אָנָּא, אָנָּא לֹא / זיוה תירוש אָנָּא, אָנָּא לֹא אָנָּא שָׁמַע צַעֲקָתֵנוּ אָנָּא קַבֵּל שוועתנו אָנָּא תַּתִּיר אָנָּא רֶחֶם אָנָּא שָׁמוּר אָנָּא טַהֵר אָנָּא גְּמוּל אֵין בַּת קוֹל אֵין מַלְאָךְ אֵין אַיָּל וְהַמָּאֳכֶלֶת לֹא נָשְׁרָה מָאֳכֶלֶת ערלים הָאֲדָמָה רוותה מִדָּם הַשָּׁמַיִם עָמְדוּ לְדֹם הַיְּקוּם רָעַד וּבָכָה עַל עֶלֶם צָעִיר וְהוּא רַק רַק כֹּ"חַ כֹּ"חַ שָׁנִים
לְזִכְרוֹ שֶׁל אָחי יצחק, יקר ואָהוּב שֶׁנּוֹתָר צָעִיר לַנֶּצַח וְהוּא כֹּחַ שָׁנִים
 |