צטט: אישקה 2014-01-19 12:48:47

 

הגעתי לתאילנד לפני מספר ימים על מנת להיות עם אח שלי, דותן, בן זוגו, רובי ושני אחייני החדשים עומר ועילאי... הגעתי במטרה לשמוח, להתרגש ולעזור להם בתחילתו של המסע הנפלא הזה ובדרך האמיצה שלהם בבניית משפחתם.

כאם ל-3 ילדים, ועם לידתם של עילאי ועומר אני חוזרת בעצמי לכל אותן תחושות של אושר מחלט המלווה בהפתעה על גודל הפלא .

תחושות אותן חווים גם זוגות חד מיניים אשר, מביאים לעולם ילדים על אפה ועל חמתה של מדינת ישראל של 2014.

אני נמצאת פה בתינוקיה הרב לאומית ורואה זוגות אחרים, ממקומות אחרים, שחובקים לראשונה את ילדיהם הרכים, אורזים את חפציהם בהתרגשות ומתכוננים לחזרה הביתה: הם נפרדים לשלום ביפנית, ספרדית, איטלקית ואנגלית.

 זה ממש פשע, שעכשיו, כשכבר הצליחו המשפחות הללו, למרות כל המכשולים והאכזבות להעמיד צאצאים יפייפים, ממשיכה המדינה להערים קשיים ולהעמיד אותם בסיטואציה שהיא בלתי אפשרית, מסוכנת מאד ואכזרית: תארו מצב שבו 65 תינוקות בני יומם עם הוריהם הישראלים פושטים יד כאחרוני הפליטים ומתחננים שממשלת ישראל, אימם האזרחית תנהג בהם במוסריות, בציונות ובלאומיות! 

עשו את מה שאנו, כילדי המדינה, מינינו אתכם לעשות: 

אפשרו לילדים לשוב הבייתה..