כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    אוטובוס כתיאטרון החיים

    56 תגובות   יום שני, 20/1/14, 21:09

    ''

    אוטובוס כתיאטרון החיים

     

    ראיתי וקלטתי אותם נכנסים,

    אם מקשיבים שומעים ורואים,

    דברים שבלי קול "צועקים",

    אב שיכור מתנודד אץ קדימה,

    בת משתרכת "באבא" "באבא" בטונים מפייסים.

     

    תמונה סוריאליסטית ביחד ולבד,

    משהו פגוע מכל זווית צד ופינה,

    טכנית ביחד אבל כל אחד בדד,

    החיים באוטובוס כתיאטרון חופשי לצפייה.

     

    חושבת יותר על הנערה,

    איזה חיים וילדות עברה,

    מערכת יחסי משפחה דפוקה,

    האם יודעת אמיתות קשר ואהבה?

     

    עולמות נפרדים ולא שייכים,

    בכל זאת איכשהו קשורים,

    אב ממשיך לדדות במעברים,

    נמלט מהחיים, מאחריות, מקשרים...

     

    היוצרות לפעמים במציאות מתהפכים,

    אב לא אכפתי לעצמו ולילדים,

    בת מנסה על קשר ועליו לשמור,

    והוא בעולמו ממשיך לחלוף ולעבור.....

     

    כמו תמונה במחזה,

    של החיים בעליבות עגומה,

    בת כך רודפת אחר אב ששותה,

    שעובר, ואותה לא סופר או רואה...

    דרג את התוכן:

      תגובות (56)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/10/15 20:22:
      פוסט מעניין וצודק
        9/2/14 17:44:

      אוהבת את מה שכתבת פה. לגמרי תיאטרון החיים.

      תקפצי ל-שם מתי שיבוא לך לא לחלק של הגברים. למטה יש עניין של אוטובוס ומחנכת אחת. הזכרת לי פתאום. לא יודעת למה. כבר לא נסעתי באוטובוס המונים של זמן... :)

        8/2/14 07:59:
      שיר יפה ואמפתי
        28/1/14 18:18:

      יפה מה שאת רואה.

      אני למשל ראיתי דברים אחרים

      אולי כי נסעתי מזמן , אולי כיון שלי יש זווית ראיה שונה :)


      http://cafe.themarker.com/post/2903528/

        25/1/14 19:52:
      החיים הם דרמה אחת גדולה.
        25/1/14 19:42:

      צטט: סגנון 2014-01-25 11:54:18

      דרמת האוטובוס לא פחות מעניינת מהדרמה בעיני המתבונן.

      איך משתקפת המראה שבחוץ אל המראה שבפנים ?  

      ומי מיהם הוא המציאות....אם בכלל ?   

      כנראה שכל נוסע שהתבונן כמוך בזוג היה מספר את הפן שלו

      ויחד עם הדימיון בין החוויות, היה גם שוני גדול.

      לפעמים נראה לי שאם תולים שתי מראות קיר גדולות זו

      מול זו, אפשר לראות את האינסוף אך אי אפשר לדעת איפה

      הוא התחיל.  גם עם בני אדם ומציאות יש רומן דומה.

      אם יורדים לסוף הדימוי.

      -

      באמת מעניין אותי איך אחרים היו רואים זאת אם שמו לב בכלל, לא בטוחה. 

      ''

        25/1/14 11:54:

      דרמת האוטובוס לא פחות מעניינת מהדרמה בעיני המתבונן.

      איך משתקפת המראה שבחוץ אל המראה שבפנים ?  

      ומי מיהם הוא המציאות....אם בכלל ?   

      כנראה שכל נוסע שהתבונן כמוך בזוג היה מספר את הפן שלו

      ויחד עם הדימיון בין החוויות, היה גם שוני גדול.

       

       לפעמים נראה לי שאם תולים שתי מראות קיר גדולות זו

      מול זו, אפשר לראות את האינסוף אך אי אפשר לדעת איפה

      הוא התחיל.  גם עם בני אדם ומציאות יש רומן דומה.

      אם יורדים לסוף הדימוי.

        

        25/1/14 10:10:

      צטט: עינבראזולאי0 2014-01-25 09:23:48

      מרגש....

       

      תודה

        25/1/14 10:07:

      צטט: למדנית 2014-01-25 06:56:20

      שיר מרגש שמעיד על התבוננות חומלת. נזכרתי שפעם ראיתי באוטובוס אדם זקן עם שני ילדים קטנים (כנראה נכדיו). הם ישבו במושב לפני וכשהתבוננתי בילדה ראיתי כיצד כינים זוחלות בשיערה. חשתי חמלה עזה מהולה בקוצר יד...

       

      כן, לפעמים רואים מראות כאלה ואת יודעת, ממש יודעת שאל לך להתערב, ובדברים מהותיים הרבה יותר....כתבתי על זה פעם.

      בוכה

        25/1/14 10:06:

      צטט: bonbonyetta 2014-01-25 09:51:42

      צטט: מוטיש_ 2014-01-23 09:05:48

      שקספיר אמר " העולם במה ואנחנו שחקנים" כנראה כל אחד מעלה את דרמת חייו. יש משהו יפה בזה לעתים מרתק.. בעת ובעונה אחת את צופה וגם משחק את דרמת חייך.. מעגלים משיקים. נקודה למחשבה

       

      לא זוכרת את הילדות או הנערות שלי כך או דומה, אם זה מה שניסית לומר, למרות שמה שאמרת נשמע די הגיוני. מעולם לא חשתי כך כילדה ולא כנערה. 

      מעניין.הסנני

       

      יש לנו יכולת ליצור מציאות , ואנחנו מגיבים עליה כשהיא מעניינת או מאתגרת אותנו...

      תודה, נהנתי לקרוא.

        25/1/14 10:05:

      צטט: המשרתותהמוזות מההר 2014-01-25 01:04:00

      זה יפה

      להסתכל ככה על הדברים שעוברים ממול וליצור מהם

      גם אני אוהבת להסתכל :-)

      סולאנז'

       

      תודה, אני לא "יצרתי" מהם דבר, זה מה שראיתי והרגשתי בשנייה שראיתי זאת.רגל בפה

        25/1/14 10:04:

      צטט: באבא יאגה 2014-01-24 19:40:09

      אוטובוסים, רכבות, תורים במרפאות ובכלל, בתי קפה, רחובות, שווקים - כל מקום של יותר משניים הוא תיאטרון, יפה כתבת.

       

      תודה, וכאן באוטובוס זה בריכוז מהמם.חיוך

        25/1/14 10:01:

      צטט: נערת ליווי 2014-01-24 18:05:52

      לפעמים אני למשל אוהבת אוטובוסים. פה ושם אפילו כמה אנשים,

      חפרתי לך עכשיו אצלי (כי לפעמים אני מערבבת בין גברים ודברים ולא רק)

      אז יש אוטובוס אחד שמסתתר לו שם. [באמצע בערך..] נזכרתי בו וצחקתי עכשיו! זה טוב ומאד.. הצחוק והפוסט חיוך

       

      תודה יקרה. אוטובוסים זה באמת מיקרוקוסמוס של החיים של העולם , הולכת לראות את ה"שם" צוחק

        25/1/14 09:58:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד 2014-01-24 16:39:18

       

       

      .

      את אומרת:
      "לצערי החיישנים שלי פועלים היטב אולי טוב מדי, ואני קולטת דברים שאחרים לא תמיד רואים".

       

      כן. יש לך את זה.

      תודה.

      .

      כן, תודה. וזה לא תמיד קל, ולא תמיד זה מה שרוצים, אבל זה מה יש.חיוך

       

        25/1/14 09:57:

      צטט: גלי הקוסמת 2014-01-24 15:51:40

      אני נורא מכירה את זה, בעיקר באוטובוס, מקום דחוס, שאתה מסתכל על התנהגויות של אנשים ושואל מה הולך שם? מה הסיפור? והראש מדמיין והולך עם זה הלאה וממציא סיפורים משפחתיים. תודה.

      -

      לי זה דווקא לא מוכר, ואינני נוהגת לעשות זאת. הפעם זה פשוט מה שראיתי, משהו בתמונה הזו פשוט צעק לי. דמיון לא קשור לזה כל כך.

      מזעיף את הפה

       

        25/1/14 09:54:

      צטט: עמנב 2014-01-24 10:02:34

      הפלאת להעביר לקוראיך את רגישותך , והפעם לאנשים. כל טוב ושבת שלום, עמוס.

       

      תודה. כן, זה קורה לי ולא פעם, הם שזורים הסיפורים הללו לאורך הפוסטים אחורנית קריצה

        25/1/14 09:51:

      צטט: מוטיש_ 2014-01-23 09:05:48

      שקספיר אמר " העולם במה ואנחנו שחקנים" כנראה כל אחד מעלה את דרמת חייו. יש משהו יפה בזה לעתים מרתק.. בעת ובעונה אחת את צופה וגם משחק את דרמת חייך.. מעגלים משיקים. נקודה למחשבה

       

      לא זוכרת את הילדות או הנערות שלי כך או דומה, אם זה מה שניסית לומר, למרות שמה שאמרת נשמע די הגיוני. מעולם לא חשתי כך כילדה ולא כנערה. 

      מעניין.הסנני

        25/1/14 09:48:

      צטט: יונה_מ 2014-01-23 07:28:31

      אוטובוס - המיקרו שמשקף את המקרו.... מעניינות התמונות שבחרת להציף

       

      משום מה אני לא יכולה לשכוח את התמונה הזו שראיתי, כבר עברו בהחלט כמה ימים טובים ואני זוכרת כל פרט ממנה כאילו זה היה לפני שניה. אפילו את תחנת האוטובוס בה הם עלו...

      .''

        25/1/14 09:46:

      צטט: StellaP 2014-01-22 17:54:36

      ואולי זה לא הסיפור ....

      -

      ואולי, נכון.

      אז ברגעים הללו, כשראיתי אותם, זה מה ש"בטן" הלב שידרו לי....

      ''

        25/1/14 09:23:
      מרגש....
        25/1/14 06:56:
      שיר מרגש שמעיד על התבוננות חומלת. נזכרתי שפעם ראיתי באוטובוס אדם זקן עם שני ילדים קטנים (כנראה נכדיו). הם ישבו במושב לפני וכשהתבוננתי בילדה ראיתי כיצד כינים זוחלות בשיערה. חשתי חמלה עזה מהולה בקוצר יד...

      זה יפה

      להסתכל ככה על הדברים שעוברים ממול וליצור מהם

      גם אני אוהבת להסתכל :-)

      סולאנז'

        24/1/14 19:40:
      אוטובוסים, רכבות, תורים במרפאות ובכלל, בתי קפה, רחובות, שווקים - כל מקום של יותר משניים הוא תיאטרון, יפה כתבת.
        24/1/14 19:32:

      צטט: סירפד מתוק 2014-01-22 10:07:36

      תיאטרון האוטובוס מציג ללא הפסקה. קו העלילה משתנה גם לפי מס' הקו של האוטו... כשהטבע מעניק לאשה כמותך, בונבונית, עיני משוררת , אפשר לראות לפעמים גם את המתרחש מאחורי הקלעים.

      -

      תודה

      וכל כך הרבה פעמים אני רואה דברים שיותר טוב שלא הייתי רואה, דברים מצערים שלא תמיד אפשר לעשות משהו בגינם....כתבתי על זה פעם.

      שראיתי איש שותה מבקבוק בירה הולך עם עגלת תינוק קרוב מדי לכביש, ונותן לילדה -נערה שבגרה כנראה טרם זמנה ההולכת לצידו ללגום מהבירה....תמונה שמספרת כל כך הרבה, ודברים לא נחמדים...

      ''

        24/1/14 18:05:

      לפעמים אני למשל אוהבת אוטובוסים. פה ושם אפילו כמה אנשים,

      חפרתי לך עכשיו אצלי (כי לפעמים אני מערבבת בין גברים ודברים ולא רק)

      אז יש אוטובוס אחד שמסתתר לו שם. [באמצע בערך..] נזכרתי בו וצחקתי עכשיו! זה טוב ומאד.. הצחוק והפוסט חיוך

        24/1/14 17:52:

      צטט: bonbonyetta 2014-01-24 09:48:30

      צטט: עננות רכה 2014-01-21 11:39:10

      רגישות רבה ויכולת הבחנה טובים לך .

      התמונות חולפות לידנו. לעיתים מבחינים אנו בפרטים

      ולעתים ממשיכים הלאה .

      אוהבת כתיבתך והסתכלותך על החיים .

       

      תודה עננות

      ''

       

       

       

      חחח ... הרסת אותי !

      אוהבת את הראש  שלך וגם את העננות הזאת .

      שב"ש  בונבוניטה .

      .

      את אומרת:
      "לצערי החיישנים שלי פועלים היטב אולי טוב מדי, ואני קולטת דברים שאחרים לא תמיד רואים".

       

      כן. יש לך את זה.

      תודה.

      .

        24/1/14 15:51:
      אני נורא מכירה את זה, בעיקר באוטובוס, מקום דחוס, שאתה מסתכל על התנהגויות של אנשים ושואל מה הולך שם? מה הסיפור? והראש מדמיין והולך עם זה הלאה וממציא סיפורים משפחתיים. תודה.
        24/1/14 13:54:
      אהבתי - שבת שלום
        24/1/14 10:02:
      הפלאת להעביר לקוראיך את רגישותך , והפעם לאנשים. כל טוב ושבת שלום, עמוס.
        24/1/14 10:00:

      צטט: HagitFriedlander 2014-01-22 07:58:29

      הצגה רעה ועצובה שמתקיימת גם בתיאטרונים מכובדים...כשגדלים להיות מי שאנחנו רוצים אפשר לבחור להחליף "קו אוטובוס" ולא לחדש את המנוי למערכה הבאה, רק להערך לחיים חדשים...זה קשה עם סטרט כזה אבל לא בלתי אפשרי....כתבת והתבוננת ברגישות כמו שאת יודעת...

      תודה

      להחליף "קו אוטובוס" בחיים...את יודעת לא תמיד עושה את זה, כי בכל קו אוטובוס יש את המראות שלו, החיים בכל מקום אותם חיים, ואנשים בכל מקום אותם אנשים...

      ''

        24/1/14 09:55:

      צטט: Benj 2014-01-22 01:01:07

      התקווה נמצאת בתחנות העצירה

      ''

      ובמערך טיפול בקהילה טוב הוגן ויעיל יותר, בודאי לא כפי שהוא כיום.


        24/1/14 09:53:

      צטט: דוקטורלאה 2014-01-21 14:46:00

      אני מבינה שמדובר בהשערות. הן יכולות להיות אמיתיות או שיקריות. הכל בעיניו ובמוחו של המתבונן.

       

      נכון, אבל אני מוכנה להתערב עם כל מי שרוצה שהתמונה איך שאני קלטתי אותה נכונה.

      לצערי.

      לנחש או לשער שהוא שיכור לא היה קשה

      .''

        24/1/14 09:50:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2014-01-21 12:20:10

      יפה, אל נא תשכחי שאלה הרהוריך ודמיונך שלך. המציאות עשויה להיות שונה בתכלית.

       

      נכון, יכול להיות, אבל למדתי לבטוח בחיישנים שלי. כשאני רואה תמונה מסויימת ככה היא. ברור שכאן אני מקווה עבור הילדה שטעיתי.

      ''

        24/1/14 09:48:

      צטט: עננות רכה 2014-01-21 11:39:10

      רגישות רבה ויכולת הבחנה טובים לך .

      התמונות חולפות לידנו. לעיתים מבחינים אנו בפרטים

      ולעתים ממשיכים הלאה .

      אוהבת כתיבתך והסתכלותך על החיים .

       

      תודה עננות

      ''

        24/1/14 09:46:

      צטט: * חיוש * 2014-01-21 09:56:31

      בוקר טוב בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      כמו שכתבת בשורות האחרונות :"כמו תמונה במחזה של החיים בעליבות עגומה"

      והתמונה הזו מהחיים כל כך צובטת בלב.

      והחיים ממשיכים - כמו אותו אוטובוס שעובר בדרכו על פני כל כך תחנות

      עד לתחנה הסופית

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך יקירתי


      ''

        24/1/14 09:39:

      צטט: אורי אביבי 2014-01-21 07:45:01

      תיאטרון החיים
      תיאטרון האבסורד

      קומדיה גרוטסקית באין ספור מערכות

      הקהל הוא השחקנים

      אין הפסקה

      אין במאי

      רק ביקורות רעות

      -

      לא כל כך מסכימה עם זה, עם ראיית חצי הכוס הריק בלבד, מה גם שאינני חושבת שהיא מדויקת. נכון, לפעמים נראה שחצי הכוס הריקה גדולה יותר וכמעט כוס מלאה, אך לא צריך לשכוח ש:

      אפילו מעט מהאור ממגר חושך גדול מאד...

      כאן ראיתי ובחרתי לדבר על מה שראיתי בצורה מסוימת. אני בטוחה שאנשים אחרים לא הבחינו בזה בכלל ואם כן ראו זאת בצורה שונה.

      לצערי החיישנים שלי פועלים היטב אולי טוב מדי, ואני קולטת דברים שאחרים לא תמיד רואים, אבל ליתרונם לומר שאני קולטת גם את הדברים היפים שאחרים לא תמיד רואים....

      ''

      אהבתי..
        23/1/14 09:05:
      שקספיר אמר " העולם במה ואנחנו שחקנים" כנראה כל אחד מעלה את דרמת חייו. יש משהו יפה בזה לעתים מרתק.. בעת ובעונה אחת את צופה וגם משחק את דרמת חייך.. מעגלים משיקים. נקודה למחשבה
        23/1/14 07:28:
      אוטובוס - המיקרו שמשקף את המקרו.... מעניינות התמונות שבחרת להציף
        22/1/14 19:45:
      יפה, פרספקטיבה לחיים
        22/1/14 19:11:

      צטט: ~בועז22~ 2014-01-21 05:19:03

      עולמות 'אחרים', משיקים (או שלא...) חולפים אל מול העיניים (והאוזניים...) בכול רגע. לפעמים דבר-מה מהם נטמע בנו, לפעמים לא. תלוי במידת הרגישות, שלנו...

       

      כן....ולפעמים אנו כל כך שקועים במחשבות שאיננו רואים מה שמתחת לאף שלנו. 

      ''

        22/1/14 19:08:

      צטט: אסנת גזית 2014-01-21 00:54:42

      עולמות נקשרים זה לזה, חולפים בתיאטרון האוטובוס... חולקים דקות יחד, ותוהים תהיות לגבי אלו שלידינו. ולפעמים רואים דברים מכל הסוגים, אני ראיתי פעם לא מזמן שלושה שהתנפלו על אחד ששם להם רגל על הכיסא והלכו מכות עד זוב דם (והנהג ממשיך ונוסע)...

      -

      נאמר לי שאסור לנהגים להתערב ולקום מהכסא, מקסימום הם יכולים לנסוע למשטרה או להזמין אותה.

      במקרים רבים זו פשוט אדישות והאחזות כאילו בהוראה זו שמשמשת להם כמובן פעמים רבות תירוץ מופלא לא לעשות דבר.

      אני לא קונה את זה.

      אם הלכו מכות היה צריך לעצור את האוטובוס ולהזמין משטרה.

      אם הייתי שם הייתי עושה זאת ולוקחת את הפרטים שלו מדווחת גם עליו. לא צריך לשאול אותו כלום צריך ללכת לידו רשום מספרו באיזה מקום ולמעלה מספר האטוובוס. בצירוף מידע של הקו השעה והמיקום אפשר לומר בדיוק מי הבן אדם.

       

      אבל מצד שני אם בן אדם כן עושה משהו אני חושבת שנהג בהחלט יעזור וישתף פעולה. לי קרה פעם כך. סיפרתי על זה בפוסט קודם לפני זמן מה. ראיתי באוטובוס ילד במצוקה שגבר מבוגר כנראה פדופיל הטריד אותו ואף אחד לא ראה ולא הבחין בזה. למדתי לקלוט את זה בשל ההתעסקות הזו עם בעלי חיים כנראה. אתה לומד לראות דברים קטנים בלי שאומרים לך, כי עם בעלי חיים אין ברירה, הם לא יכולים לצעוק או לספר לך.

      החלטתי מיד מה אני עושה, שיתפתי פעולה עם הנהג וזה הלך מצוין. מילטנו את הילד בצורה אלגנטית, ועד היום אני פשוט המומה איך אף אחד לא שם לב  בטח חשבו שהוא אבא שלו, והילד המסכן היה מיובש, קפוא, לא ידע מה לעשות עם עצמו, פשוט לא ידע.

       

        22/1/14 18:59:

      צטט: eyalees 2014-01-20 23:32:54

      יש לך דרך פיוטית לתאר מצבים בנליים. אוהב את היכולת שלך. פוסט מסקרן לילה טוב

      -

      תודה רבה   

      ''

        22/1/14 17:54:
      ואולי זה לא הסיפור ....
        22/1/14 10:07:

      תיאטרון האוטובוס מציג ללא הפסקה. קו העלילה משתנה גם לפי מס' הקו של האוטו... כשהטבע מעניק לאשה כמותך, בונבונית, עיני משוררת , אפשר לראות לפעמים גם את המתרחש מאחורי הקלעים.

        22/1/14 07:58:
      הצגה רעה ועצובה שמתקיימת גם בתיאטרונים מכובדים...כשגדלים להיות מי שאנחנו רוצים אפשר לבחור להחליף "קו אוטובוס" ולא לחדש את המנוי למערכה הבאה, רק להערך לחיים חדשים...זה קשה עם סטרט כזה אבל לא בלתי אפשרי....כתבת והתבוננת ברגישות כמו שאת יודעת...
        22/1/14 01:01:
      התקווה נמצאת בתחנות העצירה
        21/1/14 14:46:
      אני מבינה שמדובר בהשערות. הן יכולות להיות אמיתיות או שיקריות. הכל בעיניו ובמוחו של המתבונן.
      יפה, אל נא תשכחי שאלה הרהוריך ודמיונך שלך. המציאות עשויה להיות שונה בתכלית.
        21/1/14 11:39:

      רגישות רבה ויכולת הבחנה טובים לך .

      התמונות חולפות לידנו. לעיתים מבחינים אנו בפרטים

      ולעתים ממשיכים הלאה .

      אוהבת כתיבתך והסתכלותך על החיים .

        21/1/14 09:56:

      בוקר טוב בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      כמו שכתבת בשורות האחרונות :"כמו תמונה במחזה של החיים בעליבות עגומה"

      והתמונה הזו מהחיים כל כך צובטת בלב.


      והחיים ממשיכים - כמו אותו אוטובוס שעובר בדרכו על פני כל כך תחנות

      עד לתחנה הסופית

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך יקירתי


        21/1/14 07:45:

      תיאטרון החיים
      תיאטרון האבסורד

      קומדיה גרוטסקית באין ספור מערכות

      הקהל הוא השחקנים

      אין הפסקה

      אין במאי

      רק ביקורות רעות

        21/1/14 05:19:
      עולמות 'אחרים', משיקים (או שלא...) חולפים אל מול העיניים (והאוזניים...) בכול רגע. לפעמים דבר-מה מהם נטמע בנו, לפעמים לא. תלוי במידת הרגישות, שלנו...
        21/1/14 00:54:
      עולמות נקשרים זה לזה, חולפים בתיאטרון האוטובוס... חולקים דקות יחד, ותוהים תהיות לגבי אלו שלידינו. ולפעמים רואים דברים מכל הסוגים, אני ראיתי פעם לא מזמן שלושה שהתנפלו על אחד ששם להם רגל על הכיסא והלכו מכות עד זוב דם (והנהג ממשיך ונוסע)...
        20/1/14 23:32:
      יש לך דרך פיוטית לתאר מצבים בנליים. אוהב את היכולת שלך. פוסט מסקרן לילה טוב

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין