסכולת דבי רבי עקיבא. בשונה ממקבילו, מכילתא דרבי ישמעאל, המדרש לא שרד בשלמותו, ושוחזר מחדש על פי כתבי יד חלקיים ומובאות בחיבורים מאוחרים דוגמת "מדרש הגדול" רק בתחילת המאה העשרים בידי הרב דוד צבי הופמן, ולאחר מכן על פי כתבי יד נוספים בידי יעקב נחום אפשטיין ותלמידו עזרא ציון מלמד.

    הכינוי "דרשב"י" לא בא לייחס את חיבור המכילתא לרבי שמעון בר יוחאי, אלא בא על שום שהוא החכם הראשון הנזכר במדרש.

     

    --

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אריהאלוני1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין