0
ת ג ו ב ו ת !
האם הבן שלך מוכן לרחוץ כלים? תוהה הקורא גיל נאור.( שכתב למערכת עתוננו בו מתפרסם טור זה במקביל)
קראתי בעניין את טורך האחרון בו חלקת "מחמאות" למסעדנים המגנים לדעתך על העובדים הזרים, רק כדי לנצלם. הרשה לי לשאול אותך האם תשלח את בנך לרחוץ כלים, גם אם ישלמו לו 60 ₪ לשעה? האם יסכים להזיע 8 שעות בחדר חם ורועש ולרחוץ מאות ואלפי כלים? וכי אינך מבין שבכל מדינות המערב יש לבני הארץ רתיעה מעבודות "שחורות" ואת מקומם ממלאים המהגרים. כך היה וכך יהיה ולא יועילו הדיבורים והעצות...
הכל עניין של מתמטיקה... תשובתי למר הופמן. אני מאושר מכך שבני מן הסתם לא יזדקק לכך. אלא שתמיד יהיו מי שיזדקקו לכך, גם מקרב בני הארץ. ודווקא משום כך, עלינו לדאוג לכך שתהיינה להם הזדמנויות הוגנות יחסית, בלי מתחרים כה נחושים וכה זקוקים לכל אגורה. זה שחדר רחיצת הכלים במסעדה שתיארת לוהט והעבודה כה קשה, איננו גזירת גורל, אלא מציאות שניתן לשפרה, בדיוק כשם שפועלי מתכת, עץ וטקסטיל אינם עובדים בימינו בתנאים בהם הועסקו במאה ה-18... רק היעדרו של כח אדם המוכן להתפשר, יביא לשיפור בתנאי ההעסקה של כולם, כולל המהגרים שיקבלו רשיונות עבודה, או ערביי השטחים. וכפי שאמרתי, מעסיק שאינו מושפע מארצות אחרות, דהיינו ספק שרותים מקומיים ולא יצואן, ולא תעשיין המתחרה ביבוא זול, אם אינו יכול להרשות לעצמו לשלם שכר הוגן, שיתלה את הקולר בו ולא בעובדים. ובאשר לטענתך כי כך זה בכל מקום, היא הנותנת. תחילה מניחים לתחום מסויים להעסיק בתנאי עבדות עובדים זולים חסרי ברירה ואז הדימוי שלו, ולא רק הקושי הפיזי, הוא שמרתיע את בני הארץ. ראה מה קרה לענף הבניין הישראלי, עד שגם כיום, כשהסינים משתכרים כמו אנשי הייטק, עדיין אינו מושך ישראלים צעירים. אני מאמין שהמצב הפיך, בתנאי שהתנאים ישתנו משמעותית. נכון, אני נאיבי לפעמים... |