?ישנן עוד ״ערות״ רבות כמוני בלילה הזה. אבל מה שונה הוא מכל הלילות
שהוא אמר לי- העובדה שהעולם ישן, ואת ערה- עושה לי את זה.
(חיוך מסופק(
הזמן אצלי נוטה לסרב להגיע אל יעדו הלא קיים. הוא נוחת בשעות המאוחרות של הלילה. השעות בהן אני קמה לתחייה. אני חוזרת לכל ההודעות שלא עניתי להן במהלך "תרדמת הקיץ" שלי. אבל כמובן שאין מי שיגיב בחזרה.
כי העולם ישן.

הרוח הקרירה שפורצת את דרכה מבחוץ, מלטפת אותי וקוראת לי לעקוב אחר שיערה הארוך. שם. בחשכה. מעבר לחלון החדר שלי. גם הינשופים המוצללים על העץ פותחים אוזניהם במטרה להקשיב לי. למחשבות המרצדות כמו ריסים המתעפעות באמצע חלום. אך הינשופים הפכו לעלים.
החשיכה קוראת לי. אופפת אותי ומעברת אותי לריחמה. אני שומעת אותה קוראת לי. אבל אני בשלי.
אסירה בכלא הבועה שלי.

הדמיון פועל שעות נוספות, ומגיע לשעות בהן הטל זולג על חלון החדר שלי. המוח החל בזיהוי תחושת עיניי העייפות.
יש בך גם צד מלנכולי, נכון?- יותר מידי לצערי. אבל זה לא בהכרח דבר רע. מי שמכיר אותי יודע שאני דו- קוטבית. אני השטות במלבושיו.
נזכרת באמא שפעם אמרה לי בימי המרד בשנות הטיפש עשרה שלי- את שחור או לבן. אין באמצע.
שקט.
עברה דקה. או שתיים.
השפתיים שלי רצו להשמיע קול צווחה. אבל זהו מוחי שחצה את השקט בסכין חדה.
פניי אדישות. עלם החמודות נעלם. החשיכה קינאה ובלעה אותו? לא. הוא בקצה המנהרה, מסתיר את האור הוורדרד והעליז שמגיף מהחלון שלי. הבוקר לקח אותו. כמו שהבוקר לקח את הרצון שלי מ..
אני חוזרת לתכריכיי.
אני מתעוררת שוב.
הזמן חזר לאחור לאותה נקודה בה השקט פצה פיו. פוקחת את עיניי העיוורות והפסימיות למחצה.
החשיכה בלעה אותי, לא אותו. הוא היה שם כל הזמן.
אני שומעת את קולה של אמא מהדהד אצלי במאחורה של הראש שלי- מתי תפסיקי לראות שחורות??
ראשי נשמט. אבל עולה מיד בחזרה לקרוא בהיפנוט טוטאלי את צרור המשפטים הלבנים שלו.
כישפתי אותו.
הוא סקרן לשמוע עוד הבל הבלים נפלטים מפי הילדותי וממוחי האגואיסטי והפחדן.
הוא מעוניין. בי.
אבל אני שונאת לדבר בטלפון! ומחכה רק שהשיחה תגמר. הרי הכי כייף להתחבא מאחורי הודעות- אני מפצירה בו.
אני לא לומדת לקח. חיוך קטן.
אני נוטה לברוח. ולהבריח.
והוא כבר חושב על שלב ב׳, ומודיע לי נחרצות, שהוא הולך לקלף שכבה שכבה ממני.
אני שוכבת במיטה. מחוייכת מאוזן לאוזן מהאתגר שהציב לעצמו.
הוא מעז לאכול אותי! הוא נסיך? הוא אביר? מקווה שלא על סוס לבן.
לפחות לא כרגע.
(שעון מעורר)
אני ערה.
אני מתחילה ולא מסיימת. לא רוצה להמשיך יותר. שלום.