כותרות TheMarker >
    ';

    אוטו-ביו-גרפיה: בגידה. (פוסט מספר 37)

    0 תגובות   יום חמישי, 16/1/14, 18:47

    חוזר הביתה מהעבודה, ניצן מחכה לי בזרועות פתוחות, "יפה שלי!" היא קוראת לעברי ומחבק אותי כשאני נכנס הביתה, "התגעגעתי אלייך." אני אומר לה, היא מחייכת ומנשקת אותי, "איך היה בעבודה?" ניצן שואלת אותי, "בסדר, לא משהו מעניין." אני עונה לה, "מאמי, אני ממש עייף, אני הולך לישון קצת." אני אומר לה.

    אחרי שנ"צ של שעה ומשהו אני קם ושומע את ניצן מדברת עם מישהו, "אל תדאגי, הוא ישן ממש חזק, אני לא חושבת שהוא יתעורר בזמן הקרוב." היא אומרת, אני צועד בשקט במסדרון מציץ לסלון ורואה את ניצן ונועה מתנשקות בסלון, "את לא כמו מיכאל, את יודעת לסלוח." נועה אומרת לניצן וניצן מחייכת אליה ומנשקת אותה, "התגעגעתי אלייך בטירוף, את לא מבינה כמה." ניצן אומרת לה, "עכשיו אנחנו לא ניפרד, את תראי." נועה אומרת לה, אני חוזר לחדר השינה, מתיישב על המיטה ומרגיש פשוט אידיוט, אחרי כמה שניות אני שומע את ניצן אומרת לנועה שהיא הולכת לראות אם התעוררתי, היא מגיעה לחדר, רואה שאני יושב ונבהלת לרגע ואז מביטה בי במבט מלא בושה, "כמה זמן אתה כבר ער?" היא שואלת בלחישה, "מספיק." אני עונה, "מיכאל, אני..." היא מנסה להגן על עצמה, "זה בסדר, ניצן, התגעגעת לנועה והזמנת אותה לבית שלי כשאת יודעת כמה אני כועס עליה." אני אומר לה, "מאמי, בבקשה..." היא אומרת, "ניצן, אני לא כועס עלייך, אני פשוט מאוכזב ממך, שכחת שבזמן שהיא הפרידה בינינו היא הייתה עם מישהו אחר ויותר מזה, היא אפילו נכנסה ממנו להריון." אני אומר ועוזב את החדר, "מיכאל, לאן אתה הולך?" ניצן מנסה לרדוף אחרי במסדרון, "כל מקום שהוא לא פה." אני עונה, מגיע לסלון אפילו לא מסתכל על נועה וטורק את הדלת.

     

    מתקשר לאלי,

    "אחי, אני... טוב, אתה מכיר את ניצן, היא סולחת על הכל לכולם, זה האופי שלה." היא אומר לי אחרי שאני מספר לו הכל, "איפה אתה?" אני שואל אותו, "אני אצל הודיה." הוא אומר לי, "אתם באמצע סקס?" אני שואל אותו, "לא, אחי, גמרתי לפני כמה דקות. למה? אתה רוצה לעבור?" הוא שואל, "כן." אני עונה, "יאללה בוא, מחכים לך כאן." הוא אומר ומנתק.

     

    אני מגיע לבית של הודיה, "היי, מאמי." היא אומרת ומחבקת אותי בכניסה לבית שלה, אני נכנס אלי נותן לי כיף, "אתה בסדר?" הוא שואל אותי, "אני פשוט מרגיש נבגד, נועה כמעט הצליחה להפריד ביני ובין ניצן ועכשיו היא בבית שלי כאילו כלום לא קרה." אני מספר להם, "אני לא מבינה... למה ניצן הזמינה את נועה?" הודיה שואלת אותי, "היא התגעגעה לנועה." אני עונה לה, "התגעגעה? לנועה? אחרי כל מה שקרה?! ניצן ממש רכה..." הודיה אומרת, ואז הנייד שלי מצלצל אני מוציא את הנייד הציפייה לראות את המספר של ניצן, אבל לא, על הצג מופיע מספר שאני מכיר, "הלו?" אני עונה, "מה נשמע, מיכאל?" אומרת לי בחורה שאת הקול שלה אני לא מזהה בהתחלה, "מי זאת?" אני שואל ומביט באלי והודיה שמחזירים לי מבט שאלה, "אתה באמת לא מזהה אותי?" היא שואלת ופתאום אני מזהה, "תזיינו אותי בתחת..." אני אומר בכעס, "ידעתי שבסוף תזהה." היא אומרת ואת החיוך שלה יכולתי לשמוע גם דרך הנייד, "לילך..." אני לוחש ומתחיל מעט לרעוד ואלי קם, חוטף ממני את הנייד, "אל תתקשרי לפה יותר, כלבה!" ומנתק את השיחה, "מה היא רוצה ממך?" הוא שואל אותי, "אין לי מושג, עברה שנה מאז שהיא יצרה איתי קשר פעם אחרונה... אני לא מאמין, עברה שנה והשתנו כ"כ הרבה דברים." אני אומר, "אתה צודק, מיכאל, השתנו הרבה דברים, נהפכת להיות בוגר יותר, טוב יותר." הודיה אומרת ומחייכת, אני מחזיר אליה חיוך.

     

    חוזר הביתה, עולה לישון, "לא נורא... מחר מתחיל סופ"ש, אולי אני אזמין סיני ואז הכל ייראה טוב יותר." אני חושב לעצמי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      En La Burbuja
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין